דו"ח טכנולוגי
אומרים 'לא' לאח הגדול
שתי חברות אבטחה מעדיפות להסגר מאשר לשתף פעולה עם ה-NSA, פח האשפה שעוקב אחריך, ראש ממשלת בריטניה קורא במשתמע להחרים את טוויטר וג'ימי וויילס לא נכנע לסין
לכי תמותי, NSA
לפני מספר חודשים דיווחנו כאן על מה שאמורה היתה להיות התרופה לריגול השיטתי של ה-NSA - אפליקצייה בשם Silent Circle, המאפשרת - תמורת תשלום – להצפין את תעבורת השיחות והדאטה. פיל צימרמן, יוצר האפליקציה, הוא איש אבטחת מידע שכבר הסתבך בעבר עם הממשלה הפדרלית, לאחר שפיתח את PGP.
פיל צימרמן. מעדיף לסגור את החברה במקום להכנע
בסוף השבוע הודיע צימרמן במפתיע על סגירת שירות המייל המוצפן. הוא נימק את הסגירה בכך שהוא מעוניין להקדים את ממשלת ארצות הברית, לפני שהיא תתחיל לדרוש ממנו את כל מידע המשתמשים. הנהלת החברה אמרה כי היא משוכנעת שהיא מסוגלת להגן על תעבורת הוידאו והאודיו שלה, אבל דוא"ל – משום שהוא משתמש בפרוטוקולים הבסיסיים ביותר של הרשת – חשוף הרבה יותר.
כיממה לפני כן, הודיע שירות המייל המאובטח Lavabit כי גם הוא סוגר את שעריו. Lavabit התפרסם לאחרונה כשירות המייל שבו השתמש האיש המבוקש ביותר בעולם, אדוארד סנודן. הבעלים של השירות, לדאר לויסון, כתב שהוא לא יכול לתאר את כל מה שעבר עליו בששת השבועות האחרונים. לא בגלל שזה היה כה מזעזע, אם כי ניתן להניח שכן, אלא כי הממשל לא מאשר לו - הוא אמר כי הוא הגיש פעמיים את הבקשות הרלוונטיות כדי שיותר לו לספר את הסיפור שלו.
הוא לבסוף הגיע למסקנה שאין לו ברירה אלא לסגור את השירות כדי, לדבריו, "שלא להיות חלק מפשעים כנגד העם האמריקאי."
המסקנה המתבקשת ברורה: ה-NSA ניסתה לשים יד על המידע של לאווהביט, והשירות העדיף להרוג את עצמו מאשר לשתף איתה פעולה. זה סימן מעודד של התנגדות. ה-NSA לא תוכל לרגל אחרינו ללא שיתוף פעולה של חברות מסחריות - או, לפחות, זה יהיה עבורה הרבה יותר קשה.
הבעיה העיקרית כאן היא הסודיות של בתי המשפט: אם הם יחליטו להעניש חברה, העונש הזה יהיה חשאי. טכנית, אפשר להעלים את לארי פייג' לחודש על בזיון בית משפט FISA, וכשהוא ישתחרר הוא יצטרך להעמיד פנים שהוא היה בחופשה או בבית חולים או משהו - כי אסור יהיה לו להסביר למה הוא היה בכלא. המשמעות, כפי שמציין "ניו יורקר", היא שהחברות לא יודעות איך להתנגד, מי מתנגד, ומהו העונש.
כך – באמצעות פחד, חוסר ודאות וספק - מפרקים התנגדות. צריך, עם זאת, לציין ששופט FISA ציין לאחרונה שאף חברה לא ערערה על הצווים שהוא הוציא לה.
החסר פרנואידים אנוכי כי הבאתם גם את פח האשפה הזה לרייר עלי?
טוב, זה נהיה מגוחך.
פח אשפה בלונדון. לא רק לזבל
רואים את פח האשפה הזה? הוא נראה תמים, נכון? סתם מקום להשאיר בו את השאריות הארוחה שלכם. אבל כעת מתברר שהתועבה הארורה גם מרגלת אחריכם.
