לבקש כוס חלב באינטרנט: המיזמים שמחזירים את תחושת הקהילה

יותר ויותר שירותים ואתרים קמים לאחרונה כדי לספק צורך שפעם היה מובן מאליו: להכיר טוב יותר את השכונה והשכנים שלנו.

"אנשים מחפשים רשת חברתית שמחברת אותם לשכונה שלהם, כמו לפני 15 ‭20-ו‬ שנה ונותנת פתרון לערים הגדולות, שהרבה מהאנשים שגרים בהן לא נולדו בהן, אבל בכל זאת רוצים לנהל שגרת חיים חברתית-שכונתית‭,"‬ אמר ל"כלכליסט" מייסד ומנכ"ל Meetey תומר יוסף.

Meetey

להכיר רווקים מהשכונה

Meetey מפתחת אפליקציית ווב ומובייל, שמנסה לעשות בדיוק את זה: ליצור רשת חברתית שעיסוקה אך ורק השכונה הקרובה של המשתמש. את הרעיון להקמתה הגה יוסף לפני כשלוש שנים, אחרי שעבר מפרדס חנה לרמת גן. "גיליתי שאין לי אינטראקציה עם השכנים שלי, והיה לי חסר מאוד מקום לשחק בו כדורגל‭,"‬ הוא מספר. "התחלתי לשוטט באינטרנט בניסיון לחפש כלי שיאפשר לי להכיר את השכנים, ולא מצאתי. יש הרבה אפליקציות מיקום, אך הן לא קהילתיות, אין בהן אינטראקציה אמיתית עם השכנים‭."‬

Meetey מנסה לתת את המענה הזה ומציגה למשתמש, לאחר שהזין את השכונה שהוא גר בה, מפה ועליה אירועים ופרטים על השכונה: עסקים ואנשים שונים ולצדם דיווחים של משתמשים על התרחשויות שונות - מהימצאותו של פגר ברחוב ועד מסיבת רחוב שבדיוק התחילה.

"במקביל מציג הפיד של השכונה מה קורה מסביב‭,"‬ אמר יוסף. "מישהו שהצטרף, מישהו שיצר סיפור או פוסט. בפוסט אפשר לראות בקשות לעזרה והודעות של אנשים שמוכרים חפצים מיד שנייה. לא מזמן פורסם פוסט של בחורה שחיפשה מישהו שיעזור לה להכניס דברים לדירה; בחור ראה את הפוסט שלה ובתוך רבע שעה הגיע ועזר לה. אנחנו רואים שדברים נמכרים, שאנשים מציעים שירותים כמו בייביסיטר או דוג ווקר‭."‬

תומר יוסף, מנכ"ל Meetey צילום: נמרוד גליקמן

כמו כן, ניתן לאתר בעלי מקצוע בשכונה וליצור אירועים שכונתיים, אך אלמנט שזוכה לדברי יוסף להצלחה רבה הוא דייטינג: "אחרי השלמת הפרופיל אפשר להפעיל מודל היכרויות - ממלאים פרופיל היכרויות קצר, ואפשר לראות אנשים פנויים בשכונה. כבר יותר ‭150-מ‬ זוגות סיפרו לנו שהכירו דרך האפליקציה‭."‬

ההגדרה של שכונה באפליקציה אינה קשיחה ומשתנה ממשתמש למשתמש. "אנחנו מגדירים את השכונה לפי רדיוס מסוים ממקום המגורים של המשתמש, ולאו דווקא לפי ההגדרה של שכונה על הנייר. כל אחד מקבל דברים שרלבנטיים לסביבה שלו, לא בהתאם להגדרות שנעשו לפני עשרות שנים. אין ערך מוסף בידיעה מה קורה במרחק כמה קילומטרים ממך‭,"‬ אמר יוסף.

ל‭Meetey-‬ יש כיום 100 אלף משתמשים, ‭95%‬ מהם בישראל וחלקם הגדול בתל אביב. וזה, לדברי יוסף, מבלי שנעשו פעולות שיווק כלשהן. נכון לעכשיו אין לרשת החברתית הכנסות, אבל בחברה כבר בוחנים כמה מודלים עסקיים. "אלמנט אחד הוא פרסומות‭,"‬ אומר יוסף. "נוסף לידע שיש לפייסבוק וטוויטר על המשתמש, ישנה שכבת המיקום. אנחנו נותנים תמריץ לשוק שלא מפרסם ברשת, כי אין לו את אלמנט המיקום. לדוגמה, לחנות פלאפל או נעליים שכונתית אין סיבה ללכת לפייסבוק ולפרסם בכל רמת גן. אותה חנות פלאפל יכולה לפרסם רק בשעות הפעילות שלה וברחובות הרלוונטיים לה‭."‬

‭inter.com‬

מקפיצה את השכנה לעשות בייביסיטר

אפליקציה ישראלית אחרת בשם ‭inter.com‬ לוקחת את הקונספט של רשתות חברתיות שכונתיות ותוחמת אותו עוד יותר - רק לבניין שבו מתגורר המשתמש. "אנשים לא יודעים מי גר בדלת ליד או מי זו הזקנה מהקומה למעלה, אך בבניין יכולים להתעורר הרבה מצבים שבהם אנשים יכולים לסייע זה לזה‭,"‬ אמר ל"כלכליסט" עילי סולודוצ'ו, שפיתח את האפליקציה במסגרת פרויקט גמר במרכז הבינתחומי בהרצליה.

