דו"ח טכנולוגי
חברים, תנשמו עמוק; אייפון 5 S זה בסך הכל עוד טלפון
אפל מאבדת באופן סופי את הילת החדשנות ועלולה להסתבך בגלל קורא טביעות האצבע של האייפון 5S, פייסבוק מגיבה באדישות לחשיפת פרשת סחר בילדים מאומצים שמתבצע דרכה ואפליקציה לעצלנים עשירים גוועת
נרטיב השקיעה של אפל
אפל השיקה אמש (ג') את שני סוגי האייפונים החדשים שלה 5S היקר ו-5C היקר-קצת-פחות והתגובה התקשורתית היתה בעיקרה ביקורתית: המשקיעים הצביעו ברגליים ומניית אפל, שרק לא מזמן היתה בשווי של 706 דולר ונטען שתוביל את שווי החברה לטריליון דולר, איבדה עוד שני אחוזים מערכה.
מכשיר הדגל של אפל, עם זאת, אכן מכיל חידוש מסוים. לא משהו יוצא דופן - הוא כבר הופיע במכשירי אנדרואיד בעבר - אבל חידוש: הטלפון ננעל באמצעות טביעת אצבע. זו היתה תגובה ראויה לשבח של החברה על גל הביקורת שהוטח בה בצדק על כך שהיא לא עושה מספיק כדי למנוע גניבה של מכשירים.
אבל באפל שכחו שני דברים: חידושי אבטחה לא מרגשים אף אחד, ובעידן שבו כולם חושדים בחברה שהיא משתפת פעולה עם הממשלה הפדרלית, חידוש כזה יכול להיות גול עצמי. הרשת כבר מלאה בטענות שעכשיו, אפל תעביר את טביעות האצבע שלך ל-NSA. מה שבהחלט יכול להיות, אבל אלה אותם האנשים שעד כה לא היתה להם מי יודע מה בעיה עם זה שאפל העבירה את הסיסמה שלהם ל-NSA. לפני שנה זה יכול היה להיות חידוש שגומרים עליו את ההלל; שלושה חודשים אחרי תחילת חשיפות סנודן? לא כל כך.
אבל הבעיה של אפל היא הנרטיב השקרי שלה, זה שיצר סטיב ג'ובס: של החברה המחדשת תמידית. ספק אם אפל חידשה משהו מאז תחילת שנות השמונים, וגם זה מוטל בספק. כל מה שהיא יצרה מאז שסטיב ג'ובס חזר אליה התבסס על להשאיל (לגנוב, במילים עדינות פחות) טכנולוגיות שיצרו אחרים, מהאייפוד שנבנה על ידי אדם שנשכח ועד האייפון, שהכיל טכנולוגיות שפותחו ברובן על ידי מוסדות ממשלתיים. אבל זה היה הדימוי, והוא כמובן נכרך בדמותו של משיח ההייטק ג'ובס.
כשג'ובס מת, הוא שלל מאפל את הכלי העיקרי שלה: שדה עיוות המציאות. עכשיו כולם מסתכלים ורואים שהחדשנות לא גרה פה יותר. זה עוד טלפון; לא בהכרח מהגרועים שבהם )אלא אם אתם משתמשים במפות אפל) אבל גם לא שום דבר ששווה להתרגש ממנו. והוא יקר משמעותית מחלק ניכר מהמתחרים. וכרגיל, טים קוק צריך לאכול את הדגים המסריחים שהשאיר לו קודמו. הוא זה שיואשם בכך שהחברה נכשלת בעוד שהיא בעצם עושה את מה שעשתה תמיד, רק בלי שדה עיוות מציאות.
סחר בילדים? נשמע לגיטימי
רויטרס פרסמה השבוע (ב') תחקיר שחשף שוק בו נסחרים ילדים מאומצים בארה"ב, על ידי העולם התחתון. מסתבר שאותם ילדים נמכרים לעתים קרובות באמצעות קבוצות ביאהו או פייסבוק.
ההורים שמוסרים את הילדים הם בדרך כלל אנשים שחשבו שילד יהיה קישוט נחמד. הם אימצו מישהו מהעולם השלישי וגילו שלהיות הורים זו עבודה קשה והחליטו להיפטר מהילד ולהרוויח כמה גרושים על הדרך.
