המאגר הביומטרי של מר פייסבוק

הטור עסק לאחרונה לא מעט בתועבה החדשה של מארק צוקרברג, קבוצת הפעולה הפוליטית FWD.us, שמה שהיא עושה בחיים הוא לגייס פוליטיקאים משני צדדי המתרס כדי לקדם חקיקה בתחום ההגירה, שתאפשר לחברות ההייטק להוריד את השכר של העובדים שלהן. יותר אשרות עבודה למפתחים מהעולם השלישי פירושן הורדת עלויות העסקת המפתחים המקומיים. לא פלא שצוקרברג עושה ככל יכולתו לקידום העניין; הוא היה שמח מאוד לשלם פחות לכל מפתח בטענה ש"המשכורות בשוק כולו ירדו".

יחייך הרבה יותר כשיוקם מאגר ביומטרי בארה"ב. צוקרברג צילום: בלומברג

מבט על תכנית הרפורמה בתחום ההגירה שנמצאת כרגע על שולחן הקונגרס צריך לגרום לכל אדם להסס. עמוק בתוך התכנית בת 800 העמודים, קבור סעיף שקובע שעם כניסת התכנית לתוקף, תבנה הממשלה הפדרלית מאגר ביומטרי של כל הבגירים בארה"ב. המטרה הרשמית, כמובן, איננה מוגדרת כהעמקת המעקב אחרי התושבים: היא "צמצום ההעסקה של מהגרים בלתי מתועדים". כלומר, כדי שתוכל להיות מועסק כחוק, אתה תצטרך להכניס את עצמך למאגר ביומטרי.

ארגון זכויות האדם האמריקאי, ה-ACLU, כבר נעמד על הרגליים האחוריות. שם יודעים היטב שמאגר כזה אף פעם לא נשאר מוגבל למטרה המקורית שלו. שלא לדבר על מה שיקרה כשהוא ידלוף, והוא ידלוף. הם תמיד דולפים: ישראל מפעילה במרץ תוכנית להקמת מאגר ביומטרי. זאת, על אף שלרשויות הנפלאות שלנו לקח קרוב לעשור לאתר את מי שהדליף את נתוני מרשם האוכלוסין.

יקר להעסיק מהנדסים אמריקאיים? פייסבוק ושותפותיה רוצה לייבא עובדים מהודו וסין צילום: בלומברג

בסוף השבוע הודיעו שניים מהמשקיעים הבכירים שתמכו בעבר בקבוצה של צוקרברג, אלון מאסק מטסלה ודיוויד סאקס מיאמר, שהם מושכים את תמיכתם במיזם. הסיבה: כחלק מנסיונה של FWD.us לשחד פוליטיקאים מן הימין לתמוך ברפורמת ההגירה שלה, היא מימנה עבורם פרסומות שקידמו את הרעיון של קידוחי נפט באלסקה.

תוכניות הקידוח הללו נמצאות בלב הוויכוח הפוליטי בכל מה שקשור לאיכות הסביבה בארה"ב במשך כמעט ארבעים שנה - הם החלו ברצינות בתקופת הנשיא קרטר. מאסק, שהמיזם שלו אמור להוביל למכונית חשמלית זמינה לצרכן, ושמחויב מאוד לשמירה על זכויות הסביבה, לא היה יכול לסבול יותר את טקטיקות הפעולה של צוקרברג. מסתבר שיש אנשים שהעקרונות שלהם ניצבים במקומם גם כאשר משמעות הדבר היא שהם כנראה יצטרכו לשלם שכר טוב יותר לעובדים שלהם. כל הכבוד.

הסוסים ברחו מהמדפסת

אחת החדשות המדאיגות של התקופה האחרונה היא האקדח המודפס: מיזם של כמה פסיכי נשק מארה"ב הביא לכך שניתן כעת להדפיס במדפסות תלת ממד כלי ירי, עם קנים ניתנים להחלפה בקליברים שונים. המשמעות היא אקדחים שאף אחד לא יודע על קיומם, שמסוגלים לבצע מעשי רצח שהמדע הבליסטי עשוי לעמוד מולם חסר אונים. אם אתה רוצח אדם אחד בקליבר של תשעה מילימטר ואדם אחר בקליבר של 0.45 אינץ', הסיכוי ששוטרים יקשרו בין שני מעשי הרצח הוא אפסי.

היכולת להתמודד עם התועבה בארה"ב מוגבלת עקב הפרשנות הפשטנית שהעניקו בתי המשפט השמרניים שם לתיקון השני לחוקה, שמעניק לכל אזרח את הזכות לשאת נשק. איכשהו, בתי המשפט הצליחו להתעלם מהפתיח של התיקון: "בהנתן שיש צורך במיליציה מאורגנת היטב...", ושופטים שנחשבים לכאלה שמקפידים על ה"כוונה המקורית" של הטקסט של החוקה מניחים לכל פסיכי להסתובב עם נשק אוטומטי שיש לו יותר כוח אש מאשר למחלקת חי"ר של המאה ה-18.

