"השלוחה בניו יורק תחזיר מרצים ישראלים לטכניון"

המכון לחדשנות שהקימו בניו יורק הטכניון ואוניברסיטת היוקרה קורנל יכול להפוך לגורם חשוב בעצירת בריחת המוחות מישראל. כך אומרים בראיון ל"כלכליסט" מנהל המיזם פרופ' קרייג (חיים) גוטסמן, ודקאן קמפוס קורנל־טק בניו יורק שבמסגרתו פועל המכון, פרופ' דן האטנלוכר. המכון, שפתח השנה את שנת הלימודים האקדמית המלאה הראשונה שלו, נוסד אחרי ששני המוסדות זכו בהתמודדות להקמת קמפוס טכנולוגי בניו יורק שבו השתתפו כ־15 מהאוניברסיטאות המובילות בעולם.

"הרעיון מאחורי הקמפוס והמיזם המשותף הוא לבנות את סקטור ההייטק בניו יורק", אומר פרופ' האטנלוכר ל"כלכליסט". "מדובר בהחלטה שהתקבלה מתוך הבנה שהכלכלה של העיר ניו יורק תלויה לחלוטין בתעשיית הפיננסים. העירייה החליטה לגוון את הכלכלה העירונית, והדרך הכי טובה לעשות את זה בקנה מידה גדול היא להפוך את ניו יורק לבירת ההייטק של העולם".

 המכון הוא זה שיהפוך אותה לבירה?

"כדי לקדם את זה, הם צריכים מנוע אקדמי גדול שיתדלק את התעשייה. המצב האקדמי הנוכחי בניו יורק לא טוב מספיק. הם הבינו שהם צריכים אוניברסיטה חדשה או שלוחה של אוניברסיטה שתעודד פעילות של סטארט־אפים שיגדלו וייצרו משרות חדשות. כדי לעמוד בדרישה הזו צריך לא רק מהנדסים, אלא גם מהנדסים־יזמים, אנשים עם רעיונות לבנות חברות חדשות, וזו המטרה שלנו".

"אנו בונים רשת גלובלית של קשרים"

במכון, שמציע תואר שני ושלישי משותף לשתי האוניברסיטאות הנחשבות, לומדים השנה 30 סטודנטים שמהם עשרה דוקטורנטים. תוכניות הלימוד של המכון הן כולן אינטרדיסציפלינריות ואמורות לחבר את הסטודנטים ישירות לתעשיית ההייטק. הן כוללות נושאים כמו טכנולוגיות לחיים ולבריאות, האינטרנט של הדברים, בניינים חכמים ותשתית חכמה. הלימודים במכון החלו בינואר שעבר, ובחודש ינואר 2014 צפויים לסיים את התואר השני חמישה סטודנטים ראשונים.

בימים אלה מבקרים האטנלוכר וגוטסמן בישראל, כחלק מהמאמצים לבנות רשת קשרים ענפה בין המכון המשותף לעסקים ומשקיעים. "כבר יצרנו קשרים עם חברות וקרנות הון סיכון בניו יורק, אבל אנחנו בונים רשת גלובלית. טיילנו לא מעט, נפגשנו עם חברות בעמק הסיליקון ובסיאטל, וישראל היא מקום ברור ליצור בו קשרים כאלו. אנחנו נפגשים כאן עם הנציגות המקומית של חברות בינלאומיות ועם קרנות הון סיכון, ויוצרים קשרים חזקים בשביל הסטודנטים שלנו בקמפוס. אנחנו רוצים להביא פרספקטיבה ישראלית, שסטודנטים ישמעו לא רק על מה שקורה בנו יורק. זה חשוב כדי לבנות תרבות יזמית בקמפוס".

