משה רבנו של המחשבים: 30 שנה למקינטוש של אפל
עולם המחשוב מציין שלושה עשורים להשקת המחשב שהפך את מערכת ההפעלה הגרפית לסטנדרט, תרם להוזלת המחשבים והגעתם לכל בית ואפילו הניח את היסודות למהפיכת המובייל של ימינו
עולם המחשוב המודרני נולד והומצא מחדש כמה פעמים לאורך ההיסטוריה. בעברו ניתן לאתר נקודות ציון חשובות כמו המצאת העכבר ב-1963 או השקת האפל II, המחשב האישי המצליח הראשון, ב-1977.
קראו עוד בכלכליסט:
- מחשבון שכר עולמי: כמה מרוויחה מלכת בריטניה?
- קרל אייקן שוב מצייץ: "הרגע קניתי עוד מניות אפל בחצי מיליארד דולר"
- סוסייטה ג'נרל מוריד המלצה לאפל; "צפי למכירות חלשות של האייפון החדש"
השקת המקינטוש לפני 30 שנה, ב-24 בינואר 1984, היא אולי החשובה שבנקודות הציון האלו. לא רק כי היא הפכה את מערכת ההפעלה הגרפית לסטנדרט, אלא כי במידה מסוימת היא אחראית בעקיפין גם למהפכת המובייל של ימינו.
מבשר המהפכה. מקינטוש הוא אמנם לא היה המחשב האישי המצליח הראשון, אבל המקינטוש של אפל היה המחשב המסחרי הראשון שכלל מערכת הפעלה גרפית ועכבר, והפך את המחשבים לנגישים ושמישים בעבור כמעט כל אדם. השקתו סימלה עידן חדש בתעשיית המחשבים האישים, והשלכותיה מורגשות עד היום, בכל מחשב, סמארטפון וטאבלט בו אנו משתמשים. לרגל יום ההולדת ה-30, "כלכליסט" משחזר את הרגעים הגדולים של המקינטוש, ואת גלי ההדף שהשקתו יצרה.
מזירוקס לאפל
ב-10 ביוני 1977 הגיעו דגמי אפל II הראשונים מגיעים לחנויות. אפל II, המחשב האישי המסחרי הצליח הראשון, הפך את אפל ליצרנית מחשבים מובילה ונתן לחברה את הכוח לחולל מהפכות נוספות בעולם המחשוב האישי. כשנתיים אחר כך מוקד חלק מכוח זה בפרויקט חדש בראשו עמד אחד מראשוני אפל, ג'ף רסקין, ואשר פעל לפיתוח מחשב זול וקל לשימוש (שכונה בתחילה McIntosch. רק בהמשך שונה השם ל-Macintosh).
פרסומת למקינטוש הראשון, שמתמקדת בנגישות המחשב לקהל
רסקין לא נשאר בראש הפרויקט זמן רב ובתחילת שנות ה-80 עזב אותו על רקע חילוקי דעות עם מייסד אפל, סטיב ג'ובס, שתפס את ההובלה. באותה תקופה ג'ובס ומהנדסים נוספים מאפל ביקרו במרכז הפיתוח Xerox PARC בעמק הסיליקון ונחשפו לפרויקט חדשני שפותח שם: מערכת הפעלה גרפית משולבת עכבר.
מה אפשר לעשות עם עכבר שלא התאפשר קודם? ליצור אמנות במחשב, למשל
ג'ובס הבין ששם נמצא העתיד, והחליט לשלב את הפיתוחים של זירוקס במקינטוש ולהפוך אותן לבסיס מערכת ההפעלה שלו. ג'ובס קיבל מזירוקס את הזכות להשתמש בפיתוחיה בתמורה למתן לחברה אפשרות לרכוש מניות של אפל במחיר מוזל ערב הנפקתה - עסקה שסיפקה לזירוקס סכומים נאים ביותר.
הפיתוח היה ארוך ויקר, אבל ב-24 בינואר 1984, יומיים אחרי פרסומת "1984” המיתולוגית הציגו ג'ובס ואפל את המקינטוש: המחשב המסחרי הראשון שכולל מערכת הפעלה גרפית ועכבר.
למרות ההצלחה היחסית ממנה נהנו אפל ו-IBM בשנים קודמות, עד המקינטוש היו המחשבים האישיים עדיין תחום גיקי במהותו, כזה שדורש ידע ורצון לחטט במערכת הפעלה מבוססת טקסט וקודים, לא באמת משהו שכל אחד יכול לתפעל ישר מהקופסה. המקינטוש היווה נקודת מפנה: מחשב עם ממשק ברור וקל לשימוש, שמאפשר להפעיל תוכנות בהקלקה ולנווט בקלילות.
