דיון סוער בכנסת: ח"כים מהשמאל ומהימין יצאו נגד המאגר הביומטרי
ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת התכנסה לדיון דחוף בנושא פיילוט המאגר. חברי כנסת מהליכוד ביתנו, ממרצ ומחד"ש אמרו כי מבנה התוכנית בעייתי ומסכן את אזרחי ישראל. לעומתם, טען ח"כ מאיר שטרית, ממקימי הפרויקט, שבכל המדינות יש מאגר ביומטרי
"המאבק נגד המאגר הביומטרי הוא מאבק על חירותנו כבני אדם" - כך אמר הבוקר ח"כ משה פייגלין (הליכוד ביתנו) במהלך דיון סוער שנערך בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בשאלת הפעלתו של המאגר השנוי במחלוקת.
בשבוע שעבר החל פיילוט המאגר הביומטרי במסגרתו
יכולים אזרחים שמגיעים ללשכות רשות האוכלוסין לקבל תעודת זהות ודרכון חכם בתמורה למסירת טביעת אצבע וצילום פנים שיועברו ויישמרו במאגר מרכזי. הפיילוט החל על רגע ביקורת ציבורית רחבה ואחרי פרסומים שחשפו כשלי אבטחה
במערכות הקשורות למערך תעודות הזהות החכמות והמאגר הביומטרי.
קראו עוד בכלכליסט:
- פיילוט המאגר הביומטרי מתחיל מחר; מיכאל איתן: אל תשתתפו בניסוי
- למערכת התעודות של המאגר הביומטרי אין אפילו אנטי וירוס
- המכרז לאבטחת המאגר הביומטרי: מהלך לגיטימי או פתח לדליפת מידע?
בעקבות תחילת הפיילוט התכנסה ועדת המדע לדיון דחוף, שנערך לבקשתם של שלושה ח"כים - פייגלין, תמר זנדברג (מרצ) ודב חנין (חד"ש). "במאגר יש התפתחות טכנולוגית בלתי רגילה", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) בפתח הדיון. "אנחנו מגיעים להישגים שלא היו בעבר, וההתפתחות מהירה מאוד. מצד שני יש פגיעה בפרטיות אנשים. אנחנו מתמודדים פעם אחר פעם עם מציאות שבה אדם מאבד יותר ויותר את פרטיותו”.
הפיילוט לא בודק אם צריך בכלל מאגר ביומטרי. זנדברג צילום: יריב כץ
ח"כ זנדברג תקפה את העובדה שהפיילוט שנערך לא בודק את נחיצותו של המאגר: “למה הפיילוט מיועד? הפיילוט הזה נכנס לנתיב שבו השאלה הניסיונית היא רק לסוגיות נלוות ולא לנחיצותו של המאגר. אני לא חושבת שאנחנו, כקהילה, השתכנענו שיש צורך במאגר. יש הבדל בין תעודת זהות חכמה, זיהוי ביומטרי ומאגר ביומטרי. אנחנו שואלים מדוע צריך לכרוך את תעודת הזהות החכמה עם הזיהוי הביומטרי והמאגר הביומטרי. מדוע הפיילוט יצא לדרך מבלי שנסגר מכרז ליועץ אבטחה? מה אם דליפות אפשריות או שימוש לרעה? המחשבה שלא יהיה שימוש לרעה במאגר היא מאוד אופטימית, שלא לומר מיתממת”.
ח"כ שטרית: בכל המדינות יש מאגר ביומטרי
ח"כ חנין כינה את המאגר "פסול ומסוכן”. "אנחנו לא רוצים לחיות בחברה של אח גדול, ולא רוצים לתת לשלטון לשלוט בנו ובגוף שלנו בצורה קיצונית כל כך", הוא הוסיף. "לכך מתלווה טענה מעשית. כל מאגר מאובטח ושמור, דינו להיפרץ. המאגר יהיה לא רק בידי הממשל אלא בידי גורמים נוספים, וגניבה כזו עלולה ליצור נזקים בהיקף פנטסטי. היכולת לזהות אותו במקומות שלא ארצה בכך תהיה כמעט מוחלטת. מאגר ביומטרי יכול להסב נזקים לציבור וגם למדינה. חבל שישראל לוקחת לעצמה תפקיד קדמי ביצירת מאגר”.
ח"כ מאיר שטרית (התנועה), שהיה הגורם המרכזי ביותר בהקמת המאגר, התפרץ בגסות לדבריו של חנין, וצעק: "בכל המדינות יש מאגר ביומטרי. תפסיקו לשקר. אל תשקרו את הציבור”.
