סמסונג גלקסי S5: שובו של מלך הפלסטיק

עיצוב ומבנה: בממלכת הפלסטיק

על אף ביקורות ותלונות, סמסונג לא נטשה את הסגנון הפלסטיקי גם במכשיר הדגל החדש: אמנם יש לגופו מסגרת מתכתית בדומה למכשיר הנוט 3 הנאה, אך גבו עשוי מפלסטיק רך. המגע אולי נעים והוא מלא בשקעים זעירים שיבטיחו שלא יחליק לכם מן היד – אבל הטלפון עדיין נותן תחושה זולה ופשוטה, במיוחד בהשוואה למתחרים מבית אפל, סוני ו-HTC.

נוח, אבל פלסטיקי צילום: עומר כביר

ואולם, גופו דק וקל מאוד (145 גרם) - למרות היותו בעל מסך 5.1 אינץ'. בזכות גבולות מסך צרים, זהו מכשיר שאפשר להשתמש בו גם ביד אחת. הפיזור משקל שלו מצוין והוא נוח מאוד. אפשר גם להחליף את הסוללה במקרה הצורך - אפשרות מבורכת למשתמשים שאוהבים להחזיק מכשיר אחד במשך שנים, ושלצערי האישי נעלמה כמעט לחלוטין ממכשירי הדגל של חברות בשנים האחרונות. ניתן להניח שעל מנת לעודד משתמשים להמשיך ולהחליף את המכשירים שלהם בתדירות גבוהה.

שקע הטעינה של המכשיר

הגלקסי S5 אמור להיות עמיד לחול ולמים - לא חידוש, בהתחשב בכך שמוטורולה וסוני השיקו טלפונים שכאלה לפני שנים. בעוד שהוא הצליח לעמוד בהתזות מים ובנפילות של מרחק קצר על הגב, הוא לא מרגיש מסיבי או מוגן.

קשה לסמוך על עמידותו לנוזלים: איכות הגימור נמוכה וכיסוי שקע הטעינה נראה שברירי ועדין מדי. כפתור ההפעלה נלחץ בקלות, במיוחד בתוך הכיס. בתחתית המכשיר תמצאו את כפתור הבית הפיזי הרגיל (שמכיל כעת גם את חיישן טביעות האצבע). כאמור, סמסונג לא נוטשת את נוסחת עיצוב מכשירי הגלקסי.

ממשק ומערכת הפעלה: לא בדיוק Wiz

כמו כל מכשירי הדגל השנה, גם ה-S5 מצויד במסך ברזולוציה של Full HD עם דחיסות פיסקלים סבירה יחסית של 432 PPI ובטכנולוגיית סופר AMOLED. זהו אחד המסכים הבהירים ביותר שתתקלו בהם, עם זווית צפיה רחבה וכמה טכנולוגיות מרשימות בבקרת הצבעים. הוא אפילו אינו רגיש מדי להשתקפויות; סמסונג לא מאכזבת בתחום התצוגה וזהו אחד המסכים הנוחים ביותר לקריאה שניתן למצוא כיום בטלפון נייד.

המסך נהדר. הממשק? פחות

טכנולוגיות בקרת הצבע מאפשרת לכם לנהל את פלטת הצבעים - כולל כמה אפשרויות שכוללות שליטה דינמית (שקיימת ברוב מסכי LED) ואפשרות הבסיס שנקראת adaptive display, המתאימה את הפלטה בהתאם לכל תפריט ומספקת לעניות דעתי את התוצאה הכי טובה מבין כל האפשרויות. התוצאה היא שלמשתמשים יש המון שליטה, אבל לא הצלחתי למצוא אופציה שבאמת סיפקה אותי ונתנה את עומק הצבעים שיש למסכי האקספריה של סוני או HTC One החדש.

