מקומות 20-11: להוריד סרט בשנייה וסטודיו עולמי בשוק משחקי הילדים

11. Wilocity - להוריד סרט בפחות משנייה

השבב של ווילוסיטי, שמאפשר העברת קבצים אלחוטית בקצב הגבוה בעולם, בדרך להיכנס לסמארטפונים

בשנה וחצי האחרונות ווילוסיטי אחראית לשבב המאפשר העברת קבצים אלחוטית בקצב הגבוה בעולם. הישראלית מקיסריה הצליחה לעקוף את ענקית השבבים אינטל והוציאה לשוק את השבב הראשון בתקן ה־WiFi המהיר בעולם - 802.11ad - שמאפשר כבר היום להעביר קבצים בין מכשירים באופן אלחוטי בקצב חלומי של 5–7 גיגה־בייט לשנייה.

שילוב של השבב של ווילוסיטי בסמארטפון, בטאבלט, במחשב נייד, במקרן או בטלוויזיה יאפשר בעתיד תקשורת סופר־מהירה בין מכשירים; למשל, להוריד סרט באיכות HD מהמחשב לסלולרי בפחות משנייה, לגבות במהירות הבזק את תוכן הטאבלט בכונן או להקרין סרט במקרן דרך הטאבלט.

עובדי ווילוסיטי במשרדים בקיסריה. השחקנית הראשונה והיחידה בשוק צילום: נמרוד גליקמן

משום שווילוסיטי היא השחקנית הראשונה והיחידה עד כה בשוק (היא עוקפת שחקניות כגון אינטל, שכבר מפתחת שבב שכזה, וברודקום, ששוקלת לעשות זאת), החליטו ענקיות הטכנולוגיה העולמיות להטמיע את השבב שלה בדגמים החדשים שלהן.

מאז פברואר 2013 משולבת הטכנולוגיה של ווילוסיטי במחשבים ניידים של דל, והיא צפויה להשתלב בטאבלטים של סמסונג ושל יצרניות נוספות בשנה הבאה. נוסף על כך מתחילה ווילוסיטי לעבוד עם ספקיות ציוד התקשורת והנתבים באמצעות שותפות עם סיסקו. סך הכל מכרה ווילוסיטי ליצרניות אלה כמעט שני מיליון שבבים.

כל אלה הגבירו את תיאבון המשקיעים, ובהם סיסקו עצמה, וקרנות ההון סיכון הישראליות וינטג' וג'רוזלם גלובל, שקירבו בשנה החולפת את החברה לרף גיוסי 100 מיליון הדולרים לקראת השלב הבא: שילוב השבב של ווילוסיטי במכשירי סמארטפון. הטמעתם במכשירי כף יד בעלי הספק נמוך, צעד שיאפשר טעינת סרט במשך פחות משנייה, נחשבת לגביע הקדוש, ואם תצליח ווילוסיטי לעשות זאת, היא תירשם בספרי ההיסטוריה של הטכנולוגיה. בינתיים בחברה מדווחים על ניסויים מתקדמים לתקן שיוכל לסייע בהעברת קבצים במהירות עתידנית של 60–100 גיגה־בייט לשנייה ועל אופטימיות רבה באשר לשילוב המוצר בסמארטפונים.

אסף גלעד

12: WatchDox - כלבי השמירה של הכסף הגדול

כשנייקי, סוני, NBC וכמה סוכנויות פדרליות רוצות להעביר קובץ חסוי, הן שולחות אותו דרך ווצ'דוקס

בשוק החם של שיתוף מסמכים, לצד דרופבוקס השווה מיליארדי דולרים ובוקס העומדת לפני הנפקת ענק, עושה חיל חברה ישראלית קטנה. ווצ'דוקס, שהקימו ב־2008 מוטי רפאלין ונעם לבנת, פיתחה טכנולוגיה שמציעה שיתוף מלא של מסמכים ברמת האבטחה הגבוהה ביותר באמצעות מערכות הצפנה המאפשרות נעילה מלאה של המסמכים ואף השמדה שלהם בעת צרה. החברה החלה את דרכה במימון של שלמה קרמר, שעומד מאחורי הצלחות רבות בשוק אבטחת המידע הישראלי דוגמת צ'ק פוינט ואימפרבה, ולאחרונה היה שותף מרכזי במכירת טראסטיר.

