האם הספאם-פוקליפסה אכן פגעה באינטרנט העולמית?

נזק סייבר היקפי. האמנם?

ביומיים האחרונים מתרחבים הדיווחים על מה שנראה כמלחמת ספאם שמשפיעה על הרשת כולה: חברה הולנדית מתועבת בשם CyberBunker מנהלת את מתקפת ה-DDoS הגדולה בהיסטוריה כנגד Spamhaus, אתר הולנדי שמה שהוא עושה בחיים הוא לזהות אתרי ספאם ולהזהיר מפניהם. סייברבאנקר לא אוהבת שאומרים עליה את האמת.

הדיווחים במדיה העולמית הציגו את המלחמה הזו ככזו שמשבשת את אורחות החיים ברשת וגורמת להאטה בגלישה במדינות רבות. עתה מתברר כי התמונה שונה: הדיווחים האלה נשענו בעיקר על מידע שהגיע מספאמהאוס עצמה, כמו גם חברת CloudFlare, ספציפית החברה שמגינה על ספאמהאוס מפני ההתקפה.

מלחמת הספאם העולמית, לא היתה עולמית כפי שנחשב צילום: בלומברג

מטבע הדברים, לספאמהאוס וקלאודפלייר יש סיבות טובות להגזים בתיאורי הנזק ההיקפי של ההתקפה עליהם.

בדיקות שנעשו אמש מעידות שהיתה כאן הגזמה פראית: בניגוד לדיווחים, אין תלונות של לקוחות נטפליקס על כך שהשירות שלהם איטי מהרגיל. גם לא נראה שהיתה התקפה רצינית על שרתי אמזון, כפי שנטען. שירותים רבים אכן שובשו - אבל זה קרה בהולנד, בריטניה וגרמניה. כלומר, בסביבה של אזור ההתקפה ולא בכל העולם.

האליבי המושלם או קץ הפרטיות?

אולי גם וגם.

ספק אם היה מוצר שכה פילג את המשתמשים כמו גוגל גלאס. אלה הם המשקפיים של גוגל, שיאפשרו שלל פעולות מגניבות לגמרי ובאותה הזדמנות יחסלו את הפרטיות כפי שאנחנו מכירים אותה. למה? משום שהם יספקו לכל סוטה או מציצן אפשרות להקליט בווידאו של מה שקורה סביבו כמעט בלי למשוך תשומת לב. הליכה ברחוב כבר לא תאפשר לך אנונימיות. יש כבר הצעת חוק באחת המדינות בארה"ב נגד התועבה, כשבינתיים הוא מוגבלת לאיסור על שימוש בגוגל גלאס בעת נהיגה, מה שנשמע הגיוני לגמרי.

בכל זאת, לא בכל יום מוצר שעוד לא יצא בכלל לשוק זוכה לכבוד המפוקפק של הצעת חוק נגדו. ההיבטים המשפטיים של גוגל גלאס צפויים להיות נרחבים במיוחד. מצד אחד, מדובר בכלי המושלם להוכחת האליבי שלך: עכשיו זה לא רק אתה שאומר שהיית בפאב בלילה, הרחק מזירת הפשע, בלי אף עד שיוכל לאשר את זה. גוגל גלאס תוכל לספק את ההוכחות. כמו כן, אם אתה עד לפשע, אתה הולך להיות עד הרבה יותר מועיל.

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל, עם משקפי Glass

מצד שני, זו רק שאלה של זמן עד שמשתמשי גלאס ימצאו את עצמם מול צווי בית משפט שדורשים מהם להסגיר את המידע שצברו באמצעות המשקפיים לצרכי חקירה כלשהי. פתאום, כל החיים שלהם יהיו זמינים למישהו אחר. קשה לחשוב על משהו מטריד יותר, ואנחנו צריכים לשקול שוב את העסקה שהתרגלנו לעשות בעשור האחרון: ויתור על פרטיות כדי לקבל מוצר מגניב.

