ממציא הלייק: "אל תבקש רשות, פשוט תעשה מה שאתה מבין"

"עבור עובדי פייסבוק, לשנות את העולם זה הרבה יותר מגניב מלצאת ביום שישי בערב. יש לי אלבום מלא בתמונות של אנשים שנשארו לישון במשרדי החברה אחרי העבודה. פייסבוק היא שילוב של סביבת עבודה שטוחה ולא היררכית עם אווירה משפחתית". ג'ארד מורגנשטרן, אחד מבכירי המפתחים בחברה ומי שאחראי על הצוות שפיתח את כפתור הלייק, חושף בפני "כלכליסט" את מאחורי הקלעים של הרשת החברתית הגדולה בעולם - הצלחה שלדבריו אחראי עליה רק אדם אחד: מייסד החברה מארק צוקרברג. "מה שמניע את ההצלחה של פייסבוק הוא במידה רבה סט הערכים שמייצג צוקרברג בעיני העובדים שלו. צוקרברג מייצג את מה שמחפשים בעובדים של פייסבוק שמגויסים לחברה: אנשים נלהבים שמתכוונים לשנות את העולם", הוא אומר.

הסעה מאורגנת לסרט

אחת הדוגמאות שמביא מורגנשטרן לסגנונו של צוקרברג קשורה לבקשה שהיתה לו בזמן שניהל פרויקט בתחום המשחקים. "הייתי צריך חלל עבור עובדים שהצטרפו לפרויקט וצוקרברג הסתכל למעלה ואמר לי: 'למה שלא תבנה לופט?'. אז אני וצוות המהנדסים התחלנו לבנות קומה שנייה במשרד. הלכנו לחנות לחומרי בניין, השגנו מסורים, עקפנו את האבטחה ובנינו במו ידינו לופט. לקחנו סיכון, זזנו מהר, שברנו דברים, אבל בסוף עשינו את זה. מארק היה מאוד מרוצה, ואחר כך אף הביא מבקרים כדי לראות את מה שהוא הבין כרוח של פייסבוק: אל תשאל, אל תבקש רשות, פשוט תעשה את מה שאתה מבין. רוח העשייה הזו הביאה אותנו לתלות שלט ענק במשרד: 'עבודה גמורה טובה מעבודה מושלמת', רוח פייסבוקית שמאוד שונה מזו של אפל, שכל כך חותרת לשלמות".

לטובת צוקרברג זוקף מורגנשטרן גם את התגובה שלו לסרט "הרשת החברתית", שלא הציג את ממציא פייסבוק באור מחמיא. "פייסבוק לא שחררה תגובה רשמית לסרט, אבל בישיבה סגורה אמר עליו צוקרברג ש'התקשורת תספר את הסיפור של כל המוצרים שאנחנו נשיק בקיץ הקרוב. אבל אם הם היו ממציאים את פייסבוק - הם היו ממציאים את פייסבוק', שהוא משפט מתוך הסרט שעליו לקח מארק בעלות. כמו כן הוא שכר 50 אוטובוסים שלקחו את כל עובדי החברה להקרנת הסרט - צעד אמיץ לאור הדמות שלו שמשתקפת בסרט".

ג'ארד מורגנשטרן (32). השכלה: תואר ראשון ושני במדעי המחשב מהרווארד. עבר תעסוקתי: מייסד metails.com שנמכרה ל־Buy.com, מנהל מוצרים בפייסבוק. מצב משפחתי: רווק. עוד משהו: בוגר האוניברסיטה הראשון שהתחבר לפייסבוק צילום: ענר גרין

