צבא הפרחחים הדיגיטלי של הקצב מדמשק

עברייני המקלדת של הנשיא

"הצבא האלקטרוני הסורי", קבוצת האקרים פרו-סורית בולטת, נוחלת שורה של הצלחות בחודשים האחרונים. אתמול (ג') היא ירתה יריית אזהרה לעבר הממסד האמריקאי: אם אתם נכנסים למלחמה נגדנו, התגובה לא תיעצר ברשת.

הצא"ס הצליח להשתלט זמנית על האתר של הניו יורק טיימס ולהשחית אותו על ידי שתילת מסרים בערבית, אשר מביעים תמיכה במעללי הקצב מדמשק. בעוד צבא סוריה נשען בעיקר על ציוד סובייטי מתפורר (אם כי אפקטיבי, בכמויות גדולות) ועל שיטות לחימה מיושנות, ההאקרים ביצעו את המתקפה שלהם בדרך מתוחכמת יחסית: הם השתלטו על ספק ה-DNS של הניו יורק טיימס, שיושב בכלל באוסטרליה. 

מפעיל אנשי סייבר, לא פרחחים. אסד צילום: אי פי אי

חשוב לזכור שמטבעם של האקרים, כמעט בלתי אפשרי לדעת אם חבורת הפרחחים הזו אכן קשורה לשלטון הסורי: כמו לכל צבא, גם לזה של אסד יש זרוע סייבר, אשר יכולותיה נופלות בהרבה משל מדינות כסין, ארה"ב וישראל. קצת קשה לדמיין קצין בצבא סוריה שפוקד על חייליו "ועכשיו, להחליף את התמונות של כולם בטוויטר בלוגו שלנו!".

צבאות משתמשים במהלכי סייבר לשם איסוף מידע מודיעיני או לשם פגיעה בתשתיות דרך בקרים ממוחשבים (למשל, אלה שנטרלו כורים באיראן ב-2008). לפיכך, יש להניח שצא"ס הוא חבורת פרחחים לאומנים שאינם שונים בהרבה מפרחחי אנונימוס - ושאת יכולותיה של זרוע הסייבר הסורית נראה רק כשתנחת הפצצה האמריקאית הראשונה על אדמת סוריה.

אמאל'ה, האקר!

אם בסייבר עסקינן, נעבור לארצות הברית - מדינה בה נפוצה כבר כמה שנים התפיסה שהתקפת סייבר רחבת היקף היא רק שאלה של זמן - ומיוחסים לה כוחות מאגיים של ממש. היו גורמים מקצועיים שאף השוו מהלך כזה להפצצה גרעינית.

הח"מ משוכנע שאם יחסמו לכולנו את פייסבוק, טוויטר וג'ימייל לכמה שעות, יהיה רע לתפארת אבל אחרי שקיעתה של הזריחה, לא נזהר בחושך, לא נידרש לבדוק אם המים שלנו רדיואקטיביים ולא נאלץ לנהל קרבות רחוב נגד מקקים מוטנטים. התרבות האנושית שרדה את סלין דיון, אמנם לא בלי טראומה - והיא תשרוד גם כמה שעות בלי רשת. האם היא תשרוד את ההשתפכות על האסון הנורא שתגיע ממאות מיליוני אנשים שיספרו בדמעות איך הם התאחדו מחדש עם חשבון האינסטגרם שלהם? זו שאלה שלמדור אין כלים לעסוק בה.

פצצות הסייבר פחות מסוכנות משסבורים בארה"ב איור: ניצן סדן

מזכירת המחלקה להגנת המולדת היוצאת של ארה"ב, ג'נט נפוליטנו, נשאה את נאום הסיכום שלה בתפקיד אתמול (ג'), ובו היא שבה והדגישה את הסכנה. נפוליטינו אמרה, ללא שמץ של ספק, כי "ארצנו תמצא את עצמה, בנקודה מסוימת, מול אירוע סייבר גדול שיהיו לו השפעות רציניות על חיינו, הכלכלה שלנו והתפקוד היומיומי של ארצנו".

כשפקיד ממשלה מדבר בוודאות מוחלטת על התקפה עתידית, אחת מן השתיים: או שהוא יודע משהו שהוא לא יכול לומר, או שהוא בונה על קריירה בתעשיית האימה, זו שמציעה לממשלה פתרונות יקרים להחריד לתרחישים שלא מתממשים. לא מעט פקידים בכירים לשעבר (ביניהם ריצ'רד קלארק, "צאר הטרור" לשעבר של ארה"ב) מתפרנסים מפמפום הסכנה שבהתקפת סייבר; יש שם שוק נאה. נראה שנפוליטנו עומדת להצטרף אליו.

והרי תזכורת: הדרך הטובה ביותר להגן על תשתית חיונית מפני ההאקרפוקליפסה היא פשוט לנתק אותה מהרשת עד יעבור זעם. אף עובד תחנת כוח עוד לא מת משום שהיה צריך לסובב ברז במקום ללחוץ "אנטר".

מבטא זר? ראוס!

אי שם מתחת לאבן בעמק הסילי-קון, חי לו ברנש בשם פול גראהם. למרבה הצער, יש לו הרבה יותר מדי כסף - מה שאומר שיש לו הרבה יותר מדי השפעה. גרהאם הוא המייסד של Y Combinator, ארגון שתפקידו לארגן קומבינות לאנשי סטארט-אפ. הוא גם תורם מרכזי לקמפיין FWD.us של מארק צוקרברג, שמטרתו היא לשנות את חוקי ההגירה של ארה"ב כך שיהיה קל יותר לשבור את שוק העבודה של אנשי ההייטק ולהביא לארה"ב הרבה יותר עבודה זולה בענף.