הטלפון מריץ את אנדרואיד 4.4.2, עם ממשק TouzhWiz העדכני ביותר מבית סמסונג. הממשק הותאם לשפה העברית בצורה מרשימה, כולל תפריטי העזרה והוא מאוד ידידותי לישראלים. סמסונג אפילו עשתה ניסיון ראוי - אם כי מאוד חלקי - לנקות את הממשק שלה מאוד האפשרויות, תפריטים, אפליקציות, ווידג'טים ויישומים שהיו בשני מכשירי הלגקסי הקודמים. לא מעט אופציות, למשל, כעת זמינות להתקנה במידה והמשתמש מעוניין בכך ולא פשוט מעמיסים על המכשיר שלכם. לצערי, עם זאת, סמסונג לא סיימו את מבצע הניקוי לקראת הפסח.

הגלישה מהירה במיוחד. גלקסי S5 צילום: עמית שעל

ראשית, המכשיר מגיע עמוס באפליקציות מקומיות של היבואניות וספקיות הסלולרי, אפליקציות שאינן ניתנות להסרה. שנית, מספר תפריטים - ובמיוחד כל תפריטי הבקרה (כגון מסך ה-action center) ותפריטי ההגדרות פשוט עמוסים באופציות ואייקונים. זה מתיש ומרגיז, במיוחד בהתחשב בכך שלא מעט מהאייקונים בתפריט ההגדרות הן לאופציות שככל הנראה לעולם לא תתצטרכו. רוב הזמן פשוט תצטרכו לעבור על תפריט ההגדרות שוב ושוב עד שתמצאו את מה שאתם מחפשים.

ה-TouchWiz הוא עדיין אחד הממשקים האיטיים שבנמצא וכולל כמה אופציות מיותרות לחלוטין. בהחלט הייתי מוותר על מגזין הפליפבורד שהחברה דחסה לתוך דף הבית, שעדיין עובד פחות טוב מהגרסה של HTC.

מולטימדיה ואפליקציות: חבילה שימושית

סמסונג כללה במכשיר כמה הברקות שימושיות. אפליקציית הבריאות שלה מאפשרת למשתמש לעקוב אחרי קצב שריפת הקלוריות שלו ואפילו לבדוק את קצב הדופק דרך החיישן החדש ששולב בגב המכשיר, בצמוד לפלאש. לוקח מעט זמן להתרגל היכן בדיוק להניח את האצבע, לפעמים הסורק לוקח יותר מדי זמן (בוודאי בזמן שאתם עוצרים לשניה במהלך ריצה רק על מנת לבדוק את הדופק) והתוצאות אינן מדויקות לחלוטין, אבל זהו לפחות גימיק שימושי יותר משלל כלי זיהוי העיניים והמחוות ושאר התוספות המיותרות לחלוטין שנוספו לגלקסי הקודם.

אפליקציה אחרת מאפשרת להפעיל מצב הורים מאובטח, הנועל את המכשיר עם סיסמה ורק מאפשר הרצת אפליקציות בטוחות לילדים.

וכמובן, גם במכשיר הזה תקבלו את אפליקציית הסטרימינג SmartVOD של סמסונג שמציעה מאגר של סרטים לצפיה המיועדים לקהל הישראלי. זאת עדיין אפליקציית הסטרימינג הטובה ביותר שעובדת בישראל בצורה חוקית ומלאה.

אפילו חנות האפליקציות של סמסונג כבר יותר שימושית, וכוללת הרבה יותר אפליקציות ואף אפשרויות נוספות שאפשר להתקין על המכשיר - כגון עוד מצבים למצלמה ועוד. היא כמובן לא מתקרבת לנוחות ולגמישות של גוגל פליי, אבל לפחות לא תרגישו צורך עז להסיר אותה.

למרבה הצער, בחירת החומרים של סמסונג מאוד משפיעה על איכות הסאונד של המכשיר. עוצמת הסאונד סבירה יחסית, אבל הקול כן צורם ומתכתי בטונים גבוהים. הבס שלו רופס לגמרי כאשר מחזיקים את המכשיר ביד, אלא אם מניחים אותו על משטח. הבעיה היא לא במפענח הקול אלא ברמקולים - באוזניות איכות השמע מצויינת. במיוחד נתקלתי בסאונד ירוד במיוחד בהפעלת ה-speaker. מאכזב.