עובדי ווצ'דוקס. מבקשת לצמוח, אך בשוק של רכישות ומיזוגים עשויה בסוף להימכר צילום: אוראל כהן

רשימת הלקוחות המרשימה של החברה כוללת כמה סוכנויות פדרליות אמריקאיות בכירות, את נייקי, ששולחת את תוכניות פיתוח הנעליים שלה באמצעות המערכת, כמה חברות ביטוח, אולפנים הוליוודיים, ובהם NBC ותאגיד סוני המפיץ את התסריטים למפיקים באמצעות הטכנולוגיה של ווצ'דוקס, ובנקי השקעות מובילים בארצות הברית, שאחד הגדולים שבהם, בלקסטון, אף הפך למשקיע בחברה.

החברה, שהוקמה ב־2008, גייסה עד היום כ־34 מיליון דולר משלמה קרמר, קרן בלקסטון, שסטה ונצ'רס, מילניום האמריקאית וג'מיני הישראלית. לאחרונה אף רכשה בעצמה את החברה הישראלית InstallFree, המפתחת אפליקציות ניידות, אפשרות לעבודה מרחוק ופתרונות גישה שישולבו בפלטפורמה של ווצ'דוקס. החברה חתמה לאחרונה על הסכם עם ענקית האינטרנט היפנית NTT דוקומו, ובמסגרתו תשווק את הטכנולוגיה של ווצ'דוקס במותג פרטי שלה.

כיום מעסיקה החברה מאה עובדים, מחציתם בישראל, והיתר בארצות הברית ומעט באירופה. על פי הערכות, הכנסות החברה גבוהות מ־30 מיליון דולר בשנה. אמנם החברה שואפת לגדול ולצמוח, אבל בשוק שבו היא פועלת מגמת המיזוגים והרכישות בעיצומה, והיא עשויה להימכר בסוף לאחת מענקיות הטכנולוגיה בארצות הברית.

 מאיר אורבך

Kaltura .13 - כולנו יוטיוב

מערכת ניהול הווידיאו מבוססות הענן שקלטורה מספקת לארגונים מאפשרת כיום גם שידורים חיים וסרטים באורך מלא

גיוס ענק של 47 מיליון דולר בהובלת ענקית התוכנה SAP הפך השנה את קלטורה לאחד הסטארטאפים הממומנים ביותר בישראל. היקף הגיוסים הכולל של החברה עבר את רף 100 מיליון הדולרים, ולכן החברה תוכל לצאת לרכישות ולהכפיל את מצבת כוח האדם שלה ל־400 עובדים.

הנהלת קלטורה. מתחרה בענקיות וידיאו עולמיות

קלטורה הפכה לאחת מארבע החברות הגדולות בעולם המספקות מערכות ניהול וידיאו לחברות וארגונים - בעיקר כאלה שמעוניינות שהלקוחות והמפתחים יעלו תוכני וידיאו משלהם. היא נחשבת ליחידה שמאפשרת לעשות זאת באמצעות מערכת מבוססת ענן וקוד פתוח.

במילים אחרות, קלטורה מספקת לכל חברה וארגון את היכולת להפוך ליוטיוב פרטי. המערכת של קלטורה מאפשרת העלאת תוכני וידיאו לשרתים ארגוניים, ניהולם והפצתם לכל מכשיר. המערכת גם מתחברת לרשתות פרסום ומאפשרת ניתוח של החשיפה לתכנים השונים. 400 אלף ארגונים וחברות משתמשים כיום במערכת של קלטורה, ובהם ענקיות כגון אינטל, אורקל, AT&T, בנק אוף אמריקה, HBO ואוניברסיטת הרווארד.

