$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

האפליקציה שמסרסרת בנשים

"נשים אוהבות מתנות כפי שכלבים אוהבים חטיפים", אמר מייסד סטארט-אפ שמציע שוחד תמורת דייטים, מחנה העובדים של פייסבוק עשוי להפוך למחנה עבדים, ויקיפדיה נלחמת על נשמתה וגוגל תגן על אתרים בחינם

יוסי גורביץ 13:3022.10.13

אפליקציית זנות בשם אחר

 

חברת סטארט-אפ בשם Carrot Dating לוקחת את הדיספונקציונליות החברתית של גיקים למדרגה חדשה: היא מציעה שוחד תמורת דייטים. במילים בוטות יותר, זו אפליקציית זנות. היא ממירה שירותים מיניים או מה שנראה לעולם כשירותים מיניים בכסף.

 

המקור שמה של החברה נובע מהאמרה שהיא מפיצה, שאומרת ש"יש לנענע את הגזר" מול עיני המטרה, כלומר להציע כסף תמורת דייטים. אם רק היה לי מקל ממוסמר מספיק וחסינות רגעית בפני החוק, יתכן שהייתי מדגים ליצרני האפליקציה את הצד השני של משוואת המקל והגזר.

 

תראו! גזר! תראו! גזר!

 

במייל שהפיצה החברה, היא קברה את עצמה עמוק יותר: "זה רעיון כל כך פשוט שאפילו חיות מבינות - תן לכלב עצם והוא יציית. תן לאשה מתנה, והיא..." את השאר משאירים אנשי-העל החדשים לדמיונכם הפרוע. בהצהרה אחרת, אמר מנכ"ל החברה ש"אני מבין שנשים אוהבות מתנות כפי שכלבים אוהבים חטיפים. כפי שכלב בלתי ידידותי לא יימנע מאכילת חטיף טעים, ניתן לשחד כל בחורה נאה כדי שתצא איתך לדייט ראשון".

 

אני בהחלט מוכן לארגן למנכ"ל הזה דייט ראשון. לא יכול להתחייב, מצד שני, שהוא לא יהיה האחרון. האפליקציה גררה התקפי זעם ברשת, בצדק. ובכל זאת, צריך לפעול בצורה שקולה יותר. עורך דין שיפנה לרשויות הפדרליות בתהיה למה לא אוכפים את חוקי הזנות על משדל כמו מנכ"ל החברה הנ"ל יכול להיות התחלה נאה למדי.  

 

פחד ותיעוב במנלו פארק

 

פייסבוק קרסה אתמול לשלוש שעות. אי אפשר היה לכתוב סטטוסים חדשים והלייק, כפתור הריגול של הרשת החברתית, לא עבד. מי שמנהל את חייו באמצעות ה-events של פייסבוק מצא את עצמו בלי לוח שנה.

 

והעולם המשיך להסתובב.

 

היתה פאניקה מסוימת בקרב המשתמשים, אבל הם דיווחו עליה בעיקר בטוויטר. ברחבי העולם הרגישו מיליוני בני אדם תחושה משונה, שילוב של בחילה קלה ויסורי גמילה: משהו שהתרגלו לחשוב שהוא חלק בסיסי מישותם הפך זמנית לבלתי זמין. מיליוני אצבעות הקלידו בזעף ובפאניקה על F5.

 

והעולם המשיך להסתובב.

 

אין לייקים? לא נורא אין לייקים? לא נורא צילום: בלומברג

 

וככל שהוא המשיך בלי פייסבוק, אנשים התחילו להבין שמדובר בהתמכרות, התחילו לעשות דברים אחרים עם הזמן שלהם. המדור מניח שאם התקלה היתה נמשכת לא שעתיים אלא יומיים, 18 שעות מתוכם היו כנראה הזמן היצירתי ביותר שחווה העולם בארבע השנים האחרונות, מאז שפייסבוק הפכה לתופעה גלובלית.

 

לפייסבוק זה כנראה היה פחות טוב. היא חיה מפרסומות, אחרי הכל; המטרה שלה היא לא לבדר אתכם, הבידור הוא האמצעי. המטרה היא למכור אתכם. ואם הייתם מוצאים משהו טוב יותר לעשות עם הזמן, והשעתיים הללו הוכיחו שזה אפשרי. לדעתי, פייסבוק היא בזבוז הזמן הגדול ביותר בתולדות האנושות מאז התפילה, משהו שצריך להגמל ממנו. פייסבוק כנראה לא תאהב את הסנטימנט הזה.  

