מקומות 20-11: מציאת קרובי משפחה וטלפון וירטואלי
מאספקת ציוד נלווה לפאנלים סולאריים, דרך ליווי של שופינג ברשת ועד מכירת שירותים מגוונים ב-5 דולר בלבד
11. SolarEdge - לא עושה פאנלים
שוק הפאנלים הסולאריים ספג בשנה האחרונה כמה מכות. מאז יולי 2011 החלו מחירי הפאנלים הסולאריים בכל העולם, יחד עם מניות החברות הפעילות בתחום, לצנוח בכ־90% בממוצע. הצפת השוק באשראי סיני ובפסי ייצור סיניים באיכות מערבית הביאו את מחירו של הפאנל הממוצע לשפל חסר תקדים. ענקיות כגון סימנס ובוש יצאו מהשוק, ורק החודש הודיעה סאנטק הסינית, חברה שנסחרה בשיאה ב־16 מיליארד דולר, על פשיטת רגל ועל חובות של 540 מיליון דולר.
אבל ההוזלה במחירי הפאנלים הסולאריים דווקא מיטיבה עם סולאראדג', שאינה מייצרת פאנלים אלא מוכרת מערכות אלקטרוניות המייעלות את פעילותם. אחת הבעיות הגדולות הקיימות בהתקנת הפאנלים היא לכלוך המצטבר עליהן או צל המוטל עליהן מעצים, אנטנות וצלחות לוויין. בחברה פיתחו מערכת לניהול רשת של פאנלים סולאריים, שיכולה לשפר את ההכנסה מהרשת הסולארית הביתית בעד 25%. המערכת נמכרת כיום לחברות הגדולות בעולם שעוסקות בפריסת פאנלים סולאריים על גגות ומשווקות להן ציוד - חברות כמו סולאר סיטי, החברה הגדולה בתחום בארצות הברית שביצעה הנפקה מוצלחת בסוף השנה החולפת, וכן הענקיות היפניות סאניו, מיצובישי ופנסוניק.
הנהלת סולארדג' נשענת על פאנלים סולריים. עד 2020, חשמל סולארי יהיה כדאי יותר מזה המופק בתחנות כוח צילום: עמית שעל
הוזלת הפאנלים, יחד עם עליית מחירי החשמל במדינות רבות בעולם, הביאו עוד ועוד בעלי בתים, מפעלים, חממות ובניינים מסחריים להתקין פאנלים סולאריים לצריכה אישית ולשיווק החשמל לרשתות. ביפן, למשל, שם התפתחה סולאראדג' בשנה האחרונה, למדו את הלקח של אסון תחנת הכוח הגרעינית בפוקושימה על ידי פריסת עוד ועוד פאנלים סולאריים על גגות — החלטה שקיבלה תהודה גם בגרמניה, שם הוחלט לסגור את כל תחנות הכוח הגרעיניות. השוק היפני צפוי להגיע השנה ל־5 גיגה־ואט של חשמל סולארי, מעט פחות מגודלו של השוק האיטלקי לפני כשנתיים.
רוב המומחים מעריכים כי מחירי החשמל צפויים להוסיף ולעלות, וכי עד 2020 חשמל סולארי יהיה כדאי יותר מחשמל המופק בתחנות כוח, ברוב המדינות המתועשות. התפתחות כזו עשויה להוביל את סולאראדג' הרחק מהמשבר שפקד את התחום בשנתיים האחרונות.
12. Kenshoo - מודעה מתפרצת
קנשוּ נחשבת כיום אחת החברות הישראליות המחוזרות ביותר על ידי בנקאי השקעות: מחזור הכנסות שנתי של כ־60 מיליון דולר שמגדיל עצמו בכ־50% מדי שנה, רווחיות גולמית של כ־80%, ורווחיות נקייה ויציבה לאורך רבעונים רבים מעניקים לה תכונות נדירות בזירת ההייטק הישראלית, והופכים אותה למועמדת ראויה להנפקה עד 2015. לאחרונה אף הצטרף אליה סמנכ"ל הכספים יגאל שני, מי שהנפיק את סייפן בהצלחה, כדי להכין את החברה להנפקה, שצפויה להסתכם במאות מיליוני דולרים.