אינטרקום מקוון לכל הבניין, לכל צורך של כל שכן איור: רחלי שלו

"למשל, אם הרכב שלי נתקע, במקום להתקשר לאבא שלי שנמצא בעבודה, יכול להיות שלדייר בקומה מעליי יש כבלים, והוא יכול לעזור לי להתניע. יש גם בקשות פשוטות יותר כמו כוס חלב‭."‬ לדברי סולודוצ'ו, שפיתח את אינטר.קום בשיתוף הסטודנטים עומר תורג'מן, עומר זינגר, יפעת ויצמן, ליאת נוימן, ניתן גולד עיאפריש ועדי כהן, הרעיון נולד מתוך צורך אמיתי שלהם. "מאז 2008 מחצית מאוכלוסיית העולם גרה בערים. כסטודנטים שגרים בעיר זיהינו הליך של ניכור וזרות. אנחנו רוצים להוריד את מחסום הבושה ובאמצעות האפליקציה נוח יותר לדיירים לתקשר זה עם זה‭."‬

הפרופיל באפליקציה לא אישי, הוא של הדירה כולה ויכול לכלול תחביבים של דיירי הדירה או פרטים על חיות מחמד. "הממשק מזכיר מאוד אינטרקום‭,"‬ אומר סולודוצ'ו. "אפשר לזמזם, לשלוח הודעה. במקום לשים פתקים בכל הבניין, אפשר לכתוב את זה בלוח הווירטואלי.

נוסף על כך, האפליקציה יכולה לשמש פלטפורמה לוועדי בית או לחברות ניהול לשם תקשורת עם הדיירים באופן מסודר. יש המון אנשים, בעיקר צעירים, שרוצים לדעת מי גר איתם - אמא שמחפשת שכן קרוב שישמור על הילדים או מישהו שמחפש שותפים לראות איתו משחק כדורגל‭."‬ במסגרת הפרויקט השלימו המפתחים אפליקציית אנדרואיד, וכעת הם בודקים את האפשרות להפוך אותה ליוזמה עסקית מלאה. אני מאמין במוצר, וחושב שזה משהו שפותר בעיה אמיתית. המון אנשים גרים בעיר, ובעתיד הצורך של תקשורת בין דיירים ובין שכנים רק יגבר. כרגע אנחנו לא פוסלים כלום ובהחלט שוקלים להמשיך לעבוד על זה. נראה שזה לא יהיה רק פרויקט של שלוש נקודות זכות. זה מרגיש יותר מזה‭."‬

פייסבוק

מדווחת על חיי היומיום של התושבים

ואולם, לפעמים גם הרשתות החבר- תיות המסורתיות יכולות להציע פתרון מוצלח בלי צורך לפנות לכלים ייעודים. זאת, למשל, באמצעות קבוצות פייסבוק המוקדשות לשכונות מסוימות. אחת הדוגמאות המוצלחות לזה היא הקבוצה של שכונת אם המושבות בפתח תקווה, שמונה יותר ‭6,000-מ‬ חברים ורושמת פעילות משגשגת.

"בנינו קהילה ואנו משתפים שם מידע הנוגע לחיי היומיום של התושבים - תוכניות פיתוח, סיכומים עם העירייה, פעילות התנדבותית. אנחנו מקפידים להעלות כמעט בכל יום מידע רלוונטי לתושבים‭,"‬ אמר ל"כלכליסט" עירן בודנקין, פעיל בוועד השכונה, אחד ממקימי הקבוצה ועד לאחרונה גם אחד ממנהליה.