 

אהבתי את אדוני, לא ארצה לצאת חופשי

 

דיווחנו לאחרונה על העיירה שמתכננת פייסבוק לעובדיה, שם לא תהיה להם שום סיבה לצאת מהעיירה כי זו תספק את כל צרכיהם. הרעיון של עובדי הייטק שמרותקים לבסיס האם לא חדש במיוחד: גוגל פיתחה, בימיה הראשונים, סוג של מלכודת דבש. היא שילמה סכומים גדולים לטבח גורמה כדי שזה יגיש ארוחות יוצאות דופן בבוקר ובערב, במגמה לשכנע את העובדים להגיע מוקדם ולהשאר מאוחר. היא גם חילקה להם בירה חינם, מה שעשוי להסביר אירועים תמוהים כמו גוגל ווייב.  

 

פייסבוק לוקחת את הרעיון הזה כמה צעדים קדימה. מימיה הראשונים של החברה, התפשט בה מנהג שכונה lockdown, במסגרתו אף אחד לא הולך הביתה עד שבעיה מסוימת נפתרת. השבוע אמר מארק צוקרברג שהמנהג הזה נמשך, והוסיף ש"אנחנו לא נועלים אנשים במשרדים, אבל מתקרבים לזה עד כמה שהחוק מתיר". הקהל - "בית הספר לסטארט-אפים" כלשהו - הגיב בתשואות רמות. 

 

מארק צוקרברג מארק צוקרברג צילום: בלומברג

 

עד כמה שהחוק מתיר. מותר להניח, בהתחשב מה שאנחנו יודעים על יחסי עבודה ועל מה שקורה כשהכוח כל כך בלתי מאוזן: יש לחץ לגמרי לא מתון מתחת לפני השטח כדי לעשות דברים שהחוק לא לגמרי מתיר.

 

בסביבת עבודה כזו, מי שמתעקש לנהל חיים שפויים (כלומר, שבהם שליש מחייו לא מוקדש למקום העבודה שלו) ימצא את עצמו נזרק החוצה תוך זמן קצר. זה בסדר: שאר העובדים לא יזכו ליחס טוב יותר כשהם יגיעו לגיל 40, רק שאז הם יגלו שהם שרפו את השנים הטובות ביותר בחייהם כדי לרפד את חשבון הבנק של כמה בכירים ולקנות עזים למנכ"ל שלהם.

 

כאן המקום להזכיר שוב שצוקרברג פועל במלוא המרץ לייבוא לארה"ב של עובדים זרים בתחום ההייטק, כדי להוריד את המחירים של עובדי ההייטק המקומיים. אם הם חושבים שכשהשכר שלהם יירד, הם גם יתבקשו לעבוד באופן רגוע יותר, הם טועים בהבנת הבוס שלהם. הוא פועל במיוחד עם מהגרים נטולי מסמכים - כאלה לא יכולים להגיע בדרישות מוגזמות. היי, הייטקיסטים - אתם אמורים להיות אנשים מבריקים. אתם באמת לא מסוגלים לחבר את הנקודות, או שאתם מסוממים מדי מהאידיאולוגיה המתלטפת שאומרת לכם שאתם אנשי המחר, האנשים ש"ייצרו ערך"... עבור אנשים אחרים?

 

הקרב על ויקיפדיה

 

האנציקלופדיה השיתופית נמצאת במאבק שאפשר להגדיר אותו כמאבק על נשמתה. וזו ממש לא הגזמה: בצד אחד, עומדים אנשים שחושבים שהציבור צריך לקבל מידע אמין ושהוא גם מסוגל לייצר אותו; בצד השני, זוחלים רמשים שמכרו את נפשם עבור בצע כסף שמשרתים את התפיסה שהשוק יכול, וצריך, לכופף את הכל.

 

מדובר בקבוצה קטנה של עורכי ויקיפדיה שהם בעצם אנשי יח"צ במסווה, שמחבלים בוויקיפדיה בכך שהם כותבים ערכים חסרי ערך, לעתים על חברות חסרות ערך אבל במקרים גרועים יותר, עבור ענקי תעשיה כמו ויאקום. לאלה יש הרבה כסף ויותר מדי חברות רואות ערך בוויקיפדיה, בצדק, כקו ההגנה הראשון על התדמית שלהן.

 

נלחמת בעורכים המסחריים. ויקיפדיה נלחמת בעורכים המסחריים. ויקיפדיה

 

לוויקיפדיה לא היתה ברירה אלא לבצע טיהור רחב היקף, והיא חסמה או מחקה חשבונות של כ-250 חפרפרות. הנהלת ויקיפדיה הודיעה שהיא רואה את הנושא בחומרה ועוקבת אחרי הטיפול בו באופן צמוד. אם השוק יצליח לעשות לוויקיפדיה את מה שהוא עושה לכל דבר אחר - לרוקן אותו מכל תוכן ולהפוך אותה למוצר חלול - ההפסד יהיה של האנושות כולה, או על כל פנים האנושות המקוונת כולה.  