קלטורה הרחיבה השנה את ההיצע שלה, וכיום לקוחותיה יכולים לא רק להעלות סרטים לפורטל ארגוני, אלא גם להעביר שידורים חיים וסרטים באורך מלא. קלטורה גם מאפשרת עכשיו ללקוחות ליהנות מהכנסות מווידיאו שמתבססות לא רק על פרסום אלא על מנויים בתשלום הצופים בתוכן איכותי.

בסוף השבוע שעבר רכשה את TVinci הישראלית, כדי להכנס למיינסטרים של הטלווזיה. כעת קלטורה תשרת מפעילות תקשורת וחברות כבלים ולווין, ותהפוך אותן למעין נטפליקס פרטי, כלומר תאפשר להן להעביר שידורים בתשלום באמצעות הזרמה של תכני הממיר הביתי לטלפונים חכמים ולטאבלטים. הרכישה תמזג בין שתי חברות בולטות בתחום שייצרו יחד ענקית ישראלית שתחרה בענקיות וידאו עולמיות אחרות, ברייטקוב למשל. בנוסף, היא שמה היום דגש על אפליקציות משלימות לסרטונים - כמו למשל בניית מערך שיעור או מצגת- וכן פיתחה טכנולוגיות המתבססות על ניתוח התנהגות משתמשים ומייצרת מהן המלצות למשתמשים אחרים.

את כל אלה קלטורה מצליחה לעשות בזכות עלייה יציבה במספר הלקוחות, כ־50% בשנה, גידול יציב בהכנסות, רווח תפעולי שמגיע לכדי 80% מההכנסות ומאפיינים פיננסיים שמזוהים בדרך כלל עם ענקיות מחשוב ענן הנסחרות בבורסה: היא לא מאבדת לקוחות ומבצעת עסקאות ארוכות טווח שמאפשרות תחזית הכנסות יציבה.

אסף גלעד

14. CTERA - חיים על ענן משלהם

כמו בשמים, גם הענן הפרטי שסיטרה מציעה ללקוחותיה עשוי להתמזג בעתיד הלא רחוק עם עננים אחרים

בתוך התחום הגועש של אחסון נתונים בענן מצאה לעצמה חברת סיטרה נישה ייחודית: עננים פרטיים (private clouds) שמשרתים גופים עסקיים בבלעדיות, בלי לחלוק את הענן עם גופים אחרים או עם הציבור הרחב. השיטה מאפשרת לאותן חברות ליהנות מיתרונות הענן - אחסון ללא הגבלה וגמישות רבה בעבודה - בלי חששות האבטחה המאפיינות ענן ציבורי.

מייסדי סיטרה, זוהר קאופמן (מימין) ולירן אשל. החברה משתפת פעולה עם אמזון צילום: תומי הרפז

סיטרה הוקמה ב־2008 בידי לירן אשל וזוהר קאופמן ומעסיקה כמאה עובדים במטה בפתח תקווה ובעולם. המייסדים, המנהלים ורבים מהעובדים של סיטרה הם יוצאי חברת סופהוור שרכשה צ'ק פוינט. ואכן, פתרונות החברה מתמקדים ברמת האבטחה ובהצפנה גבוהה.

בין לקוחות החברה ניתן למצוא ספקיות תקשורת בישראל דוגמת בזק ובזק בינלאומי. סוויסקום וטלפוניקה הן שתיים מלקוחותיה בעולם. ב־2013 חתמה סיטרה על אחד מהסכמיה הגדולים ביותר כשנבחרה על ידי ספקית שירותים פיננסיים בארצות הברית בחוזה שהוערך ב־10 מיליון דולר לכל הפחות. סיטרה עובדת בשיתוף פעולה עם ענקיות אחסון דוגמת אמזון, כך שהלקוחות רוכשים מאמזון ודומותיה את תשתית האחסון ומוסיפים לה את התוכנה של סיטרה.

ההערכות הן כי החברה מוכרת בעשרות מיליוני דולרים בשנה, ותקופה זו, שבה נרשם גידול בהכנסות ובמספר העובדים, משמעותית עבורה. בחברה מעריכים שעד 2016 תחום הענן יגדל משמעותית על חשבון האחסון המסורתי. סיטרה פועלת בתחום שבו רכישות ומיזוגים הם חלק בלתי נפרד מהשוק, ואף שמנהליה מאמינים שהיא יכולה לגדול באופן עצמאי, לא מן הנמנע שבעתיד הלא רחוק היא תמוזג לתוך אחת מענקיות המחשוב.

