היוזמה החברתית ללא כוונת רווח הפכה לסיפור הצלחה בינלאומי

העסקה בין ווייז (Waze) לבין גוגל תהפוך ישראלים רבים למיליונרים בדולרים. לאחר דמי הקדימה שיועברו לקרנות ההון סיכון שהשקיעו בחברה בתמורה למניות הבכורה שלהן, בסכום של בין 60 ל־100 מיליון דולר, יקבלו אנשי ווייז - העובדים והמייסדים - כ־180 מיליון דולר. אהוד שבתאי, המייסד המרכזי מאחורי ווייז ומי שמחזיק במרבית המניות מקרב המייסדים, יקבל 57 מיליון דולר. נשיא החברה אורי לוין, המשמש בימים אלה גם כמשקיע פרטי בחברות הייטק צעירות, צפוי לקבל 27 מיליון דולר. האחים גילי ואמיר שנער צפויים לקבל 24 מיליון דולר כל אחד. המנכ"ל נעם ברדין ו־106 העובדים יקבלו יחד 45 מיליון דולר. מתוך הסכום הזה צפוי ברדין לבדו לגזור עשרות מיליוני דולרים. כלל בעלי המניות הישראלים - ובכלל זה קרנות ההון סיכון מאגמה וורטקס - יקבלו יחד כ־450 מיליון דולר שהם כמחצית משווי העסקה. המדען הראשי במשרד הכלכלה צפוי גם הוא להכניס מיליוני שקלים בעקבות השקעה היסטורית שלו בחברה, עוד בראשית ימיה ב־2007.

נשי waze אורי לוין צילום: אוראל כהן

נולדה ב־2006 כ־Freemap

לפני שהפכה לחברה מסחרית נולדה ווייז ב־2006 כמיזם עצמאי וללא כוונת רווח בשם Freemap. מקים המיזם אהוד שבתאי - כיום המנהל הטכנולוגי בחברה - ביקש ליצור מפה של ישראל המבוססת כולה על תרומתם של גולשים. שבתאי, בוגר תואר ראשון במדעי המחשב ופילוסופיה מאוניברסיטת תל־אביב, שימש כראש צוות תוכנה בקומברס במשך שנים, שבהן עבד לצדו של נשיא ווייז כיום אורי לוין. מאוחר יותר המשיך שבתאי לחברת הסטארט־אפ אקסלנט (XLnet), שם הכיר את אורי שנער, מייסד נוסף בווייז, ובמקביל הקים את פרויקט Freemap לבדו. מטרת המיזם המלכ"רי היתה ליצור בעזרת קהילת מתנדבים בסיס נתונים דיגיטלי חינמי של מפת ישראל עוד בעידן שלפני הטלפונים החכמים, זאת באמצעות שימוש במכשירי GPS למכוניות, שזכו לכינוי PDA באותן שנים. כוונתו של שבתאי היתה ליצור חלופה למפות שעבור השימוש בהן יש לשלם עבור מכשיר GPS או עבור שירות ניווט של ספקית סלולר.

ב־2007 החליט שבתאי להקים את ווייז כחברה מסחרית, וצירף אליו את אמיר שנער, אז מנכ"ל אקסלנט וקודם לכן מנהל צוות פיתוח תשתיות טכנולוגיות בוורינט, לתפקיד מנהל הפיתוח. אליהם הצטרף אורי לוין, שעבד לצד שבתאי בקומברס כאמור, ובילה כמה שנים בסטארט־אפים כמו Openwave, Axis Mobile ומוביקסל, ואף שימש כיועץ בכיר במשך שנתיים ל־Telmap, מתחרתה של ווייז שנרכשה בידי אינטל ושלאחרונה אף השיקה את אפליקציית 8mate, אפליקציית ניווט חינמית לאחר שנים שבהן פעלה כאפליקציה בתשלום. השלושה גייסו יחד 12 מיליון דולר מהקרנות הישראליות ורטקס ומאגמה ומקרן בלו ראן האמריקאית, לשעבר קרן הון סיכון של נוקיה.

ברדין הצטרף לחברה כמנכ"ל בשנת 2009, כשנתיים לאחר ההקמה, והחליף בתפקידו את לוין. קודם לכן היה ברדין ממייסדי דלתא3, חברת שיחות ה־VoIP שהונפקה בנאסד"ק וכמה ממניותיה נרכשו על ידי יצחק תשובה.

עובדי waze צילום: עמית שעל

עיקר הצמיחה בארה"ב

תחילה פעלה ווייז בישראל בלבד, כאשר מפת ישראל משמשת לה כ"אתר בטא", כלומר אתר ניסוי לפני פריצה לשוק הבינלאומי. שנת הפריצה של האפליקציה היתה 2010, אז החלה עם 300 אלף משתמשים בישראל וסיימה עם כמיליון משתמשים ישראלים ועוד 4 מיליון בחו"ל.

ב־2011 שילשה החברה את מספר מנוייה מ־5 מיליון ל־15 מיליון, כאשר עיקר הצמיחה נעשתה בארצות הברית, שם דורגה ווייז כבר אז כאפליקציית הניווט השנייה בפופולריות שלה. כדי להפיץ את שמה ולבסס את מעמדה כאפליקציה לכל נהג, ביקשה ווייז לשתף פעולה עם רשתות הטלוויזיה הגדולות שדיווחו על עומסי תנועה תוך שימוש במותג שלה בערים הגדולות כגון סן פרנסיסקו ולוס אנג'לס. במקביל הגדילה ווייז את הפופולריות שלה בדרום אמריקה, איטליה, ספרד וצרפת. בשנה האחרונה שוב שילשה ווייז את מספר המינויים שלה מ־15 מיליון ל־45 מיליון, ובמרץ בלבד היא זכתה ל־1.5 מיליון הורדות בכל העולם. כמעט שליש ממשתמשיה - כ־12 מיליון - אמריקאים. נתח השוק שלה בארה"ב עומד על כ־10% מכלל אפליקציות הניווט. כישלון ההשקה של אפליקציית המפות של אפל בספטמבר 2012 העלה את קרנה של ווייז עם המלצתו של מנכ"ל אפל טים קוק להשתמש באלטרנטיבות, ובהן ווייז. כיום ווייז היא אפליקציית המפות והניווט השנייה בפופולריות שלה - אחרי גוגל Maps - בחנויות של אפל בארה"ב, בקנדה, בצרפת ובאיטליה. במדינות מתפתחות כמו ברזיל, אורוגוואי ואינדונזיה היא הותירה את תוכנת הניווט של גוגל הרחק מאחוריה.

המודל העסקי של ווייז מבוסס על ציון מותגים במפות האפליקציה ועל הצגת הודעות על הנחות ומבצעים בקרבתו של המשתמש. עד כה גייסה החברה 67 מיליון דולר: באוקטובר 2011 השקיע המולטי־מיליארדר לי קה־שינג בחברה 30 מיליון דולר באמצעות קרן ההשקעות שלו הורייזון ונצ'רס לצד קרן ההון סיכון קליינר פרקינס. כשנה קודם לכן גייסה החברה 25 מיליון דולר לפי שווי של 100 מיליון דולר. בסבב זה השתתפו מיקרוסופט והקרנות ורטקס, מאגמה, בלו ראן וקוואלקום ונצ'רס.