קנשו היא אחת מענקיות התוכנה המסייעות למפרסמים לשפר את הקמפיין הפרסומי שלהם, בעיקר בחיפושים הממומנים. החברה הישראלית גברה לראשונה על דאבל־קליק של גוגל ועל אומניצ'ור ביעילות שהיא מציעה (לפי סוכנות פורסטר), מה שמתבטא במספרים: קנשו הגדילה את הכנסותיה ב־50% וצפויה לסיים את 2013 עם הכנסות של כ־60 מיליון דולר לעומת כ־40 מיליון בשנה שעברה.
מי שמחפש תשובה לשאלה מדוע דוחה קנשו הצעות רכישה מענקיות חיפוש ורשתות חברתיות צריך להביט במקום שבו היא נמצאת: בדיוק באמצע. המערכת האוטומטית של קנשו לבדיקת יעילות הפרסום מאפשרת למפרסם לדעת בדיוק מה קורה בכל רגע במקומות החשובים ברשת - גם במנועי חיפוש דוגמת גוגל, בינג ויאהו וגם ברשתות החברתיות דוגמת פייסבוק, טוויטר ופורסקוור. קנשו מנטרת את התנהגות המשתמשים גם בגרופון ובשירות העסקים הקטנים של eBay, אקס קומרס, ברשת העסקים הקטנים של גוגל, וברשתות פרסום ברשת (ad networks) שבו פעילות דאבל־קליק של גוגל או מדיה־מיינד הישראלית.
החברה מנטרת בזמן אמת את התנועה ברשת, בוחנת מה הגולשים מחפשים במנועי החיפוש, אילו פרסומות זוכות לפופולריות בפייסבוק ומהם הנושאים החמים ברשת. היא מתריעה על כך בזמן אמת ובאופן אוטומטי ללקוחותיה המפרסמים, ומאפשרת להם לשנות את הקמפיין בתוך שברירי שניות כדי להוזיל את עלותו ולהגביר את יעילותו. האלגוריתם של קנשו יכול לזהות, למשל, שמודעה המשווקת נעל מסוימת תהיה פופולרית עבור גברים מעל גיל 45 יותר מנעל אחרת, או שחבילת תיירות לטורקיה תהיה אטרקטיבית יותר עבור גברים ישראלים צעירים בחודש האחרון לעומת התקופה שלפניו. באמצעות המערכת יכול מפרסם כמו אקספדיה, למשל, לנהל אלפי קמפיינים אוטומטיים שמותאמים אישית למשתמש, במקום קמפיין אחיד לכולם. האלגוריתם של קנשו יכול לנתח בו בזמן מאות מיליוני מילות חיפוש, מאות אלפי דפי נחיתה ואירועים סביבתיים שמתרחשים בזמן קמפיין של חברה אחת.
עובדי קנשו בתס"ח עצמאות צילום: עמית שעל
השנה הלכה החברה צעד אחד קדימה: אם בעבר היא הציעה ללקוחותיה מערכת ניטור משוכללת, המוצר שהיא חנכה לאחרונה כבר מאפשר להם להתערב בקמפיינים בזמן אמת ולהשפיע על הפעולות השיווקיות בחברה גם ברמת המאקרו, בהתחשב במלאי המוצרים ועל פי פרמטרים רבים כגון עונות, חגים וסוגי מוצרים. לפי דיווחיה, קנשו הצליחה להעלות ללקוחותיה את ההחזר על ההשקעה בפרסום בכ־80%. 3 מיליארד דולר בתקציבי הפרסום שמועברים דרכה הניבו לחברות רבות - ובהן ענקיות כמו אקספדיה, טרגט, סירס ופייסבוק - כ־27 מיליארד דולר במכירות. המערכת החדשה מעלה את ההכנסות בכ־20%, מכיוון שהיא מסוגלת להגיד למפרסמים היכן נמצא הכסף, אילו מאמצי שיווק הם מיותרים, מהם ערוצי השיווק היעילים ביותר והיכן להשקיע את תקציבי הפרסום, ואף מציעה מהלכי שיווק קונקרטיים.
