כל מה שרציתם לדעת על המטבע הוירטואלי שמשגע את העולם

מה זה ביטקוין?

ביטקוין (Bitcoin, או BTC בקיצור) הוא מטבע דיגטלי וירטואלי המנוהל על ידי מערכת מבוססת קוד פתוח. או בקיצור, זהו כסף שמאחוריו לא עומדת אף מדינה, חברה, בנק או ארגון.

מטבע דיגיטלי? ואם אני רוצה להוציא מזומן?

ביטקוין הוא מטבע וירטואלי, וקיים רק בצורת מספרים דיגיטליים. כל מטבע הוא בעצם מספר ארוך במיוחד ומוצפן, המזהה את המטבע והמשתמש המחזיק בו. אין מזומן - אם כי יש חברות שעובדות על פתרונות כגון כרטיסי אשראי, ארנקים פיזיים ואפילו מטבעות ושטרות שבהן יהיו שבבים שיחזיקו את המטבע הדיגיטלי. גם במקרים האלו, אבל, לא מדובר בכסף מזומן - אלא סתם חפץ פיזי שמחזיק שבב, בו נשמר הכסף.

אז איפה הכסף שלי נשמר?

בקבצים דיגיטליים הנקראים "ארנקי ביטקוין", המכילים בעצם רצפי מספרים, המייצגים מספר מטבעות ביטקוין.

מה השווי האמיתי של ביטקוין?

אין למטבע שווי אמיתי, כמטבע דיגיטלי. אבל נכון לרגע זה, הוא נסחר לפי שווי של יותר מ-130 דולר אמריקאי למטבע ביטקוין. כלומר, מטבע ביטקוין בודד שווה מאות שקלים. סך המטבעות הנמצאים כיום בשימוש מוערך ביותר ממיליארד דולר.

מה מונע מאנשים לזייף מטבעות?

כל מטבע הוא מספר מוצפן ברמה גבוהה במיוחד, גבוהה יותר מרוב מערכות הבנקים, הפיננסיים וכרטיסי האשראי המתקדמות והמאובטחות ביותר. נכון לרגע זה, זה כמעט בלתי אפשרי לזייף ביטקוין.

ומה מגבה את הכסף הזה? על פי מה אומרים שהוא בכלל שווה משהו?

בעוד שלכאורה כל מטבע בעולם מגובה היום על ידי בנק ממשלתי, אדמות המדינה או אפילו זהב, בפועל, כסף שווה מה שבני אדם מחליטים שהוא שווה. מאחורי ביטקוין אין שום גיבוי - אבל בעצם, אף מטבע בעולם לא באמת מגובה בהתאם לשוויו האמיתי וכמות הכסף שנמצא בחוץ.

המטבעות לא באמת שווים משהו, אבל באינטרנט, ביטקוין כבר שווה למעלה ממיליארד דולר צילום: flickr/zcopley

מה אפשר לעשות עם זה?

מה שעושים עם כל מטבע – לקנות מוצרים. מכיוון שלא מדובר במטבע לאומי, אין מדינה, שוק או מקום מסוים שאפשר לדעת שמקבל ביטקוין, אבל יש בתי עסק שכבר החליטו לאמץ את המטבע. נכון לעכשיו, יש מספר לא גדול של כמה אלפי חנויות, בתי מלון, אנשים פרטיים ונותני שירותים שמקבלים ביטקוין כאמצעי תשלום. אחד מהם הוא אתר אחסון הקבצים מגה. השאיפה היא היא להגיע למספר מכריע של עסקים שיקבלו את המטבע באופן שיאפשר לו להיות אמצעי תשלום נפוץ ומקובל.

איך עסקה מתבצעת? איפה היא נרשמת?

מכיוון שמדובר במטבע אנונימי, במקרה של עסקה לא נרשמים פרטי המשתמשים, אלא רק תוכן העסקה - כלומר, מטבעות שהחליפו ידיים מחשבון אחד לשני. אין אף בנק, אתר או שרת שבהם כל פרטי העסקאות נרשמים - במקום זאת, המידע מופץ דרך רשת peer-to-peer - כלומר, כל משתמשי ביטקוין הם אלו ששומרים את כל המידע על כל העסקאות שמתבצעות בכל רשת ביטקוין, מה שאומר שכל עוד יש אנשים שסוחרים במטבע, לא ניתן לעצור את הסחר. זוהי כלכלה המקיימת את עצמה.

מאיפה נוצרים מטבעות ביטקוין? מי מדפיס אותם?

כסף "מסורתי" כמו שקל או דולר נשלט לרוב על ידי בנק מרכזי, שמכניס או מוציא כסף מהמחזור בהתאם לצרכי השוק. לביטקוין אין בנק מרכזי, ומטבעות חדשים נכנסים למחזור באמצעות "כרייה", פעולה ממוחשבת שמתבצעת באמצעות פתירה של משוואות מורכבות שיוצרות לבסוף את הקוד היחודי והמוצפן של כל מטבע.

בסופו של דבר, כל מחשב יכול "לכרות" מטבעות חדשים. עם זאת, מכיוון שמדובר בפעולה שיכולה לארוך זמן רב עם כוח החישוב של מחשב אישי, ניתן להצטרף לקבוצת כרייה שמאגדת כוח מחשוב של מספר משתמשים ומחלקת ביניהם את התוצר.

זה לא אומר שיכולה להיות אינפלציה של מטבעות ביטקוין ככל שכוח החישוב של מחשבים עולה?

