ביטקוין כחול לבן: המטבע הווירטואלי צובר משתמשים בישראל

רק שלושה אנשים הגיעו למפגש הראשון של קהילת הביטקוין הישראלית, כולל מארגן האירוע עצמו. זה היה באוגוסט 2011, כשהמטבע הווירטואלי היה דבר איזוטרי ולא מובן.

ואולם, בחודשים האחרונים חל זינוק עצום בעניין העולמי במטבע, וישראל לא נשארה מאחור: למפגש שנערך במרץ האחרון הגיעו 160 איש, יותר ויותר עסקים החלו לקבל תשלומים במטבע, ואתרים שמאפשרים להחליף שקל בביטקוין צצו כמו פטריות לאחר הגשם - בתדירות שמעלה את החשש שמדובר בבועה.

עם זאת, אף שהצרכנים רצו קדימה הרגולטורים טרם הגיבו, וכעת גופים הפועלים בתחום נתקלים במחסומים שמעכבים את המשך התפתחותו.

מני רוזנפלד, מתמטיקאי בהשכלתו והאדם שארגן את המפגש הראשון ההוא, הוא מהבולטים והוותיקים בקהילת הביטקוין המקומית ומפעיל את ביטקויל, אתר המרת הכספים (אקסצ'יינג') הוותיק בישראל.

המטבע הווירטואלי נמצא בשימוש גם בישראל צילום: איי אף פי

ביטקוין הוא מטבע דיגיטלי וירטואלי שמנהלת מערכת מבוססת קוד פתוח, ולא עומדים מאחוריו מדינה, חברה, בנק או ארגון. את המטבע יכול בעצם כל אחד לייצר בעזרת המחשב האישי שלו. אתר המרת כספי ביטקוין, כמו זה שמנהל רוזנפלד, מאפשר למשתמשים להחליף כסף מסורתי במטבע הדיגיטלי או להפך, בדומה לעסקים שמאפשרים להחליף שקל במטבע זר. האתרים מציגים את שערי המכירה והקנייה של המטבע, והמשתמש יכול להעביר להם שקלים בכרטיס אשראי או בביטקוין ולקבל בתמורה את המטבע השני. הכנסות האתרים מגיעות מההפרשים בין שערי המכירה לבין שערי הקנייה.

מטבע וירטואלי תמורת בירה

"על ביטקוין שמעתי במרץ 2011 ומהר מאוד התחלתי לעסוק רק בזה", הוא מספר בראיון ל"כלכליסט". באפריל 2011 התחיל רוזנפלד בהרצת ניסיון של שירות ההמרה, ובמקביל החל לערוך פעילות קהילתית, דוגמת המפגשים, על מנת לעורר מודעות. לאורך 2012 היה העניין בישראל נמוך יחסית לעולם. ואולם, לדברי רוזנפלד, אירועים שונים שאירעו בחודשים האחרונים שינו את המצב.

"התרחש הליך טבעי שבו ביטקוין הפך בשל יותר וזכה להכרה רבה יותר, הליך של היזון חוזר חיובי: ככל שיותר אנשים משתמשים במטבע, יש יותר עסקים, וזה מושך יותר משתמשים. יש גם אירועים נקודתיים, כמו זה שבו אתר הבלוגים וורדפרס.קום התחיל לקבל תשלומים בביטקוין.

בישראל הטריגר היה ב-3 בינואר, כשהתפרסמה ב"כלכליסט" כתבה על דו"ח הבנק המרכזי של אירופה על ביטקוין. המאמר היה פופולרי מאוד - לפני פרסומו רק כמה עסקים קיבלו את המטבע, ואילו עכשיו כבר יש כמה עשרות. הפעילות הקהילתית גדלה והביקוש לקנייה של המטבע גדל". לדברי גורמים בתחום, נפח הפעילות של כלל אתרי המרת כספים היא כמה מיליוני שקלים בשבוע; הגדול בהם עובד בנפחים של בין 800 אלף שקל למיליון שקל בשבוע.

