עבר, הווה ועתיד: הפעילות המקוונת של חמאס במבצע צוק איתן

במהלך מבצע "צוק איתן" עשו החמאס, ותומכיו במעגלים השונים, שימוש נרחב באינטרנט וב"תקשורת החדשה" לצרכיהם וזאת באופנים שונים: הפצת מידע אודות הפעילות המבצעית של גדודי עז א-דין אלקסאם ושיגורי הרקטות; תמונות של הרס ונפגעים; תעמולה למול תושבי עזה, הרשות הפלסטינית, העולם המוסלמי, ישראל והקהילה הבינלאומית; יצירת דיסאינפורמציה למול תושבי ישראל לשם הפחדה ולמול הקהילה הבינלאומית לשם העצמת מימדי ההרג והזוועה.

במקביל דווח על פריצה לאלפי אתרים ישראליים קטנים ובינוניים והשחתתם, כמו גם נסיונות להפיל ולפרוץ לאתרי ממשל שונים בישראל. אולם גם כאן נרשמה ותועדה פעילות ערה של דיסאינפורמציה. ככלל ניתן לומר כי הפעילות המקוונת המגוונת של החמאס וגורמים שונים התומכים בהם לא חרגה מדפוסי פעולה מקוונים קודמים אותם ראינו במבצעים ועימותים קודמים במהלך השנים האחרונות.

דף פייסבוק שנפרץ על ידי האקר פלסטיני

גם באלו היינו עדים להכרזות בעברית משובשת ולסרטוני הפחדה כלפי תושבי ישראל, לתמונות של הרס והרג ולנסיונות פריצה לאתרים רבים ושונים. כמו בעימות הקודם, כך גם עתה אף דווח על טענות פלסטיניות לפריצה לשידורי ערוצי 2 ו-10. במהלך המבצע הפעילו החמאס, ובעיקר גדודי עז א-דין אלקסאם, נוכחות עקבית ברשתות החברתיות ובדגש על הטוויטר, שם תפעל האחרון שלושה חשבונות שונים (בערבית, אנגלית ועברית). עם זאת כולם הושבתו במהלך המבצע ואחרים החלו לפעול בצורה חלקית ביותר, אם בכלל (לאחר השבתתו, לא אותרה פעילות חלופית בחשבון שבשפה העברית).

עם זאת ניתן לעמוד על מספר דגשים ובכללם פעילות ערה ברשתות אלה ובדגש על הפעילות בטוויטר; במהלך המבצע פורסמו נטילות אחריות לשיגורים שונים לעבר ישראל, על עימותים צבאיים כמו גם על מבצעים מיוחדים דוגמת שיגורי המזל"טים ופעילות הקומנדו הימי של החמאס בזיקים. הודעות אלה פורסמו (על פי רוב בחשבון בשפה הערבית) בתדירות גבוהה יחסית וקרוב לזמן אמת. דבר אשר יש בו כדי להעיד על קשר של מפעילי החשבון לגורמי השטח המבצעיים בקרב גדודי עז א-דין אלקסאם. לכל הפחות קשר תקשורתי שוטף, אם לא פיזי. עם זאת תועדו מספר מקרים בהם הדיווח החמאסי התפרסם לאחר הודעה בתקשורת הישראלית.

הדיסאינפורמציה חוגגת

זירה נוספת היא משלוח מסרונים של דיסאינפורמציה מוחלטת אשר כמה מהם נשלחו במהלך המבצע לרבים מתושבי ישראל, לצד שמועות רבות אשר אפפו את הרשתות החברתיות ובעיקר את הווטסאפ, אשר חלקן התבסס על מידע אמיתי כמו גם על מידע שהפיץ החמאס. לצד זאת בוצעה במהלך המבצע הפצת כרזות אינטרנטיות מטעם גורמים שונים ובהן מסרים קצרים וקליטים בדגש על מספר הנפגעים וההרס בחתכים שונים. בכך ניתן לראות אימוץ פעילות דומה ברשתות החברתיות בה נקט דובר צה"ל כבר במבצע "עמוד ענן".

בזירת ההתקפות הקיברנטיות נרשמו קריאות לתקיפות ממוקדות נגד מגזרים שונים ובכללם; ממשל, תקשורת, בנקאות, פטרוכימיה, לצד פרסום הנחיות לביצוע מתקפות מסוג מניעת שרות. אכן דווח כי "מאז תחילת צוק איתן נרשמה עליה בנסיונות לתקוף את הצבא קיברנטית", כמו גם הטענה כי כמות ההתקפות שחווה ממשל זמין במהלך המבצע "פי שלושה מאשר בעמוד ענן" והודעה של השב"כ וצה"ל על סיכול "מתקפות סייבר של האקרים פרו-פלסטינים". מהפרסומים ניתן ללמוד כי נסיונות התקיפה היו רחבי היקף ובשיעורים גבוהים משמעותית מבעבר ומעיתות שגרה.