עירן בודנקין צילום: גדי אהד

לדברי בודנקין, הקבוצה היא לא סתם לוח מודעות, אלא גם מצע לפעילות קהילתית נרחבת: "אנשים שזקוקים לתרופה ביום שבת מבקשים עזרה, אנשים תורמים רהיטים ישנים. היה מקרה של משפחה שפינו מהבית וכולנו התגייסנו לסייע לה. אנשים גם שואלים שאלות כמו 'איך להוריד כתמים' ומעלים בעיות כמו 'יש לי תקלה במזגן'.‬

"הקבוצה הקנתה לשכונה הוויי קהילתי, מעין קיבוץ במגדלים. אנשים יצרו מערכת היכרות פנימית ביניהם לבין שכניהם המורחבים - לא רק בקומה, אלא גם עם המגדלים שליד. אנחנו עושים מבצעים קהילתיים כמו איסוף ילקוטים משומשים לתרומה; ארגנו מבצע של תרומות דם למד"א ואנחנו משתמשים בה גם לצורך גיוס והתנדבות למשמר השכונה‭."‬

פעילות הקבוצה משמשת לפתרון בעיות שונות בחיי השכונה. "לפני שנה וחצי היתה לנו מצוקה רבה של מבני חינוך‭,"‬ מספר בודנקין. "ארגנו הפגנה באמצעות הקבוצה והגיעו ‭1,600‬ איש מתוך ‭8,500‬ אנשים שגרו אז בשכונה (היום יש ‭15-כ‬ אלף‭.(‬ כל הפרסום היה דרך הקבוצה בפייסבוק‭."‬

ההצלחה, הוא מבהיר, דורשת השקעה רבה מצד מנהלי הקבוצה: "פעילי הוועד משקיעים יומם וליל במטרה לספק תשובה לכל שאלה, לבקר את הדיונים כדי שלא יגלשו לשפה זולה, לשמור על תרבות הדיון, לוודא שהשיחה לא הופכת להיות פרסומית ולא לאפשר פוליטיקה. המטרה היא לאפשר מיקוד בחומר הרלבנטי לרוב התושבים. לקראת הבחירות הקמנו קבוצה נפרדת כדי לא להעמיס מידע שלא נוגע לכל התושבים, ויש קבוצות נוספות של גני ילדים ושל משמר השכונה, למשל. הגיבוש שנוצר בקהילה הוא הרווח הגדול ביותר שניתן להפיק". ‬

ובחו"ל: קונים עגבניות ישירות מהגינה של השכן

הרשתות השכונתיות מעבר לים עברו לשלב הבא ומציעות לרכוש פירות וירקות שגודלו על ידי תושבי השכונה

בחו"ל פועלות כמה רשתות חברתיות שכונתיות. אחת המוכרות שבהן היא Nextdoor האמריקאית, שדורשת הליך הרשמה מורכב הכולל קבלת מכתב בדואר חילזון, פועלת רק בארה"ב ומתמקדת יותר ביישובי פרברים מאשר בשכונות אורבניות. יוזמה מעניינת אחרת היא אתר ‭Hyper Local Market‬ שנועד לאפשר למשתמשים לקנות מוצרי מזון שגודלו על ידי השכנים שלהם.

Hyper Local Market. מה גדל בדשא של השכן?

"רציתי לאתגר את הדרך שבה אנו צורכים מזון בלונדון‭,"‬ סיפרה המייסדת קיילי תומפסון ל"כלכליסט‭."‬ "במקור אני מכפר קטן ביורקשייר, והחוויה של קניית וצריכת המזון השתנתה דרמטית מאז שעברתי לעיר. הבנתי שאחת הבעיות הגדולות ביותר של לונדון היא בתחום הסופרמרקטים וחשבתי איך לשפר אותם באמצעות טכנולוגיה. לאחר מחקר הבנתי שהדרך הטובה לקנות מזון היא דרך שווקים מקומיים‭."‬

לתומפסון נמאס מלאכול מזון שמגיע מיצרנים חסרי פנים, ולכן כחלק מפרויקט גמר ברויאל קולג' אוף ארט היא יצרה את ‭,Hyper Local Market‬ שמאפשר לתושבי לונדון המגדלים מוצרי מזון או מבשלים מזונות שונים בביתם למכור את התוצר לשכניהם. כל שהם צריכים לעשות הוא לצלם את המוצר, לצרף מחיר ולהעלות לאתר. קונים יכולים לשוטט באתר לפי מיקום או מוצרים, לקנות את אלו שמעניינים אותם ואז לקפוץ לשכן ולאסוף את הקנייה. בין המוצרים שמוצעים למכירה: עוגות וקאפקייקס תוצרת בית, פירות ושמן צ'ילי ביתי.

"בעקבות התגובות הטובות שקיבלתי על הפרויקט החלטתי להפוך אותו לעסק אמיתי. כרגע אנחנו מתרכזים בלונדון, בעיקר כיוון שבמדינות מסוימות אסור למכור מזון שגדל באופן מקומי. המטרה שלי היא ליצור כלי פשוט שיסייע בצריכת מזון מקומי, ויעלה את המודעות ליתרונות התזונתיים והחברתיים של צריכה כזו. גידול מזון יכול להיות כיף, קל ומתגמל‭."‬

"הפרויקט הוא לא אוכל מקומי‭,"‬ מדגישה תומפסון, "אלא גם לגלות מה אנשים עושים במורד הכביש ואולי בדלת ליד". ‬