דו"ח טכנולוגי
סוחרי המידע: מוכרים וקונים אתכם - וגם הממשלה לא תעזור
אחרי שפייסבוק, גוגל והאחרות אוספות עליכם מידע פרטי, הן מעבירות אותו לחברות כריית מידע מסתוריות שפועלות בצללים ואינן ניתנות לעצירה, המלחמה על שמו הטוב של עמק הסיליקון ולמה האקרים מפחידים אותנו הרבה יותר מכל ריגול ממשלתי
כשגוגל, פייסבוק, אפל ושאר ענקיות הטכנולוגיה אוספות את המידע הפרטי שלכם, הן לא סתם עושות את זה בשביל הכיף: הן מוכרות אותו. למי ששכח, אזכיר שהסיבה שלא משלמים עבור פרופיל בפייסבוק או שימוש בג'ימייל היא שאתם המוצר פה.
לעתים קרובות הן מוכרות את המידע הפרטי שלכם לחברות עלומות שם שההתמחות שלהן היא כריית מידע על כל אחד בכל מקום. הן אוספות מידע לא רק מגוגל ופייסבוק, אלא מכל אתר אפשרי. איזה מידע נמצא בידיהן ומה הן עושות איתו? שאלה טובה. דו"ח של הסנאט האמריקאי בנושא מזהיר את המשתמשים שאוספים עליהם מידע ושמוציאים ממנו מסקנות על התנהגותם, ללא הסכמתם; אבל מעבר לאזהרה הכללית והדי אומללה הזו, אין לו מה להציע.
בונים תמונה שלכם ממידע שנכרה. למי מוכרים אותה? צילום: shutterstock
לפי הערכות, החברות הללו מוכרות כל מה שהן יודעות למפרסמים, משווקים, עבריינים וכל יצור בעל חשבון בנק, מבחיל ככל שיהיה. כמה מהן הודו בעבר שהן משתמשות במידע כדי לבנות את פרופיל האשראי שלכם, אותו הן חולקות עם בנקים, סוכנויות אשראי וארגונים דומים; אלה, בתורם, קובעים את דירוג האשראי שלכם על סמך המידע הזה - שאתם לא מודעים לו ושאין לכם שום דרך לערער עליו. בדיוק כפי שפרות לא מערערות על תעשיית הבשר. כאמור, אתם מוצר.
לא כולנו מפלצות
הם מ פ ח ד י ם: אחרי שנים שבהן פיטמו אותנו בטענה שסקטור ההייטק הוא הקטר שיוציא את כולנו מהמיתון, בתנאי שנסכים להיות חוטבי העצים ושואבי המים שלו, גילה החלק העירני של האוכלוסיה שהקטר הזה מקדם בעיקר את עצמו. הוא גם גילה שאם יש הבדלים בין הטייקונים החמדניים של עמק הסילי-קון ובין אלו של וול סטריט, הרי שמדובר בהבדלים קוסמטיים בלבד.
עכשיו מתחיל קרב מאסף על שמו הטוב של העמק. לא כולם כאלה, אומרים לנו. לא כולם מפלצות ליברטריאניות שרוצות לפרק את קליפורניה, לפרוש מהאיחוד, או להקים אי בודד, רק כדי לשלם פחות מסים; לא כולם חוגגים את כשלונותיה של הממשלה, תוך התעלמות בבוז גלוי מהסבל שנגרם למספר עצום של אזרחים - אזרחים שלא יודעים לקודד, שנמצאים בעשירון השני ומטה ומביטים באימה וחוסר אמון בשקיעתם הבלתי נמנעת מהמעמד הבינוני אל המעמד התחתון.
לא כל יזם הוא פיטר ת'יל, לטוב ולרע צילום: בלומברג
לא, אומרים לנו עכשיו, עמק הסילי-קון מאוכלס למעשה בהרבה אנשים טובים, רק שהליברטריאנים תופסים את כל הכותרות. ובהחלט יכול להיות שהם צודקים. אלא שהאנשים השפויים האלה, שבאמת בסך הכל רק קמים כל בוקר לעבודה, עושים את עבודתם כמיטב יכולתם ורוצים לחזור הביתה =, הם אלה שמזינים את המפלצות. בלעדיהם, בלי שיתוף הפעולה שלהם עם הכוחות החברתיים שמפוררים את החברה כדי שחמדנים כמו פיטר תיל או לארי אליסון יוכלו להרשות לעצמם עוד יאכטה, השיטה לא היתה עובדת.
אם, למשל, הם היו מתאגדים; אם, למשל, הם היו מסרבים לתופעה של עובדי קבלן; אם, בקיצור, הם היו מתחילים להתייחס לחברה שסביבם ולא רק לצרכי החברה שבה הם עובדים, היתה להם זכות ביטוי. בינתיים, הם יכולים רק להשתמש בתירוץ של "זה מקום העבודה שלי", ולקוות שלא יזרקו אותם כמו כלבים בגיל 40, אחרי שמישהו יחליט שכבר אין בהם שימוש אחרי שהוציא מהם את כל מה שיכל ויגרש אותם בחזרה לעולם האמיתי, שבינתיים הולך ונהיה יקר וקשה יותר.
אף אחד לא צריך לדעת
ממשל אובמה הגיש בסוף השבוע מסמכים לבית משפט פדרלי, ובהם התנגדות לדרישה שבית המשפט יפסוק בשאלה האם המעקב שמבצעת הממשלה אחרי אזרחיה חוקתי או לא. לראשונה, הודתה הממשלה במה שיודע כל אזרח עירני: שמאז 2001 - שלושה חודשים לפני פיגועי ה-11 בספטמבר, למקרה שתהיתם - היא אוספת מידע על שיחות הטלפון וגלישת הרשת של אזרחיה, ומדי פעם מבצעת האזנות סתר ללא צו.
