$
אינטרנט

מנגנים נגד הזרם: מנכ"ל Rdio לא מפחד מספוטיפיי

שירות הסטרימינג Rdio, שהחל לפעול בארץ לפני כחודש, הוא הראשון שמביא את בשורת המוזיקה בהזרמה לקהל הישראלי. "בשאר העולם מתקדמים מעבר לתקופת ההורדות הלא חוקיות", סיפר ל"כלכליסט" מנכ"ל השירות

נמרוד צוק 12:2221.01.14

"המטרה הסופית שלנו היא להיות זמינים בכל מקום, ואנחנו מאמינים שישראל היא שוק חשוב", אמר ל"כלכליסט" אנתוני ביי, מנכ"ל Rdio, שירות הסטרימינג האמריקאי שהחל לפעול בישראל לפני כחודש.

השירות של ביי מביא לחובבי המוזיקה בארץ בשורה משמחת: גישה למאגר של 28 מיליון שירים שאפשר לשמוע באופן חוקי, ללא הגבלה ובאיכות גבוהה, מכל מחשב או סמארטפון, בעלות של 15 שקל לחודש.

 

מתחרה חדש בארה"ב

 

הכניסה של Rdio לישראל דווקא עכשיו מבליטה עוד יותר את הפיגור שבו נמצאת המדינה בכל הקשור לשירותי הזרמת מוזיקה. Rdio הוא אולי לא המוכר או הבולט מבין שירותי הסטרימינג, אבל הוא הראשון שמציע שירות מהסוג הזה למשתמשים ישראלים באופן רשמי. זאת בשעה שכל המתחרות האחרות עדיין חוסמות את הגישה מהארץ, ומאלצות את מי שבכל זאת רוצה לעשות זאת להשתמש בשירותי VPN מסורבלים ותרגילים טכניים מורכבים שמפרים את הסכמי השימוש שלהן.

 

היום יושק בארצות הברית שירות Beats Music, המתחרה החדש בזירה ההולכת ומצטופפת, שהקימו יצרנית האוזניות Beats, מפיק העל ד"ר דרה, וטרנט רזנור, איש להקת ניין אינץ' ניילז. בדומה למתחרים כמו Spotify ,Deezer ו-Rdio, מציע Beats Music קטלוג של מיליוני שירים להאזנה ללא הגבלה, מהמחשב או מהסמארטפון.

 

 

מלבד השחקניות המרכזיות, שמציעות קטלוגים של עשרות מליוני שירים המגובים בהסכמים עם חברות התקליטים הגדולות, כולל הענף שורה של שירותים פחות פופולריים שחלקם (כמו גרובשארק או רוקיפיי) משתמשים ביוטיוב כמאגר השירים שלהם.

 

גם אפל וגוגל החלו להציע לאחרונה שירותי סטרימינג חלקיים, אפל עם iTunes Radio ומתחרתה עם גוגל מיוזיק, אך אלה מתבססים על תחנות רדיו ורשימות השמעה, ולא מאפשרים למשתמש לבחור את האלבום או השיר הספציפי שלהם ירצה להאזין.

 

כל השירותים האלה פועלים בארצות הברית ובארצות נוספות, אך עד כה אף אחד מהם לא נכנס לשוק הישראלי. עד לכניסת Rdio נאלץ המאזין המקומי להסתפק בשירותי הסטרימינג של סלקום ופלאפון, שקטלוג השירים של כל אחת מהן מונה כמיליון שירים בלבד.

 

15 שקל לחודש

 

מצבה העגום של ישראל בתחום לא נעלם מעיניו של ביי. "ישראל היא מקום מתקדם מבחינה טכנולוגית, אבל כאשר מדובר במוזיקה דיגיטלית היא עדיין מפגרת מאחור, שלא באשמתה. בשאר העולם כבר מתקדמים אל מעבר לתקופת ההורדות הלא חוקיות של מוזיקה".

 

אנתוני ביי, מנכ"ל Rdio אנתוני ביי, מנכ"ל Rdio

 

לדבריו, מניעת הגישה לשירות ממשתמשים בישראל ומדינות אחרות במשך שלוש שנות פעילותו הראשונות מאז השקתו באוגוסט 2010 היתה בשל הצורך להסדיר את זכויות השימוש בשירים מול חברות התקליטים שמחזיקות בהם. "סטרימינג הוא מודל חדש שעדיין לא התרגלו אליו בחלק מהשווקים, זכויות ההשמעה מוגבלות אצל חלק מחברות התקליטים לאזורים גיאוגרפיים מסוימים, ומדובר בתהליך שלוקח זמן", הוא אומר.

 

המודל של Rdio למשתמש הישראלי הוא פשוט: לאחר שימוש חינמי של שבועיים אפשר לבחור בין שלושה מסלולים: גרסת Web, שעולה 15 שקל לחודש ומאפשרת האזנה ללא הגבלה מהמחשב בלבד, דרך הדפדפן או תוכנה ייעודית; תוכנית Unlimited, שעולה 30 שקל לחודש, ומוסיפה גישה לקטלוג דרך הסמארטפון או הטאבלט (כולל אפשרות לשמור שירים להאזנה לא מקוונת), כמו גם מסטרימרים של רוקיו וסונוס; ותוכנית Unlimited Family שמציעה גישה לכמה משתמשים במחיר נמוך, למשל 54 שקל לשני מנויים, או 69 שקל לשלושה.