פרוטוקול הכרייה בנוי כך שעם הזמן, יש פחות ופחות מטבעות הזמינים לכריה - ואין ממש קשר ישיר לכוח העיבוד הזמין. ב-2008 עד 2012, נכרו 10.5 מיליון מטבעות. בארבע השנים הבאות יהיה ניתן לכרות רק 5.25 מיליון מטבעות ביטקויון חדשים, וכמות המטבעות במחזור לא תוכל לחרוג לעולם מעבר ל-21 מיליון.

איך אפשר להשיג ביטקוין?

יש כמה דרכים. מעבר ל"כריה, הדרך הנפוצה ביותר מבחינת צרכנים היא להחליף כסף "רגיל", למשל דולרים אמריקאיים או שקלים, תמורת ביטקוין באתרי בורסה דיגיטלית – בדומה להחלפת שקלים בדולרים בחנויות סחר חליפין או בבנק. בדיוק כמו בסחר חליפין של מטבעות זרים, לביטקוין יש שער חליפין עם כל המטבעות המובילים בעולם שעולה או יורד בהתאם לביקוש אליו. 

בנוסף, אם אתם סוחרים, ניתן לקבל ביטקוין כאמצעי תשלום. לדוגמה, לאחרונה משפחה מכרה את מכונית הפורשה שלה תמורת 300 ביטקוין, סכום שווה ערך ל-39 אלף דולר. 

למה צריך בכלל מטבע כזה?

למטבע גלובלי, אנונימי ו-וירטואלי בעל תפוצה גבוהה יש יתרונות רבים. ניתן להעביר אותו מחשבון לחשבון בלחיצת כפתור, ללא עמלות או סחר חליפין. הוא גם עמיד לכאורה במשברים כלכליים של מדינה זו או אחרת, כמו במקרה של המשבר הכלכלי בקפריסין. הוא גם אנונימי לחלוטין, ומאפשר לאנשים לפעול ללא פיקוח ממשלתי ולרכוש מוצרים ושירותים בצורה אנונימית - כמו למשל, לתרום כספים לויקיליקס למרות המצור הפיננסי על האתר.

עם זאת, כדי ליהנות מיתרונות אלו בצורה מלאה המטבע צריך להיות בשימוש נרחב ביותר. נכון לעכשיו, מדובר בחזון רחוק מועד. 

זה חוקי?

שאלה טובה. יש מדינות רבות שאוסרות על יצירת מטבע מתחרה למטבע המקומי, ובאופן תיאורטי גם ארצות הברית. נכון לעכשיו, הסוגיה עדיין לא הועמדה למבחן משמעותי באף מדינה כלשהי. פרשנים רבים טוענים כי מכיוון שלא מדובר במטבע אמיתי, אין דבר לא-חוקי בביטקוין והוא בעצם סחורה לכל דבר: אולם יש חולקים על עמדה זו. ככל שהפופולריות של ביטקוין גדלה, כך סביר להניח שמדינות שונות ינסו למנוע את השימוש בו  - אחרי הכול, מדובר בתחרות שמאיימת על המעמד המונופיליסטי של המטבע שלהן.

מה הסכנות ברכישת מטבעות ביטקוין?

בימים האחרונים רושם ערכו של הביטקוין זינוק משמעותי, מה שיכול להוביל להנחה כי מדובר בהשקעה טובה. עם זאת, רכישת מספר רב של ביטקוינים אינה מהלך של מה בכך וכרוכה בסיכונים ניכרים. ראשית, העלייה הנוכחית יכולה להתברר כבועה וערך המטבעות עלול לצנוח באותה מהירות שבה עלה ולהוביל להפסד כספי ניכר, ראו ערך מקרה "שגעון הצבעונים" המפורסם במאה ה-17.

מגזין פורבס הצביע על כמה סיכונים נוספים: אין לצרכן את אותן ההגנות שיש לו במקרה של השקעה במוצרים פיננסיים מסורתיים. במדינות רבות יש חוקים המגבילים הפסדים במקרה שבנק פושט רגל. בנוסף, האנונימיות של המטבע הפכה אותו לפופולרי בקרב גורמים מפוקפקים, ואם רשויות אכיפת החוק יעריכו כי הוא משמש להלבנת הון הן יכולות לצאת לפעילות נרחבת נגד ביטקוין שתוביל לצניחה בערכו וזמינותו.

בנוסף, הפרוטוקול של ביטקוין מגביל, מסיבות טכניות, את מספר העסקאות שניתן לבצע בו בתקופת זמן מסוימת, דבר שיכול למנוע את צמיחתו; והעדר מספיק שימושים מסחריים במטבע הופך אותו, לפחות כרגע, ללא שמיש.

מי המציא את ביטקוין?

רשמית, המצאת המטבע מיוחסת למתכנת יפני בשם סאטושי נאקאמוטו. בפועל, מדובר בשם עט שמאחוריו מסתתרת מפתח או מפתחים אנונימיים. באוגוסט 2008, המגזינים ניו-יורקר ופאסט קומפני זיהו שלושה מהנדסים – ניל קינג, ולדימיר אוקסמן וצ'רלס בריי – כמפתחים המקוריים ביטקוין, על סמך בקשת פטנט שהגישו ואשר כללה טכנולוגיות הצפנה דומות לאלו של ביטקוין וביטויים דומים לאלו שהופיעו במסמך שהציג את המטבע. השלושה הכחישו נחרצות. באפריל 2011, האדם העומד מאחוריה הכינוי "סאטושי נאקאמוטו" כבר אינו מעורב יותר בפיתוח המטבע.