מאיר אורבך

15. Payoneer - שוטף פלוס יבשת

לא קל להיות פרילאנסר המוציא את לחמו באינטרנט, אבל במדינות כמו אינדונזיה, רוסיה, בנגלדש, פקיסטן או סין - הדבר קשה במיוחד. מתכנתים, מעצבים, חברות מסחר קטנות, מתורגמנים וכל מי שמספק שירות למדינות מערביות, עלולים להתקשות מאוד בקבלת התשלום המגיע להם. האפשרות הסבירה ביותר היא להמתין להמחאה, המגיעה במעטפה בדרכים עקלקלות ואחר כך קשה לפדות אותה במטבע המקומי. העברה בנקאית היא בלתי אפשרית במחצית ממדינות העולם, פייפאל מכסה רק 15% ממדינות העולם ולא נכנסת לסין ולהודו, ואפילו גוגל ואפל משלמות לספקים במדינות אלה במזומן.

עובדי פייוניר. מנפיקים 150 אלף כרטיסי חיוב בחודש צילום: אוראל כהן

חברת פיוניר - שאמנם ממוקמת ורשומה בניו יורק, אך הוקמה על ידי הישראלי יובל טל ו־220 מ־350 עובדיה מצויים במרכז הפיתוח והתפעול בפתח תקווה - מציעה פתרון המקל מאוד על העברת תשלומים לספקים קטנים בכל העולם, ובמיוחד במדינות המתפתחות. החברה מספקת כרטיס חיוב מגנטי, הנשלח למקבל התשלום. עם הכרטיס הוא ניגש לכספומט הקרוב ומושך את הסכום המגיע לו. למעשה, הכסף מצוי בחשבון של פאיוניר אותו היא פותחת באמצעות בנקים מובילים כמו בנק אוף אמריקה או ברקליס, והחברה יודעת כמה להוציא לכל בעל כרטיס, תוך שמאסטרקארד ערבה לכל עסקה. המנגנון הזה יכול להבטיח, שגם כאשר מדינת היעד נמצאת במשבר או סכסוך, גופי ענק ערבים לעסקה. העברת הכסף אורכת לא יותר משעתיים - זמן קצר בהרבה משליחת המחאה בדואר או העברה בנקאית שאורכת שלושה ימים בממוצע. בנוסף, החברה מאפשרת גם העברה בנקאית בינלאומית ומקומית ושליחת המחאה במטבע המקומי.

פיוניר לא מתמודדת רק עם המרחק והפערים בשירותי הבנקאות, אלא גם עם מרכיב הסיכון שמשחק תפקיד חשוב מאוד בעבודה עם העולם השלישי. באמצעות עשרות יוצאי 8200 ומומחי מודיעין, מפעילה החברה מערך לניהול סיכונים שיודע להתריע טוב יותר מכל בנק, ועל סמך מקורות גלויים וניתוח פעילות, האם מחזיק הכרטיס משתתף בהלבנת הון עולמית.

כיום מנפיקה פיוניר כ־150 אלף כרטיסי חיוב בחודש - יותר ממה שמנפיקות בארץ לאומי קארד וישראכרט - ועד כה הנפיקה כ־3 מיליון כרטיסים המשרתים מוטבים בפקיסטן, אינדונזיה, סין, רוסיה ומלזיה. הלקוחות שרוכשים את השירות הם אתרי הפרילאנסרים הגדולים בעולם, המספקים עבודה למיליונים דרך הרשת: Elance, oDesk ואפילו Fiverr הישראלית.