ביצועים וקישוריות: פיצול אישיות

סוגיית הביצועים מאוד משונה במכשיר זה. יש לו את המעבד המהיר בשוק - בגרסת ה-LTE שאותה בדקנו, הוא מגיע עם מעבד קוואלקום סנאפנדרגון 801 בעל ארבע ליבות במהירות 2.5 גיגה-הרץ, ו-2 גיגה-בייט זכרון פנימי. זהו מפרט דומה, אם כי מעט מהיר יותר, מרוב המתחרים בשוק. והוא בהחלט מספק את הסחורה ברוב המקרים. במבחני ביצועים הגלקסי עוקף את כל המתחרים הנמצאים כעת בשוק, ומראה קצב רענון של חמישים פריימים לשניה גם בהרצת משחקי תלת ממד כבדים. הוא לא ממצמץ בכלל בזמן ריבוי משימות, פתיחת 15 תגיות בדפדפנים או הרצת סרטונים ב-Full HD.

אבל הממשק המסורבל של סמסונג, יחד עם כמה אפליקציות מיותרות, גורמים לו לפעמים לשיהוקים מוזרים ולא מוסברים. אפליקציות ומשחקים מסוימים יכולים לקחת שניה קצרה לעלות אבל אפליקציית המצלמה תהפוך פתאום לאיטית בצורה מעיקה. ברגע שהאפליקציות עולות הן רצות בקצב מסחרר וללא שום בעיה, אבל למכשיר כל כך חזק לא צריך להיות שום גמגום.

הגלקסי S5 החדש הוא גם אחד המכשירים הראשונים המופצים בארץ באופן רשמי שכבר כולל אנטנת LTE/Cat 4 מלאה. רשתות LTE עדיין לא נפרסו בארץ כמו שצריך ולכן לא היה אפשר לבדוק את הביצועים האלו יותר מדי. אבל גם אנטנת ה-3G/HSPA+ של המכשיר מצוינת וסיפקה מהירות הורדה משמעותית יותר מהירה משל שני מכשירים אחרים שבדקתי - גלקסי S3 ו-HTC One.

יחד עם היכולת החדשה של הגלקסי - Download booster, כלי המאפשר האצת קצב ההורדה על ידי שימוש באנטנות ה-WiFi ואנטנות הסלולר בו זמנית - זהו כנראה המכשיר המהיר בישראל מבחינת קצב אינטרנט והורדה.

מבחינת ביצועי בלוטות', GPS ו-WiFi המכשיר עבד נהדר, מהר וללא כל שיהוקים. סורק טביעות האצבע החדש, עם זאת, מתסכל לגמרי ולפעמים דורש מספר מעברים. הוא גם אינו מהיר במיוחד, כך שמשתמשים רבים שמוציאים את המכשיר מהכיס שוב ושוב ימצאו את עצמם מוותרים על הכלי החדש במהירות.

מצלמה: מצוינת, אם כי לא מדהימה

בעת חשיפת המכשיר, הגדירה סמסונג את מצלמתו כטובה בעולם. היא ללא ספק עשירה באפשרויות ובהגדרות, (ועוד לא מעט שאפשר להוריד, להתקין ולהוסיף) אבל מבחינת איכות תמונה היא לא מגיעה לרמה המובטחת שתאפשר לה להתחרות באקספריה Z2 או בלומיה 1020. חלק מהיכולות שלו - כגון האפשרות לצילום תמונות עם פוקוס ניתן להתאמה אחרי הצילום - כמעט ולא עובדות, חוץ ממקרים מאוד ספציפיים.

המצלמה של הגלקסי היא באיכות 16 מגה-פיקסל, ומסוגלת לצלם וידאו באיכות 4K. אולי השיפור המשמעותי ביותר שלה הוא תמיכה מובנית ומהירה במיוחד ב-HDR, גם וידאו, עם זמן עיבוד תמונה כמעט אפסי וצמצם מהיר מאוד.