הפח מכיל תוכנת ריגול קטנה, שכל מה שהיא עושה בחיים הוא לזהות אותך באמצעות הסמארטפון שלך. היא שואבת מהטלפון את מספר ה-MAC, המספר האישי והיעודי של כל מכשיר אלקטרוני, ויודעת כבר לזהות מתי הטלפון - כלומר אתה - מתקרבים לפח. כתוצאה מכך, התוכנה גם יודעת לאיפה אתה הולך – לפחות, כל זמן שאתה בטווח שלה או של אחיותיה. ערימה של פחי-ריגול כאלה כבר הוצבה ברחובות לונדון, בזמן לאירועי האולימפיאדה.
אז עכשיו הפח החכם יודע, פחות או יותר, מה המסלול היומי שלך. הוא יודע לאיזה חנויות אתה נכנס ומול אילו חנויות ראווה אתה מתעכב. הוא יודע איפה אתה אוהב לאכול. והוא ישמח למכור את כל המידע הזה, אותו קצר ממך מבלי לשאול אותך, לידי המפרסמים.
אה, הנהלת הקוסמוס? שלום. הבדיחה הזו שאתם קוראים לה החיים בעידן הדיגיטלי גרועה מדי. אני רוצה את הכסף שלי בחזרה.
מה זאת אומרת אני יכול לקבל רק שובר מתנה?
טוויטר, מאחוריך
חדשות רעות לטרשת החברתית השניה בגודלה: דיווחנו בהרחבה על המשבר שעובר על טוויטר ומשתמשיה בבריטניה, במסגרתו ערימה של חזירים שובניסטים שלחו איומי רצח ואונס לשורה של פעילות. טוויטר התקשתה להתמודד עם התופעה: אף שהיא הצליחה, באיחור ניכר מבחינה חדשותית, להודיע על סוג של כפתור מצוקה, בבריטניה כבר עלו קריאות לחרם על השירות.
דיוויד קמרון, ראש ממשלת בריטניה. לא אוהד את טוויטר צילום: בלומברג
במקביל, הזדעזעה בריטניה מהתאבדותה של האנה סמית', נערה בת 14, שכיבתה את מאור חייה כתוצאה מבריונות רשת חריגה. לפני חמש שנים, כשהטור הזה התחיל להכתב, מותה של מייגן מאייר (גם היא בת 14) אחרי בריונות רשת מצד מבוגרים שהתחזו לבני כיתתה, זעזעה את הרשת; חמש שנים אחרי, מותה של סמית' כבר היה שגרתי מכדי שימשוך תשומת לב מחוץ לבריטניה. אבל בבריטניה הוא לא יורד מהכותרות. גם במקרה של סמית' עלו טענות כנגד השירות, ask.fm, שעל פניו לא עשה מספיק כנגד ההתעללות, ועלו קריאות להחרמתו.
ואז נכנס לזירה ראש הממשלה דיוויד קאמרון, והטיל את כל כובד משקלו וכבודו של מוסד ראש הממשלה הבריטי לצד הנלחמים בבריונות. הוא אמר דברים ברורים מאד: "האנשים שמנהלים את האתרים האלה צריכים לקחת אחריות ולטפל בבעיה. מה שקורה באתרים הללו בלתי קביל. זו האחריות שלהם... רק בגלל שמשהו נעשה ברשת, אין משמעו שהוא חוקי. אם אתה מסית לשנאה, אם אתה מסית לאלימות, זה פשע בין אם אתה מבצע אותו באולפן טלוויזיה, על ארגז סבון, או ברשת, וניתן לרדוף אחרי האנשים האלה... אם האתרים לא יטפלו בעצמם ולא ינקו את עצמם, אז אנחנו – כחברי הציבור – צריכים להפסיק להשתמש באתרים הספציפיים האלה ולהחרים אותם."
במקום הנהלת טוויטר, הייתי מארגן כמה ישיבות דחופות. ראש ממשלת בריטניה היה קרוב מאד להכריז עליך כאויבת הציבור. באופן משעשע, זה רק זמן קצר יחסית אחרי שקמרון ניסה לשכנע את טוויטר במרץ לפתוח את המשרד הבא שלהם בלונדון.
ולידיעה מעודדת אחרת.
צנזורה? לא, תודה. נוותר
לפני כעשור, מצאה גוגל את עצמה בבעיה: שורה של משקיעים דרשו ממנה להפסיק לעשות עסקים בדיקטטורה הגדולה בעולם, המדינה החביבה על שר הכלכלה שלנו, קרי סין היבשתית (אין שום דבר "עממי" במשטר הגולגלות של המפלגה הקומוניסטית הסינית). המשקיעים נופפו אז בסיסמה "אל תהיה רע." הפתרון של השלישיה – סרגיי ברין, לארי פייג' ואריק שמידט – היה להודיע שהם בחנו את הנוש, והם הגיעו למסקנה שיהיה פחות רע לעבוד בסין מאשר לא לעבוד שם. לגמרי במקרה, התוצאה הזו השתלבה עם ההכנסות של החברה.