לממשל אובמה, שנמצא במאבק קשה בתחום - הקונגרס דחה לאחרונה הצעה פשרנית לפיקוח על כלי נשק - לא היה הרבה מה לעשות, אבל מחלקת המדינה הורתה לחברה שיצרה את האקדח להוריד את התכניות שלו מהרשת, בטענה היצירתית שהתכניות הללו עוברות על החוקים הבינלאומיים לסחר בנשק. מאוחר מדי: סוס הגיהנום הזה כבר שרף את האורווה. הקבצים שלו כבר הגיעו לפיירטביי, שם הודיעו בגאווה שהם לא מאמינים בצנזורה ושהם יעמדו על זכותו של כל פסיכי לייצר כלי רצח.

מאיפה הם יודעים?

האם לינקדאין אוספת מידע על משתמשיה בלי לומר להם? מהמידע שליקט דיוויד ולדט עולה שאם זה לא המצב, יש לה כנראה חתיכת מנוע חיפוש שהיא לא מדווחת עליו.

ולדט גילה שלינקדאין מציעה לו כחברים אנשים שהוא מכיר מחייו הפרטיים, או אנשים עם שמות זהים לאנשים שהוא מכיר בחייו הפרטיים אבל שהם אנשים שונים לגמרי – כל זה מבלי שהוא סיפק לה את המידע הנדרש.

לינקדאין יודעת. איך? תעלומה

למשל, לינקדאין הציעה לו להתחבר למישהי בשם הת'ר זופרד. ולדט יצא עם מישהי בשם הזה בתיכון, מה שהיה מזמן, אבל ההת'ר זופרד הזו היא אדם אחר לגמרי. לינקדאין גם הציעה לו כאשת קשר את סטפני ולדט, שהיא אמנם קרובת משפחה אבל ללינקדאין לא היתה אמורה להיות כל דרך לדעת את זה, להוציא שם המשפחה המשותף. כמו כן, היא הציעה לו להתחבר עם סטיב ג'ייקובס, אביה החורג של החברה הנוכחית של ולדט, שחי הרחק ממנו ופועל בתעשיה שונה לגמרי.

ולדט גילה שלינקדאין מוסרת את המידע שלו לאפליקציות צד שלישי ומסתירה את העובדה הזו עמוק בתוככי איזה תפריט. הוא ביטל את האפשרות הזו, ולמחרת לינקדאין הציעה לו כאשת קשר מישהי שלא היתה אמורה להיות כזו, ושהקשר היחיד ביניהם הוא שהם החליפו כמה מיילים. נסיונותיו של ולדט, שחושד שלינקדאין משתמשת בהיסטוריית הגלישה של אנשים אחרים כדי לאסוף את המידע הזה, לקבל תשובה מהחברה עלו עד כה בתוהו.

החולשה של משטר הגולגלות

רעידת אדמה כבדה פקדה את מחוז סצ'ואן שבסין לפני כחודש, הרגה יותר מ-200 איש ופצעה יותר מ-13,000. האסון הזניק לפעולה לא רק את הממשלה הידועה לשמצה של סין, אלא גם את מתנדבי החברה האזרחית.

באמצעות שימוש בשלל טרשות חברתיות, הצליחו מתנדבים לאסוף מזון, מים וציוד השרדות הכרחי אחר, ולהגיע לכפרים שנפגעו למרות שהצבא סגר את הדרכים לשם. תוך יומיים, העבירו מתנדבים 498 אוהלים, 1,250 שמיכות וטונות של ציוד אחר – כולו מתרומות – לנפגעים.

תגובה לרעידות אדמה היא נושא רגיש בסין, אחרי שהדיקטטורה מצאה את עצמה מול זעם עממי ניכר אחרי כשלונה בהתמודדות עם רעידת האדמה הגדולה של 2008. הכשלון הזה הוביל לבנייתם של מספר ארגוני חברה אזרחית, שבמידה ניכרת עושים את מה שהממשלה לא יכולה או לא רוצה לעשות.

נקודה רגישה של משטר הגולגלות הסיני. נזקי רעידת האדמה בסין, 2008 צילום: בלומברג

ארגוני חברה אזרחית תמיד עוררו את חשדן של מדינות דיקטטוריות, משום שהם מספקים אלטרנטיבה לשירותים של המדינה, מעודדים אנשים לפעולה ומלמדים אותם להתארגן. מאז יוליוס קיסר והלאה, הקפידו דיקטטורות לדכא עמותות ושאר קבוצות שבהן אנשים מתאגדים לפעולה בלי פיקוח והכוונה ממשלתית. המדיה החברתית מסבכת את הנושא, מבחינת הממשלה, משום שהצנזורים לא עומדים בקצב של הידיעות.

