דו"ח טכנולוגי
תילחם בעוני? תוכיח: פוליטיקה בשיטת קיקסטארטר
המודל של אתר מימון ההמונים הפופולרי עשוי להגיע לפוליטיקה ולהשפיע על שיעורי ההצבעה הנמוכים בעולם המערבי, חבר פרלמנט בריטי רוצה להעניש את מי שגנב את החרב הקסומה הווירטואלית שלו והבית הלבן נחסם בוויקיפדיה
באירופה נערכו לאחרונה בחירות לפרלמנט האירופי. בבריטניה, שהיא חלק בעייתי מהאיחוד, נשמעו אחרי הבחירות טענות רבות על כך שהבוחרים אדישים, שלא בא להם לצאת מהבית ושכתוצאה מכך נרשמה עליה ניכרת בכוחם של הקיצונים - שהלכו לקלפיות בהמוניהם. זה שטיק שהימין הדתי האמריקאי קלט כבר לפני 25 שנה: פחות חשוב מי נמצא ברשימת הבוחרים; הרבה יותר חשוב מי מגיע לקלפי.
הבעיה של מצביעים רבים היא שהם לא מוכנים יותר להצביע למפלגות שאכזבו אותם בעבר, אך לא רוצים לתמוך במועמד שהסיכוי שלו להיבחר קלוש. התוצאה היא מעגל חוזר של היעדרות מהקלפי, כי מה הטעם להצביע אם בסוף רק אותם פוליטיקאים מקושרים ומאכזבים מרוויחים מההצבעה. ואולי, חושב קורי דוקטורוב, צריך לפתור את הבעיה הזו על ידי העתקת מודל שמצליח בתחום האינטרנט: קיקסטארטר.
במודל זה, המועמד לא יבקש את קולו של המצביע; הוא יבקש, במקום זה, את התחייבותו להצביע לו - אם המועמד יצליח לארגן מספר מספיק של תומכים דומים. למשל, בשיטה הבריטית האזורית, אם המועמד יצליח להוכיח שיש לו מספר תומכים שקרוב למספר המצביעים של חבר הפרלמנט המכהן. למשל, בשיטה הישראלית - אם המועמד יוכיח, קרוב ליום הבחירות, שיש לו מספיק תומכים כדי לעבור את אחוז החסימה.
כלומר, כמו שבקיקסטארטר אתם מתחייבים לשלם עבור פרוייקט, אבל פטורים מלשלם עליו אם הפרוייקט לא גייס את הסכום שהוא התחייב לגייס, כך תתחייבו להצביע למועמד - אבל תעשו זאת בפועל רק אם הוא יוכיח שיש לו סיכוי.
הגונב מגנב (ולוחם. וקוסם. וכהן) אינו פטור
טוב, מי גנב את החרב הקסומה של חבר הפרלמנט מייק וות'רלי? הוא ממש רוצה אותה בחזרה והוא עצבני. וות'רלי הוא שחקן World of Warcraft. הוא גם היועץ לענייני קניין רוחני של ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון. וות'רלי הגיש לאחרונה הצעת חוק שקובעת שאם גנבו ממך חפץ וירטואלי, הגנב יצטרך לתת על כך את הדין כאילו זו היתה גניבה של חפץ פיזי לגמרי.
ההגיון של וות'רלי פשוט למדי: שחקנים מוציאים כסף, לעתים כסף רב, וזמן (הרבה יותר מדי ממנו) על פיתוח הקניין של הדמויות שלהם. זה כסף אמיתי וזמן אמיתי, גם אם המוצר הוא וירטואלי. מפח הנפש במקרה של גניבה אמיתי לגמרי. הגיע הזמן, הוא אומר, שהחוק יתייחס לגניבה כזו כאל גניבה של ממש.
יש מספר תקדימים בנושא, אבל הם כולם תקדימים שיפוטיים, כלומר בית משפט קבע שעל גניבה וירטואלית חלים החוקים של גניבה ממשית. החוק של וות'רלי, אם יעבור, צפוי להיות אחד הראשונים בתחום. וות'רלי אמר שהוא לא יילך למשטרה אם יגנבו ממנו חפץ בשווי חמישה ליש"ט - וזה כנראה נכון גם למצב של גניבה פיזית.
תקשורת אנונימית? לא אצל פוטין
הבחירות האחרונות שגנב האוטוקרט הרוסי, ולדימיר ולדימירוביץ' פוטין, לפני כשנתיים, הותירו אותו בהלם קל. לראשונה בקריירה שלו נרשמה התנגדות עממית של ממש למשטר שלו. לא מספיק כדי לגרום לו להפסיד בבחירות הגנובות, כמובן, אבל מספיק בשביל שזה יהיה מעיק. אף אחד לא יכול לומר על פוטין שהוא לא אורגניזם לומד ואחרי שהוא קלט שההתנגדות מגיעה מהרשת, התמקד בצנזור שלה. בלוגים נדרשו לקבל רשיון תקשורת; הממשלה לקחה לעצמה סמכויות לסגור אתרים; אתרי אופוזיציה נסגרו כחלק מ"מלחמה בפורנוגרפיה"; ושאר תרגילים דומים.