קנשו הפכה השנה לשותפה של פייסבוק במיזם בורסת הפרסום החדשה, עם שמונה חברות נוספות מכל העולם. במסגרת התוכנית תפתח קנשו אלגוריתמים לניתוח היעילות של 130 סוגי מודעות בפייסבוק וכך תסייע למפרסמים לנתח בזמן אמת יעילות של מודעות פרסום עבור משתמשים שונים.
יואב יזהר־פרטו ואלון שפר, ממייסדי קנשוּ. מאפשרים למשווקים לתקן את הפרסום בזמן אמת צילום: עמית שעל
13.MyThings - סלינו על כתפינו
אתרי קניות רבים הפכו כבר מזמן למחסנים של סלי קניות וירטואליים שהתמלאו, אבל איש לא קנה את מה שבתוכם. קונים פוטנציאליים נכנסים לאתר, בוחרים את המוצרים האהובים עליהם, וכשהגיע הזמן לשלוף את כרטיס האשראי, הם חוטפים רגליים קרות ונעלמים. ישנם משתמשים שרק מבקרים כדי להציץ, להשוות מחירים, או סתם לפנטז על בגד חדש. מה שברור הוא שיש עוד הרבה מקום לשיפור שיעור המבקרים שבאמת מבצעים קנייה בסוף הביקור. MyThings הישראלית, הכלאה בין חברת בינה עסקית לבין חברת פרסום מקוונת, הקימה את אחת מטכנולוגיות הפרסום הצומחות ביותר ברשת שעושה בדיוק את זה: היא מלווה את המשתמש לאורך שיטוטיו ברשת ומציגה בפניו מודעות פרסום של מוצרים מתוך אתרים שביקר בהם. זה יכול להיות מוצר שחיפש בעבר, מוצר משלים או אפילו מוצר מתחרה.
הטכנולוגיה של MyThings מוכיחה כי זהו סוף עידן ה"מד מן", הפרסומאים שמשערים איזה קמפיין פרסומי ידבר לאיזה פלח אוכלוסייה, ותחילת עידן ה"מאת' מן", המתמטיקאים שמחשבים את יעילותו של קמפיין על בסיס קליקים לעומת חשיפה, ועושים שימוש באלגוריתמים מתוחכמים כדי להתחקות אחר הזמן הנכון לפרסם. MyThings מציעה טכנולוגיית פרסום מבוססת התנהגות, הדור הבא של הפרסום ההקשרי, שתוכל להציג עבור מי שחיפש טיסה לפריז מודעות פרסום של מלונות בפריז, ברשתות פרסום כמו אלה של יאהו או פייסבוק. כדי לייצר ולהציג את הפרסומות האלה MyThings רוכשת מיליארדי שטחי פרסום ברשת בזמן אמת, ותופרת ללקוח את הפרסומת הנכונה בזמן הנכון ובאופן אוטומטי. MyThings מחזיקה גם בטכנולוגיית קריאייטיב שמעצבת תבניות לפרסומות אוטומטיות ודינמיות: למשל, גולש שביקר באתר קניות של רשת בגדים וחיפש בגד בצבע מסוים או במידה מסוימת, ויצא בלי לקנות, יקבל בהמשך פרסומת של בגד דומה לצד העמוד.
הצמיחה האדירה של MyThings בשנים האחרונות, מהכנסות של 10 מיליון דולר ב־2010 לקצב הכנסות שנתי שמתקרב לכ־100 מיליון דולר בשנה, היא תוצר של הפופולריות האדירה שהיא צברה בקרב מפרסמים כמו אדידס, מיקרוסופט, טויס אר אס, אברקומבי אנד פיץ', KLM וקבוצת שופדיירקט. עם שיעור רווח גבוה שרק הולך ועולה, ועם משקיעים כמו פובליסיס, אורנג', ויולה פרייבט אקוויטי וקרן כרמל, MyThings היא מועמדת כמעט ודאית להנפקה בשנים הבאות - אם רק תצליח לשמר את רמת הצמיחה הגבוהה שלה גם בסוף השנה.
