איביי פותחת את שעריה: הישראלים שקיבלו גישה למאגר המכירות הגדול
במסגרת פרויקט מיוחד של ענקית הסחר המקוון, פתחה החברה את מסד הנתונים שלה לבדיקות של חברות וחוקרים מישראל. זאת, במטרה להסיק תובנות חדשות על הרגלי הקנייה ברשת
- איביי תראה לכם אם החולצה שתכננתם לקנות משמינה אתכם
- העמיד את חברתו למכירה באיביי וקיבל עשרות הצעות קנייה
במהלך החודשים האחרונים איתרה איביי כמעט בחשאי 50 צוותי מחקר וסטארט-אפים ישראלים שמעניינים אותה, מהם נבחרו 2 חברות סטארט-אפ ועוד 5 צוותי חוקרים מהאקדמיה כדי לסייע לאיביי להבין את המידע הגדול שצוי בידיה, ולהפיק ממנו את מירב התובנות.
ליתר דיוק, התבקשו החוקרים לפתח תובנות ומחקרים שיסייעו לאיביי לפתח את יכולות הביג דאטה שלה, התמודדות עם מאגר ענק של נתונים שדורש הבניה והגיון. בתמורה, קיבלו החוקרים והמהנדסים גישה ייחודית למאגר של איביי, שסגור בדרך כלל בפני חברות חיצוניות, מאגר ששווה זהב עבור צוותים כאלה שמצויים בתחילת דרכם.
הזדמנות מעניינת לסטארט-אפים
את הקמת מעבדת הנתונים יזם הישראלי הבכיר באיביי, עמית מניפז, מי שניהל במשך שנים את פעילות המו"פ של איביי בישראל וכיום משמש כסגן נשיא לתחום הנתונים המובנים, כלומר אחראי על ניהול מאגר הנתונים הגדול ועל הפקת התובנות העסקיות ממנו.
עמית מניפז, סגן נשיא נתונים מובנים באיביי צילום: נמרוד גליקמן
"אפשרנו לצוותים הישראלים גישה למאגר הביג דאטה של איביי, בסיס נתונים שנדיר למצוא כמוהו בעולם מבחינת גודלו, אותו מאגר עליו אני עובד יום יום", אמר מניפז ל"כלכליסט". "רצינו לראות איך אחרים יכולים להסתכל עליו מזוית שונה, לראות דברים שאני לא רואה. יש כאן הזדמנות לאיביי, לסטארט-אפיסטים ולחוקרים לעבוד יחד וללמוד אחד מהשני".
המעבדה הוקמה במרכז איביי בנתניה, סמוך למעבדות הפיתוח של החברה שהתמקמו במבנה בו שכן בעבר הסניף הישראלי של קיקה שפשט את הרגל. "לא מדובר בחממה או במאיץ", הדגיש מניפז. "יש כאן עבודה צמודה של כתף אל כתף. אנחנו לא באים ללמד את הסטארט-אפים אלא רק לתת להם כלים לגשת למאגר הנתונים שלנו. הכוונה כאן היא סך הכל לסייע לסטארט-אפ להוכיח את התזה שלו על כמות גדולה של נתונים שבדרך אחרת לעולם לא היה מצליח להשיג".
על אילו כפתורים לחצתם?
המידע שמצוי במאגר של איביי מורכב משני סוגים: מידע מובנה על עסקאות הקנייה והמכירה, ומידע לא-מובנה שכולל את כלל הפעילויות באתר: על אילו כפתורים לחצו הקונים, מה קנו ואילו קשרים נוצרו בין קניות שונות.
"התנהגות המשתמש בעולם הווב והמובייל היא זו שמגדילה באופן משמעותי את מאגר המידע שלנו, כיוון שמלבד מידע על קניות, אנחנו יכולים לצבור מידע הקשור לעיתוי הקניה, מיקומה, השעה בה נערכה, צורת הקנייה", אמר יאן שלי, מנהל המעבדה ומוביל תחום החדשנות באיביי נתניה. הממצאים שהביאו החוקרים על גבי הנתונים, הפתיעו גם אותו.
איביי יודעת המון על הרגלי הקניות שלכם. בעזרת חברות בישראל, יוסקו מכך מסקנות חדשות צילום: שאטרסטוק
"אני מודה שכלל לא חשבנו על חלק מהנתונים שנמצאו קודם לכן. לא היינו חושבים לבדוק עד מהו המחיר שנשים מקבלות על מוצרים 'גבריים', למשל, כמו מקדחה. ממצאים שכאלה יכולים לתת לנו דרך חדשה לחשוב על אופן הצגת הנתונים באתר, אולי איביי תוכל לשנות את מיקום המוצרים או החנויות, אבל לא הייתי קופץ למסקנה שמעבדת הנתונים הזו תשנה את איביי. הצוותים משמרים את הקניין הרוחני אצלם", עם זאת, שלי לא היה פוסל לשכור כמה מהחוקרים כעובדים קבועים באיביי.
האם הרכישה הבאה של איביי בישראל תגיע מהמעבדה?