המחשב שהחיש את עליית מיקרוסופט
ג'ובס ואפל לא נהנו מהמהפכה שחוללו לאורך זמן. תג המחיר הגבוה שהצמיד מנכ"ל אפל ג'ון סקאלי למקינטוש - 2,495 דולר - היה חסם משמעותי בעבור משתמשים פוטנציאליים רבים. ג'ובס עצמו התנגד למחיר הגבוה, והדבר היה בין הגורמים שהובילו אותו לקרב שליטה בניסיון להדיח את סקאלי מתפקידו. הקרב הסתיים בתבוסה של ג'ובס, שנאלץ לעזוב את החברה שייסד.
ידידותי מקודמיו, אך עדיין יקר. מקינטוש בינתיים מיקרוסופט, שכבר נהנתה מהצלחה רבה כמפתחת מערכת ההפעלה דוס, הגבירה את מאמצי הפיתוח של מערכת ההפעלה הגרפית שלה, ווינדוס (שהייתה במקור ולמעשה עד ווינדוס XP רק שכבה גרפית שהולבשה על דוס). נדרשו לה אמנם כמה שנים, אבל ב-1990 עם ווינדוס 3.0 הייתה למיקרוסופט מערכת הפעלה שהייתה טובה מספיק בשביל המשתמש הממוצע והמחשבים שהריצו אותה היו זולים משל אפל.
מקינטוש אולי היה המחשב המסחרי הראשון עם מערכת הפעלה גרפית, אבל היו אלו ווינדוס 3.0 ובמידה גדולה יותר ווינדוס 95 שהביאו אותה ואת המחשב האישי לכל בית. ההצלחה היחסית שאפל עוד נהנתה ממנה בסוף שנות ה-80 הפכה לצניחה מסחררת בחצי הראשון של שנות ה-90 שהביאה את החברה לסף פשיטת רגל.
גם עכבר, גם מקלדת, גם ממשק גרפי. מקינטוש מי שיציל את החברה יהיה בסופו של דבר המייסד ג'ובס, שחזר לשורותיה אחרי שאפל רכשה את NeXT, חברת המחשבים שהקים אחרי פרישתו מאפל. מערכת ההפעלה שפיתחה NeXT הייתה בסופו של דבר הבסיס ל-OS X, מערכת ההפעלה העדכנית של אפל שעמדה במרכז התחייה של מחשבי המק בעשור שעבר. אבל חשוב מכך: היא גם הבסיס ל-iOS , מערכת ההפעלה של מכשירי האייפון והאייפד.
מורשת המקינטוש
האם בלי המקינטוש והכישלון המפואר שלו היה ג'ובס עוזב את אפל, ומפתח מערכת הפעלה חדשה שתעמוד שני עשורים מאוחר יותר בבסיס המכשירים שהובילו את מהפכת המובייל? האם בלי האימפקט של המקינטוש לא הייתה מזדרזת מיקרוסופט ליצור את מערכת ההפעלה שגם היום נמצאת בשימוש ביותר מ-90% מהמחשבים האישיים בעולם? התשובות הן נחלתם של ספרי היסטוריה אלטרנטיבית (ולא מהסוג המוצלח), אבל אי אפשר להתעלם מגלי ההדף שמורגשים גם היום, 30 שנה אחרי אותה השקה היסטורית.
המקינטוש מסמן את תחילתו של עידן חדש בעולם המחשוב האישי. כזה שבו המחשב באמת נגיש לכל אחד, שהתפעול שלו הוא אינטואיטיבי וברור ולא מצריך שינון רצפי פקודות משונים, ושעקרונות בסיסיים שלו – החל מתפעוליים כמו הקלקה להפעלה, גרירה או ארגון בתיקיות, ועד לעיצוביים כמו שימוש באייקון של פח אשפה (או סל מיחזור) למקום בו מוחזקים קבצים לפני מחיקה ואפילו הצורה שאליה משתנה סמן העכבר כאשר הוא ניצב מעל טקסט – מלווים אותנו עד היום במחשבים ואפילו במכשירי מובייל.
בפרסומת המיתולוגית ששודרה בסופרבול יומיים לפני השקת המקינטוש הבטיחה אפל להראות לנו למה "1984 לא תהיה כמו '1984'”. פריצת המחשבים האישיים לכל בית, שהתאפשרה בזכות המקינטוש, ומהפכות האיטרנט והמובייל שנבנו עליה יצרו, במרבית המדינות לפחות, עולם של חופש מידע שנדמה כי הוא לבדו יכול למנוע את התגשמות החזון הדיסאוטופי של אורוול - ומסוגל אף לפגוע במעקב האורוויליאני הממשלתי (כפי שמוכיחה בימים אלו פרשת מסמכי סנודן). המקינטוש של אפל הוא מוצרים הבודדים שמילאו את הבטחות הפרסומת שלו - גם אם לא בדרך שאפל תכננה.