 

למשתמשים בארה"ב מוצעת כעת גם תוכנית חדשה להאזנה חופשית עם פרסומות, שעדיין לא ידוע מתי תהיה זמינה בישראל.

 

 

מה שמקבלים עבור דמי המנוי היא האפשרות לחפש בקטלוג ולהקשיב ללא הגבלה לכל האמנים, האלבומים והשירים שכלולים בו (בכפוף להגבלות הגיאוגרפיות); לבנות דיסקוגרפיה אישית ורשימות השמעה; להקשיב לתחנות רדיו סביב ז'אנר, אמן או טעם של משתמשים אחרים; לשתף שירים ופלייליסטים עם חברים; ולגלות מוזיקה חדשה באמצעות המלצות אוטומטיות, רשימה מתעדכנת של אלבומים חדשים, מצעדים והעדפות של משתמשים אחרים בשירות. מה שלא מקבלים, בשלב הזה, הוא האזנה לאמנים מסוימים (למשל הביטלס, שרוב האלבומים שלהם נעדרים מהשירות), והיעדר האפשרות לקנות ולהוריד שירים לדיסק הקשיח.

 

בשלב הבא, מבטיח ביי, החברה תעבוד עם לייבלים מקומיים כדי להגדיל את כמות המוזיקה הישראלית בשירות - אם כבר עכשיו אפשר למצוא בקטלוג אמנים ישראלים שחתומים על חוזי הפצה בחברות תקליטים בינלאומיות, כמו דיוויד ברוזה או בום פם, בעתיד צפוי Rdio להציע גם ממשק משתמש בעברית, אם כי השאלה מתי זה יקרה תלויה בכדאיות העסקית לדברי ביי.

 

"Rdio הוקם על ידי ניקלאס זנסטרום וג'אנוס פריס, האנשים שמאחורי סקייפ וקאזה, שרצו להביא את הניסיון שלהם בעיצוב ממשקי משתמש פשוטים ואלגנטיים לתחום המוזיקה הדיגיטלית", עונה ביי לשאלה מדוע ללקוח בחו"ל עדיף להירשם ל-Rdio ולא ל-Spotify או ל-Beats Music. "כרגע כולם מדברים על Beats Music, אבל בסופו של דבר הלקוח יבחר לאן הוא הולך, הלקוחות יחליטו מי השחקנים שישרדו. זה עדיין שוק צעיר בתחילת הדרך".

 

מכוון לשוק הרכב

 

ביי לא מביע בקול רם חשש מ-Beats, אבל החברה שבראשה הוא עומד כבר הגיבה לכניסת המתחרה החדש לשוק, והחלה להציע למשתמשים (בשלב זה בארה"ב בלבד) את השירות ללא תשלום אבל עם פרסומות קוליות בין השירים, במקום הגרסה הבסיסית בתשלום. מי שירצה להקשיב למוזיקה ללא פרסומות יצטרך לרכוש את מנוי Unlimited, שעולה 10 דולר לחודש. גם Spotify, השחקנית החזקה בתחום, הסירה את המגבלות על הגרסה החינמית מבוססת הפרסומות של השירות עבור מאזיניה מחוץ לארה"ב.

 

השירות של דוקטור דרה, שמאיים לטלטל את השוק ושיוצא לכלל המשתמשים בארה"ב ב- דולר לחודש וללקוחות חברת AT&T ב-15 דולר לחמישה משתמשים, ישתמש כקלף מרכזי במנוע ההמלצות המוזיקליות שלו.

 

לטענת מייסדי השירות, המלצות המוזיקה האוטומטיות שפועלות בשירותים הקיימים אינן טובות מספיק, ולא מתקרבות להמלצה של חבר מבין עניין או לבחירות המוזיקליות של די.ג'יי טוב. לשם כך גייסה החברה שורה ארוכה של אנשים מתעשיית המוזיקה וקובעי טעם (ובהם עורך מגזין פיצ'פורק לשעבר, עורך מגזין הראפ XXL, מנהל חברת התקליטים Rhino ושורה של שדרני רדיו) כדי לאצור את קטלוג השירים, להכין פלייליסטים איכותיים, וליצור אלגוריתמים שמשתמשים במידע על מיקום המשתמש, הפעילות שבה הוא עוסק והאנשים שבחברתם הוא נמצא, כדי לספק לו את ההמלצות המוזיקליות הטובות ביותר.

 

ביי, לעומתם, חותר למטרה אחרת - לאפשר גישה ל-Rdio מהרכב וממוצרי אלקטרוניקה ביתית. "אנחנו עובדים עם שורה של יצרניות רכב ומוצרי אלקטרוניקה מובילות, ובעוד חודשיים מהיום אחת מהן צפויה להשיק מוצר פורץ דרך, כאשר בעתיד הלא רחוק אפשר יהיה להתקין בכל מכונית מערכת סטריאו לרכב שתוכל להתחבר ישירות לשירות"

בטל שלח
    לכל התגובות
    x