עכשיו גם TOR, כלי האנונימיזציה הפופולרי, נמצא על הכוונת. משרד הפנים האימתני של רוסיה, ה-MVD, הוציא עכשיו חוזה על ראשו: הוא מוכן לשלם 111,000 דולר עבור כלי שיוכל לפרוץ את ההגנות של TOR ולזהות את המשתמשים שלו. החוזה, כמובן, פתוח לחברות רוסיות בלבד.
על פניו, היכולת של ה-MVD למצוא מישהו שיפרוץ את TOR תמורת סכום כה זעום, אחרי שה-NSA השקיעה בכך עשרות מיליונים אם לא יותר, נראית מוגבלת. מצד שני, זכור הסיפור ההוא מימי המלחמה הקרה, על המאמצים הבלתי נלאים שהשקיעה נאס"א בפיתוח של עט שיהיה מסוגל לתפקד בתנאי אפס כבידה. זה עלה לה כמה שנים וכמה מיליונים. הקוסמונאוטים הרוסים פשוט לקחו איתם עפרונות.
ויקיפדיה נגד הקונגרס
דיווחנו לפני כשבועיים על כלי חדש: חשבון טוויטר שמצייץ אוטומטית את העריכות בוויקיפדיה שמתבצעות מכתובת ה-IP של הקונגרס האמריקאי. שבועיים זה גם משך הזמן שלקח לוויקיפדיה להגיע למסקנה שהיא צריכה לחסום את יכולת העריכה של אנשים שעובדים מהכתובת הזו - אם הם שומרים על זכותם לאנונימיות.
הקונגרס הוא מקום גדול. עובדים בו אלפי אנשים. חלק מהם, הסתבר לוויקיפדיה, מנצלים את זכותם לערוך אותה כדי לבצע בה מעשים מגונים. כמו, למשל, להעלות את הטענה שתיאוריות קונספירציה על הנחיתה על הירח הן פרי עבודתה של הממשלה הקובנית, או להאשים אתר שמדווח על ההתפרצויות המשונות שמגיעות מגבעת הקפיטול כאתר "טרנסופובי".
לוויקיפדיה נמאס והתוצאה היתה איסור עריכה אנונימית מגבעת הקפיטול במשך עשרה ימים, עם אופציה להארכה. עובדי הקונגרס עדיין יכולים לערוך את ויקיפדיה, אבל הם יצטרכו לוותר על זכותם לאנונימיות. חלק מהאנשים בוויקיפדיה טענו שמדובר בענישה קולקטיבית של כמעט 10,000 איש בגלל פעולות של אנשים בודדים, אבל את הטענות האלה צריך להפנות למי שמנצל לרעה את האנונימיות.
קצרצרים
1. שתי רשתות חברתיות חדשות מנסות לשבור את המודל המונופוליסטי של פייסבוק. זו, כידוע, מתמחה בלמכור אתכם אותך למפרסמים אבל כשהעלו את הרעיון שהיא תחזיר למשתמשים חלק מההכנסות שלה, צוקרברג וחבורתו אפילו לא צחקו. הרעיון של הרשתות החדשות פשוט למדי: הן ימכרו אתכם במודע למפרסמים - אבל בתמורה יחזירו לכם אחוז מסוים מההכנסות, במקרה של אחת בשם Bonzo Me - כ-80% מהן. והאמת, למה לא? בעידן שבו כל אדם יכול למכור את עצמו תמורת פרסומות, למה שהוא לא יקבל כסף? למה שלא נהפוך כולנו ללוח מודעות למוצרים שאף אחד לא צריך ונמדוד את הערך שלנו על פי תג המחיר שחברת הפרסום שקרכלשהו, הונאה ובניו מוכנה לשים עלינו? לפחות שלושה סקטורים ירוויחו מהמהלך: הפרסומאים, כמובן; הטרשות החדשות, שיגזרו את קופון התיווך; והפסיכולוגים שיצטרכו לטפל בכולם אחר כך.
2. אם מישהו היה צריך עוד הדגמה לכך שאנחנו משתפים הרבה, הרבה יותר מידע מכפי שזה בריא, מגיעה האפליקציה Homer ומספקת את הראיות. האפליקציה דורשת מכם לצלם את מסכי הבית שמכילים את האפליקציות שלכם ואח"כ מחברת אתכם לאנשי קשר. היא מוסרת להם תיאור של האפליקציות שלכם; ואתם מקבלים תיאור של האפליקציות שלהם. האפליקציה מתארת את עצמה ככלי לגילוי אפליקציות (שאיכשהו עבר את הסינון של אפל), אבל רמת הקריפיות שלה היא 8 בסולם אריק שמידט. למה אדם שפוי יעשה לעצמו את זה, לא ברור לי.
3. עוד יום רע לגוגל גלאס: אחד מכנסי הקומיקס הגדולים בארה"ב, Comic-Con, אוסר על שימוש בגוגל גלאס במהלך הכנס. לפני שנה, משקפי הריגול של גוגל היו הצלחה ניכרת בכנס. השנה כבר לא כל כך. כן, ההנחיה מגיעה מההנהלה, שחוששת שישתמשו במשקפיים כדי לתעד סרטונים שמוצגים לראשונה ובאופן אקסקלוסיבי לבאי הכנס, אבל המשתמשים לא מוחים. כשקהל הבית שלך אדיש או עוין למוצר, הגיע הזמן לגנוז אותו.