זירת הרשתות החברתיות הפכה לאחד מעמודי התווך של לוחמת הסייבר הפלסטינית

מבצע זה, לפני ותוך כדי הפעילות הקרקעית, כוון בעיקרו כלפי האוכלוסיה האזרחית והעורף בישראל. כך גם הפעילות המקוונת של החמאס והתומכים בו. לאור המענה הנוכחי הטוב יחסית לאיום הרקטי שהוצג במהלך המבצע, המודעות הגוברת לאיום המנהרות, לצד הנסיונות שכשלו לפעילות אוירית ואף ימית נגד ישראל, כל אלו מעצימים את מקומה של הזירה האינטרנטית והקיברנטית ככלי אפשרי וכזירת איום נוספת כלפי ישראל בעימותים הצבאיים הבאים ואף בעיתות שגרה.

יתרונותיו של מרחב זה הוא בעמימות הפעולה, בהעדר צורך בתווך הפיזי ובהעדר משמעות למרחקים גאוגרפיים. לפיכך לא מן הנמנע כחלק מלקחי "צוק איתן" יפעל החמאס ליצירת יכולות וכלים, תוך שיתופי פעולה מקוונים לשם השגת יכולות התקפיות מסויימות, גם באמצעות צד שלישי לעתיד לבוא.

עתיד הסייבר הפלסטיני נמצא ברשתות החברתיות

יתכן ובעתיד נראה פעילות נרחבת יותר של החמאס בתחום הלוחמה הפסיכולוגית המקוונת באמצעות פריצה לאתרי חדשות ושתילת מסרים שונים - "הצבא הסורי האלקטרוני" עושה זאת רבות במהלך השנים האחרונות - כשגולת הכותרת היתה פריצתו לחשבון הטוויטר של סוכנות הידיעות AP והצבת ידיעה כי ארעו שני פיצוצים בבית הלבן במהלכם נפצע הנשיא אובמה. בשל הזיקה הדוקה בין העולם האינטרנטי לזה הפיזי, השלכות פעולה פשוטה זו יכולות להיות מיידיות והרסניות.

לצד זאת, הפצת שמועות ברשתות החברתיות השונות ובווטסאפ, אשר בסיסן מידע אמת עטוף בשכבות של דיסאינפורמציה וכן פרסום הודעות שקריות שונות הקשורות במרחב הקיברנטי דוגמת טענות להפלת אתרים, גניבת מידעים, פריצה למערכות תשתית ועוד. כמו כן צפוי כי נראה פעילות תקשורתית מקוונת ערה ואמינה יותר, הדבר יקנה לדיווחים השונים אמינות יתר, בה יוכל החמאס להשתמש גם לשתילת מסרי דיסאינפורמציה והפחדה.

נוכל גם לראות התגברות של שיתופי פעולה עם גורמי טרור ופשיעה לשם השגת כלים קיברנטיים, או אף לשם שכירת שירותים לביצוע פעולות טרור קיברנטיות נגד יעדים שונים בישראל דרך קבע. ביצוע מתקפות קיברנטיות רחבות היקף, אך עם זאת ממוקדות וייעודיות יותר ויותר. זאת לשם השבתת שרותים מקוונים תשתיתיים ובעלי חשיבות סימלית ככל שניתן, לצד נסיונות לפגיעות בשגרת החיים של המדינה באמצעות שיבוש מערכות מחשב השולטות בתשתיות. כל אלו אמורים הן לגבי החמאס והן לגבי החיזבאללה ופעילותם האפשרית הן בימי שגרה והן בעימות הבא.

בעת בחינת לקחי מבצע "צוק איתן" ובחינת תרחישים אפשריים לסבב נוסף של עימותים מצפון או מדרום, ראוי לקחת בחשבון את הפעולות המקוונות של החמאס במבצע זה והשיפורים שחלו בו. כמו גם את אפשרויות הפעולה העתידיות במרחב הקיברנטי ואת ההרחבה הצפויה של השימוש במרחב זה כזרוע לחימה נוספת, בידי גורמים אשר יכולתם הצבאית מוגבלת במאזן כוחות א-סימטרי. השימוש במרחב הקיברנטי כזירת פעולה עמומה, חסרת מימד גאוגרפי, ישירה, מיידית, בעלת השפעה רחבת היקף, נעדרת צורך בשימוש בכוח פיזי. מעל לכל היא יוצרת מאזן הרתעה חדש בו דווקא לגורם אשר לו תלות פחותה במערכות טכנולוגיה ומחשב, יתרון על פני זה המודרני אשר תשתיתו האזרחית והצבאית נשענת ונשלטת על מערכות תקשורת ואינטרנט.

הכותב הינו ד"ר למזרח תיכון, מנכ"ל חברת Middleeasternet לחקר האינטרנט והאיומים המקוונים במזרח התיכון ובעולם האסלאמי וראש התוכנית ללימודי פשיעה קיברנטית באוניברסיטת אריאל