יזם נדל"ן אלמוני יקבל 1.7 מיליארד שקל ממכירת וייבר

המרוויחים הגדולים מהאקזיט הענק של אפליקציית הצ'ט הישראלית וייבר הם יזם הנדל"ן גלעד שבתאי ומשפחתו, המחזיקים ב־55.2% ממניות החברה. לשבתאי, שהמתגורר בעבר בארה"ב, יש גם עסקים ענפים בתעשיית הזהב והיהלומים עם קשרים בזימבבואה. הוא ומשפחתו צפויים לקבל 497 מיליון דולר מכספי המכירה, שהם כ־1.7 מיליארד שקל.  

"כלכליסט" חשף בשבוע שעבר כי החברה, שייסדו ארבעה ישראלים אך רשומה בקפריסין, מנהלת מגעים למכירתה, ובסוף השבוע הודיעה חברת המסחר האלקטרוני הגדולה ביפן רקוטן (Rakuten) על רכישת וייבר תמורת כ־900 מיליון דולר.

מדובר באקזיט מרשים עבור ארבעת מייסדי החברה, טלמון מרקו, איגור מגזיניק, סאני מרואלי ועופר סמוכה, מימנו את פעילותה ככל הנראה מדיבידנדים שמשכו מפעילות חברת סרגלי הכלים iMesh, שאותה ייסדו. אחרי שהשקיעו בחברה כ־30 מיליון דולר מכספם, הם זוכים כעת לאקזיט המהווה תמורה של פי 30 על הכסף, ללא סיוע של קרנות הון סיכון או גופים מוסדיים חיצוניים. מדובר גם באקזיט מהיר יחסית: וייבר הוקמה ב־2010 והצליחה לצבור בתוך ארבע שנים בלבד בסיס משתמשים של 300 מיליון איש.

גלעד שבתאי צילום: פייסבוק

הבעלים העיקרי של וייבר גלעד שבתאי ובנו עופר הם גם בעלי המניות המרכזיים ב־iMesh, שהוקמה ב־1999 כחברת תוכנות שיתוף קובצי מוזיקה. איגוד חברות התקליטים האמריקאי (RIAA) הגיש נגדה תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים בארה"ב, ובמסגרת פשרה שילמה החברה כ־4 מיליון דולר והתחייבה לסנן הורדות קבצים מוגנים בזכויות — הסכם תקדימי שהפך אותה לחברת הורדות קובצי המוזיקה החוקית הראשונה בעולם. בניהולו של טלמון מרקו, כיום מנכ"ל וייבר, הפכה iMesh לחברה המשלבת סרגלי כלים בתוכנות הורדה חוקיות של קובצי מוזיקה וסרטים, המכניסה 70–100 מיליון דולר בשנה.

בני שבתאי, אחיו של גלעד, שימש עד לאחרונה כנשיא אגודת ידידי צה"ל, והוא הבעלים של כמה חברות נדל"ן, ובהן Linfield Holding SA האמריקאית. בני גם ייסד את סוכנות התכשיטים ריימונד וויל בארה"ב, שמשפחתו של גלעד היא היבואנית שלה בישראל.

מנכ"ל וייבר טלמון מרקו (11.4%) יצא ממכירת החברה כשכ־100 מיליון דולר בכיסו. מרקו בן ה־41 מתגורר בישראל כיום, לאחר שנים ארוכות שבהן גר בבריטניה, וממעט להתראיין לכלי התקשורת. הוא מבלה את זמנו בין מרכזי החברה בבלארוס, בבני ברק ובקפריסין.

מרוויחה נוספת מהמכירה היא חברת האחזקות ISR West (12.5%), המוחזקת במלואה בידי עו"ד רפאל רב־חן וצפויה לקבל מהמכירה 112 מיליון דולר. נוסף על רב חן מזכיר רשם החברות בפנמה דירקטורים נוספים בווייבר, בהם אריה זאב רסקין, ראובן בטאט ואיזבלה קיפרי.

טלמון מרקו מנכ"ל וויבר (מימין) והירושי מיקיטני מנכ"ל רקוטן במסיבת העיתונאים ביום ו' צילום: אימג'בנק, Gettyimages

לווייבר יש פוטנציאל להפוך לפלטפורמת גיימינג

רקוטן החלה ב־2012 במסע קניות עם רכישת שירות הספרים האלקטרוניים Kobo, ומאז רכשה גם את שירות הסטרימינג הספרדי Wukai.tv ואת חברת התוכן הדיגיטלי Viki. לפי הודעתה של רקוטן, רכישת וייבר נעשתה כחלק מכוונתה להפוך לחברת אינטרנט גלובלית ולהציע שירותי תוכן דיגיטליים כמו גם שירותי מסחר אלקטרוני ושירותים פיננסיים (עוד על רקוטן ראו בעמוד 6). גולדמן זאקס ייצג את וייבר בהליך המכירה.

0% מס או 32% האם וייבר תשלם מס בישראל על המכירה? הדבר תלוי בעיקר באופן שבו תבוצע העסקה, ובאופן שבו בעלי המניות הישראלים של החברה מחזיקים בה גיל קליאן, תגובה אחת לכתבה המלאה 

מרקו, שהכחיש את הפרסום ב"כלכליסט" שלפיו החברה עומדת להימכר, אמר: "רקוטן היא אחת מחברות האינטרנט החשובות בעולם. החברה דומיננטית מאוד במדינה־האם שלה יפן, והתרחבה באופן משמעותי לעולם. השילוב מייצג הזדמנות לווייבר לחזק את הגידול במספר המשתמשים בשווקים הקיימים והחדשים שלה".