עד כה טען ממשל אובמה שאם המידע הזה יוצהר רשמית בבית משפט, ייגרם נזק בלתי הפיך לבטחון הלאומי. אז הנה, הטענה הועלתה, והשמיים לא נפלו. הממשל גם דרש שלא ייעשה שימוש במסמכים שחשף סנודן כחלק מההליך המשפטי. למה? כי המידע הזה, לטענת הממשלה, הוא חלקי ולא מאומת.
איזה מידע יש לנו? זה סודי מדי בשביל בית המשפט! צילום: ניצן סדן אין ספק שבכך היא צודקת: רק חלק זעיר מהמסמכים שהוציא סנודן אכן פורסם. עורך הגארדיאן הבריטי אמר לפני כשבועיים שהעיתונים פרסמו בערך כאחוז מהמסמכים שהגיעו לידיהם. אבל הממשל, כרגיל, בא בידיים לא נקיות: אם הוא טוען ששהמידע הזה חלקי, אדרבא - שיספק את שאר המידע. אלא שכאן טוענת הממשלה שאם שאר המידע ייחשף, ייגרם נזק לבטחון הלאומי.
וואלה. אותו נזק שנגרם לבטחון הלאומי כשאמרתם שאתם לא יכולים להודות בפני בית משפט במה שיודעים כולם?
הממשלה מנסה לחסל את התביעה הזו מאז שהוגשה על ידי ארגון זכויות הגולשים, ה-EFF, ב-2008 – לפני חמש שנים וכארבע שנים לפני החשיפות של סנודן. ראוי לציין כאן שממשל אובמה עוסק למעשה במלחמת הגנה על ההחלטות שקיבל קודמו – ובכך הוא לוקח על עצמו את המורשת של ג'ורג' וו. בוש. כשזה מגיע לסוגיית המעקב ההמוני, לא משנה איזו מפלגה נמצאת בשלטון.
קצרצרים
1. אנשים חוששים יותר מהאקרים שיפרצו להם למחשב מאשר מהמדינה שלהם, שעוקבת אחריהם בפועל. כך עולה מסקר שנערך לאחרונה. והאמת, זה לא צריך להפתיע: עברייני סייבר הם חלאות המין האנושי והם ישתמשו במידע שלך כדי לסחוט אותך או להביך אותך בפומבי. גם ההאקרים של הממשלה לא סובלים מעודף מוסר, אבל יש הרבה יותר מגבלות על מה שהם יכולים לעשות עם החומר שלך. הממשלה יכולה לעשות רק רע לחיים שלך וגם לסיים אותם, אם תעצבן אותה מספיק - אבל רוב האנשים מעדיפים לחיות חיים של יאוש שקט ולא נוטים לעצבן ממשלות.
פרסום למבצע סייבר של האקרים פרו פלסטיניים. הממשלה מפחידה פחות
2. פעם, ב-2010, הזמין מתכנת בשם לאסלו האנייץ' מפלורידה פיצה. שתי פיצות, ליתר דיוק. הוא שילם עבורן 10,000 ביטקוינים. אלו היו מטבעות שהוא כרה בעצמו ושוויים עמד על שברירי סנטים. הוא הוציא 30 דולר בביטקוינים על הפיצה וגם היום חושב שבתנאי התקופה, זה היה דיל טוב: לך תמצא, ב-2010, בית עסק שיקבל ביטקוינים בכלל. מחיר הפיצות ההן עומד כיום על 6 מיליון דולר. בילדותנו לימדו אותנו שזה סך הכסף הנדרש לבניית אדם ביוני מגניב למדי.
3. מאז החשיפות של אדוארד סנודן, כן ירבו, עולה היוקרה של שירותי המייל באירופה. שם אתם אמורים להיות בטוחים מהישג ידן של ה-NSA, ה-GCHQ ושאר המפלצות זוללות המידע. ואולם, לא בטוח שהמאמץ של העברת שירות המייל לאירופה משתלם. המייל השווייצרי, למשל, בטוח יותר מזה האמריקאי, אבל רק בקושי, ואם הממשלה מחליטה לנטר משתמש, אף חברה שווייצרית לא תעשה את מה שעשתה טוויטר ותיקח אותה לבית המשפט.
4. ולידיעה המזעזעת של היום: שני פסיכים חטפו אשה בלאס וגאס, קשרו אותה לכסא ועינו אותה, כשהם דורשים ככופר קונסולת משחק מדגם PSP של סוני. המשטרה הגיעה בשלב מסוים, והדיווחים על סוף התקרית סותרים זה את זה. זהותם של החוטפים ידועה, ואם הם ייתפסו הם צפויים לכתב אישום על חטיפה ונסיון לרצח.
5. ולידיעה חיובית יותר: גוגל צילמה לאחרונה את המבנים של CERN, קבוצת המדענים שמפעילה את מאיץ החלקיקים שהוכיח את בוזון היגס, כחלק מפרוייקט סטריט וויו שלה. האנשים של CERN החביאו מספר דמויות לגו במבנים והם קוראים לציבור הגולשים למצוא את הדמויות בסטריט וויו ולשלוח להם את התמונות. מי שימצא שלוש מהן, יוכל לקבל לא פחות ממיליון חלקיקים מואצים על חשבון CERN, כמו גם פריט לפי בחירתו מקטלוג מתנות החג של CERN (כן, יש להם קטלוג מתנות).