המשטר קלט שאם הוא יפתח חזית מול ארגוני הסיוע בדיוק בזמן אסון, הוא מזמין מרד; אז הוא עושה את הטריק הישן בספר ומנסה להפוך אותם לחלק מהממסד. ברגע שאתה מתקבל לשיחות עם מושל המחוז, אוטומטית אתה ממתן את עצמך. פתאום אתה צריך לחשוב לא רק על האנשים שבשטח ועל הפעילים שלך, אלא גם על התגובה של הצד השני. אחרי הכל, אף אחד לא רוצה לוותר על גישה, ואחרי הכל הרבה יותר קל לסייע לניצולים אם הממשלה עוזרת, או על כל פנים לא מפריעה, לפעולות שלך.

קצרצרים

1. לבכיר מיקרוסופט, פרנק שואו, נמאס מכך שווינדוס 8 הפכה לשק החבטות של כתבי הטכנולוגיה בעולם - ובמיוחד מההשוואה בינה ובין כשלון השיווק הקולוסאלי "הקולה החדשה" - הקמפיין הכושל של קוקה קולה מאמצע שנות השמונים. זה האחרון נחשב לכשלון השיווק הגדול בהיסטוריה. שואו ציין שמערכת הפעלה לא באמת ניתנת להשוואה לפחית משקה קל - ושהזוי שמיקרוספט חוטפת אש על כך שהיא מקשיבה ללקוחות שלה ומשנה את המוצר בהתאם לדרישתם.

תעזבו את 8 בשקט, אומר בכיר מיקרוסופט

2. ואם במיקרוסופט עסקינן, עיריית בוסטון הודיעה שהיא מפסיקה לעבוד עם שירותי המייל והמשרד של ענקית התוכנה ועוברת לאלה של גוגל. בעיריה הגיעו למסקנה שהם יחסכו ככה משהו כמו 280,000 דולר מדי שנה. אולי הם היו צריכים להתייעץ עם עיריית לוס אנג'לס, שלמדה על בשרה שחבילת גוגל אפס עדיין לא אפויה. מצד שני, ראש העיר של בוסטון ידוע לשמצה בכך שהוא לא משתמש במייל.

3. מכה שלישית למיקרוסופט: נאס"א הודיעה כי תחנת החלל הבינלאומית תפסיק להשתמש במערכת ההפעלה ווינדוס XP ותעבור להשתמש בלינוקס. בנאס"א אומרים שהם רוצים מערכת הפעלה שנותנת הרבה יותר שליטה וגמישות פעולה. זה נשמע נחמד, עד שקולטים שזה אומר שהאסטרונאוטים יצטרכו מעכשיו להיות לא רק משתמשים, אלא גם מתכנתים. הם יקבלו אימונים מטעם קרן לינוקס.

4. אפל מוצפת בבקשות מצד ארגוני משטרה לפצח את ההגנות שעל האייפון, מכשיר שמשום מה אהוב על פושעים. יש כל כך הרבה דרישות לפיצוח ההצפנה של האייפונים, שאפל יצרה רשימת המתנה. משך ההמתנה הממוצע, כך נמסר, הוא שבעה שבועות. יצוין שאפל מסירה את ההצפנה כך שכוח המשטרה יוכל לבצע סריקה של המכשיר - ברוב מוחלט של המקרים מבלי שהשוטרים יצטרכו להציג לה צו חיפוש. רוצים לשמור על המידע שלכם? אולי האייפון הוא לא הפתרון.

5. המשקיע פיטר תיל, ליברטריאן קיצוני, שילם ל-20 תלמידי קולג' כ-100,000 דולר כל אחד כדי שיפסיקו את הלימודים וילכו לנסות ליישם את רעיונות ההייטק שלהם. בהתחשב בכך שרוב הרעיונות האלה צפויים לכשלון – ככה זה בחיים; רוב הסטארטאפים כושלים – אנחנו צפויים עוד כמה שנים לראות כתבות של הייטקיסטים מרירים שאומרים שתיל הרס להם את החיים. לו זה לא ישנה: השניים או שלושה שיצליחו יכניסו לו את הכסף שהוא השקיע, עם עודף ניכר. וכל השאר? עוד שמן על גלגלי השיטה הקפיטליסטית, שאיכשהו תמיד מתורגמת לחשבון הבנק של תיל ודומיו.

• להרשמה לניוזלטר דו"ח טכנולוגי (תיבה שישית)