תקף בכל הכיוונים. שטרית צילום: עמית שעל
חנין השיב: "כל הדברים שאמרתי מאוד מדויקים, ניתנים לבדיקה ויכולים להיבדק גם במהלך הדיון הזה. המאגר יוצא לדרך באופן שמנוגד לעצם ההחלטה על הקמתו, כי הצו אומר שאין להתחיל את הפעילות בטרם כל המערכים עומדים בתקנים המחמירים של השב"כ. זה לא מה שקורה. יש ספקות מאוד גדולים אם המאגר עמד במבחן החדירות. אפילו לפי הצו להפעלת הפיילוט אי אפשר היה להפעיל את הפיילוט והדרישה שלי היא לעצור אותו מידית”.
"פושע בינוני עוקף את החוק, פושע גדול אוכף את החוק"
פייגלין התריע מפני ניצול לרעה של המידע השמור במאגר על ידי המדינה: "אנחנו חוששים מגורמים פליליים שיעשו שימוש לא ראוי בנתונים. אני חושש מהמדינה הרבה יותר. מדוע? כי ישנו כלל: פושע קטן פעול בניגוד לחוק, פושע בינוני עוקף את החוק, פושע גדול אוכף את החוק. הפשעים הכי גדולים בתולדות האנושות בוצעו בידי מדינות.
"בארה"ב, אפילו תעודת זהות כתובה לא הסכימו לחלק לאזרחים. הבינו שכשהמדינה קובעת לאדם את זהותו יש כאן פגיעה בעיקרון החירות. סכנת המדינה גדולה הרבה יותר מהסכנה של כל גורם פלילי. ברור לחלוטין שאת הבעיה שלשמה נכנסו לפרויקט – גניבת תעודות זהות – אפשר לפתור בלי מאגר ביומטרי. יצר השררה הוא החזק ביצרים, ואין כוח יותר מאשר מידע. ומידע על כל אזרח הוא משחית והוא ישחית”.
חושש מעבריינים - ומהמדינה. פייגלין צילום: איי אף פי
סגנית שר הפנים, פאינה קירשנבאום, השיבה לחלק מטענות הח"כים, ופנתה תחילה לפייגלין. "אנחנו חיים בעולם דמוקרטי, שבו הרוב מקבל החלטה בשביל המיעוט", היא אמרה. "רוב הכנסת חוקקה חוק שקבע שיש מהלך, אבל אתה מתחיל לצייר ציורים שלקוחים מסיפורי קונספירציה של הומלנד. מה המדינה תעשה עם הנתונים? עדיין לא הבנתי. אם יש פושע שרוצה לגנוב ולשתול טביעות אצבע, הוא לא צריך את המאגר. אתה שתית כוס תה פה וש עליה טביעת אצבע. בשביל הוא צריך טביעת אצבע?
גפני: "אפשר לברר פרטים אם משיגים טביעת אצבע”.
קירשנבאום: "שום פרטים הוא לא יכול לבדוק. יש רק את הנתונים הביומטרים שמופרדים מהשם. אי אפשר לבדוק באיזו קופת חולים או בנק הוא נמצא. הקישור היחיד הוא לתעודת זהות. במדינת ישראל קיימים אלפי מאגרים לא מאובטחים, שכל אחד נותן את הפרטים ולא עושה חשבון. מי דואג לאבטחה של הנתונים? אבל פה מאגר שהוא מאובטח לגמרי, הוא אוטונומי, עצמאי, מנותק לגמרי וככה הוא מנוהל גם היום. לגבי אח גדול, יש כבר כל כך הרבה מאגרים אז בואו נפסול את כל המאגרים. אם אתה רוצה לשנות, אני מציעה להתאחד ולהוביל חקיקה חדשה שתבטל את כל המאגרים הקיימים בארץ".
ח"כ קירשנבאום, לצד שר הפנים גדעון סער צילום: עמית שעל
"הפיילוט הוא ניסיון לשנתיים, ובמהלכן מלווה על ידי שתי ועדות ואנשי מקצוע. המסקנות יוצגו בכנסת, ובהתאם היא תקבל החלטה מה לעשות הלאה. הכול עומד למבחן, ובעוד שנתיים הכנסת תוכל לקבל את ההחלטה מה לעשות עם זה. יש הבדל בין תעודת זהות חכמה לתעודת זהות ביומטרית (מהמשך דבריה עולה שקירשנבאום התבלבלה בין תעודה ביומטרית לתעודה שמקושרת למאגר ביומטרי; ע”כ). תעודה חכמה לא מונעת גניבת זהות, כי הנתונים נמצאים רק על התעודה. ברגע שאני באה ואומרת שאבדה לי תעודת זהות, המאגר מאפשר לאמת שזו אני ואף אחד אחר לא יוכל להנפיק תעודת זהות או דרכון על שמי. אנחנו מנסים להגן על האזרחים מגניבת הזהות שלהם”. בסיום דבריה ציינה סגנית השר שנכון להיום 50% מהמבקרים בלשכות שבהן ניתן לקבל תעודת זהות חכמה ביקשות לקבל אותה.
