הלחימה דחפה 250 אלף איש לקמפיין אנטי ישראלי

לרשת בתי הקפה סטארבקס היה חשוב בסוף השבוע לפרסם הודעה דחופה. "השמועות שלפיהן סטארבקס או מנכ"ל החברה הווארד שולץ מספקים תמיכה כספית לממשלת ישראל או לצבא הישראלי הן שקריות לחלוטין", נאמר בה. "פשוט לא נכון שסטארבקס העבירה חלק מרווחיה לממשלת ישראל או לצבא הישראלי".

מה הביא את רשת בתי הקפה הגדולה בעולם לפרסם הבהרה כזו? היא פשוט נכללה, שלא באשמתה, בקמפיין נרחב להחרמת ישראל שבימים האחרונים צובר תאוצה משמעותית, ואשר מנוהל דרך אפליקציית המובייל Buycott. סטארבקס אולי תינצל מהחרם הנוכחי, אבל ההצלחה של הקמפיין על רקע מבצע צוק איתן, לצד העניין הגובר בחרמות נגד מוצרים ישראליים, עלולה להפוך לאיום ממשי על חברות ישראליות או כאלו שפועלות בישראל.

מגמה חדשה בהחרמות

קמפיין חרם נגד מוצרים ישראליים, כמחאה על מדיניות ישראל בשטחים, אינו דבר חדש. ישראל מתמודדת עם מהלכים דומים זה שנים רבות, וברמה התאגידית חלקם אף זכו להצלחה בדמות החלטות של גופים פיננסיים לא להשקיע בארץ. אבל ברמה העממית נראה שעד צוק איתן התקשו קמפיינים אלו לגייס תומכים מחוץ לחוג קטן של פעילים.

צילום: איי פי

ואולם, בשבועות האחרונים מתחילה להסתמן מגמה חדשה. אחת הדוגמאות לכך היא ההצלחה שממנה נהנית בשבועות האחרונים אפליקציית Buycott. האפליקציה, שהושקה ב־2013, לא פותחה במטרה לנהל חרם נגד ישראל, אלא כפלטפורמה לניהול מאבקים צרכניים מכל סוג שהוא: מתחומי הבריאות ועד לנושאים כמו זכויות עובדים.

יוזמי קמפיינים יכולים ליצור קמפיינים שונים בעד או נגד חברות מסוימות, על סמך מטרות שהם רוצים להשיג. המשתמש יכול לבחור באילו קמפיינים הוא רוצה לקחת חלק. בבואו לסופרמרקט הוא יכול לסרוק את הברקודים של המוצרים השונים באמצעות האפליקציה, וכך לקבל מידע על החרמות רלבנטיות. ואכן, Buycott שימשה כבסיס, מוצלח יותר או פחות, לניהול קמפיינים צרכניים. אבל מבצע צוק איתן הביא, כך נראה, לרמות פופולריות חדשות.

נכון לשבת, הקמפיין הפופולרי ביותר באפליקציה קורא להחרים מוצרים ישראליים מכל סוג, או מוצרים של חברות שתומכות בישראל. יותר מ־11 אלף איש הצטרפו ב־24 השעות האחרונות, ובסך הכל חברים בו רבע מיליון משתמשים. במקום השני? קמפיין נגד מוצרי התנחלויות עם כ־136 אלף תומכים. לקמפיין פרו־ישראלי יש פחות מ־3,500 תומכים.

סטארבקס נאלצה לפרסם את ההודעה המכחישה כל קשר לישראל, אחרי שנכללה ברשימת החברות שיש להחרים את מוצריהן במסגרת הקמפיין הפופולרי ביותר. לצדה ניתן למצוא ברשימה שמות בולטים של חברות מקומיות ובינלאומיות שפועלות בישראל כמו נסטלה, קוקה־קולה, טבע, מוטורולה ו־HP, וכן חברות שמוכרות מוצרים ישראליים דוגמת וולמארט. הרשימה, כך נראה, אינה ממצה ונעדרות ממנה חברות רבות בעלות נוכחות בולטת בישראל, דוגמת מיקרוסופט ואפל. במקביל סובלת הרשימה מאי־דיוקים וכוללת, למשל, את החברה־האם של ברגר קינג שלא פעילה בארץ.

השמועה התפשטה ברשת

הזינוק בתעבורת האפליקציה החל לפני שלושה שבועות, אמרו מפתחי האפליקציה. לדבריהם, הזינוק היה ללא כל פרסום לאפליקציה, שהפכה לפופולרית במיוחד בבריטניה ובהולנד וגם בכמה מדינות במזרח התיכון. אחת הסיבות להתפשטותה היא שימוש נרחב ברשתות החברתיות.

ספק אם קמפיין חרם של רבע מיליון תומכים לא בהכרח מחויבים מהווה איום כלכלי, אבל אם יש משהו שחברות ישראליות וכאלו שפועלות בישראל צריכות לדאוג ממנו זו המגמה. לפי נתוני גוגל, העניין בחרמות אנטי־ישראליים עלה באופן חסר תקדים.

שירות גוגל Trends מאפשר לעקוב אחר מגמות ושינויים במושגי חיפוש שונים לאורך זמן. לפי נתוני השירות, החיפושים של השאילתה Boycott Israel על נגזרותיה השונות נמצאים בעלייה חדה. השירות מדרג את העניין בשאילתה כלשהי בסולם של 0 עד 100, שמתייחס לכמות החיפושים של שאילתה מסוימת ביחס לכלל החיפושים שבוצעו בגוגל באותה תקופה. בימי שגרה זוכה שאילתה זו לדירוג שנע לרוב בין 2 ל־5. בזמן מבצע עופרת יצוקה בינואר 2009 קיבלה השאילתה ניקוד של 38. ביולי שעבר הגיע הניקוד ל־40, אבל בשבוע וחצי הראשונים של אוגוסט קיבלה השאילתה את הניקוד הגבוה ביותר, 100, שמצביע על זינוק משמעותי בכמות החיפושים שלה. העניין בשאילתה גבוה במיוחד בישראל, מלזיה, בריטניה, צרפת, קנדה, אוסטרליה וארה"ב.

ישראל מתמודדת עם יוזמות חרם זה שנים רבות, ואולם עבור חברות ישראליות הטרנד הנוכחי שמסתמן באפליקציית Buycott ובגוגל הוא אולי מדאיג יותר. לא מדובר כאן ביוזמה שמטרתה העיקרית היא יצירת יחסי ציבור, אלא בקמפיין עממי שאם יצבור תאוצה משמעותית עוד יכול להפוך לאיום כלכלי.