אבל אם אתם ישראלים שחולמים ליהנות מרפורמת ההגירה של ארה"ב ולהשתמש בשירותי הקומבינה של גרהאם כדי לטפס לפסגת ההייטק, כדאי שתדעו מראש שיש לכם בעיה. גראהם יקבל אתכם בתור עובדים מן המניין, כי זה כנראה יוריד את משכורתו של העובד האמריקאי, אבל כמנכ"לים? חבר'ה, הגזמתם.

איך המבטא שלך? צילום: shutterstock

גראהם משוכנע שאם יש לך מבטא זר בולט, אתה הולך להיות מנכ"ל גרוע. ברור, לדבריו, שכל מי שיש לו חצי מוח צריך להבין שעליו לדבר אנגלית תקנית - ואם לא טרחת להיפטר מהמבטא שלך, סימן שאתה טמבל שלא לוקח את עצמו ברצינות.

כאן המקום לציין שלגראהם יש בעיות אחרות. למשל, הוא אמר לניו יורק טיימס שאם אתה נראה כמו מארק צוקרברג, הוא ישקיע בך. הוא קונן על כך ש"היה ברנש אחד שהשקענו בו והוא היה איום. 'איך הוא יכל להיות גרוע? הוא נראה כמו צוקרברג!".

ספק אם יש דוגמא בולטת כל כך, במיוחד בחוסר המודעות העצמית שלה, לרעיון שמי ש"לא מתאים תרבותית" לעמק הסילי-קון לא יכול להצליח. אישה? גבר זר? חפש את המשקיעים שלך במקום אחר. ובסופו של דבר, מבחינתו של גראהם זה בסדר: הוא הרי לא רוצה מהגרים שבאמת יהפכו למארק צוקרברג הבא. הוא רוצה עובדים זולים.

קצרצרים

1. בית ספר לכלבים בבריטניה החליט שיחד עם התרגילים הקבועים שמצופה מהחבר הטוב ביותר של האדם לדעת - "שב", "יד", "רגלי" ו"תלוש לו את הביצים, רקסי" - רצוי שהוא יכיר את החבר השני הטוב ביותר של האדם המערבי, האויפד. כלבים עוברים שם כעת אימונים בהפעלת הטאבלט באמצעות אפם. לידיעת בעלי הכלבים והגרוטאה הג'ובסיאנית: רצוי לעטוף את המכשיר היקר שלכם במשהו שמונע מריר כלבים להגיע אליו. האחריות של אפל, כידוע, לא כוללת נוזלים.

"אייפד? מה אני אמור לעשות עם זה?" צילום: רויטל טפיול

2. השבוע סיפרתי לכם על תירוץ אי ההתאמה התרבותית בו משתמשים פרנסי עמק הסילי-קון כדי להדיר נשים. באחת התגובות לפרסום המקורי בוואליווג, סיפרה אישה איך בקורס מדעי המחשב אמר הפרופסור לנשים שהיו בכיתה (כ-40% מכלל הסטודנטים) שאין שום סיכוי שהן תצלחנה לעבור את הקורס ועל כן מן הראוי שלא יתפסו מקום בו יכול לשבת גבר. רובן קמו מיד ויצאו – לא משום שהשתכנעו שהחומר קשה מדי עבור מוחן, אלא משום שהן השתכנעו שעם הפרופסור הזה, היכולת שלהן לעבור את הקורס בציון חיובי שואפת לסיכוי שהוא אי פעם יצליח להצטרף למאה ה-21.  

3. עוד יום, עוד פרויקט של גוגל דוחף את הפרחים מלמטה: יוטיוב הודיעה שהיא מפסיקה את תגובות הווידאו באתר עקב חוסר עניין. התכונה הזו איפשרה לאנשים שהתלהבו מסרטון מסוים להצמיד לו סרטון תגובה, מה שאמור היה לעורר שיחה שתתנהל כולה בסרטונים. בפועל, שיעור האנשים שעשו זאת היה אפסי; ביוטיוב מעריכים שמדובר בארבעה אנשים מתוך כמיליון. אי לכך ובהתאם לזאת, לגוגל יש דברים טובים יותר לעשות עם המשאבים שלה.

4. יש רשמית יותר מדי רעיונות לסטארט-אפים מפגרים בעולם. קבלו, למשל, את וויינסטגרם: מיזם שבמסגרתו אתה מצלם את עצמך פותח בקבוק יין, מקבל קוד, רושם את הקוד על הפקק של הבקבוק, שומר את הפקק - וכך תוכל למצוא את התמונה בעתיד! גאוני, אלא אם יש לך דיסק קשיח, זוג עיניים מתפקד ודופק, מה שמייתר את כל הרעיון הזה. יש כל כך הרבה מהם, שיש אתר שאוסף את הרעיונות שנזנחו בצדק ומוכר אותם לכל דורש במחיר סביר, רוב הזמן. משוכנעים שאתם אלה שיכולים להפיח רוח בעצמות היבשות הללו? כמה זלוטס והזכויות עליהם שלכם. מימוש, כמובן, זה כבר סיפור אחר.

• להרשמה לניוזלטר דו"ח טכנולוגי (תיבה שישית)