סכום העברות הכספים בין עסקים בעולם נאמד בכ־50 טריליון דולר בשנה - מה שמסביר את קצב הצמיחה הגבוה של פיוניר, ויותר מכך את פוטנציאל ההתרחבות העצום שלה. לפי הערכות, החברה מכניסה כיום קרוב ל־100 מיליון דולר בשנה, לעומת 70 מיליון בשנה שעברה. החברה לוקחת עמלה מכל עסקה בהיקף של 2%–3% מעל שער החליפין הבין־בנקאי - זול מבנקים וכרטיסי חיוב. פעילות החברה צומחת בכ־4% מדי חודש, ובכ־40%–50% מדי שנה, והיא מציגה רווחיות נאה מאז 2010. עם זאת, היא עדיין אינה שוקלת הנפקה, ומתרכזת בהתרחבות בשווקים הסיני, ההודי והרוסי.

טל, אגב, ייסד גם את בורדרפרי, חברת התוכנה הישראלית שהונפקה לאחרונה ופועלת בתחום קרוב של המרת מט"ח וניהול פעילות גלובלית של אתרי מסחר אלקטרוני אמריקאיים.

אסף גלעד 

16.Fiverr - זירת מסחר גלובלית לשירותים עצמאיים

שוק הפרילנסרים המגניבים 

פייבר, אחת החברות הייחודיות בשוק האינטרנט בישראל, הוכיחה השנה שהיא יותר מגימיק ושהיא בדרך להגשים את חזונה להפוך ל"eBay של השירותים המקוונים". בתחילת הדרך אפשר אתר החברה לאנשים יצירתיים להציע שירותים מוטרפים תמורת 5 דולר לכל היותר: משתמש פריזאי הציע לשלוח ברכות מצולמות לחבריכם כשברקע מגדל אייפל, ומשתמש אמריקאי הציע לקריין טקסטים קצרים בקולו של שון קונרי. בהמשך הצטרפו גם נותני השירותים הסולידיים יותר: פיליפינים שיכתבו מצגת עסקית, אינדונזים שיכתבו לכם כל תוכנה, ואמריקאים שיאיירו לכם תמונת פרופיל.

אם עד כה צצו ברשת סיפורים על פייבריסטים שמרוויחים מספיק כדי לעזוב את העבודה הקבועה או לקנות דירה, השנה האתר שבר את שיא הרגש כשנותנת שירות באתר הרוויחה מספיק כדי להגיש בקשה לאימוץ ילד.

מייסדי פייבר, מיכה קאופמן (מימין) ושי וינינגר. התשלום המרבי באתר עלה ל-5,000 דולר צילום: אוראל כהן

עם הזמן זנחה פייבר את מגבלת "הכל ב־5 דולר" והעלתה בהדרגה את סכום התשלום המקסימלי עד לכ־5,000 דולר. סכום זה כבר פונה לספקי שירותים מקצועיים המתאימים ללקוחות עסקיים: מעצבים, מתכנתים, מפיקי וידיאו ויועצים. כך הפכה החברה למתחרה ישירה לאתרי פרילאנסרים גדולים כמו oDesk או Elance, כשהיא מציעה שירות מהיר הרבה יותר. בעוד באתרים הוותיקים נדרש הלקוח לנהל משא ומתן על המחיר ולהציג תוכנית עבודה משותפת, השירותים בפייבר מוצעים למכירה כמו מוצר ב־eBay: מזמין השירות מקיש על הקישור וסוגר את העסקה ישירות עם נותן השירות.

פייבר גובה עמלה מכל עסקה, ועל פי הערכות הכנסותיה השנתיות מגיעות ל־15–10 מיליון דולר. בשנה האחרונה עברה החברה לבניין משלה בתל אביב, גדלה מ־50 ל־120 עובדים ופתחה משרדים בניו יורק ובמיאמי. מספר השירותים המוצעים בה צמח מ־1.5 מיליון בשנה שעברה לכ־3.5 מיליון כיום.

אם להסתמך על התחזיות לשוק התעסוקה, עתידה של פייבר לא רע: כ־25%–30% מכוח העבודה האמריקאי מורכב מפרילאנסרים, והתחזית מדברת על 50% ב־2020. השוק שמגלגל כיום 180 מיליארד דולר צפוי לצמוח ל־250 מיליארד עד תום העשור.