מניפז: "אני מחפש את כל הדרכים להכניס לאיביי את האנשים הטובים והרעיונות הטובים. זה יכול להעשות דרך שכירת עובדים, עבודה משותפת או אפילו רכישה"
במעבדה מדגישים שאיביי לא מוסרת נתונים אישיים לחברות, וכן הנתונים רלוונטים לכל המכירות של איביי עד סוף 2012 בלבד.
ממצא 1: גברים מול נשים
החוקרות ד"ר טלי רגב מהפקולטה לכלכלה במרכז הבינתחומי וד"ר תמי קריכלי-כץ מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב מצאו כי נשים מקבלות בממוצע מחירים נמוכים יותר מגברים כשהן מציעות את מרכולתן באיביי. היוצא מן הכלל לתוצאה הזו נוגע למכירת מוצרים הקשורים אסוציאטיבית עם מגדר אחד ונמכרים על ידי המגדר השני. למשל אישה המוכרת כדורגל או מקדחה, חפצים הנתפסים כ'גבריים' או גבר המוכר ציוד איפור. בתחום זה נמצא כי המחירים דווקא גבוהים יותר מאשר הממוצע. כלומר, נשים המוכרות מקדחה ימכרו אותה במחיר גבוה יותר מהמחיר אותו יציע גבר.
סליחה, גברת, כמה עולה המקדחה? צילום: שאטרסטוק
החוקרות לא מציעות הסבר לתופעה, אך למניפז השערה משלו: "יתכן כי לפי הסטריאוטיפ, נשים נתפסות ככאלה שמשתמשות פחות באותו הציוד, ולכן הוא נתפס על ידי הקונים כחדש יותר". מסקנה נוספת אליה הגיעו החוקרות מוכיחה כי נשים מעדיפות פחות לנהל משא ומתן ישיר על המחיר. נשים שבוחרות לנהל משא ומתן בסופו של דבר מאופינות בכך שהמוניטין שלהן כמוכרות באיביי גבוה וציון החנות שלהן גבוה יחסית.
ממצא 2: מזויפים מול אמיתיים
גיל אפל, סטודנט במסלול לדוקטורט בשיווק באוניברסיטת בן גוריון, ביצע מחקר על 300 מוצרים בקטלוג של איביי וגילה כי הנזק שגורמים חיקויים ליצרני המקור מגיע ל- 13.1% מההכנסות. "הנתונים הללו של מוכיחים שיש לחיקויים השפעה על השוק האמריקאי, ומכמתים את הפגיעה להיקף שהוא פי 2-3 ממה שהתעשייה עצמה העריכה", אמר מניפז. "בעוד מספר שבועות נערוך ולידציה לנתונים שנמצאו ונוכל להוכיח אותם שנית". הממצאים הלה רלוונטים בעיקר לארה"ב, מקום בו טרם הוסדרה חקיקה נגד חיקויים (בשונה מזיופים) של מוצרים, הגנה שקיימת באירופה כבר שנים על מותגים מקומיים. ובכל זאת, איביי, שהיתה סקרנית כדי לדעת עד כמה הצגת מוצרים דומים למוצרי מקור יכולה להשפיע על מכירות מוצרי המקור, פנתה אל אפל בבקשה לערוך את המחקר. הקבוצה של אפל גם תיקפה ממצא חשוב נוסף: באמצעות יצירת מתאם בין מכירות מוצרים בפועל על פי דיווחי החנויות לבין מכירות באיביי, תיקף אפל באופן אקדמי את העובדה שאיביי אכן מייצגת את המכירות המתבצעות בשוק האמריקאי באופן סטטיסטי מובהק.
ממצא 3: זיופי ביקורות
ד"ר מיכאל פאייר מאוניברסיטת בן גוריון, מומחה למערכות מידע ומועסק במעבדות דויטשה טלקום, חקר את תופעת הזייפנים באיביי. "זיהינו אנשים שקונים ומוכרים פידבקים אחד על השני. התופעה מוכרת לצערנו וזו תעשייה שמגלגלת מאות מליוני דולרים. האלגוריתמים מאתרים אותם לפי מספר תבניות התנהגות: אלה בדרך כלל אותן חנויות שמבצעות כמויות יוצאות דופן של דירוגים עבור חנויות אחרות ושהביקורות שלהן חיוביות מאוד בדרך כלל. היפה הוא שהם עובדים אחד עם השני, מדרגים אחד את השני ויוצרים אפקט רשת שבאמצעותו ניתן לזהות זייפן אחד ולהגיע ממנו לאחר", אמר פאייר.
ערן שחם, דוקטורנט למדעי המחשב באוניברסיטת בר אילן, ביצע ביחד עם ד"ר דוד סרנה וד"ר בועז בן משה מהאוניברסיטה מחקר שנועד לאתר קשרים בין קבוצות גדולות של גורמים אשר מגיבים אחד לשני בהפרש זמנים משמעותי. בעזרתו, תוכל איביי יהיה לייצר אשכולות של מוצרים שיש ביניהם קשר על-זמני להמלצה לגולש.