הבר קיימא, פאב-מסעדה בבעלות קואופרטיבית בתל אביב, היה אחד מהעסקים הלא-וירטואליים הראשונים בישראל שהחלו לקבל תשלומים בביטקוין, והוא הפך בשבועות האחרונים למעין בית לא רשמי של הקהילה הישראלית. “הגענו לביטקוין לפני שלושה חודשים כי אנחנו אוהבים מאוד חדשנות ואנשים שנותנים פייט לבנקים", אמר ל"כלכליסט" דובר הקואופרטיב אופיר אביגד.

אופיר אבגד, דובר הקואופרטיב שמפעיל את הבר קיימא צילום: ענר גרין

הקושי היחיד בהחדרת המטבע היה בקבלת התשלומים ברמה הטכנית, אך בסוף נמצא פתרון יעיל: "יש לנו ברקוד בתפריט. הלקוח סורק אותו באמצעות הסמארטפון, וכך נפתח בפניו מסך התשלום באפליקציה ייעודית. למלצרית יש מחשבון שקל־ביטקוין, וכך היא מחשבת כמה יצא החשבון בביטקוין, והלקוח משלם דרך מסך התשלום".

האופי של הבר קיימא תרם, כאמור, להפיכתו למוקד קהילתי של הפנאטים לדבר. "מכיוון שאפשר לרכוש מניות לקואופרטיב בביטקוין, אנשים שהם מובילי שיח ובעלי סמכות בתחום קנו מניות. כל החבר'ה באים אלינו, עומדים בחצר בהתרגשות ומדברים בשפה שאף אחד לא מבין. זה נראה קצת כמו כת".

אותם חבר'ה הם גם אלה שרוכשים מוצרים בביטקוין. אביגד: "אנשים שבאים לשלם בביטקוין הם פנאטים, הם הגיעו במטרה לשלם בביטקוין, אבל רוב האנשים עדיין קונים ביטקוין להשקעה".

אנשים אלה, טוען אביגד, ולא הלקוחות הקבועים של הבר, הם שאחראים לבועה שצמחה בשבועות האחרונים. "הבועה נוצרה כשאנשים קראו בעיתון שלא משנה כמה זה עולה עכשיו, מחר זה יעלה יותר. כמות גדולה של אנשים נכנסה, והיה קל להבהיל אותם. ההתקפה של האקרים על אתרי המרת כספים והירידות הבהילו הרבה אנשים. עכשיו אני חושב שאנחנו ממש אחרי הבועה, כי המסחר הרבה יותר קטן ויציב".

למרות דבריו של אביגד התרשמות זהירה מעלה את החשש כי הבועה עדיין לא נעלמה. שער הביטקוין גבוה משמעותית מכפי שהיה אך לפני חודשים ספורים, ובשבועות האחרונים קמו לפחות שישה אתרים ישראליים שמאפשרים לצרכנים להמיר שקלים בדולרים.

סימני אזהרה לבועה

אחד האתרים החדשים המעניינים הוא Bit2C.co.il, שהקימו היזמים אלי בז'רנו והדר מקסי. לא מדובר באתר המרת כספים, אלא בזירת מסחר שמאפשרת לקונים ולמוכרים לנהל עסקאות, והאתר עצמו גוזר עמלה מכל עסקה.

"לפחות חלק מהבועה מאחורינו", טוען בז'רנו. "יש התחלה של פעילות, הרבה אנשים רואים את הפוטנציאל ומנסים להקים מיזמים. כמה זמן זה יימשך? זה חיזוי עתידות. אבל מבחינת מטבע מבוזר יש לזה פוטנציאל רב ושוק גדול בחו"ל וגם בארץ".

ואולם, דברים אחרים שמספר בז'רנו מעלים כמה סימני אזהרה. כך למשל, לדבריו, עד לאחרונה סחרו רוב המשתמשים במטבע במטרה להפיק רווחים מהשינוי בשער החליפין. לאחרונה הבחין בז'רנו שעסקים קטנים מתחילים לקבל תשלומים בביטקוין ומיד ממירים אותם לשקלים. מנגד, אין כנראה משתמשים שממירים סכומים ניכרים לביטקוין במטרה להשתמש בהם לתשלום.