צוקרברג סירב בנימוס

בפגישה הראשונה בין השניים היה זה דווקא מורגנשטרן שהציע עבודה למי שלימים ינהל את הרשת החברתית הגדולה בעולם. מורגנשטרן, שהיה אז לבוגר האוניברסיטה הראשון שנרשם לפייסבוק ומשתמש מספר 703 ברשת החברתית - אז הרשת החברתית האקסלוסיבית של אוניברסיטת הרווארד - ידע שצוקרברג עובד על פרויקט מעניין, אבל לא האמין שזה יאריך חיים ולכן רצה לגייס אותו לשורותיו. באותה שנה, 2004, ייסד מורגנשטרן את metails.com, רשת חברתית שמחברת בין צרכנים ומותגים שהושקה שלושה שבועות בלבד לפני פייסבוק. מורגנשטרן, כאמור, היה בטוח שהרשת שלו היא זו שתגבר על פייסבוק, ולכן העז להגיש הצעה שצוקרברג סירב לה בנימוס. "שבע דקות לתוך הפגישה בינינו הייתי משוכנע שלפניי יושב גאון. צוקרברג התעלם מהסמול טוק שניסיתי לנהל איתו והיה ממוקד כמו קרן לייזר בסיבה שבגללה נפגשנו מלכתחילה, החברה שהקמתי. ואז הוא שלף את הקלף שלו: 'למה שאתה והשותף שלך לסטארט־אפ לא תצטרפו אליי לפייסבוק?'.

"החברה שהקמנו עסקה במוניטיזציה של רשת חברתית ועשתה זאת בדרך שמשתלבת עם הפעילות החברתית של הרשת. זה הסתדר למארק עם הרצון שלו להתחיל ולייצר הכנסות". אלא שאת ההצעה הזו מורגנשטרן לא קיבל. החברה שהקים נמכרה לבסוף ונבלעה בחברת האינטרנט Buy.com, מורגנשטרן עזב אותה, ולאחר שנתיים פנה לצוקרברג - הפעם במטרה להצטרף לפייסבוק. מאז הפך מורגנשטרן לאחד ממנהלי המוצר הבכירים בחברה, שאחראי בין השאר על פיתוח המתנות הווירטואליות, ומה שלימים זיכה אותו בתהילת עולם: פיתוח ה"לייק", גילוי החיבה הווירטואלי הנפוץ בעולם.

בחברה חששו מהלייק

עכשיו, אחרי שבע שנים בפייסבוק, סוגר מורגנשטרן מעגל. כשהצטרף לחברה היה אחראי על מוצר המתנות הווירטואליות, אותו פרויקט שבמסגרתו שלחו המשתמשים זה לזה כוסות בירה, עזים ועציצים וירטואליים תמורת דולר אחד. הצעד האחרון שביצע לפני עזיבתו היה ניהול רכישת הסטארט־אפ קארמה, חברה שפיתחה ממשק לקניית מתנות לחברים בפייסבוק. עכשיו, בפגישה בבניין גינוסר בשדרות רוטשילד בתל אביב, מקום משכנה של קרן ההון סיכון "אלף" החדשה, מדבר המתכנת הצעיר על סבב ההרצאות שהוא מנהל ובו הוא מציג את פילוסופיית הניהול של צוקרברג.

שלא במפתיע, רבות מהשאלות במפגשים עוסקות דווקא בו ובפיתוחים שלו עבור הרשת החברתית.

מורגנשטרן שימש כמנהל המוצר של פיתוח הלייק, אך הוא מסרב לקבל את התואר שהודבק לו כ"ממציא הלייק": "איש לא המציא את הלייק", הוא מדגיש. "דרכים שונות לקבץ פידבקים ממשתמשים היו קיימות כבר טרם המצאת הלייק, אבל כשפייסבוק רצו להרים כפתור שכזה הפרויקט פשוט כשל ועבר בין ארבע קבוצות שונות, כולל עשר בדיקות שערך צוקרברג בעצמו. בזמנו נקרא הפרויקט Awesome Button, כפתור ה'מגניב', אבל אף אחד כבר לא רצה לגעת בפרויקט הזה, ואילו אני דווקא די התלהבתי מהאתגר שבלקחת לעצמי פרויקט מועד לפורענות".

"החשש העיקרי שלי היה שלייקים יבואו על חשבון תגובות. לפני השקת הלייק, האינטואיציה שלנו אמרה שלייק שווה משהו כמו עשר צפיות בפוסט, אבל תגובה שווה עשרה לייקים". כדי לוודא שכמות הלייקים לא מגיעה על חשבון התגובות החל ג'ארד בניסויים בקרב קהילות של משתמשים בסקנדינביה. "עשיתי את זה ללא אישור מראש מצוקברג, רק אחר כך יידעתי אותו בזהירות במייל שאנחנו עורכים ניסוי ושאני כבר אודיע לו על התוצאות שלו".

