עסק קטן זקוק לאח גדול

הנה מספר נתונים אודות אימוץ טכנולוגיות ניהול ממוחשבות בידי העסקים הקטנים בישראל: כ-84% מהעסקים עושים שימוש במערכות ממוחשבות – עסקים בני עובד אחד או שניים הינם הקבוצה המפגרת ביותר באימוץ מגמה זו, כאשר 78.8% מהם משתמשים במערכות ממוחשבות, לעומת 90% בחברות המעסיקות 3 עובדים ויותר, ו-100% מהחברות המעסיקות למעלה מ-20 עובדים.

שמעון אמויאל קורא לנפתלי בנט לתמוך במחשוב העסקים הקטנים צילום: ענר גרין

אז מה הבעיה? ובכן, ישנם עסקים קטנים ובינוניים הסבורים כי במידה ויש באמתחתם מחשב וחיבור לאינטרנט, הרי שהם "עושים שימוש במערכות ממוחשבות" – אך למעשה הם מבצעים רק צעד אחד במכלול הפעולות הדרוש להבאת עסקם למאה ה-21. למעשה, מגזר העסקים הקטנים נותר מאחור: רק 38.3% מעסקים אלו משתמשים במערכות תפעוליות, 44.4% משתמשים במערכות פיננסיות והנהלת חשבונות, 55.9% משתמשים במעבד תמלילים ו/או תוכנות אופיס ו-44.5% משתמשים בתוכנות מקצועיות אחרות.

עסק שאינו ממחשב את תהליך ניהולו אינו עסק יעיל, ולפיכך רווחיותו לאורך זמן מוטלת בספק, והישרדותו כמעט בלתי אפשרית. לא כל הציוד, התוכנות והשירותים הממוחשבים רלוונטיים לכל בעלי העסקים, אך אלו שכן, יכולים לבצע שינוי מהותי באותו עסק.

הסוכנות לעסקים קטנים – צעד קטן לאדם, צעד קטנטן לעסק

בשלהי 2009 הוקמה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, המצויה תחת משרד הכלכלה. עיון באתרה של הסוכנות מגלה כי הסיוע המוענק לאותם עסקים נחלק לשניים – ברובו הוא כולל עשרות תוכניות שונות שתפקידן לספק מענקים לעסקים, ובמקצתו הוא כולל תוכניות הדרכה, בהן הכנת תוכנית עסקית, יעוץ שיווקי, התייעלות אנרגטית, עיצוב תעשייתי, שימוש במדיה דיגיטלית ועוד.

בנוסף, חבר משרד הכלכלה לשורה של חברות מסחריות, בראשן גוגל, אך גם דואר ישראל, iDigital, כ.א.ל ועוד, ליוזמה המכונה "עסקים בישראל צומחים ברשת". מטרת היוזמה, שהושקה לפני כשנתיים, היתה לעודד עסקים להפגין נוכחות דיגיטלית, באמצעות אתר שיווקי וטכנולוגיות פרסום ברשת. על פי העיתונות אני למד כי במשרד הכלכלה טוענים כי יותר מ-10,000 עסקים כבר הצטרפו ליוזמה, המעניקה דומיין, אתר ושטח אחסון בחינם לשנה הראשונה, ובתשלום בהמשך.

היוזמה מבורכת, אך היא פותרת רק את בעיית חוסר הנראות של העסקים ברשת, ולא את הבעיה החמורה יותר - חוסר היעילות של העסקים. בעל עסק המנהל את חשבונותיו על גבי כרטיסיות, ומנפיק קבלות על גבי פנקסים הנרכשים מחנות מכשירי הכתיבה שלידו – אינו בעל עסק הפועל במאה ה-21, גם אם יש לו אתר נוצץ. גם עסקים שכבר הצטיידו במחשב והתחברו לרשת חייבים להבין כי השינוי מביא עימו צרכים נוספים – אבטחת מערכת המחשוב מפני חדירה, גיבוי הנתונים אודות העסק ולקוחותיו, ועוד.

כיום, עסקים שכאלה נהנים משלל פתרונות לעסק בעלויות נמוכות מבעבר. במקום לרכוש מראש תוכנות במחירים גבוהים, ניתן לשלם עבור השימוש בהן מדי חודש או שנה, ולהשתמש בשירותי ענן במקום לרכוש שרתים ותוכנות לעסק. אין עוד צורך לרכוש, לגייס ולנהל כח אדם יעודי, שטח נדל"ן, ואביזרי חומרה ותוכנה, שכן אלה ועוד יבוצעו עלי ידי אחרים ובעלות התואמת למידת השימוש.

בנט צריך להיות האח של העסקים הקטנים

קשה לצפות מבעלי העסקים הקטנים להתמחות בטכנולוגיה. הבנת הצורך והבחירה בין הספקים לא תתבצע מעצמה, אלא חייבת להיות מותנעת בידי גוף מרכזי לו יש אינטרס לסייע לעסקים להתייעל. הגוף הזה, כאמור, כבר קיים, אך התמקדותו הכמעט בלעדית במערך הלוואות והדרכה לעסקים הקטנים מחמיצה את השינוי הגדול באמת שיכולים העסקים הקטנים לבצע בעצמם, באמצעות התייעלות ממוחשבת.

היצע הטכנולוגיה הרלוונטי לעסקים קטנים בישראל הוא עצום, ואין לי ספק שעמיתי ומתחרי בשוק זה יתגייסו לבניית חבילות מוצרים ושירותים המותאמים לעסקים אלו, אך הצעד הראשון חייב להיות מצד המדינה. על הסוכנות או גורם רלוונטי אחר לבחון ברצינות הקמת מערך יעוץ טכנולוגי אובייקטיבי, שתחתיו יוכלו ספקי המחשוב להציע לעסקים הקטנים פתרונות מותאמים.

כספק שכזה, ברור כי יש לי אינטרס מסחרי בגיבוש מערך שכזה, אך התועלת העיקרית תופק בידי העסקים עצמם, שכיום אינם מודעים לאפשרויות הגלומות בהתייעלות טכנולוגית שכזו, אינם מסוגלים להגדיר את צרכיהם המדוייקים, או עומדים מבולבלים מול היצע המוצרים הקיים.

אני קורא לשר הכלכלה, נפתלי בנט, בעצמו יזם המבין את חשיבותה של מהפכת המחשוב בחייו של כל עסק, לפעול לכינונו של מערך יעוץ שכזה, לטובת העסקים ולטובת כלכלת ישראל.

הכותב הוא מנכ"ל אבנט תקשורת, מקבוצת רד-בינת