בני ארבל, מנכ"ל MyThings (יושב משמאל), ובכירי החברה. סוגרים מכירות צילום: אוראל כהן
14.Fiverr - חמש על האש
בשנה שעברה הפך Anarchofighter, גולש שמוכר את שירותיו באתר Fiverr.com, למשתמש הראשון של פייבר שרוכש בית בכסף שהרוויח מהשירות. Anarchofighter מתמחה בייעוץ שיווקי לעסקים קטנים, ואת העצות שהוא מחלק ללקוחותיו הוא מספק תמורת 5 דולר בלבד בפייבר, אתר שנוסד בישראל ומיועד לנותני שירותים שמציעים את מרכולתם תמורת 5 דולר. עד כה נרשמו בבלוג משתמשים נוספים שרכשו רכב מהכסף שעשו, ואפילו משתמש שמימן ניתוח מהכסף שעשה. תמורת 5 דולר בלבד תמצאו משתמשים שמקריאים שיר עבור חבריכם תוך כדי נענוע חישוקים, מאיירים שיאיירו אתכם, מתכנתים שיתקנו עבורכם כל באג בקוד, יועצים שייתנו לכם עצות לסידור הבית ואפילו יועצי אופנה שיגידו לכם איך להתלבש.
השנה החולפת היתה השנה של פייבר, שמייסדיו מייעדים אותו להפוך ל"eBay של נותני השירותים". מספר השירותים שניתנים דרך האתר הכפיל את עצמו בתוך שנה מ־750 אלף ל־1.5 מיליון. מחזור המכירות שלו כמעט והכפיל את עצמו, וסכום העסקה הממוצעת חצה את רף עשרת הדולרים - בין השאר עם החלטת החברה לאפשר לנותני שירות ותיקים למכור גם מוצרים משלימים, ולהעלות את מחיר העסקה המקסימלי מ־5 דולר ל־500 דולר.
פייבר מתחרה באתרי שירותים אחרים דוגמת Elance ו־Mechanical Turk, אך בעוד אלה מתמקדים בנישת השירותים הטכניים, פייבר אינה מגבילה את משתמשיה, ולכן אפשר למצוא בה כיום 120 קטגוריות - משירותי עיצוב גרפי, דרך תרגום או פיתוח תוכנה, ועד מתן ברכות יום הולדת בתשלום. פייבר רוצה להיות השוק שבו השירותים האלה נמכרים, ולספק לנותן השירות גם שירותי ניהול הכנסות וניהול לקוחות, מעבר לחשיפה גרידא שהיא מספקת. החברה מגלגלת עסקאות בהיקף של עשרות מיליוני דולרים, מתוכן גוזרת לפי ההערכה מיליונים. שיטתה עובדת כך: מתוך עסקה של 5 דולרים, גוזר נותן השירות 4 דולרים, והדולר הנותר נחלק בין חברת אמצעי התשלום (30%), דוגמת פייפאל, לבין פייבר (70%).
החברה גייסה 15 מיליון דולר מקרן אקסל, המשקיעה הגדולה ביותר בפייסבוק, יחד עם קרן בסמר, צמחה מ־40 ל־70 איש, פתחה מרכז בניו יורק, ושכרה לאחרונה בניין משרדים בן שש קומות בסמוך למטה גוגל בתל אביב, שאליו היא מתכננת לעבור בעוד כחודשיים.
מיכה קאופמן (מימין) ושי וינינגר, מייסדי פייבר. רוצים להיות ה־eBay של נותני השירות צילום: אוראל כהן
15.Matomy - הפרסום החדש
מטומי חיזקה השנה את מעמדה כאחת מבורסות הפרסום הגדולות בעולם לרשתות אפיליאייטס (אתרי שיווק נישתיים או קהילתיים העוסקים בהפניית גולשים לאתרים גדולים תמורת חלק מההכנסות). במקביל, היא נחלצה מתדמית של חברת נישה הפעילה בעיקר באירופה: היא רכשה את MediaWhiz, סוכנות דיגיטל אמריקאית שאפשרה לה לייסד פעילות עסקית בארצות הברית ובקנדה ולהרחיבה בהדרגה. כיום כמחצית מפעילותה בקרב בורסות הפרסום ורשתות הפרסום מתקיימת בצפון אמריקה, בעוד אירופה מייצגת רק כשליש מפעילותה.