המבחן הסקנדינבי של צוות הלייק לא רק שהוכתר בהצלחה, אלא הפתיע את כולם בממצאיו. "מצאנו שכפתור הלייק, לא רק שאינו מוריד את מספר התגובות, הוא אף מעלה אותו. וכשחקרנו את הסיבה לכך גילינו שסימוני לייק על פוסט כלשהו מהווים אינדיקציה שמישהו באמת מתייחס אל הפוסט הזה. המשתמשים מבינים שיש קהל ולכן הם גם שמחים להגיב. זה ממש לא משהו שהיה ברור לנו קודם לכן".

"ידעתי שכדי להבין מה תהיה ההשפעה של הלייק על פייסבוק צריך לפתוח את המוצר לקהל הרחב. לא רציתי לחכות עם זה, מה שהיה אולי הורג את המוצר, אז כתבתי לצוקרברג מייל קצר, הוא אישר, וככה נולד לו כפתור הלייק. די בפשטות. הלייק הוא אחד הפרויקטים הפשוטים שעשיתי מעודי, אבל היתה לו השפעה מרחיקת לכת".

מורגנשטרן גם חושף שהחברה עבדה על כפתור הדיסלייק ("לא אוהב"). "צוקרברג התלהב מהעניין והעלה רעיון להפוך את כפתור הדיסלייק לשירות בתשלום. הצוות הסכים איתו, אבל לי היה חשוב להביע את דעתי בנושא, ואמרתי שהדבר יחבל בפשטות ההפעלה של פייסבוק. צוקרברג הסכים והפרויקט נגנז. חששנו שהכפתור יפגע במשתמשים ויגרום להם לאבד עניין באתר, או שיגרום להם להעלות פחות מידע רלבנטי ולשתף פעולה עם משתמשים אחרים בעתיד".

הפגנה מול המשרדים

בשלב כלשהו קבע צוקרברג את "חוק צוקרברג", ולפיו בכל כמה שנים כמות המידע שמשתמשים מוכנים לחלוק גדלה פי שניים. "כך למעשה הומצא הפיד החדשותי", אומר מורגנשטרן. "לפני עידן הפיד היה דף בית שבו היית יכול לראות חיווי שחבר כלשהו שינה את פרטיו האישיים, אבל לא יכולת לראות מהו השינוי מבלי להיכנס לפרופיל שלו. לכן חשבנו שכדאי לבנות פיד חדשות שמבוסס על סטטוסים של חברים, מוצר שלקח לנו ארבעה חודשים לפתח. המוצר היה טוב, אבל עם ההשקה המתינה לנו הפגנה מול משרדי פייסבוק שכללה 250 איש שהקיפו אותנו, ונאלצנו להתחמק מהדלת האחורית עם אבטחה מוגברת. עד היום, בכל פעם שפייסבוק יוזמת שינוי דרמטי בממשק שלה, היא מקבלת אותה תגובה מהציבור. אני זוכר את האכזבה האישית שחשנו כשהמשתמשים שלנו ממש שנאו את מה שעשינו. אבל מארק נותר רגוע. הוא אמר: 'תירגעו, תנשמו, אנחנו מקשיבים לכם'".

השראה בישראל

את פייסבוק עזב מורגנשטרן לאחר שהרגיש מיצוי. "לא רציתי לעבוד שם כל חיי. לאחר שהשלמתי את רכישת קארמה הרגשתי שמילאתי את השליחות שלי. עכשיו אני רוצה לשחזר את הסביבה שבה עבדתי עם אנשים אחרים".

בינתיים מורגנשטרן לוקח את הזמן. הוא הגיע לשלושה שבועות לישראל כדי לגלות מחדש את זהותו היהודית. "אני שוקל להאריך את הביקור שלי בחודש נוסף כדי לתהות על הפרויקט הבא שלי שישראל תהיה מעורבת בו. יהיה מעניין לבנות את האב־טיפוס של החברה החדשה שלי כשאני כאן בישראל, וכשאני משוחח עם יזמים ומהנדסים ישראלים על פייסבוק אני גם מחפש כאלה שיש להם מוצר או רעיון מעניין. אני בהחלט רואה את המיזם הבא שלי מפותח, לפחות בשלב הראשון, בישראל או מערב ישראלים".