אהרון אהרון: "אם תשלחו מייל לכל בכיר באפל - תקבלו תשובה"

אהרון אהרון, מנהל מרכזי הפיתוח של אפל בישראל קיבל את התפקיד היוקרתי שלו בהפתעה גמורה. הוא בכלל תכנן לפרוש בגיל 55 אחרי קריירה ארוכה בניהול הפיתוח בחברות כמו IBM וצורן והחל להקטין את מעורבותו בחברות שבהן פעל עד לפני כשלוש שנים: קמרו, חברת הסטארט-אפ שהקים ודיסקרטיקס, ששימש כמנכ"ל שלה באותה תקופה.

היה זה ג'וני סרוג'י, בכיר באפל וסטודנט לשעבר של אהרון בטכניון, שפנה אליו והציע לו את התפקיד. אהרון לא היה יכול לסרב להצעה המפתה ומצא את עצמו באחד התפקידים החשובים והחשאים בסקטור העסקי בארץ: מנהל מרכזי הפיתוח של אפל בישראל.

בתוך שנה וחצי בלבד הפך אהרון את אפל לאחד ממרכזי הפיתוח הגדולים שקיימים בארץ, כשהוא מגייס מאות ממפוטרי טקסס אינסטרומנטס ופריסקייל, ומנהל כ-300 אנשי פיתוח בחיפה, רעננה והרצליה. בשנה האחרונה הפך גם למנהלה הישיר של אנוביט, חברת שבבי הפלאש מהרצליה שנקנתה על ידי אפל ונוהלה עד כה על ידי אריאל מייסלוס, אחר ממייסדי החברה.

אהרון אהרון, מנכ"ל מרכז הפיתוח של אפל בישראל צילום: אריאל בשור

"אני קולט עובדים מאז היותי מנהל פיתוח ב-IBM בשנת 1983, אני חושב שעד היום ראיינתי 50 אלף איש לעבודה", אמר אהרון באירוע "טכניון על הבר", אחד מסדרת האירועים של ארגון בוגרי הטכניון שנערך בפאב הדבלין בהרצליה. אהרון, בוגר טכניון בעצמו ובמשך שנים רבות מרצה לתחום המערכות הספרתיות בה, סיפר על השינוי בדפוסי הגיוס של עובדים למרכזי מו"פ.

"גם היום בעבודתי החדשה אני מראיין את כל המועמדים. איכות המהנדסים לא השתנתה כאן לאורך השנים. גם היום אני ממשיך לקבל מהנדסים איכותיים ובקצב דומה, ועם זאת רואים היום תופעות שבעבר לא ראינו: פעם מהנדס שרק יצא מהטכניון היה מתקבל קודם לאלביט לעבודת הנדסה בשכר לא גבוה שבה דורשים ממנו לעשות שליחויות. היום מהנדסים מתחילים את העבודה הראשונה שלהם בשכר גבוה. שוק גיוסי העובדים להייטק הוא יציב כיום וישנו ביקוש ער למהנדסים. שוק התוכנה הוא שוק טוב ושוק החומרה, ובפרט פיתוח השבבים נמצא במצב יציב.

קודם בחברה גדולה, לאחר מכן בסטארט-אפים

"אענה תשובה לא קורקטית. כשאנחנו מסתכלים על בוגרים, בכל החברות שבהם שמשתי כמנהל פיתוח, אנחנו מסתכלים על בוגרי אוניברסיטאות הטובות בתחומי ההנדסה ומבדילים בינם לבין בוגרי המכללות. לא שישנה בעיה באנשים שלומדים שם, אלא ישנם הבדלים בין מקומות הלימוד. הטכניון, אוניברסיטת בן-גוריון ואוניברסיטת תל-אביב, הם כולם מקומת טובים. לאחרונה הבחנו גם בבוגרים איכותיים מבר-אילן. מה שמבלבל הוא עניין הממוצעים. מצטיינים בכל אחת מהאוניברסיטאות אינם שקולים אחד לשני, ומצאנו עם השנים את הנוסחה הבאה: הממוצע בתל אביב תמיד גבוה יותר. לכן בוגר שמקבל 90 באוניברסיטת תל-אביב שקול ברמתו לבוגר שקיבל את הציון 86 בבאר-שבע וציון של 81 בטכניון".

"זה מאוד אישי, אני יכול להעיד רק על מה שהמלצתי לילדי. יש לי שלושה ילדים, שניים עובדים בהייטק, ועוד אחת שלומדת באוניברסיטת באר-שבע. אני המלצתי להם להתחיל לעבוד בחברה גדולה, לפחות בשנתיים הראשונות של הקריירה, כי שם אתה רוכש הרגלי עבודה".

"זה מאוד תלוי בחברה בה אתה נמצא. לאינטל, למשל, יש זרוע השקעה משלה, והיא מחפשת טכנולוגיות מעניינות להשקעה או אפילו לרכישה. בשביל שהטכנולוגיה שאתה מפתח תעניין את אינטל אתה צריך 'ספונסר' מתוך אינטל עצמה, מישהו מהחברה שיביע עניין בך. כל מה שאתה צריך לעשות זה פשוט לקבוע איתם פגישה ולהגיע. צריך קצת להיות חוצפן כאן, אבל זה עובד, ואחר כך לא יזכרו לך את זה לרעה".

"דבר אחר הוא לגבי חברות שאין להן זרוע השקעה, כמו אפל. מה שאני ממליץ במקרה הזה הוא פשוט לשלוח מייל לבכיר בחטיבה שאתם מתעניינים בה באפל. עוד לא ראיתי מייל אחד שלא ענו לו מכל אחד מהבכירים של אפל. לפעמים צריך לנג'ס, אבל בסוף אתה מקבל תשובה. אין קיצורים בנושא הזה".

רוצים לדבר עם קוק? נסו במייל צילום: בלומברג

הגיל פחות קובע

קיימת סטיגמה שאחרי גיל 45 עובדי הייטק נדחקים החוצה לטובת צעירים מהם.
"אני אספר סיפור: כשניהלתי את הפיתוח בצורן, הגיע אלי מהנדס שהתנהל בכבדות בראיון העבודה והיה מאוד חרד לרמת הכולסטרול באוכל שמוגש בחדר האוכל. הוא היה רק בן 27, ללמדכם שזיקנה היא עניין של גישה ולא של גיל".

"אני קולט עובדים מבוגרים, ומה שחשוב לי זה רמת האנרגיה שמפגינים העובדים. את הסטארט-אפ הראשון שלי, קמרו, הקמתי אחרי גיל 50, והעצה שלי לעובדי הייטק הוא שפשוט תהיו מקצוענים. הדרדור מתחיל בשלב שבו הם תופסים את עצמם כלא-חיוניים לארגון שבו הם עובדים, כשהם חושבים שעוקפים אותם, ואז הם הופכים ממורמרים. אבל מה שלמדתי הוא שאפשר להקים סטארט-אפ בכל גיל".