הצמיחה האורגנית, יחד עם הרכישה, העלו את פעילות מטומי להיקף הכנסות שנתי של 230 מיליון דולר (לאחר שרק בשנה שעברה עברה את רף 100 מיליון הדולרים בהכנסות) עם רווח תפעולי המוערך ב־20 מיליון דולר. מספר העובדים שלה גדל לכ־400, מתוכם 230 במרכז הפיתוח בתל אביב.
עם ההצלחה שלה פונה מטומי גם לתחומי פרסום דיגיטלי נוספים, כגון פרסום על גבי הסלולר ורשתות חברתיות - הכל תוך שימוש בטכנולוגיה הבסיסית שלה שמאפשרת למפרסמים לעקוב אחר התנהלות המודעה שלהם ולהעריך את שיעור החשיפה אליה ואת שיעור הצלחתה, כלומר כמה מהמשתמשים ביצעו לאחריה קנייה או הורידו את התוכנה שהיא פרסמה.
הצמיחה הגדולה של החברה כבר הביאה את בעליה - היו"ר אילן שילוח, המנכ"ל עופר דרוקר והמשקיע ניר טרלובסקי, עם קרן ויולה - לתכנן הנפקה בניו יורק עד סוף 2014. מצד שני, עם רמות ההכנסה והרווחים הגבוהות הללו, כלל לא בטוח שהחברה צריכה לחפש יציאה לנאסד"ק בזמן הקרוב, בטח שלא בתנאי הרגולציה הקיצוניים שנאסד"ק כופה על המנפיקים בה בעת האחרונה.
מנכ"ל מאטומי עופר דרוקר עם העובדים. הבעלים מתכננים הנפקה ב־2014 צילום: עמית שעל
16. MyHeritage - זה התחיל בשני הורים
MyHeritage התפרסמה באחרונה בזכות "שבוע הדופלגנגר" בפייסבוק, כשטכנולוגיית זיהוי הפנים שלה התאימה בין משתמשים לבין תמונות של ידוענים הדומים להם. אלא שאת הכסף האמיתי עושה MyHeritage בזכות התאמות חכמות בין קרובי משפחה ומציאת קרובי משפחה חדשים שלא הכירו קודם לכן. בשנה האחרונה מיצבה את עצמה MyHeritage כרשת החברתית הגדולה בעולם למשפחות: כפי שפייסבוק משמשת חברים ולינקדאין היא רשת חברתית לעובדים בארגונים, כך MyHeritage מחברת בין קרובי משפחה, ובעיקר מחברת את בני המשפחה לאילן היוחסין שלהם ולהיסטוריה הענפה שלהם, בת מאות שנים.
לאחר שרכשה את ענקית אילנות היוחסין האמריקאית Geni, אחת המתחרות הגדולות שלה, הפכה MyHeritage למאגר אילנות היוחסין השני בגודלו בעולם, מתחרה רק ל־Ancestry.Com (שנחשבת גם לאתר המסמכים המשפחתיים הגדול בעולם). כיום מנהלת החברה 1.5 מיליארד פרופילים של קרובי משפחה מההווה ומהעבר הרחוק, הפרוסים על פני 27 מיליון אילנות יוחסין, שהועלו על ידי 76 מיליון משתמשים רשומים ב־40 שפות שונות. טכנולוגיית ההתאמות החכמה שלה מוצאת מדי חודש 20 מיליון התאמות בין אילנות יוחסין שכביכול לא היו קשורים זה לזה, ובכך מעודדת בני משפחה רחוקים להכיר.
