העובדים מתבקשים להתייצב בקולוסיאום; חרבות יחולקו בכניסה

מאריסה מאייר, מי שהיתה אמורה להיות המושיעה של יאהו, הולכת באותו הנתיב של שורה של מושיעים-לכאורה אחרים: התרסקות. לפני מספר חודשים, היא עצבנה את העובדים כשהודיעה על הפסקת העבודה מהבית ודרשה שכל העובדים יתייצבו במשרדי החברה. הדרישה פגעה בעיקר בנשים ומאייר נאלצה להתמודד עם הטענה שכמנהלת, היא מאמצת עולם ערכים גברי. השבוע התקבלו דיווחים על זעם משום שמאייר מיישמת שיטת הערכה ארכאית, במסגרתה מפוטרים העובדים הפחות מוצלחים.

כהן, זכית. אתה העובד המצטיין שלנו Jean-Léon Gérôme

עד כמה השיטה הזו ארכאית? עד כדי כך שמיקרוסופט, שהפעילה גם היא את השיטה, ביטלה אותה אתמול. בכירי ענקית התוכנה תלו בשיטת הדירוג את האשמה ביצירת "העשור האבוד" של החברה.

אבל מה שבאמת מפוצץ לעובדי יאהו את הפיוז זו לא העובדה שהם נמדדים זה מול זה (ובהתאם, מצוים בסכנת פיטורים) כי אם העובדה שהם צריכים לדווח זה על זה, ולהעריך זה את זה. השיטה מחייבת אותם לחלק ציונים נמוכים לאנשים גם אם אין שום סיבה טובה לכך; בשיטת עקומת הפעמון, מישהו חייב לקבל ציון נמוך. התוצאה היא שמאייר מאלצת את העובדים להילחם זה מול זה. במקום לעשות כמיטב יכולתם ולקוות המנהל יעריך את ביצועיהם, נאלצים העובדים לגייס להם תומכים ולתקוף מתחרים. משהו בין תוכנית ריאלטי ובין קרב גלדיאטורים.  

מי עומד מאחורי הצעות הפיתוי? מי שגנב את הזהות שלך צילום: shutterstock

חביבי, ראינו בדיוק מה חיפשת בגוגל. אתה עצור צילום: שאטרסטוק

מיקרוסופט (מפעילת בינג הנחבא אל הכלים) וגוגל כבר אמרו שלדעתם, המשטרה צריכה לקבל צו לפני שהן יספקו לה מידע - או על החיפושים שמבצע אדם מסוים, או על כל החיפושים אחרי מונח מסוים שמבצעים כל המשתמשים. עם זאת, לא ברור בכלל מה הפרוצדורות שהמשטרה נוקטת בנושא. עם קצת מזל, תוך כמה זמן נוכל לקבל את המידע הזה - ואז, אולי יוכל הציבור בארץ להפנות את השאלה הזו גם אל משטרת ישראל. כנראה שצפויה לנו אכזבה: רק השבוע אמר השר לביטחון פנים "מספיק עם הצביעות ועם ארגוני זכויות האדם האלה", כשנדרש לנושא החלת מדיניות מעצרים מנהליים.  

חמ"ל ניתוח איומים של ה-NSA צילום: איי אף פי

קצרצרים

1. סומליה היא החלום הליברטאני האמיתי: אין בה ממשלה כלל וכל אחד מחזיק רק במה שהוא מצליח להשיג בכוחו הזרוע, ללא "נדבות" ממשלתיות. אין מסים כלל והתושבים צריכים מדי פעם להוציא הוצאות חריגות על הגנה, כמו רכישת טילים נגד טנקים מכספם. הם חיים חיים טבעיים, ללא התערבות, אשר על כן הם אכזריים, אלימים ולעתים קרובות גם קצרים. סומליה היא גם המדינה הראשונה ביבשת שמחוברת לא סתם בפס רחב, אלא בסיב אופטי מהיר. יש סיבה ללהיטות של הסומלים לפס רחב: שליש מתושבי המדינה ברחו ממנה מאז שהממשלה קרסה לפני 20 ומשהו שנה - והתושבים צריכים דרך לשמור על קשר עם הפזורה, שגם שולחת מדי פעם כסף. כנראה שגן העדן הקפיטליסטי הזה מתקשה לשרוד ללא סיוע מבחוץ.

תושבי סומליה לא בדיוק נהנים מהקפיטליזם

2. פייסבוק הגישה אתמול את הדו"ח החצי שנתי שלה על בקשות מידע שהיא מקבלת מממשלות אירופה. היא קיבלה 8,500 דרישות שנוגעות לכ-10,000 חשבונות משתמשים. בארה"ב, היא דיווחה לאחרונה, היא קיבלה 12,000 בקשות מידע שנוגעות לכ-21,000 חשבונות משתמשים. אלה, צריך לציין, רק בקשות המידע שמגיעות מגופים לגיטימיים כמו כוחות משטרה ובתי משפט; פייסבוק לא דיווחה (וככל הנראה לא יכולה לדווח) על הדרישות שהיא מקבלת מארגוני האופל של ארה"ב - וקשה מאוד להניח שאלה של אירופה טומנים את ידם בצלחת.

3. מגזין חדשות הטכנולוגיה Techcrunch, שופר ותיק של עמק הסיליקון, דיווח בנשימה עצורה על המיזם החדש של כוכב ההייטק הלוהט - אתם יושבים? קחו כמה נשימות עמוקות - ג'סטין ביבר. הבונה המזמר עומד מאחורי הסטארט-אפ Shots of Me, שבאופן שאין להגדירו אלא כאירוני באופן בלתי מודע מאפשר למשתמשים לצלם את עצמם ולהעלות את התמונה לרשת. ביבר ואפליקציית "שופוני"? מי היה מאמין. בטקראנצ' ליהגו גדולות ונצורות על המיזם, שהוא בסך הכל עוד טיפת מים על גבו של ברווז האינסטגרם.

4. השבוע קרס בלהבות הסטארט-אפ Kno, שהציג ספרי לימוד דיגיטליים. החברה פשטה רגל והמשקיעים הפסידו את כל כספם. אתר וואליוואג אסף את כל ההתייחסויות המתלהבות והמתלהמות כלפי הכישלון הזה לאורך השנים - כולן תחזיות אופטימיות שמציגות את עתיד ורוד פוטנציאלי כאילו כבר קרה; יזהרו הקורא והמשקיע.