אסף גלעד 

17. TabTale - משחק ילדים

עם 250 אפליקציות ו־300 מיליון הורדות הפכה טאבטייל בזמן קצר לסטודיו עולמי מוביל בשוק משחקי הילדים

טאבטייל הוקמה מתוך מצוקה אישית. מייסדי החברה שגיא שליסר, אורן קושניר וניר בז'רנו, היו אבות צעירים כשחיפשו אפליקציות חינוכיות איכותיות המתאימות לילדיהם. כשלא מצאו כאלה, החליטו לפעול בעצמם ולהמציא מחדש את ספרות הילדים בעידן הטאבלט. החברה החלה ליצור גרסאות מצוירות ואינטראקטיביות לסיפורי ילדות קלאסיים, שזכו להכרה בקהל היעד.

אלא שהזמן והשוק עשו את שלהם, וב־2012 הפכה טאבטייל לחברת משחקים שכיום היא אחת המובילות בשוק האייפד. השינוי החל בחג המולד של סוף 2011, כשהחברה השיקה את Christmas Tale, אפקליציית־ספר של אגדות חג מולד שכללה גם משחקונים לגיל הרך. האפליקציה צברה מיידית חצי מיליון הורדות ולצדה השיקה טאבטייל אפליקציות חג נוספות כמו משחק המדמה אפיית עוגיות זנגוויל.

מייסדי טאבטייל (מימין לשמאל): ארן קושניר, ניר בז'רנו ושגיא שליסר. עולים בגיל, נכנסים לרשתות החברתיות צילום: עמית שעל

מאז השיקה טאבטייל יותר מ־250 אפליקציות לילדים בני 3–12 בקצב שמגיע לאחרונה ל־10–6 בחודש. הילדים ממשיכים להיות מעורבים בפיתוח התוכן, ובכל ביקור במשרדי החברה ניתן למצוא חבורות של ילדים שמשתוללים במסדרונות ונותנים משוב לאפליקציות.

בין האפליקציות הפופולריות של טאבטייל נמנות The Wheels on the Bus, אפליקציית שירים לילדים הכוללת גם משחקים ופאזלים, Hot Dog Hero, המדמה בישול נקניקיות, ו־Enchanted Fairy Spa ו־Fairy Face Saloon, המדמות טיפוח, איפור וסטיילינג לנסיכות ופיות. על פי חברת הדירוג App Annie, האפליקציות הפופולריות ביותר של החברה הן ספרי ילדים כמו "בגדי המלך החדשים", "הצרצר והנמלה" ו"תיבת נוח", המוצעים בתשע שפות.

הכנסות החברה מוערכות ב־10–20 מיליון דולר בשנה, רובן מרכישה של טובין וירטואליים במשחקים חינמיים. באפליקציית Baby Outdoor, למשל, הילדים מקימים מחנה בטבע כשהם רוכשים ציוד כמו אוהלים ופנסים במטבעות וירטואליים — שאותם קונים בכסף אמיתי.

בסיס המשתמשים הגדול אפשר לחברה להקים מערכת ניתוח נתונים שמפלחת את התנהגות המשתמשים ויודעת להסיק מה מעניין את הילדים ומה גורם להם לשחק יותר.

השנה, לאחר שחצתה את רף 300 מיליון ההורדות, מנסה טאבטייל להרחיב את קהל היעד שלה באמצעות המותג Crazy Labs, שיציע לבני 13 ומעלה משחקי קז'ואל ויראליים. לעלייה בגיל יתרון נוסף - היא מכניסה את טאבטייל לעולם הרשתות החברתיות. המותג גם יאפשר לחברה להפיץ משחקים של אולפנים חיצוניים, שיהפכו אותה לשוק של אפליקציות.

מגמת הצמיחה של טאבטייל נמשכת, וכיום היא עובדת בשיתוף מותגי ילדים פופולריים כמו דובוני אכפת לי או Winx Club על פיתוח משחקים בשילוב דמויותיהם, ופועלת לשילוב מובנה של האפליקציות שלה בטאבלטים של טויס אר אס ובקרוב גם בסמסונג וב־LG. לחברה מאה עובדים במשרדים המרכזיים ברמת החייל בתל אביב ועוד 70 עובדים בבולגריה ובמקדוניה, העוסקים בבניית המשחקים לאחר שעוצבו בארץ.

