הרפורמה שנתקעה: מהפכת המחירים בשוק התקשורת פסחה על בזק
ניתוח של בית ההשקעות IBI מראה כי ההכנסה הממוצעת מלקוח אינטרנט בבזק עלתה ב־37% מאז 2008, אף שהמחירים באירופה ירדו ב־20%. בנוסף, עלות השיחה מקו בזק עקפה השנה לראשונה את עלות השיחה מהנייד
שוק תשתיות התקשורת הקוויות (טלפון קווי ואינטרנט) בישראל הוא אחד הריכוזיים ביותר בעולם. כך עולה מעבודת ניתוח שפרסם אורי ליכט, מנהל מחלקת המחקר בבית ההשקעות אי.בי.אי שירותי בורסה. בבדיקה מול 15 מדינות באירופה נמצא כי שוק הסלולר הישראלי הוא התחרותי ביותר מבין הנבדקות, אולם בתחום התשתיות הקוויות השוק הישראלי, שבו פועלות רק בזק (60%) ו-HOT שמחזיקה ב-40%, הוא דווקא הריכוזי ביותר.
- "לבזק יש פוטנציאל התייעלות של מיליארד שקל"
- בזק גייסה חצי מיליארד שקל בהנפקה פרטית למוסדיים
- בזק מתחילה למכור נתב התומך בטכנולוגיית ULTRA HD
"בניגוד למגמה העולמית של ירידה במחירי האינטרנט, המחירים בישראל רק עולים, עלות דקת שיחה קווית בישראל גבוהה מעלות דקת שיחה סלולרית, וזה עוד לפני שהזכרנו שבזק היא אחת מחברות התקשורת הקווית הרווחיות בעולם אם לא הרווחית ביותר", כותב ליכט.
קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
מחירי השיחות בבזק ירדו, אך השימוש בטלפון פחת יותר
אחד הממצאים המפתיעים בניתוח מתייחס למחיר הממוצע של דקת שיחה בטלפון קווי לעומת דקת שיחה בטלפון סלולרי. חישוב המחיר הממוצע נעשה באמצעות חילוק ההכנסה הממוצעת מלקוח בכמות הדקות הממוצעת ללקוח. מהשוואה זו עולה כי בשנים 2008–2013 ירד המחיר הממוצע לדקת שיחה בסלולר ב־74%, בעוד שמחיר לדקת שיחה בטלפון קווי עלה ב־41% באותה התקופה. לפי החישוב של ליכט, ברבעון השני של 2013 חל מהפך היסטורי, כשמחיר לדקת שיחה בטלפון הקווי של בזק עבר לראשונה אי פעם את מחיר דקת השיחה בטלפון הסלולרי.
מחירי בזק מפוקחים ונמצאים במגמת ירידה, כך שהסבר אפשרי למגמה זו הוא שגם השימוש הממוצע של הלקוחות בטלפון הקווי יורד, ולכן המחיר הממוצע לדקה עולה. הסבר אפשרי נוסף היא שהלקוחות רבים רוכשים חבילות דקות במחיר קבוע, שאינה תואמת את היקף הצריכה שלהם בפועל, מה שגורם למחיר הממוצע לדקת שיחה לעלות.
עוד עולה מהניתוח כי ההכנסה החודשית הממוצעת של בזק מלקוח אינטרנט עלתה ב־37%, מרמה של 62 שקל ב־2007 עד ל־86 שקל ב־2013. זאת אף שמחירי תשתיות האינטרנט הממוצעים באירופה ירדו לאורך שנים אלו בכ־20%.
"מה שחסר זה שר תקשורת ערני יותר שיתעדף רפורמות"
"אנו מעריכים כי תחום התקשורת הקווית עומד בפני מהפכה עם מאפיינים דומים לזו שעברה על ענף הסלולר, כניסה של מתחרים, פריסה של רשת חדשה וירידת מחירים משמעותית", כותב ליכט. "כל שחסר כעת הוא שר תקשורת קצת יותר ערני, כזה שיודע לתעדף טוב יותר את הרפורמות שאליהן הוא חותר - כי לפחות כרגע, רפורמה של 2 מיליארד שקל נמצאת בשיחה ממתינה ומחכה לשר".
ליכט מתכוון בעיקר לרפורמת שוק סיטונאי, שמשרד התקשורת מתעכב בהוצאתה לפועל כבר תקופה ארוכה, שבמסגרתה יחויבו בזק ו־HOT להחכיר את התשתיות שלהן לחברות מתחרות. רפורמה נוספת שצפויה לצאת לפועל בשנים הקרובות היא כניסתו לשוק של מיזם הסיבים האופטיים על גבי תשתיות חברת החשמל.
מנגד, דו"ח התקשורת של ה־OECD ל־2013, שהתפרסם ביולי האחרון, הציג באור חיובי הרבה יותר את מחירי השוק הקווי בישראל. לפי הדו"ח, מחירי האינטרנט בישראל בחבילות גלישה במהירויות נמוכות־בינוניות הם מהזולים במדינות ה־OECD. ישראל דורגה במקום ה־6 מתוך 34 במחיר חבילת 15 מגה־ביט, ובחבילות של 45 מגה־ביט ומעלה ישראל דורגה במקום ה־32 מתוך 34. בנוסף, הדו"ח הצביע על כך שבשנים 2010-2012 זינקה מהירות האינטרנט הממוצעת בישראל בשיעור הגבוה ביותר מכל המדינות, פרט לספרד, בעוד שהעלייה במחירי חבילות האינטרנט בשנים אלו היתה קטנה יחסית.
בבזק גם נוהגים לציין כי החברה היא אחת היחידות בעולם שפרסה תשתיות אינטרנט מהיר ב־100% מהמדינה, מה שחייב אותה להשקעות חריגות שהגיעו עד ל־21% מהכנסותיה, לעומת ממוצע עולמי של 12%-15%.