לדברי מנכ"ל ויו"ר רקוטן הירושי מיקיטני, "וייבר מביאה את חוויית הצ'ט האיכותית והנוחה ביותר שקיימת כיום. נוסף לכך, היא השיקה ספריית סטיקרים ויש לה פוטנציאל להפוך לפלטפורמת גיימינג".

וייבר היא אחת האפליקציות הפופולריות שיצאו מידיהם של ישראלים, והיא נחשבת לאפליקציה הגדולה ביותר שיצאה מישראל בזכות 300 מיליון משתמשים ב־193 מדינות ברחבי העולם. וייבר היא אחת מאפליקציות הצ'ט הפופולריות בעולם, תחום הנשלט כיום בידי וואטסאפ בשל כ־400 מיליון משתמשים ואפליקציית המסנג'ר של פייסבוק עם 945 מיליון משתמשים.

מתחרות נוספות של וייבר הן האפליקציות האסייתיות שמחזיקות מספר דומה של משתמשים: Wechat הסינית שבבעלות ענקית התקשורת Tencent עם 300 מיליון משתמשים בסין ועוד כ־50 מיליון ברחבי העולם, Line היפנית עם 200 מיליון משתמשים ביפן ומחוצה לה ו־KakaoTalk הפופולרית בקוריאה ובארה"ב עם 100 מיליון משתמשים.

וייבר שונה במעט מכל האפליקציות הללו, בכך שהשיקה לפני כשנה גם תוכנת צ'ט מהמחשב האישי, המאפשרת לבצע שיחות יוצאות לבעלי חשבונות וייבר במובייל, אך גם לבצע שיחות למספרי טלפון ניידים רגילים. בכך הפכה וייבר למתחרה משמעותית גם לסקייפ.

כמו המתחרה וואטסאפ, גם וייבר ניהלה מגעים לרכישתה בשנה האחרונה. לפי ההערכה, החברה אף ניהלה משא ומתן מול פייסבוק בהיקף של כ־200–300 מיליון דולר, אך הוא הסתיים ללא תוצאות, ככל הנראה בגלל המחיר הנמוך. באותה תקופה וייבר צמחה במהירות ואף עקפה את פייסבוק בהיקף ההורדות שלה בכמה מדינות.

מעט ההכנסות מגיעות מסטיקרים

כאמור, וייבר אינה חברה ישראלית, אך נוסדה בקפריסין בידי ישראלים, והיא מפעילה בארץ מרכז פיתוח ותפעול, הממוקם באזור התעשייה של בני ברק. בווייבר מועסקים לפי ההערכה כ־120–130 עובדים, רובם במרכז הפיתוח בבלארוס ובמטה בקפריסין. במרכז הפיתוח בישראל מועסקים רק כ־40–50 עובדים, שמתמקדים בבדיקות QA, בעיצוב ממשק המשתמש ובחלק מפיתוח המוצר.

בשנה האחרונה ניהלה וייבר מערכה שיווקית שנועדה לסייע בהפצתה בקרב מדינות רבות בעולם. עד סוף 2012 היא היתה נפוצה בעיקר במדינות מזרח אירופה, רוסיה, דרום אמריקה וניו זילנד, אך בשנה שעברה ביקשה להגדיל את מספר המשתמשים שלה במיוחד במדינות אסיה.

אחת האסטרטגיות המעניינות, שאותן נקטה וייבר בשנה האחרונה במדינות כמו אינדונזיה והפיליפינים, היא חבירה למפעילות סלולריות כדי שימכרו חבילות דאטה המאפשרות שימוש רק בווייבר. "זה משחק שבו כולם מרוויחים", הסביר מרקו בעבר ל"כלכליסט" על ההסכם שחתם עם מפעילת הסלולר אקסיס האינדונזית.

אף שווייבר היא אפליקציה חינמית, היא השיקה בשנה שעברה מודל הכנסות שבנוי ממכירת סטיקרים — איורים של דמויות מאוירות או משפטי מפתח הניתנים לשילוב בזרם הטקסט בצ'ט. לפי הודעת החברה מתחילת פברואר הקטלוג שלה כולל כאלף סטיקרים, מתוכם כ־300 סטיקרים בתשלום במחיר ממוצע של כ־2 דולר, והיא מייצרת הכנסות מכ־10%–15% מכלל הורדות הסטיקרים.

לאחרונה השיקה וייבר כמה שירותים משלימים כמו שירות שיחות בלחיצה ('פוש') בסגנון מירס, ואת שירות Viber Out המאפשר שיחה עם כל מספר טלפון, לא רק מספרי וייבר. את השירות היא השיקה דווקא בפיליפינים בזמן סופת הטייפון, כדי לאפשר למשתמשים ליזום קריאות חירום. בנוסף, וייבר השיקה לאחרונה אפליקציה לטאבלטים מבוססי אנדרואיד, ובקרוב תשיק אפליקציה גם למערכת ההפעלה ווינדוס פון.