מרכזי XLN: מהפיכת ההדפסה התלת ממדית מגיעה לשכונה שלך

אם תעברו ברחוב, לא תדעו שהוא שם. אין שלט שמכריז על קיומו ואין הוראות הגעה. המרכז הקהילתי הזה חבוי מאחורי הכניסה האחורית של בניין אפרורי ברחוב יגאל אלון בתל אביב. שם, בחדר לא גדול, מאזינים עשרות אנשים להרצאה על שימוש במדפסות תלת ממד. בצמוד לקירות ובחללים הפנויים ניצבים מדפסות תלת ממד ותוצריהן.

זהו אחד משלושת המרחבים הטכנולוגיים של ‭,XLN‬ קיצור של ‭,Cross Lab Network‬ רשת ארצית של מרכזים קהילתיים שהוקמו במטרה לקדם את מהפכת דפוס התלת ממד והייצור העצמי. אם תשאלו את האנשים שמאחורי המיזם, הם יגידו שמכאן יכולה להתחיל המהפכה הטכנולוגית הבאה של ישראל.

גידי גרינשטיין, מייסד ונשיא מכון ראות צילום: אוראל כהן

מדפסות תלת ממד מייצגות את אחת המגמות החמות ביותר בעולם הטכנולוגיה, ונחשבות למבשרות של מהפכת הייצור העצמי, שיכולה לשנות את תרבות הצריכה בעולם: במקום מפעלים תעשייתיים שמספקים מוצרים אחידים להמונים, לכל אחד יהיה מפעל ביתי קטן שמייצר מוצרים בהתאמה אישית.

סיוע שוטף ליוצרים

בשנים האחרונות חלה תנופה אדירה במאמץ להכניס את המדפסות הללו לבתים, שבו נוטלת ישראל חלק לא מבוטל. אובג'ט המקומית התאחדה לפני כשנה וחצי עם סטרטסיס האמריקאית ליצירת חברת מדפסות התלת ממד המובילה בעולם ובחודשים האחרונים החל הסטארט-אפ המקומי ‭Something3D‬ לשווק מדפסות תלת ממד פרי פיתוחו לשוק הביתי בישראל, במחירים תחרותיים ביחס לשוק העולמי.

כל אחד יכול לבוא וללמוד ייצור במדפסת 3D צילום: אוראל כהן

אולם מחיריהן הגבוהים עדיין של המדפסות - כמה אלפי שקלים טובים לפחות - והמומחיות הדרושה להפעלתן מונעים את הפיכתן למוצר שנכנס לכל בית. הפתרון שמציעה XLN מציג תשובה לכל אלה באמצעות מרכז קהילתי שכולל מחשבים ומדפסות תלת ממד משלו, שגם מספק סיוע שוטף ליוצרים, מאפשר להם להשתמש בציוד שלו ומקיים קורסים וסדנאות.

מאחורי XLN עומד מכון ראות, מוסד ללא כוונת רווח, שעוסק בהתמודדות עם אתגרי חדשנות ובהובלת מהלכים בתחום הביטחון ובתחום הכלכלי-חברתי. "עבדתי בלשכת ראש הממשלה וחוויתי מכלי ראשון את החולשה של הממשל בעיסוק באתגרים חדשניים בעלי חשיבות קריטית‭,"‬ אמר ל"כלכליסט" מייסד ונשיא מכון ראות גידי גרינשטיין. "למדינה יש בעיה קשה בניתוח מצב, בהצבת חזון ובגיבוש אסטרטגיה, והמכון הוקם כדי להתמחות בתהליך זה: לזהות מקומות שבהם נדרש שינוי עמוק, לנתח את האתגר, להציב את החזון ולהתחיל לנוע. בטווח הארוך, כדי שישראל תוכל להתחרות על כוח אדם איכותי, חייבים להזניק את רמת החיים כאן‭."‬