יש מוכר. עכשיו צריך למצוא קונה. והוא מגיע בריצה, בלשון משורבבת. הקונה הוא לעתים קרובות פדופיל; ילדים ששרדו את החוויה מספרים סיפורי אימה, מאונס ועד לכך שהוכרחו לחפור את קבריהם שלהם. הצד החוקי של העסק די פשוט: במקום לעבור הליך רשמי של אימוץ מחדש, פשוט מחתימים את ההורה החדש על מסמך נוטריוני שמסמיך אותו לטפל בילדים במקום הוריהם הרשמיים.
חלק ניכר מהעסקאות המפוקפקות הללו התבצעו באמצעות קבוצות ביאהו ופייסבוק. התגובות של שתי החברות מלמדות הרבה: יאהו נרתעה בזוועה והודיעה שהיא משמידה את הקבוצה. לפייסבוק היה משהו שונה לומר: "העמוד מעיד על כך שהרשת היא שיקוף של החברה, ואנשים משתמשים ברשת לכל מיני סוגים של תקשורת ולהתמודדות עם כל מיני סוגים של בעיות, בכלל זה נושאים מסובכים מאד כמו זה שלפנינו"
.
וואלה. זה מזכיר לנו שפייסבוק היתה עסוקה גם בהגנה על זכות הדיבור וההתכנסות של מכחישי שואה אצלה, למרות שתנאי השימוש שלה אוסרים במפורש על דיבור שנאה. במקביל, היא רדפה בדם ואש עמודים שהציגו תמונות של נשים מניקות. זה סולם הערכים של מארק צוקרברג, אם אפשר לקרוא "ערכים" למצב שבו אתה עושה הכל כדי שתוכל לגרד עוד כמה זלוטס. אה, כן, יש לערך הזה שם: קפיטליזם חזירי. המצב שבו גם ילדים הם מוצרים שניתנים למכירה בלי יותר מדי שאלות בשוק.הפרשה שמסרבת למות
פרשת גוגל סטריט וויו, במסגרתה אספו ניידות צילום הרחובות של התמנון העליז תעבורת רשת מרשתות WiFi פתוחות - מסרבת להסתיים. גוגל הפסידה בערעור שהגישה לבית משפט פדרלי כנגד אנשים שרצו לתבוע אותה בשל הפרת חוקי האזנת הסתר בארה"ב.
גוגל טענה שמדובר בתביעה קנטרנית ושמה שהיא עושה לא דומה בכלל להאזנת סתר, שכל אחד מתחבר לרשתות WiFi פתוחות. בית המשפט הסכים בנחת שזה אכן המצב, אבל ציין בעוקצנות שמי שמתחבר לרשת WiFi בלתי מאובטחת לא נוהג לשתות ממנה את המידע של הבעלים, לאכסן אותו ולפענח אותו כפי שעשתה מעצמת החיפוש - אלא רק לרכב על הפס.
התביעה תמשיך אם כן הלאה, והתובעים הביעו שביעות רצון מההחלטה, ובמיוחד מן העובדה שלראשונה, קבע בית משפט שחוקי הפרטיות חלים על מידע שמועבר ברשתות WiFi.
אין משרתים בבית הזה
עמק הסילי-קון הוא מקום משונה. יש בו, למשל, לא פחות מארבע חברות הייטק שהשירות שהן מציעות הוא אפליקציית איסוף כביסה. מישהו חשב שאפשר יהיה לכבוש את העולם עם אפליקציה למשרתים אישיים. למרבה השמחה, זה לא עבד. התכנית העסקית של Exec, הסטארט-אפ הרלוונטי, היתה פשוטה למדי: תהיה לך אפליקציה ואתה תזעיק משרת. הוא יגיע בטרנינג שחור ויעשה כל מה שתבקש ממנו.
אתה צריך שיוציאו את הכלב שלך לטיול כי רכשת כלב ועכשיו אין לך זמן אליו וגם אין לך חברים? יש פתרון. צריך שמישהו אחר ישטוף את הכלים כי אתה עצלן מכדי לדאוג לעצמך, אבל בלי המחויבות של מערכת יחסים עם מנקה קבוע? יבוצע. צריך שמישהו יעביר את הרכב שלך לחניה? בקיצור, יש לך יותר מדי כסף ויותר מדי פינוקים? יש מי שיטפל בך.