 אסף גלעד

18. CredoRax - גיהוץ מרוחק

מערכת סליקה לעסקה בינ"ל כעסקה מקומית

היקף הקניות הגלובליות באינטרנט הולך וגדל משנה לשנה, אך מתברר שהעסק רחוק מלהיות אידיאלי: 30% מהרכישות ברשת מבוטלות על ידי אחד הבנקים המעורבים בהעברת הכסף. בכל עסקת אשראי בינלאומית מעורבים שני בנקים: הבנק המקומי של מבצע הקנייה והבנק המשרת את האתר הקמעונאי. בדרך כלל מדובר בבנק גדול, שערב לעסקה ומזכה את חשבונו של האתר עוד לפני שכספו של הרוכש מגיע. אולם פעמים רבות, בנקים מערביים גדולים מסרבים לאשר עסקאות מול לקוחות ובנקים ממדינות פחות מתקדמות.

קרדורקס הישראלית מציעה פתרון לאתרי הקניות המתוסכלים, שמפסידים עסקאות בשל הדאגנות הבנקאית: לסלוק את הכסף במדינת היעד של הרוכש, כאילו מדובר בעסקה מקומית. זאת, תוך שהיא אומדת את הסיכון הצפוי בכל רכישה.

CredoRax. עוזרת לכם לגהץ צילום: עמית שעל

אולם לצורך ביצוע העסקה בעצמה, קרדוקס היתה צריכה להפוך לבנק - וזה לא היה פשוט. כשלפני ארבע שנים הגיע מנכ"ל החברה יגאל רותם למשרדי ויזה בלונדון, הוא נזקק למסע שכנועים כדי לקבל מעמד של בנק, שהצליח רק לאחר שבוויזה היו משוכנעים שהרעיון ממילא ייכשל. אולם כיום קרדורקס היא שותפה גדולה יותר של ויזה ומאסטרקארד מאשר כל הבנקים הישראליים. לאחר שקיבלה רישיון אירופי היא מסייעת בסליקה ב־27 מדינות באירופה, והיא מתקרבת לקבלת רישיון ביפן ובארה"ב. כך היא מתחרה באופן ישיר בבנקים הבינלאומיים כשהיא גוזלת מהם עסקאות בינלאומיות, והופכת את עצמה ליעד רכישה אטרקטיבי מצדן.

יתרונה המרכזי של קרדורקס הוא הגמישות שלה בהשוואה לבנקים המורגלים למהלכים בירוקרטיים במיוחד, ומצליחים לשרת פחות טוב את העולם הדיגיטלי. החברה חוסכת את הצורך של סולקים לאשר עסקאות דרך נוטריונים או רשמי החברות בעולם, ופותחת חשבון בתוך שעות ולא במשך שבועות.

לאחר שבשנה שעברה סלקה קרוב ל־600 מיליון דולר, קצב הסליקה השנתי הנוכחי של קרדורקס כבר עומד על מיליארד דולר. הכנסותיה בשנה שעברה עלו על 50 מיליון דולר, מעמלות שנגבו על העסקאות. החברה מעסיקה כ־170 איש, מהם 55 בהרצליה, 30 בבוסטון ו־75 במלטה, וחתומה על השקעות הון סיכון בסך 85 מיליון דולר ממשקיעי צמרת ובהם בלאמברג קפיטל, FTV ומובייל אינטרנט קפיטל היפנית. לצד אתרי קניות, ניתן למצוא בין לקוחותיה גם חברות סליקה כמו אופטימל פיימנט, המשתמשות בפתרון שלה עבור לקוחותיה וכך מאפשרת להם עסקאות רבות יותר.