 

קצרצרים

 

1. מילה טובה לתמנון העליז: גוגל הודיעה שהיא תגן, חינם אין כסף, על מאות אלפי אתרים קטנים ברחבי העולם שחשופים להתקפה הפחדנית הידועה כ-DDoS. צורת התקיפה הזו, שמקובלת על דיקטטורים גדולים כמשטר אסד וקטנים כמו אסופת מוחות היתוש המאכלסת את אנונימוס, היא סוג בזוי במיוחד של סתימת פיות: היא אומרת שלא משנה מה יש לך להגיד, לא משנה כמה התאמצת וכמה הסתכנת, גם אחרי הפרסום אפשר להשתיק אותך. אם אתה תחת התקפה, פנה לגוגל, והיא תסייע לך.  

 

גוגל תסייע בהתמודדות עם מתקפות סייבר גוגל תסייע בהתמודדות עם מתקפות סייבר איור: ניצן סדן

 

2. הובלה באמצעות מל"טים, מיזם אוסטרלי, תפס בשבוע שעבר את הכותרות. אחרי כמה ימים, הרגולטורים שם למטה שופכים מים צוננים על החברה: הם מזכירים שהחוק האוסטרלי, חלוצי בתחומו, אכן מכיר בשימוש במל"טים - אבל אוסר על שימוש בהם באזורים עירוניים צפופים. בנוסף, לפיו חייב המפעיל לשמור על קשר עין עם המל"ט (וכן, זה אומר שחייב שיהיה מפעיל, אי אפשר לדבר על אוטומציה מלאה), ושאסור שהמל"ט יגיע למרחק של פחות מ-30 מטר מאדם שאיננו המפעיל. כל זה, כמובן, כדי להמנע מכותרות בעיתון בנוסח "מל"ט כתש אדם" או, בקצרה: כשהמל"טים יתחילו להוביל סחורות באוסטרליה, הם ילוו במטס חגיגי של כנף החזירים המעופפים של היבשת.  

 

3. עוד יום, עוד העתקה של אפל: אחרי שהעתיקה את שינויי הגדלים של הסמארטפונים שלה מסמסונג, מעתיקה עכשיו אפל (על פי השמועות, בינתיים) את השטיק היחיד המוצלח בכשלון הסרפס של מיקרוסופט, קרי כיסוי הטאבלט שמשמש גם כמקלדת. לא ברור מתי, אם בכלל, הדבר הזה אכן יתגשם, אבל כשהוא יקרה זכרו מה שווים כל הדיבורים על "חדשנות" ועל "מהפכני וקסום". אפל: מעתיקים אחרת.  

 

4. אחחח, פייסבוק. הרשת החברתית שמנהלת מלחמת חורמה נגד כל אזכור של שדיים או פטמות, ולא מפסיקה לצנזר תמונות של נשים מניקות - הודיעה בשקט לאחרונה שאחרי כחצי שנה, היא מרשה שוב לפרסם סרטוני סנאף שבהם רואים בני אדם נערפים. עם זאת, היא הודיעה שהיא תדרוש פרסום של אזהרה לפני הסרטון עצמו. זו הרי הצביעות הפוריטנית האמריקאית הקלאסית: איסור על כל מה שעשוי להזכיר מין, תוך פמפום של אלימות גסה. כשפייסבוק מאפשרת את שידור הסרטונים הללו, היא מחללת את זכרם של הקורבנות. אבל, נו, זה מביא הקלקות על פרסומות ומשהו צריך לממן את תחביב שחיטת העזים של צוקרברג.  

 

5. עצות ההורות של עמק הסילי-קון גורמות לך לחשוב שאולי בעצם שואה גרעינית היא לא רעיון כל כך רע. יש איזה ברנש בשם ג'ייק ג'ונסון, שמשמש כ"מנהל חוויית מותג". ובכן, ג'ונסון מסביר כיצד הוא מגדל את הילד שלו: הוא מדרבן את הזאטוט למצוא דברים לעשות, ואחר כך האומלל מגיע אליו עם הצעה עסקית, השניים מנהלים משא ומתן ואחר כך הילד עושה משהו עבור כסף. כך מגדלים את דור המניאקים חסרי המעצורים של העתיד. אין שירותי רווחה בארה"ב?

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x