השבוע נאלץ השירות לסגור את שעריו, לא לפני שלקח שלושה מיליון דולר מקרן ההשקעות המפוקפקת של מייקל ארינגטון. הסיבה? אין בעצם לקוחות לדבר הזה מחוץ לסן פרנסיסקו. ברוך שפטרנו.
קצרצרים
1. כמעט כל החדשות הבוקר עסקו באויפונים החדשים, אז כאן המקום לדווח שהאנשים שבנו בפועל את הגרוטאות, עובדים סינים כמובן (לשם שינוי לא של פוקסקון אלא של נוגשת עבדים אחרת של אפל, פגטרון) תוהים איפה הכסף. העובדים, רבים מהם סטודנטים, מתלוננים שהם לא קיבלו את השעות הנוספות המגיעות להם כחוק ושהחברה הורידה משכרם שיעור ניכר ללא הצדקה. כשאפל מוכרת מכשירים בשולי רווח שערורייתיים, צריך לזכור איך זה מתאפשר לה: הרבה בזכות עבודת עבדים. סטיב ג'ובס רצה שאפל תהיה "הנייקי של עולם הטכנולוגיה" בקטע של סדנאות יזע, לפחות, הוא הצליח.
2. ואם כבר נגענו באפל ובמחירים מופקעים: תושבי אוסטרליה גילו בהשתאות עייפה שגם הפעם החברה דרכה עליהם. אייפון "זול" מדגם 5C עם 32 גיגה-בייט זכרון עולה בארה"ב 649 דולר; באוסטרליה הוא עולה בפועל 101.37 דולר יותר. גרוטאת אייפון 5S עם 32 גיגה-בייט, שעולה בארה"ב 749 דולר, תעלה באוסטרליה 113 דולרים יותר. היי, תושבי שם למטה: מתקבל הרושם שאפל החליטה לוותר עליכם. קבלו את זה בהבנה ואל תקנו את המוצרים שלה. תושבי רפובליקה מסוימת לחופי הים התיכון: חכו, חכו, עוד לא ראיתם כלום.
3. תרגיל שבוצע לאחרונה מזכיר לנו איזה שטיקים מלוכלכים מתבצעים בחסות המלחמה בטרור: לצ'לסי (לשעבר ברדלי) מאנינג יש חבר, דיוויד האוס. הוא נחקר ולא נמצא קשור להדלפות של מאנינג. הרשויות היו צריכות תירוץ לצו חיפוש למכשירים שלו, אבל לא מצאו כזה. אז מה הם עשו? ממסמכים פדרליים שהודלפו, עולה שהם פשוט חיכו עד שהוא יטוס לחו"ל והחרימו את המחשבים שלו בנמל התעופה כשחזר (לא צריך להציג סיבה לכך, בארה"ב). אז בקיצור, אם יש לכם מכשיר שמכיל מידע רגיש, אל תגיעו איתו לארה"ב. ואל תטעו: כל תקדים כזה בארה"ב מקדם תקדים כזה גם כאן, היכן שהזכות להגנה על פרטיות ולהמנעות מחיפוש חלשה הרבה יותר.
4. פרופסור באוניברסיטת ג'ון הופקינס, מומחה להצפנה בשם מת'יו גרין, כתב בסוף השבוע שעבר טקסט תוקפני נגד ה-NSA. בתגובה, האוניברסיטה דרשה ממנו להסיר את הפוסט, בטענה כפולה: שהיא קיבלה פניות על כך שהפוסט מקשר למידע מסווג ושהוא משתמש בסמל של ה-NSA, מה שעשוי להוביל לתביעה על הפרת זכויות יוצרים (!). התוצאה היתה גל של זעם כלפי האוניברסיטה, שנאלצה להודות בסופו של דבר ש"לא נעשתה חשיבה משפטית רבה" - משפט שאף דובר לא רוצה לפלוט אף פעם - לפני שהיא הורתה על ההסרה.