הטכנולוגיות שינצחו את הבחירות לשלטון המקומי
מעקב אחר השפעת מערכות המידע על מסעות הבחירות המוניציפאליות בישראל מעלה את השאלה: האם תעשיית המחשוב תומכת בבחירות או חלילה מחבלת בהן?
ניתוח השפעת ההשקעה ב-IT על מסעות בחירות מגלה תופעה מעניינת: הבחירות המקדימות הפנים מפלגתיות - הפריימריס הממוחשבים - נכשלות כמעט בקביעות ואילו מערכי המחשוב בימי הבחירות לכנסת ולשלטון המקומי מתקתקים כמו שעון.
- 48 שעות לפני הבחירות: העליון טרם החליט האם להדיח את שלומי לחיאני
- תל אביב אלופת דו"חות החניה, ירושלים הכי מפלה בארנונה
- ההוצאה על תלמיד בתל אביב גבוהה פי שניים מבצפון
מסתבר, שבמרבית המפלגות מחשוב הפריימריס נתפס כגימיק, או כנטל לא הכרחי על התקציב הדל ממילא, והתוצאה בהתאם. לעומת זאת, יום הבחירות הכללי מתקתק בדרך כלל כמו שעון זאת, מכיוון בשונה ממדינות טוטליטריות רבות בהן תוצאות הבחירות נקבעות מראש, ביום הבוחר מאפשרת מדינת ישראל לדמוקרטיה לומר את דברה בצורה ברורה. בניגוד למפלגות, מקצה המדינה תקציב משמעותי למערכה ומעמידה בכוננות הפעלה מיידית צוותים מנוסים לתמיכה במערכת.
האם השקעה במערכות מידע בתקופת בחירות מקדמת את הפוליטיקה בישראל? איור: שחר קובר ומהי תרומתה של הטכנולוגיה לקשר של המתמודד עם הבוחר? כאשר בוחנים את השימוש בטכנולוגיה לטובת הדמוקרטיה אל מול הניתוח הדמוגרפי של אוכלוסיית מדינת ישראל, עולים הממצאים הבאים: בישראל יש כיום כ-5.47 מיליון בעלי זכות בחירה (מעל גיל 17) לרשויות המקומיות המהווים כ-67.5% מכלל אוכלוסיית ישראל. 28.3% מהאוכלוסיה הכללית הם בני 0-14, 16.2% הם בני 15-24 ו-15.2% הם בני 25-34. במלים אחרות כ-45% מאוכלוסיית מדינת ישראל היא מתחת לגיל 25 ו-60% מהאוכלוסיה היא מתחת לגיל 35.
המשמעות היא שמפלגות שרוצות להצליח בבחירות חייבות לדבר אל הדור הצעיר, והדרך אל ליבו של הדור הצעיר עוברת דרך ארבע פלטפורמות- יעילות ביותר ולא יקרות במיוחד: הדור הצעיר, חי בועט ומשתף מידע ברשתות החברתיות. הוא עושה זאת בעיקר דרך אמצעים ניידים כסמרטפונים וטאבלטים ומסתייע באפליקציות ייעודיות אשר מזרזות את התהליך. הדרך הנכונה של מפלגות להגיע לדור זה היא להשקיע בקמפיינים במדיה חברתית עם דגש על פלטפורמות ניידות. אלו הקמפיינים היעילים והממוקדים ביותר והתאמתם לפלטפורמות ניידות זולה משמעותית מפיתוח עבור פלטפורמות אחרות.
ביג דאטה ומובייל בשביל לבחור ולהיבחר
כדי לשלוט בכמויות העצומות של מידע לא מובנה שמופקת מהמדיה החברתית ומהמכשירים הניידים, יש צורך לנצל טכנולוגיות Big-Data. ארגון מידע זה וניתוחו מסייע למפלגות בזמן אמת למקד את הקמפיין שלהן, לשגר את המסרים המתאימים ביותר ולתת מענה מדויק יותר למצביעים פוטנציאליים. לבסוף, לאור אילוצים תקציביים יכולות המפלגות לחסוך במשאבים ולבסס את מערך המחשוב ואת מסדי הנתונים שלהן על מחשוב ענן (Cloud), ולא על חוות שרתים ייעודית על כל העלויות המשתמעות מכך.
תשאלו את ברק אובמה שזכה לפני כשנה לקדנציה שנייה בבית הלבן. ברק אובמה ומתחרהו מיט רומני החלו להשקיע כבר לפני חמש שנים משאבים רבים בהקמת מערכות לאיסוף וניתוח מידע על אוהדים, תומכים וקולות צפים ממגוון מקורות מידע כמו פנקס הבוחרים, טלפונים סלולריים, אתר האינטרנט של המועמד ומרשתות פתוחות כמו פייסבוק וטוויטר, טוקבקים ושיחות ברשת.
המידע נותח והתובנות שהופקו ממנו סייעו למתמודדים בקבלת תמונה מדויקת יותר על המצביעים והעדפותיהם, מיקוד מאמצים במצביעים מתלבטים, חידוד מסרים ואיתור אזורים וחוגים בהם פוטנציאל השכנוע רב יותר. מטה אובמה, לדוגמא, ייעל את התקשורת עם המצביעים וחסך קרוב ל-40 מיליון דולר הודות לטכנולוגיות אלה, ובסופו של דבר זכה באמון הבוחר לחמש שנים נוספות.
חוגי הבית והאופי המשפחתי של ההתמודדות הופכים את ההשקעה בטכנולוגיות אלו למתאימה ביותר לבחירות המקומיות בישראל. אולם לא די בפתיחת עמוד אוהדים בפייסבוק למתמודד בבחירות על רשות מקומית. כדי למקסם את הקמפיין יש צורך בהשקעה כוללת בערוצים וטכנולוגיות חברתיות, ניידות, יחד עם Big-Data וענן. מעבר לבחירות הקרובות, השקעה זו אף מכינה את התשתית האלקטורלית לבחירות הבאות. ובשורה התחתונה, מי שידע לתקשר ולהבין את הדור הצעיר בשפתו כבר מגיל 14 עשוי לרכוש את לבו וקולו כמצביע פוטנציאלי לאורך שנים רבות.
הכותב הינו מנכ"ל חברת SPL - Software AG ישראל
