ההוצאה על תלמיד בתל אביב גבוהה פי שניים מבצפון
ביום שלישי הקרוב ייערכו הבחירות לרשויות המקומיות. זמן טוב לבדוק כמה השקיעה כל אחת מ־248 הרשויות המקומיות בתלמידיה והאם יש קשר בין ההשקעה להישגי התלמידים. מרעננה, המשקיעה 121% יותר בכל תלמיד ומגיעה להישגים ועד לשדרות, המשקיעה 92% יותר מהממוצע, אך הישגי תלמידיה נמוכים ב־20% מהממוצע
מערכת החינוך בנויה בצורה מוזרה משהו: משרד החינוך מתקצב ישירות את משכורות המורים בחינוך היסודי ותוכניות מסוימות, אבל הרשות המקומית היא שמעסיקה את המורים בחינוך העל־יסודי ואת עובדי המינהלה, מפעילה את מערכי ההסעות ועוד. חלק מהכסף לפעילויות אלה מגיע ממשרד החינוך, אבל רשויות מבוססות מוסיפות לחינוך תקציבים רבים משלהן.
ככל שמשקיעים יותר, ההישגים משתפרים
הטבלאות המצורפות מציגות את ההשקעה של כל רשות מקומית בחינוך מעבר לתקציבי החינוך הממשלתיים, בחלוקה למספר התלמידים. הן חושפות אילו רשויות שמות את ההשקעה בחינוך גבוה מעל רשויות אחרות, וכך מאפשרות לראות היכן ממוקם היישוב שלכם ביחס לאחרים.
כשמשווים את ההשקעה העירונית בחינוך אל מול ההישגים של התלמידים במבחני הבגרות, מוצאים מתאם ברור בין גובה ההשקעה לגובה הציונים. פרדסיה, למשל, משקיעה בתלמידיה 370% יותר מהממוצע הארצי, והישגי תלמידיה גבוהים ב־60% מהממוצע הארצי. מנגד, שדרות משקיעה בכל אחד מתלמידיה 92% יותר מהממוצע הארצי, ובכל זאת ההישגים של תלמידיה נמוכים ב־20% מהממוצע הארצי, מה שמלמד שאת הפערים הגדולים קשה לסגור רק באמצעות ההשקעה העירונית בעולם שבו ההורים נדרשים גם לממן מערכים שלמים של לימודים פרטיים.
בית ספר בנתניה צילום: נמרוד גליקמן
את טבלת ההשקעה בחינוך מובילה המועצה האזורית תמר, שמשקיעה 44 אלף שקל בכל אחד מ־500 תלמידיה. הסיבה פשוטה: תמר מקבלת עשרות מיליוני שקלים בשנה בתשלומי הארנונה מהמלונות שלשפת ים המלח, שנמצאים בשטחה. ראש המועצה דב ליטבינוף הסביר ל"כלכליסט" כי חלק גדול מהוצאות החינוך מיועד להסעת מורים מאיזור המרכז לבתי הספר במועצה.
חיתוך הנתונים לפי מחוזות מגלה את תמונת הפערים במלוא הדרה. כך למשל, מתברר כי ההוצאה הממוצעת לתלמיד בתל אביב גדולה פי 2.2 מההוצאה הממוצעת בירושלים, פי 2 לעומת מחוז הצפון ופי 1.5 לעומת מחוז הדרום.
מצאו את הרשות שלכם במפה, לחצו על העיגול האדום, וקבלו את מצבכם בטבלה
איך חושבו הנתונים בטבלאות?
בטבלאות מוצגים נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל־2011, ורשויות שחלק מנתוניהן לא היו זמינים נופו מהרשימה. כדי לחשב את ההשקעה העירונית לתלמיד, קיזזנו את התקציבים הממשלתיים מההוצאה של הרשויות על חינוך, ואת הסכום חילקנו במספר התלמידים הגרים ברשות (בשונה ממספר התלמידים הלומדים ברשות). לשם השוואה, הצגנו גם את ההשקעה העירונית הכוללת (בכל התחומים, ולא רק בחינוך) לתושב.
הלמ"ס מסייגת כי חלוקת ההוצאה על חינוך במספר התלמידים בכל רשות עלולה לתת תמונה לא מדויקת, משום שהתקציב כולל את הגנים ואילו מספר התלמידים אינו כולל אותם. עם זאת, בהיעדר נתונים אחרים, זו ההשוואה הזמינה היחידה שיש.
בעמודה הנקראת "עמידה בסף אקדמי", מוצג אחוז הזכאים לבגרות מכלל תלמידי י"ב שגרים ברשות, שהתעודה שלהם עומדת בתנאי הסף של האוניברסיטאות, כלומר יש להם ציון עובר ב־3 יחידות מתמטיקה לפחות, הם למדו לפחות 4 יחידות אנגלית ולמדו לפחות במגמה אחת.