ג'ימי ויילס, מייסד ויקיפדיה, תוקף את סין צילום: בלומברג ג'ימבו וויילס, המייסד של ויקיפדיה, הבהיר כי הוא לא הולך לעשות את עסקת השטן עם משטר הגולגלות. הוא אמר בראיון שאם הבחירה שלו היא בין ויקיפדיה מצונזרת אבל פעילה בסין ובין ויקיפדיה בלתי מצונזרת שלא זמינה בסין, הוא יוותר על סין. הוא אמר עוד שוויקיפדיה לא תציית לחוק סיני שנמצא בהליכים, שדורש מחברות לאסוף מידע על משתמשים כך שאפשר יהיה לקשר בין שם משתמש ברשת ובין אנשים אמיתיים.
כמובן, לוויקיפדיה יש הרבה פחות כסף להפסיד, ובניגוד לגוגל – שמחויבת חוקית רק לשורה התחתונה שלה; זה הופך אותה, כמו כל חברה, לפסיכופטית, כלומר לישות שחופשיה מכל שיקול מוסרי – היא אנציקלופדיה שמחויבת לחופש המידע.
קצרצרים
1. המצב ב-AOL – כן, למרבה הפליאה היא עדיין איתנו – בעייתי משהו. כרגיל, החברה עומדת בפני עוד סבב של פיטורים. בדרך כלל, פיטורים ב-AOL הן חדשות בערך כמו היציאה האחרונה של לפיד – ידוע שמשהו מביך יקרה בסוף השבוע, רק לא בדיוק מה. אבל לשם שינוי, יש חדשות. מנכ"ל החברה, טים ארמסטרונג, פיטר ללא כל התרעה בכיר בחברה רק משום שהלז העז לצלם אותו במהלך ישיבת הדיונים על הפיטורים. ארמסטרונג לא רצה שהחדשות על הישיב יצאו החוצה. ובכן, הן דלפו, יחד עם שרידי ההערכה האחרונים לארמסטרונג.
בלון Loon. אז מה יותר חשוב, מים נקיים או וייפיי? 2. פרויקט Loon של גוגל זכה להרבה מאד תשומת לב. בעיקרון, מדובר על בלונים פורחים שיצופו בעולם השלישי וימטירו פס רחב במחיר נומינלי על הסביבה שלהם. אממה, יש הרבה דברים שישובים באפריקה זקוקים לפני ווייפיי. ביל גייטס, שבהחלט עשוי להזכר לבסוף כפילנטרופ יותר מאשר כמנהל חברת הייטק, תקע כמה סיכות בבלונים של גוגל: אם אתה גוסס ממלריה או סובל משלשול, הוא העיר בארסיות, תוכל להסתכל למעלה ולראות את הבלון של גוגל. לא ברור, עם זאת, איך בדיוק הוא יועיל לך.
3. כתב "ניו יורק טיימס" כתב בסוף השבוע ידיעה משתפכת על איכות המצלמות של לייקה, ומהר מאד גילה שזו היתה טעות קשה. לייקה היא גביע הזהב בתחום הצילום – היא מספקת תמונות באיכות יוצאת דופן, אבל אתה צריך משהו כמו 20,000 דולר כדי להגיע למערכת ראויה. הכתב ספג לזוועתו שורה של התקפות, לעתים קרובות אישיות, ולמד על בשרו שכיתתיות ושנאה של מתחרים לגמרי לא מוגבלות למעריצי אפל ואנדרואיד. צלמים אוהבים את הציוד שלהם והם אוהבים לדבר עליו. התזכורת שיש משהו שלעולם לא תוכל להצדיק את רכישתו וגורם לציוד שלך להיראות כמו משהו מתקופת מהפכת החקלאות לא יכול שלא לעורר קנאה, ומכאן הדרך קצרה לכעס, ולפריקת הכעס על השליח. צילום, כמו החיים, מצריך אין סוף פשרות; אבל אנשים לא אוהבים את הפשרות.