מצלמת ה-S5 צילום: עומר כביר

היתרון הגדול של מצלמות הגלקסי תמיד היה בכך שהן נותנות למשתמש לא מעט שליטה, והתוצאה הסופית - עם מעט עבודה - יכולה להיות כמעט מקצועית. אין אף מצלמת סלולר בשוק עם כל כך הרבה אפשרויות והגדרות שזמינות למשתמש.

אבל ההגדרות האוטומטיות יספקו לכם בדרך כלל תמונות סבירות לחלוטין, אבל לא מדהימות, במיוחד לא בתנאי תאורה קשים. אין לה את היכולת לבצע שילוב בין מוקדי אור בצורה טובה כמו במצלמת האייפון 5S החדשה, אין לה פלאש LED כפול כמו בלא מעט מכשירים כיום או את החיישן המרשים של הלומיה 1020.

סוללה והתחממות: שחור ולבן

סמסונג הבטיחה כי סוללת ה-5S תספיק לכם לשלושה ימי עבודה. בפועל, הגלקסי לא יספק לכם הרבה יותר מיום עבודה אינטנסיבי. לרוב המשתמשים הוא יוכל להספיק ליומיים, אבל לא יותר.

ראוי לציין לחיוב את מצב האולטרה-חסכון הסוללה של המכשיר. הוא באמת מרשים, וניתן להתאמה היטב, משנה את כל פלטת הצבעים לאפור ומתאים את הבהירות בהתאם, כך שהמכשיר בהחלט עובד בצורה נוחה ולא מרגיש מוגבל מדי כאשר מפעילים אותו. עם זאת, קשה לדמיין משתמשים רבים מוכנים לעבוד על מסך עם גווני אפור. ללא מצב האולטרה-חסכון, אל תצפו שהמכשיר שלכם יחזיק ימים.

בזמן מאמץ, המכשיר מתחמם קלות בנקודה ברורה באזור הפלאש, אבל גב הפלסטיק מפזר את החום כך שהמכשיר עדיין נוח לעבודה. על מנת לאמץ את המכשיר תצטרכו להריץ תוכנות בדיקת תוכנה כבדות במיוחד במשך זמן רב, אחרת המכשיר לא באמת יתחמם בצורה מורגשת.

סיכום ואלטרנטיבות: טוב, אך לא הטוב ביותר

דגם ה-LTE אותו בדקנו עולה בארץ כ-3,600 שקל, ואילו דגם ה-3G הפשוט יותר (שכולל עם מעבד חלש יותר) נמכר ב-3,500 שקל. זוהי תגית מחיר מכובדת, ששמה את המכשיר מעל המחירים של רוב מכשירי הדגל המתחרים ולא מעט פאבלטים. בהתחשב באיכות החומרים של הגלקסי, גם קשה לדעת האם המחיר הזה מוצדק.

מבחינות רבות, מכשיר הדגל של סמסונג לא מתבלט על פני המתחרים: אין לו את המצלמה הטובה ביותר, הסאונד הכי מרשים או המסך העשיר ביותר. אפילו הממשק שלו עדיין מסורבל יחסית.

אבל מכשירי הגלקסי הם ידידותיים במיוחד, קלים, נעימים לאחיזה וה-5S אינו שונה. הוא עשיר בגימיקים, כלים ואפליקציות, המסך שלו מצוין ודגם ה-LTE מציג גם מהירות גלישה מרשימה. למי שהתאהב בו, נמליץ להמתין מספר חודשים לירידה במחיר: מחקר שנערך בארה"ב מראה צלילה של 25% במחיר מכשירי הדגל של סמסונג שחלה כשלושה חודשים לאחר הגעתם לשוק. זהו אמנם לא מלך מכשירי האנדרואיד, אך ללא ספק אחד הטובים שבחבורה.