 אסף גלעד

AnyOption. 19 - הברירה הטבעית

פלטפורמת מסחר מקוון באופציות בינאריות 

אניאופשן היא חברת מסחר באופציות בינאריות שמקפידה להישאר מתחת לרדאר התקשורתי וכצפוי מגלגלת מיליונים רבים. הצלחתה וצמיחתה בשנה האחרונה נותנות לה רוח גבית במסגרת מהלכים שהיא מנהלת כיום להנפקה בבורסה של לונדון — בורסה הנחשבת ידידותית לחברות מסוג זה — לפי שווי של כ־200 מיליון דולר.

אניאופשן נחשבת לאחת החברות הוותיקות בתחום האופציות הבינאריות ומהראשונות לחסות תחת הסדרי הרגולטורים הבריטים. ב־2012 הפכה לחברה הקפריסאית הראשונה שקיבלה רישיון לפעילות מסחר באופציות בינאריות באי, ובשנה שעברה הפכה לשנייה בעולם המאפשרת לסחור באופציות בינאריות של ביטקוין.

משרדי AnyOption

ייחודה של החברה הוא באספקת פלטפורמה למסחר באופציות בינאריות, שמאפשרת למשווקים עצמאיים באינטרנט לשכפל אותה, להעבירה לשפה המקומית בכ־140 מדינות ולשווק תחת המותג שלהם. אופציות בינאריות הן מכשיר פיננסי בעל מרכיב סיכון גבוה שמעניק תשואה קבועה וידועה מראש במקרה שבעליהן חזה נכון את כיוון השינוי בנכס הבסיס, או לוקחות את רוב כספו במקרה של טעות בתחזית.

על פי חברת המחקר IVC, מייסד החברה והעומד בראשה הוא שי בן אסולין, מוותיקי ענף האופציות הבינאריות בישראל. מנהל הטכנולוגיות של החברה הוא גיל מלר, לשעבר בכיר בפלייטק שניהל בין השאר את פיתוח משחקי הקזינו בפלייטק. החברה רשומה בקפריסין ובאמצעותה מחזיקה את חברת הפיתוח והתפעול הממוקמת ברמת החייל בתל אביב ומעסיקה 200 עובדים.

אסף גלעד

Zerto. 20 - לדלג בין עננים

מערכת לגיבוי משאבים ארגוניים הנמצאים על ענן 

חברת זרטו של האחים זיו ועודד קדם מסייעת לארגונים באחת מנקודות התורפה של השימוש במחשוב הענן: האפשרות לעבור משירות ענן אחד לאחר. חברות שהעלו לענן את המייל הארגוני, מערכת הלקוחות או מערך המשאבים שלהן, מגלות שבעת מעבר לשירות ענן מתחרה הן עלולות לאבד את כל התוכן - סיכון ששום חברה לא תהיה מוכנה לקחת. ספקי האחסון בענן, מצדם, נהנים מהחסם הגבוה המונע את עזיבתם, והם מגדילים את עלות האחסון.

מימין למטה: מייסדי זרטו, עודד וזיו קדם. למעלה: גיל לבונאי וליאת נחמני. יעד חם לרכישה על ידי ענקיות האחסון צילום: עמית שעל

זרטו מציעה שירות המגבה את היישומים הארגוניים, כך שקל להעבירם מענן לענן בגמישות. השירות הייחודי הפך אותה ליריבה מרה לא רק של ספקיות הווירטואליזציה לעסקים, ובהן EMC ונטאפ, אלא גם של ענקיות הנכנסות לשירותי הענן, ובהן מיקרוסופט, אמזון, AT&T, ורייזון, בריטיש טלקום וטלפוניקה.

השנה האחרונה היתה מוצלחת במיוחד עבור החברה הישראלית: הכנסותיה גדלו פי שלושה והן נעות בין 10 ל־15 מיליון דולר. גם מספר הלקוחות גדל פי שלושה ל־400, ועמם נמנים פוג'יטסו, חברת הביטוח ההולנדית IGN ורשת ג'יימס ריצ'רדסון אוסטרליה. השוק שבו פעילה זרטו מגלגל 3 מיליארד דולר, ובקצב הגידול שצפוי לה, פי 5–6 בשנה, היא הופכת ליעד חם לרכישה על ידי ענקיות האחסון והתוכנה הארגונית.

אסף גלעד