מימין: פרופ' קרייג גוטסמן: "אפשר יהיה למשוך למיזם מרצים ישראלים שחיים בארה"ב ואין להם תקנים בישראל. השלוחה תאפשר להחזירם לטכניון". פרופ' דן האטנלוכר: "עיריית ניו יורק החליטה לגוון את הכלכלה העירונית, והדרך הכי טובה לעשות את זה בהיקף גדול היא להפוך את העיר לבירת הייטק" צילום: אוראל כהן

הרווח הגדול של הטכניון מהקמתו והפעלתו של המכון המשותף די ברור: מוניטין ומקורות מימון חדשים. אבל מה יוצא למדינת ישראל מכל העסק? זה לא עלול להגביר את בריחת המוחות?

גוטסמן: "אפשר יהיה למשוך למיזם מרצים ישראלים שחיים בארה"ב ואין להם תקנים בישראל. הם רוצים לחזור לישראל, אבל אין להם אפשרות לעשות את זה. במובן מסוים הם אבודים בארה"ב. השלוחה תאפשר לנו להחזיר אותם למשפחת הטכניון, ובמקום שהם יהיו מנותקים לגמרי מישראל נוכל לפחות להחזיר אותם במובן מסוים לסביבה הזו. זה יכול להיות Brain Drain (בריחת מוחות) רק אם ניקח את הדרך הקלה, ונבחר מרצים מהקמפוס הראשי של קורנל באיתקה ומהטכניון. אבל אנחנו רוצים להפוך את המכון ל־Brain Gain, להביא אנשים חדשים. אנחנו מגייסים את הטובים ביותר. יש מדיניות חצי־רשמית לא להביא אנשים מהטכניון או מאיתקה למשרה קבועה. אמנם אנחנו מביאים משם אנשים, אך לרוב על בסיס זמני".

"מרצים מישראל יתחברו יותר לשווקים בעולם"

האטנלוכר: "העובדה שיש פקולטה קבועה בארה"ב ומרצים שבאים על בסיס זמני, מאפשרת למרצים מישראל להתחבר טוב יותר למה שקורה בשווקים. אני יכול לדמיין מרצה שיגיע מחיפה לניו יורק לכמה שנים, יהיה מעורב שם בסטארט־אפ, ואז יחזור לחיפה וימשיך לפתח את היוזמה. גם סטארט־אפ שמוקם בניו יורק יכול ליצור משרות בישראל, כי פעמים רבות המו"פ שלהם כאן".

"כמו כן, סקטור ההייטק בישראל הוא קטר צמיחה כזה גדול, אבל המציאות היא שהשוק לא כאן", הוא אומר. "השווקים יושבים במערב, באסיה. חשוב שחברות הייטק יהיו מחוברות לשוק שלהן. לחברות חשוב ליצור אינטראקציה יומיומית עם השוק. יצירת קשרים חזקים עם ניו יורק חשובה לישראל באופן מדהים. יש הרבה חברות ישראליות עם משרדים בניו יורק, וזה מכיוון שקשרים כאלו חשובים. הקמפוס יכול להיות מוצב קדמי אמיתי בשביל סטארט־אפים ישראליים".

הסוגיה של שכר הלימוד הגבוה בארה"ב והלוואות הסטודנטים מהווה בעיה. המכון שלכם, עם שכר הלימוד הגבוה שלו שעומד על 40 אלף דולר בשנה, לא מחריף אותה למעשה?

האטנלוכר: "דוקטורנטים לא משלמים שכר לימוד, ולמעשה מקבלים מלגה של 20 אלף דולר בשנה. סטודנטים לתואר שני משלמים אמנם 40 אלף דולר לשנה, ואף שאנחנו נותנים מלגות זה עדיין הרבה כסף. אבל התארים האלו הם תארים מקצועיים. הם מיועדים להגדיל את כוח המשיכה של הסטודנט בשוק. זה לא תואר ראשון כללי. הסטודנטים בתוכנית לומדים כישורים שעוזרים להם להשיג עבודות טובות יותר. המשכורות של סטודנטים עם תארים כאלו גבוהות ב־20 עד 25 אלף דולר בשנה מאשר עובדים בלי תואר דומה. הסטודנט מרוויח במשוואה. הדרישה בשוק התעסוקה בארה"ב לבעלי תארים כאלו גבוהה מאוד".