הרוח החיה מאחורי מיזם המדפסות הוא ספי אטיאס, סמנכ"ל הטכנולוגיות של XLN ובנו של גרינשטיין, שהשיק את המרחב הראשון של XLN בתל אביב בספטמבר ‭.2012‬ בפעילותו בחודשים האחרונים מתמקד המרחב בשלושה קהלי יעד, וקהל היעד הראשון הוא תלמידי תיכון וסטודנטים. "השנה עבדנו עם שלושה בתי ספר ועם שתי מכללות. בתיכון אחד בנינו מדפסת תלת ממד, ובתיכון אחר בתל אביב הקמנו פרויקט שבמסגרתו נבנו אופניים נייחים שפידול בהם יוצר חשמל. בפרויקט שלישי עם נוער בסיכון עשינו שרטוט ותכנון בתלת ממד והתלמידים הגיעו למעבדה להכיר את הטכנולוגיה ולהיחשף ליצירה. בתי ספר מדשדשים ביכולת שלהם לתת ידע טכנולוגי רלוונטי, ומעבדה כזו נותנת ערך מוסף משמעותי מאוד‭."‬

מתכננים, מייצרים, משתמשים. הדפסה תלת ממדית צילום: אוראל כהן

התנדבות תמורת סדנה

"אנחנו רוצים להביא לפה אנשים צעירים, לא מהרקעים הכי זוהרים בארץ, אלא כאלה שרגילים לתחושה שהם לא יכולים להשיג הרבה, ולהוציא אותם עם תחושה שכשיש להם הקהילה הנכונה ומחשב מול העיניים הם יכולים ליצו ר הכל ולעשות הכל‭,"‬ אומר ארנון זמיר, אחראי התפעול של ‭.XLN‬ "זו המהות של מייקינג: הידיעה שכשעומדים מול בעיה ויש מספיק זמן ואנשים מתאימים, אפשר לפתור אותה‭."‬

קהל היעד השני שאליו פונה הפרויקט הוא מייקרים ‭:(Makers)‬ כינוי לאנשים שיוצרים ומייצרים מוצרים בכוחות עצמם‭".‬המטרה שלנו היא להרחיב ולהעצים את האוכלוסייה הזו. היא מורכבת ממגוון אנשים שחלקם יוצרים להנאתם, אחרים יוצרים לשימוש עצמי ואחרים כהתחלה לעסק. אנחנו עושים איתם בעיקר סדנאות. לפחות פעמיים בשבוע יש סדנאות בשלל תחומים: הדפסה בתלת ממד, אלקטרוניקה ועוד תחומי טכנולוגיה שנותנים לאנשים אפשרות לעשות את הצעד הראשון‭."‬ מחיר סדנה הנו בסיסי ביותר ונע בין 20 ‭40-ל‬ שקל. בנוסף ניתן להירשם לקורס אינטנסיבי בן חמישה ימים שמכונה ‭,Makers Academy‬ שמספק את כל הידע והכלים הדרושים לתכנון ולייצור מוצרים במדפסות תלת ממד. על קורס זה ניתן לשלם בשתי דרכים: תשלום בסך 600 שקל, או תשלום בשעות התנדבות בתור מפעיל המרחב.

המרחב של XLN משמש גם כבית מקצועי למייקרים: כל מי שמפתח מוצר וצריך להדפיס חלקים מסוימים ממנו יכול להגיע למעבדה בתיאום מראש. התשלום הוא רק עבור עלות החומרים, שמסתכמת בכמה עשרות שקלים.

"בתי הספר מדשדשים ביכולת שלהם לתת ידע טכנולוגי רלוונטי" צילום: אוראל כהן

קהל היעד השלישי של הסדנאות הנו אנשים עם צרכים מיוחדים: "אם נכה צריך מוצר שמותאם ספציפית למגבלה שלו, הקהילה שלנו יכולה לספק לו את הפתרון הזה‭,"‬ אמר אטיאס. "הפעילות בתחום זה היא במסגרת מתן תמריצים לקהילה לעסוק בכך, למשל קיום תחרות לפיתוח מוצרים לאנשים עם צרכים מיוחדים‭."‬

בית ליוצרים

"מאז שאני זוכר את עצמי אני אוהב ליצור דברים‭,"‬ אומר אטיאס. ‭,2008-ב‬ כשהתחיל הפרויקט של RepRap (פרויקט לבנייה עצמית של מדפסות תלת ממד בקוד פתוח - ע"כ),‬ הייתי אחד הראשונים בארץ שבנו מדפסת כזו‭."‬ בתקופת הצבא הוא וזמיר בילו את ימי שישי בבניית מדפסות עם תלמידי בית ספר.