MyHeritage מייצרת כ־30–40 מיליון דולר הכנסות בשנה, בקצב שהולך ומכפיל את עצמו מדי שנה, משירותים משלימים כגון פתיחת ההגבלה על מספר קרובי המשפחה שאפשר להזין לאילן היוחסין, שירות מתקדם של איתור חכם של קרובים רחוקים, נפח אחסון תמונות גדול יותר, וציר זמן דומה לזה של פייסבוק. שירות שהשיקה החברה לאחרונה יאפשר לה להגדיל עוד יותר את נפח ההכנסות שלה ויקסום למשתמשים רבים יותר: החברה מעלה לאתר שלה מאות מיליוני מסמכים ותצלומים היסטוריים (למשל, כל 600 מיליון השמות במפקדי האוכלוסין של ארצות הברית מאז הקמתה, מפקד האוכלוסין של בריטניה ומאות מיליוני תמונות של מצבות, רישומי נישואים והגירה, הספדים ותעודות לידה) — ובאמצעות התאמה חכמה מסוגלת להביא למשתמש עדויות מפורטות יותר מאבותיו. באמצעות תמונות מחזור, למשל, אפשר יהיה ליצור קשר עם חברים של קרובי משפחה מהעבר. מה שבטוח הוא שהשירות של MyHeritage ימשיך להיות מבוקש: אנשים תמיד יתהו מאין באו ולאן הם הולכים.
גלעד יפת, מנכ"ל MyHeritage (בחזית) ועובדי החברה. מאגר אילנות היוחסין השני בגודלו ברשת צילום: עמית שעל
17. Clarizen - לנהל מהסטטוס
זה היה ברור שיהיה זה רק עניין של זמן עד שהממשק המהפכני של פייסבוק יחדור גם אל העולם הארגוני. קלריזן הישראלית הרימה את הכפפה הזאת עם מערכת ניהול פרויקטים המצויה כולה על הענן, ומשרתת ארגונים של 100 עובדים ומעלה בניהול הפרויקטים שלהם. היא מאפשרת למנהלי פרויקטים, מנהלי שיווק, מנהלי פיתוח ומנהלי התקנות של מוצרים ארגוניים לנהל פרויקטים מורכבים תוך כדי ממשק שיחה בפוסט דמוי פייסבוק. באותו פוסט, למשל, אפשר להכניס שיחה שלמה בין בעלי תפקידים, כמו גם את רשימת המשימות והפעילויות של הפרויקט. אפשר לגשת למערכת מתוך סמארטפונים, והיא מסוגלת להתחבר לכל חשבון דואר אלקטרוני. קלריזן הפכה לאחת ממערכות ניהול הפרויקטים המקוונות הפופולריות ברשת, ומשרתת כ־3,000 לקוחות ארגוניים בעולם, כגון BOX, יונייטד הלת'קייר וג'נרל אלקטריק בארצות הברית; ותנובה, שטראוס ואובג'ט בישראל. הזירה שבה היא פעילה הפכה לתחרותית בשנים האחרונות, עם המיזוג בין שיירפוינט של מיקרוסופט לבין יאמר ועם השקת יישום ה"צ'אטר" של סיילספורס - אבל הצמיחה המרשימה של קלריזן, המוכיחה את עצמה במכירות של עשרות מיליוני דולרים בשנה (התחזית לשנה הבאה היא 100 מיליון דולר), מובילים אותה לתכנן הנפקה בטווח של כשנתיים.
מנכ"ל קלאריזן, אבינועם נובוגרודסקי (חמישי מימין) עם עובדי החברה. 3,000 לקוחות ארגוניים, מג'נרל אלקטריק ועד תנובה ושטראוס צילום: עמית שעל
18. Kaltura - עושים סרטים
קלטורה נחשבת כיום לאחת מארבע הספקיות הגדולות בעולם בתחום מערכות לניהול וידיאו, ומתחרה בשחקנית הבולטת ביותר בשוק המדיה, ברייטקוב, וגם בסיסקו ובפוליקום, שפועלות בשוק הארגוני. שווי השוק של שני תחומים אלה - המדיה והארגוני - מוערך במיליארד דולר כל אחד.