שטרית תוקף את המתנגדים
ח"כ שטרית תקף בחריפות את מתנגדי המאגר: "יש קבוצת אנשים שמפחידה את הציבור, ובראשם מיקי איתן. בעיני זו הפחדה הזויה ממש. יש בארץ 350 אלף אנשים שחיים עם תעודות זהות מזויפות. כששמעתי את המספר הזה לא יכולתי לישון. הם עושים עשרות אלפי עבירות כל שנה. אין מישהו שלא חושב שצריך להחליף את התעודות הישראליות, ואין חולקים על זה שיהיו תעודות ביומטריות. על זה אין ויכוח. כל מדינות אירופה, ארה"ב, יפן - בכולן יש דרכונים ביוטמריים וברובן יש מאגרים ביומטריים".
"הפגיעה החמורה ביותר בפרטיות היא במצב שקיים היום. הפרטיות מופקרת כי אפשר בקלות לזייף זהות של אנשים. אדם שהולך למשרד הפנים ומכיר את הרקע שלי יכול להוציא תעודת זהות על שמי. הדרך היחידה לעצור את זה היא מאגר ביומטרי. בניגוד להפחדות, כל הישראלים שמתנגדים למאגר כשהם מגיעים לשגרירות ארה"ב נותנים עשר טביעות אצבע”.
זנדברג התפרצה: "אבל הם לא אזרחי המדינה שמנהלת את מאגר".
שטרית: "אין לך מושג על מה את מדברת”. לאחר שח"כ גפני התערב ועצר את הוויכוח בין השניים המשיך שטרית בדבריו. "אזרחי ישראל עומדים בשגרירות ארה"ב ונותנים 10 טביעות אצבעות וצילומי פנים", אמר. "בידי ארה"ב יש מאגר של אזרחי ישראל של יותר ממיליון ו-200 אלף ישראלים. המאגר הזה, ברגע שיש אותו בארה"ב, יש אותו גם בקנדה, אוסטרליה, בריטניה וניו זילנד. מי ניסה לתקוף את המאגר הזה ולקחת את טביעות האצבע. לשירות התעסוקה יש מאגר של למעלה ממיליון טביעות אצבעות. מי ניסה להיכנס אליו? ובתיקים שם יש את כל הפרטים עלייך. עובדה שהמאגר הזה לא נפרץ. הציבור מצביע ברגליים, כי הציבור לא טיפש. המאגר חיוני לא רק לביטחון האזרחים אלא גם לביטחון ישראל. זה היה חוסר אחריות שהמדינה חיכתה כל כך הרבה שנים לעשות תעודות ביומטריות".
להרוג חיפושית עם תותח
פרופ' קרין נהון, שעתרה לבג”ץ נגד הקמת המאגר הודתה שהוא אכן יפתור את כל בעיות הזיוף. "אבל זה כמו להרוג חיפושית עם תותח", היא הוסיפה. "אנחנו פוגעים פגיעה בלתי הפיכה בפרטיות של אנשים. בחיים לא ראינו מספרים אמיתיים של המשטרה. זורקים 300 אלף תעודות מזויופות, אבל תעודה חכמה תפתור 99% מהבעיות. לרוב המדינות באמת יש מאגרים, אבל השאלה היא איזה מאגרים. אנחנו דנים במאגר של כל אזרחי ישראל. זה לא מאגר של זרים, אזרחים מסוג מסוים או חשודים. זה קיים במספר מועט מאוד של מדינות. בשווייץ ובטקסס זה וולונטרי. לגבי הטענה שיש ריבוי מאגרים – אז זה אומר שצריך לבנות מאגר קולוסאלי? בכנסת צריך לעצור את הדבר הזה”.
עו"ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות אמר: "לפחות אדם אחד הורשע בשימוש לרעים במאגר של שירות התעסוקה. עובד שמרוויח 7,000 שקל בחודש, יכול לבוא אליו חוקר פרטי, שיבקש להכניס את עצמו למאגר בזהות בדויה. איזה פיקוח יש למשרד הפנים על כניסה של אנשים בזהויות בדויות למאגר? האם הליקויים שנחשפו תוקנו? אם לא כנראה שלא התקיימו התנאים להתחלת הפיילוט”.
לקראת סיום הדיון הבטיחה קירשנבאום שלאורך תקופת הפיילוט ניתן יהיה לשוב ולכנס את הוועדה על מנת לדון בסוגיות שונות שיתעוררו במהלכו.