כל זה, כמובן, בלי לדבר על ההטרדה שוודאי תצוץ כשזרים מוחלטים יתעקשו שצילמת אותם במשקפיים שלך וידרשו למחוק את הסרטון, לעתים תוך איומים אלימים. אני נתקל בזה על בסיס חודשי בערך, ואני לא מנסה להסתיר את המצלמה שלי. העוינות והחשד, ובהתאם גם הנטיה לאלימות, צפויים להיות גבוהים יותר כאשר הרושם הוא שאתה מנסה להסתיר את המציצנות שלך.

את מי אנחנו משאירים מאחור?

ממשלת בריטניה עושה מאמצים ניכרים להעביר כמה שיותר מהשירותים שלה לרשת. היתרונות בכך ברורים: האדם הממוצע יחסוך הרבה מאוד זמן ומאמץ (לא עוד עמידה בתור כדי לקבל טופס ולמלא אותו, עשה זאת מהמחשב הביתי שלך וקבל על כך קבלה ברורה). הממשלה, מצידה, תחסוך הוצאות ניכרות משום שהיא תוכל לפטר את כל האנשים שעכשיו עסוקים בנתינת מענה אנושי לציבור.

יש בעיה מרכזית אחת, עם זאת, בתפיסה הזו: אנחנו עדיין לא מוכנים אליה. רוב הציבור אולי יהיה מסוגל לדלג לשם, אבל חלק ניכר ממנו לא. החלק הזה, כמובן, הוא דווקא החלק המוחלש של הציבור: קשישים ועניים.

רוצים קצבת סעד? תשלומי אבטלה? קודם תשיגו מחשב צילום: בלומברג

ארגון ממשלתי בריטי מזהיר מפני מצב שבו הממשלה מנסה להעביר את רוב הציבור קדימה, בעוד שחלקים ממנו לא ערוכים לכך. הממשלה, הוא אומר, דיברה על תכניות שמטרתן לסייע לסובלים מפער דיגיטלי, אבל התוכניות הללו אמורפיות. הנושא הוגדר יפה ברג'יסטר הבריטי: "רוצה את תשלומי הרווחה שלך? קנה מחשב".

הממשלה טענה, בין השאר, שרוב האנשים שלא יודעים להתקוון בעצמם מוצאים חברים או בני משפחה שיסייעו להם. זה נכון - אבל המשמעות היא שפרטים חשאיים ואישיים, כמו גם פרטי הרישום של האנשים האלה, זמינים לאלה שמסייעים להם. הפוטנציאל להונאות הוא עצום.

זה בדיוק סוג המצבים שבו ראוי לנקוט שמרנות: לחכות עשור או שניים עם התוכנית הזו, עד ששיעור האנשים הבלתי מקוונים יהיה אפסי. לא להכנע לדרבונים של מאמצים מוקדמים על חשבון חלק ניכר של הציבור.

איומים וסחיטה בשם המלחמה בטרולים

יש משוררת בשם לינדה אליס, שכתבה שיר מוצלח למדי - בעיני חלק מהאנשים, על כל פנים - על משמעות החיים, המוות והקו הקצר שמפריד בין תאריך הלידה ותאריך המוות. מספר גדול של בתי לוויות או סתם אתרים מורבידיים בוזז את היצירה שלה, ואליס מנהלת נגדם בהצלחה מאבק חסר רחמים.

מלחמת זכויות היוצרים הופכת לעיתים את הקורבן לטרול צילום: shutterstock

כל זה לא מצא חן בעיני מאת'יו צ'אן, שמנהל אתר שמפנה תשומת לב לטרולי זכויות יוצרים, שהחליט שאליס היא טרולית. בתגובה, תוך זמן מה הגישה אליס דרישה לצו הרחקה כנגד צ'אן. היא ציטטה שורה של פוסטים שנראים בעליל מאיימים, כגון איום של צ'אן לצלם את הבית שלה ולפרסם את הכתובת שלה ברשת. הוא כתב פוסטים מאיימים אחרים, ובין השאר רמז שיש לו מידע רגיש על אליס, שהוא עשוי לפרסם. זה כבר נראה כמו נסיון לסחיטה.