החברה מספקת מערכות ניהול וידיאו לחברות וארגונים, בעיקר אלה המעוניינים בשיתוף לקוחות ומפתחים בהעלאת תוכני וידיאו משלהם. המערכת של קלטורה מאפשרת העלאת תוכני וידיאו לשרתים ארגוניים, ניהולם והפצתם לכל מכשיר, כולל לסמארטפונים. המערכת מתחברת לרשתות פרסום, ומאפשרת אנליזה לחשיפה לתכנים. קלטורה מציעה גם מעין חנות אפליקציות וידיאו לארגונים, כזו המחברת ארגונים גדולים לתפריט יישומי וידיאו. יתרונה על פני מתחרות אמריקאיות כמו ברייטקוב הוא עצם היותה מערכת בעלת קוד פתוח, המאפשרת למפתחים ליצור עבורה אפליקציות, ולכל ארגון להתחבר אליה ולעשות זאת בתוך דקות, גם ללא תשלום.
בשנה האחרונה התחברה קלטורה גם לאפליקציות שיחות וידיאו וזלגה לתחום החינוך, שוק ששוויו מוערך ב־500 מיליון דולר. המערכת שלה מותקנת בכ־500 קמפוסים, ובהם גם אוניברסיטאות יוקרתיות כמו הרווארד, ייל ו־MIT, ואפשר לנהל באמצעותה מערכת שיעורים מקוונים באוניברסיטאות. לפי הערכות, תחום החינוך נחשב לאחד הרווחיים עבור החברה, והוא מגלם רווחיות בשיעור של כ־80%.
עד כה השתמשו יותר מ־300 אלף ארגונים במערכת של קלטורה, מתוכם 160 אלף לקוחות משלמים שמחוברים לפלטפורמת ניהול וידיאו באמצעות מחשוב ענן. עם לקוחותיה של החברה נמנות רשתות מדיה כגון HBO, דיסני, ABC, NBC ,TMZ, ויקיפדיה ופארמאונט. לפי הערכות בענף, קלטורה מכניסה 60–70 מיליון דולר בשנה, ומתקרבת למצב של רווחיות בצעדי ענק, אך עדיין אינה רווחית. למרות נתונים אלה, החברה אינה מתכננת לצאת להנפקה בשנים הקרובות.
רון יקותיאל, מנכ"ל קלטורה (משמאל) ובכירי החברה. מתקרבים לרווחיות במהירות, אבל לא מתכננים הנפקה צילום: אלון פורטנוי
19. Perfecto Mobile - טלפון וירטואלי
בשנות התשעים והאלפיים היתה זו מרקורי הישראלית שריכזה את טכנולוגיית הבדיקות הפופולרית ביותר עבור תוכנות ויישומים. בעידן המובייל תפסה את מקומה פרפקטו מובייל, גם היא ישראלית. כיום נחשבת פרפקטו מובייל הספקית המרכזית של טכנולוגיות בדיקה עבור מפעילות סלולריות שמבקשות לבחון הכנסה של טלפון חדש לרשת שלהן, שימוש באפליקציה חדשה, או את תפקוד השירותים הסלולריים שלהן במקומות שונים ברחבי הגלובוס. החידוש הוא שאת כל הבדיקות הללו פרפקטו מאפשרת למפעילות הסלולריות לבצע באמצעות שירות שניתן לגישה מהענן, ללא התקנות מיוחדות או ציוד חומרה היקפי. בין לקוחותיה בשוק הסלולר אפשר למצוא את טי־מובייל בארצות הברית ואת וודאפון העולמית.
אלא ששוק האפליקציות איננו מוגבל רק למפעילות סלולריות. השנה הרחיבה פרפקטו את שירותי הבדיקה שלה לכלל המגזרים במשק, כשהיא מאפשרת לארגונים ולחברות לבדוק את עמידות האפליקציות שלהם על כל טלפון ובכל סוג של עומס, ומרחוק. מרבית הלקוחות בתחום זה הם בנקים שנדרשים לבדוק את איכות האפליקציות שלהם, עם עליית מספר הטרנסאקציות הכספיות שנעשות דרך הסלולר. הרוב המכריע של הבנקים הגדולים בארצות הברית כבר עושים שימוש בה, נוסף על לקוחות כגון דלתא איירליינס וחברת הביטוח USAA.
