כינור גדול: הישראלים מסמנים את סין כשוק האפליקציות הבא

החדירה המהירה והמוצלחת של מכשירי האייפון והאנדרואיד לסין הביאה בעקבותיה גל של מפתחים מקומיים שהתנפלו על השוק החדש.

שוק האפליקציות החדש שצמח, שהוא מבוזר ואינו מוגבל בידי הרגולציה והבירוקרטיה הסיניות הידועות לשמצה כמו תחומים אחרים, הוא כיום המקום שבו בא לידי ביטוי הצד היצירתי והחופשי של התרבות הסינית.

עולם אינטרנט מקביל

גוגל פליי לא מספקת אפליקציות בתשלום בסין, וגם לאפסטור לקח זמן רב עד שהחלה להציע שירותים במטבע מקומי במדינה. את הוואקום שמשאירה ההיעדרות שלהן ממלאות חנויות צד שלישי כמו AppChina, Qihoo360 ו-Wireless 91 (שנקנתה לאחרונה על ידי ענקית החיפוש המקומית באידו ב-1.8 מיליארד דולר). התשתית של באידו, עליבאבא, טנסנט ושאר ענקיות האינטרנט הסיניות יוצרת מעין עולם אינטרנט מקביל, כמעט סגור לרשת העולמית, המספק תחליפים לרוב השירותים המוכרים, שחלקם חסומים בסין. כך, שירות המיקרובלוגים ווייבו מהווה תחליף מוצלח לטוויטר, או WeChat שהוא שירות שדומה לווטסאפ משודרג.

בדומה לשירותי האינטרנט הסיניים, גם למשתמשים המקומיים יש דפוסים ייחודיים, שונים מאלה של המערביים. משתמשי הסמארטפון הסיניים מורידים יותר אפליקציות ממקביליהם בארה"ב, ולפי תוצאות סקר של חברת הפרסום inmobi, שבוודאי ישמחו את היזמים בתחום, הסינים לא רואים במחיר האפליקציה שיקול מכריע ברכישה.

שלמה פרוינד, בעל סטארט-אפ נודל צילום: טלי מאייר

"אני שומע יותר ויותר מחברות קטנות שהן רואות אצלן פתאום טראפיק מסין, בלי שניסו לכוון למקום הזה ובלי שום פרסום", אמר שלמה פרוינד, הבעלים של סטארט-אפ נודל, חברה המתמחה בסיוע ליזמי טכנולוגיה בכניסה לשוק הסיני. "זה מראה שיש עניין והזדמנות, והיום בניגוד לעבר יש אפשרות לנסות להיכנס בקטן בלי להתחייב להשקעה ענקית. ישראלים צריכים להעז להגיע לשם".

פרוינד, בעצמו יזם שעבר לבייג'ינג לפני שנתיים כדי לבדוק את השוק, מציע חבילת שירותים שמבוססת על מומחיות במאפיינים הייחודיים של השוק הסיני: השירות של סטארט-אפ נודל, AppinChina, מקשר בין מפתחים לחנויות אפליקציות סיניות, ומציע שירותי לוקליזציה וקידום של האפליקציה בחנויות. השירות הזה משמעותי בסין כיוון שלגוגל פליי אין כמעט נוכחות בשוק, בין השאר בגלל הסכסוך המתוקשר של גוגל עם השלטונות בסין.

Fruit Ninja הפופולרי זכה ל-40 מיליון הורדות בסין, בתוך שלושה חודשים, לאחר שעבר לוקליזציה צילום: מסך

מלבד עשרות אלפי המפתחים המקומיים בשוק האפליקציות הסיני, אפשר למצוא גם לא מעט זרים שההתגברו על פערי השפה והתרבות. "יש בבייג'ינג שתי קבוצות, סינית וזרה, שבהדרגה מתמזגות לאחת ומוציאות מתוכן יוזמות משותפות", אומר פרוינד. "קהילת היזמים בבייג'ינג תוססת, ומתבססת סביב אזור ההייטק של העיר בג'ונגגואנצון, קרוב למטה מיקרוסופט".

לא מתעניינים במערב

חלק מהזרים שפועלים בסין בחרו להתמקד דווקא בנישה שפונה למהגרים ומבקרים כמוהם, זאת שמציעה פיתוחים שמסייעים להתגבר על הפערים התרבותיים. כזה הוא, למשל, רן אתיה שלמד לימודי שפה ותרבות בבייג'ינג ופיתח את FOODragon, אפליקציה ואתר שעוזרים לתייר או למהגר חדש לסין להזמין אוכל במסעדות גם אם אינו מסוגל לקרוא את התפריט או לתקשר עם המלצרים.

"שמעתי הרבה אנשים מתלוננים שאין להם מה לאכול בסין או שהאוכל נורא", מספר אתיה. "הרבה אנשים מוותרים מראש על החוויה הקולינרית הסינית בגלל החשש להסתדר או לא לדעת מה אוכלים, והמטרה שלי היתה לעזור להם לגלות את המטבח הזה. בעתיד אני רוצה להרחיב את האפליקציה כך שתכלול גם שיעורי בישול וכל מה שקשור למטבח הסיני".

אפליקציות דומות שפיתחו מערביים ששהו שנים בסין מאפשרות, למשל, לסרוק תפריט במסעדה ולקבל תרגום מיידי לאנגלית, לקבל תרגום של שירותי מיקום ותחבורה, או לגשת לשיחון סיני מהסמארטפון - כולם שירותים חיוניים למי שמטייל בסין או עושה צעדים עסקיים ראשונים.

אז היזמים החלוציים בתחום האפליקציות כבר מבססים את נוכחותם בסין, אבל שלמה פרוינד מדגיש שכדי להצליח, חשוב לדעת כיצד להשתלב במטרות השוק המקומי. "אנחנו באים בהנחה שאנחנו המערביים נבוא ונושיע אותם, נראה להם איך להגיע למערב, אבל לשוק הסיני יש אג'נדה משלו", הוא אומר, "ואצל הרבה חברות האג'נדה הזאת בכלל לא כוללת יציאה למערב. הם מרגישים, בצדק מבחינתם, שהשוק המקומי גדול מספיק ושעדיף להם להתמקד בו".