הדבר, בצירוף העובדה שעסקים כמו הבר קיימא מצמידים את הביטקוין לשער השקל, מעיד שכלכלת הביטקוין עדיין לא עומדת על רגליה בעצמה, ומעלה לכל הפחות כמה סימני שאלה וספקות על יציבותה בעתיד.

יונתן רואש, מייסד ומנכ"ל אקסצ'יינג' הביטקוין Bits of Gold, מתריע גם הוא מפני רכישת ביטקוין כהשקעה. "מדובר בקונספט מהפכני, זה יהיה המזומן של האינטרנט בסופו של דבר", הוא אומר ל"כלכליסט". "צריך להבין את זה ואת הסכנות. מי שחושב להיכנס כי רואה עלייה חדה צריך להבין שזה לא יימשך לאורך זמן. עדיף שאנשים יתרכזו בבייסיק של המטבע מאשר באפשרות לעשות רווח מהיר. ההתמקדות בעלייה המהירה מאוד מתרחקת מהרעיון המקורי של המטבע. האם עכשיו יש בועה? קשה לי להגיד. ההשקעה בשלב הזה מסוכנת, ואי אפשר לדעת איפה שער הביטקוין יהיה מחר".

משרד האוצר טרם הכריע

עו"ד אורי גולדמן ממשרד עורכי הדין גולדמן ושות' מייצג כמה וכמה אתרי המרת מטבע ישראליים, ולדבריו נפח המסחר של לקוחותיו הוא כ־3 מיליון שקל בשבוע. מתוקף תפקידו הוא שנאלץ להתמודד עם הבנקים. "הבנקים ראו שהפעילות במטבע תופסת נפחים גדולים, ובחודשיים האחרונים החליטו לעצור את הפעילות בחשבונות עד שמישהו יבוא ויסביר במה מדובר. הם עוצרים את הפעילות מכיוון שביטקוין לא הוגדר עדיין על ידי גוף רשמי. הם רוצים קודם להבין מה המעמד החוקי שלו".

עו"ד אורי גולדמן צילום: ענר גרין

כדי להתמודד עם הטענות של הבנק פנה גולדמן אל רשם נותני שירותי מטבע במשרד האוצר בבקשה שיבדוק אם לקוחותיו צריכים להירשם אליו. "הוא אמר שהוא לא יודע מה זה ביטקוין", אומר גולדמן. "הסברנו לו וציפינו שיגיד שזה לא מטבע ושהוא לא צריך רישיון. בימים האחרונים הם ישבו ואני מאמין שהם יחליטו שזה לא מטבע".

גם אם אכן תתקבל ההחלטה הזאת, לא יהיה זה סוף הדרך בעבודה מול הרגולטורים. גם הרשות לאיסור הלבנת הון במשרד המשפטים דנה בביטקוין, ובנק ישראל גם הוא צריך להגיד את דברו. במשרדי האוצר והמשפטים אישרו ל"כלכליסט" שאכן מתקיימים דיונים על ביטקוין ושתוצאותיהם צפויות להימסר בימים הקרובים, אך סירבו לפרט.

"הרגולציה מנסה להבין איך המטבע הזה עובד ונעשים מאמצים כנים להבין עם מה מתמודדים", אומר רואש מ-Bits of Gold. "היא בוחנת מה נעשה בחו"ל, שואלת אותנו שאלות מדויקות על המנגנון ואיך אנחנו פועלים מול הלקוחות. זה נכון שמצד אחד המערכת, שהיא שמרנית מאוד, לוקחת את הזמן, אבל כבר התחיל דיאלוג והקצב יחסית מהיר".

בינתיים אלה שפעילותם נפגעה יכולים רק להמתין. “יש אפשרות שאאבד את המעמד שלי", אומר רוזנפלד, "אבל אני עושה כמיטב יכולתי ויש דברים שלא ישתנו, כמו העובדה שזה השירות הכי ותיק בעל המוניטין הרב ביותר. השאיפה היא שכשנחזור תהיה לנו תשתית חזקה יותר משל אחרים להתמודד עם הביקוש".