החבירה לפעילות משותפת עם מכון ראות נולדה בעקבות הבנה של גרינשטיין את החשיבות המהפכנית של מדפסות התלת ממד. "מהפכת הייצור העצמי תשנה סדרי עולם, והמדינות שיובילו אותה ייהנו ממנה בצורה יוצאת דופן‭,"‬ הוא מסביר. בריטניה הובילה את המהפכה התעשייתית הראשונה והפכה לאימפריה, ארה"ב הובילה את מהפכת התעשייתית השנייה של הייצור ההמוני והפכה למעצמה. השאלה היא מי יוביל את המהפכה התעשייתית השלישית, ופה נכנס לתמונה מכון ראות, כי מדינת ישראל די ישנה בעניין הזה - מהרמה הממשלתית, דרך הרמה הפילנטרופית וכלה ברשויות המקומיות, ובמידה מסוימת גם במגזר העסקי‭."‬

הייצור הביתי הוא המהפיכה התעשייתית הבאה. מדפסת 3D בעבודה צילום: אוראל כהן

הרעיון להקים רשת של מרחבים טכנולוגיים קהילתיים התגבש הודות לתחרות של קרן רמון, המעודדת מיזמים בתחומי המדע והחלל, ליצור מיזם שבתוך חמש שנים ישנה את חייהם של מיליון אנשים. אטיאס: "ישבנו במכון ראות וחשבנו איך לנצל את הטכנולוגיה לאתגר הזה. משם נולד המודל של מרחבים טכנולוגיים קהילתיים. מדפסת תלת ממד היא הבולטת מבין הכלים שיש שם, אבל רק אחד הכלים שיכולים להנגיש יכולות ייצור‭."‬

הקמת מרחב טכנולוגי, אומר אטיאס, לא חייבת להיות עסק יקר. "המכונות הן בייצור עצמי. את המדפסות אנחנו בנינו, ואנחנו בונים בעצמנו גם מכונות ליצירת מעגלים מודפסים ודברים אחרים‭."‬

מדובר בעיקרון שאומץ מפרויקט RepRap שאימץ אטיאס - בנייה עצמית מחלפים לא יקרים. במודע או שלא במודע, XLN מתבססת על עיקרון אחר של הפרויקט: מדפסת קיימת יכולה להדפיס את החלקים לייצור המדפסת הבאה בתור. זמיר: "יש מעבדה שלנו שהתחילה לעבוד לפני כחודש בירושלים. בסוף אוגוסט הם יבנו איתנו שתי מדפסות שיהיו הראשונות שישמשו אותם. המרכז בתל אביב משכפל את עצמו ברמת הידע, המכונות ויצירת הקשרים החברתיים, ובשלב הבא המעבדה בירושלים תוכל לייצר מעבדות משלה או מעבדות משנה, למשל מעבדה בבית ספר שפועלת בצורה מוגבלת. עיקרון זה שימש גם לפתיחת מעבדת XLN בחיפה והמעבדה העתידית בבת ים.

בדרך לעשרות מעבדות

עלות הקמתה של מעבדה אזורית, הכוללת מדפסות תלת ממד ומכונות נוספות, חומרי הדפסה, ריהוט ומחשבים, נאמדת ‭30-ב‬ אלף דולר. לכך יש להוסיף עלות תפעול שנתית ושאר עלויות שוטפות בסכום של ‭81-כ‬ אלף דולר לשנה הראשונה. עלות מעבדה מקומית, קטנה יותר, היא ‭16.5‬ אלף דולר להקמה ‭58.9-ו‬ אלף דולר לתפעול בשנה הראשונה.

המימון לפרויקט מגיע רובו ככולו מתרומות ועד סוף השנה צופים במכון כי יהיו בישראל שש מעבדות, רובן בפריפריה, ובתוך זמן לא רב המספר יעמוד על כמה עשרות. "הרעיון הוא ללכת לפריפריה, ולא להיות רק בתל אביב‭,"‬ אומר מנכ"ל מכון ראות רואי קידר. "אנחנו רוצים לאפשר ליותר אנשים נגישות לחשיבה, לטכנולוגיה וללימוד, וכך להגיע לעשרות או למאות אלפי אנשים בחברה הישראלית. זו מהפכה אמיתית בחברה. יש מסה גדולה של אנשים שיוכלו לפתח סטארט-אפים או ליצור פטנטים שיובילו שווקים".