אליס הצליחה לקבל צו הרחקה כלפי צ'אן, שאוסר עליו להתקרב אליה או ליצור איתה קשר בכל צורה שהיא. השופט גם הורה לצ'אן להסיר את כל הפוסטים שקשורים לאליס - גם אלה שלא כללו איומים כלפיה, וזו החלטה בעייתית מאוד מבחינת הפגיעה שלה בזכות הדיבור. צ'אן, שייצג את עצמו בסיבוב הראשון, הודיע שהוא יערער ושכר עוכר דין.

קצרצרים

1. הבולשת הפדרלית, שלאחרונה גילינו שרשאית לקרוא מיילים שלך בלי שום צו, אם שמרת אותם יותר משישה חודשים, עדיין לא מרוצה מיכולת הריגול שלה אחרי אזרחים אמריקאים. היא הגדירה את העדיפות העליונה שלה לשנת 2013 כקבלת סמכויות לחיטוט במיילים בג'ימייל שמועברים בזמן אמת. והיא מתלוננת שבגלל ההצפנה של גוגל היא לא מסוגלת לקבל אותם ללא סיוע מצד החברה, וזו מתעקשת לקבל צו האזנה בהתאם לחוק האזנות הסתר. שמיים, בקשו עליהם רחמים.

מי מחטט לך במייל? איור: דניאל גולדשטיין

2. הטרוריסטים נופלים אחד אחד: קבוצת לוזרים של אנונימוס יצאה לפני כשנתיים בהתקפה על אתרים של מיליארדרים שהם לא אוהבים (וגם אני לא - מדובר באחים קוך, קרובים אידיאולוגית לשלדון אדלסון ופועלים באותה הצורה) במגמה לסתום להם את הפה. ההתקפה הצליחה חלקית. עכשיו הופתע אחד התוקפים למצוא סוכני FBI שדופקים על הדלת שלו ומגישים לו כתב אישום. כך צריך. להגיע אליהם ולפגוע בהם, לא משנה כמה הם זוטרים ולא משנה כמה זמן חלף.

3. עיריית סנטה קלרה שבעמק הסיליקון החליפה את כל המונים החשמליים בעיר במונים חכמים, כשהמטרה היא לחסוך את הצורך בבדיקה ידנית של הגרוטאות, משום שהן תשדרנה את המידע ישר לעיריה. במקביל, כל אחד מהמונים הללו מגיע עם WiFi; התוצאה היא עיר שמרושתת כולה בפס רחב חינמי. ככה עושים את זה. לתשומת ליבו של כל מי שהולך וקורא לישראל "אומת הסטארט-אפ".

4. המגזין הפופולרי אטלנטיק מונת'לי נקלע לאחרונה לסופת אש, אחרי שפרסם "תוכן פרסומי" של אחד הארגונים הפחות סימפטיים על פני כדור הארץ, הכנסיה הסיינטולוגית. האטלנטיק לא פרסם את התוכן כמודעה ברורה, היו אנשים שחשבו שמדובר בתוכן לגיטימי ולא תעמולה - ושערוריה גדולה פרצה. גוגל חוששת שכל הזוהמה הזו תפגע ביעילות (הנמוכה למדי גם כך, מנסיוני) של גוגל ניוז, והיא הודיעה שמעתה, עיתונים מתבקשים לשמור את התועבה הזו לעצמם ולא לשלוח אותה לשירות. באם זה לא יהיה המצב, מזהירה החברה, היא עשויה לפסול את כל העיתון מכניסה לגוגל ניוז. נאה.

5. בידיעה מעיקה אחרת לגוגל, המו"לים הפורטוגזים הודיעו שגם הם רוצים לקבל מגוגל כמה אחוזים מרווחיה, לאור העובדה שמעצמת החיפוש מפרסמת תוכן שלהם בגוגל ניוז. המו"לים מציינים, בצדק, שגוגל עושה כסף מהפרסום הזה, משום שהיא מציגה לצידו מודעות, ושאם זה המצב אז הם רוצים את הנתח שלהם ממה שהוא בסופו של דבר אריזה ושיווק מחדש של תוכן שהם יצרו. גוגל, שבמשך שנים סירבה בתוקף אפילו לחשוב על זה, מוצאת את עצמה בבעיה אחרי שהסכימה בדיוק לכזה סוג של דיל עם מו"לים בצרפת.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)