בסוף השנה החולפת גייסה פרפקטו 15 מיליון דולר, וחברה לעבודה צמודה עם מרקורי־HP, המנוהלת מישראל. קצב הצמיחה המרשים של החברה, שמכפילה מדי שנה את הכנסותיה בשלוש השנים האחרונות, צפוי להישמר גם השנה.
20. Kaminario - משרתים בפלאש
תחום אחסון המידע הפך למכרה זהב עבור כל מי שהשקיע בו לפני עשור או פחות: חברות כגון 3PAR, דאטה דומיין ואייסילון נמכרו במיליארדי דולרים לענקיות תוכנה כמו נטאפ או EMC, במכפילים גבוהים למדי ביחס להכנסותיהן. גם בישראל נמכרו סטארט־אפים בתחום במאות מיליוני דולרים: האחרונים שבהם, אנוביט ואקסטרים איי.או שעוסקים במעבר לשיטת אחסון מסוג פלאש, נמכרו במיליוני דולרים לאפל ול־EMC. השווי הגבוה נובע מהעובדה שאחסון מידע הפך לבעיה בוערת של ארגונים מודרניים: כמות הנתונים בארגון צומחת בכ־80%–100% מדי שנה, אך מערכות האחסון נותרו מיושנות, עם טכנולוגיות בנות 15–20 שנה. קמינריו מציעה לארגונים להחליף את שרתי האחסון הכבדים והבזבזנים במערכת מבוזרת ויעילה אשר כוללת מספר מצומצם של קופסאות אחסון לזכרונות פלאש, ואשר חוסכת לארגונים כ־95% מהוצאות האחסון השוטפות.
טכנולוגית הפלאש השתלבה יפה במכשירים סלולריים, במחשבי טאבלט ובכונני דיסק און קי, אך טרם אומצה בהרחבה על ידי ארגונים, בגלל בעיית אמינות קלה: המידע שנשמר בתאי הזיכרון לא תמיד נשמר כהלכה. המערכת המבוזרת של קמינריו פותרת את בעיית האמינות באמצעות רשת של עשרות פטנטים הפורסים את רישום המידע על פני מאות מעבדי פלאש. המידע נרשם לא רק על גבי תאי זיכרון אלא גם מקבל כתובת וירטואלית, כך שהמערכת תוכל לשלוף אותו ולאחזר אותו בקלות. נוסף על כך, המערכת רושמת מידע בנפח דומה על פני כל תאי הזיכרון, כך שאורח החיים שלהם גדל.
ענקיות הטכנולוגיה כמו EMC מתחילות כיום לפתח טכנולוגיות פלאש מתחרות, אך קמינריו היתה שם כבר ב־2008, הרבה לפני כולם - וכשכולם קיצצו בהרבה במערכי המו"פ בגלל המשבר הכלכלי, היא לא ויתרה. כך הפכה החברה הקטנה מיקנעם למתחרה המאיימת על מערכות האחסון של גורילות טכנולוגיה כמו IBM ,EMC והיטאצ'י. בין לקוחותיה כיום אפשר למצוא את תומסון רויטרס, טסט אמריקה, אקטיבטרייל, פט־מד וקרן הגידור DE Shaw, ובארץ את חברת החשמל, בנק לאומי וקנשו (שמופיעה ברשימה זו בעצמה).
קמינריו ומשקיעיה היו יכולים לחסוך לעצמן כסף רב לו היו מקבלים את אחת מהצעות הרכישה שהוגשו להם תמורת מאות מיליוני דולרים. במקום זאת בחרו מנהליה להקים מערך שיווק ותמיכת לקוחות חובק עולם, שהעלה את הכנסותיה של החברה לכ־30–40 מיליון דולר בשנה ולשווי פנומנלי. זו הסיבה שהחברה בונה את עצמה להנפקה. השנה הקרובה, שצפויה להיות עבורה שנת שיא, תקבע סופית את הכיוון הלאה.
דני גולן, מייסד ומנ"כל קמינריו (משמאל), עם סגן הנשיא איתי שושן. חוסכים 95% מהוצאות האחסון השוטפות צילום: אלעד גרשגורן
