Blu Life Pure XL: הכחול הגדול

חברת בלו (Blu) אולי לא מוכרת לרוב הישראלים, אך אינה חדשה בזירת הסמארטפונים העולמית. החברה נוסדה לפני מספר שנים על ידי יזם אמריקאי מפלורידה שרכש ניסיון רב בהפצה ובשיווק של מכשירי סמסונג בדרום-מערב ארה"ב. השאיפה של בלו היא לספק סמארטפונים במחיר סביר.

מוצריה הראשונים של החברה היו מכשירים סיניים גנריים שהודבק עליהם המותג ותו לא. אולם בשלוש השנים האחרונות השקיעה החברה בבידול מוצריה ולאחרונה אף החלה להציע מכשירים עם עיצוב מקורי. מוצרי בלו מצליחים מאוד במדינות אמריקה הלטינית ולפני מספר חודשים החל יבואן ישראלי לשווק את מוצריה בארץ. ה-Life Pure XL הינו אחד מהמכשירים הראשונים של החברה שנחתו כאן - ואלטרנטיבה מעניינת עבור משתמשים שאוהבים טלפונים מגודלים אבל לא רוצים להוציא עליהם הרבה כסף.

Life Pure XL

ה-LPXL הוא מכשיר בתצורת פאבלט ולו מסך בגודל 5.5 אינץ'. לא מדובר בטלפון הנאה ביותר בשוק; עיצובו מגושם אך אינו מכוער לטעמי ואיכות ההרכבה טובה מאוד. הטלפון נוח לאחיזה הודות לגבו שמעוגל מעט. בעוד מסגרת המסך עשויה מתכת צבועה, הגב עשוי פלסטיק פשוט, שלא מנסה להתחפש למתכת כמו ב-LG G3 למשל.

גב ה-Life Pure XL

עדשת המצלמה בולטת מעט ומכוסה בחלונית פלסטיק שנועדה להגן עליה. המכשיר אינו דק במיוחד ומשקלו (152 גרם) מורגש למדי.

עיצוב פשוט וחסר יומרות

כפתור ההפעלה של המכשיר ממוקם בחלק הימני העליון, כמו בסמארטפונים מדורות קודמים. מצידו הימני תמצאו את כפתור עוצמת השמע. שקע האוזניות ממוקם בחלק העליון ושקע ה-USB ממוקם בתחתית המכשיר כשמצידיו הרמקולים. אין כאן חריץ לכרטיס הרחבת זיכרון וזה קצת חבל. כאמור, מדובר במכשיר בנוי היטב ושאינו מרגיש "זול". אם יורשה לי להתפייט, הוא מזכיר קצת שרירן ממוצא לטיני - מנופח אך לא מגושם וקצת וולגרי, כמו משתתפי הריאליטי ג'רזי שור.

תחתית המכשיר

מסך ה-5.5 אינץ' של ה- LPXL אינו מהטובים שראינו, אך הוא גם לא הגרוע ביותר. הוא יושב במקום טוב באמצע עם רזולוציה של 1920 על 1080 פיקסל באיכות HD. צפיפות הפיקסלים מעט נמוכה ביחס למתחרים ועומדת על 401 פיקסלים לאינץ', אולם אין זה מפריע לחדות התמונה. החלק המעיק מעט הוא מנגנון התאמת הבהירות של המכשיר שנוטה להאפיל את המסך ברגעים בהם דווקא צריך בהירות גבוהה כמו באור שמש מלא.

הזכוכית המבריקה אינה מסייעת בשימוש באור יום, אך אין זה משהו שלא ניתן לפתור על ידי הטיית המכשיר. ציפוי המסך הוא מסוג גורילה גלאס 3 ושימוש שכלל בילוי בתיק צד עם מפתחות לא השאיר אף לא שריטה אחת על פניו.

האפליקציות מוקמו על מסכי הבית

בלו ציידה את ה-LPXL בגרסה אנדרואיד 4.2.2 מעט מיושנת, אך הממשק שהולבש עליה מזכיר מאוד את iOS ומספק למשתמש הרגשה מודרנית. ההשוואה המתבקשת תהיה לא רק למכשירים של אפל, אלא גם לממשקים של חברות סיניות כמו חואווי או שיאומי שמשתמשות באותו טריק. הייחוד העיקרי של הממשק הוא הוויתור על מגירת אפליקציות - למעשה הן מותקנות ישירות על מסכי הבית, בדיוק כמו באייפון.

זאת ועוד, הממשק עצמו מעוצב בהשראת גרסת 7 של iOS, זאת אומרת שהאייקונים משוטחים ומעוצבים למדי, מה לפעמים גורם לבלבול בין האפליקציות. אין זה ממשק גרוע כשלעצמו, אך הוא מסרבל מעט את העבודה. בנוסף, מי שרוצה לרכוש מכשיר אנדרואיד, עושה זאת בעיקר מתוך רצון לקבל את היתרונות של ממשק האנדרואיד המקורי שמאפשר גמישות רבה יותר. לכן, מדובר בממשק שנופל בין הכיסאות.

מכשיר עם מסך מעין זה אמור להתמודד עם משימות מולטימדיה ולשמש כמכשיר לצריכת סרטים, תמונות משחקים ומוזיקה. לשם כך הוא מצויד במספר אפליקציות בסיסיות שמספקות את מה שצריך ולא הרבה מעבר לכך. אפליקציית הסרטים הינה מהמינימליסטיות בהן נתקלתי, אולם היא מנגנת את הסרטונים באיכות טובה ואינה זוללת משאבי מערכת.

גלריית התמונות מספקת קצת יותר אפשרויות כגון הוספת פילטרים, מסגרות ועיצוב התצלום. אולם היא אינה מהירה במיוחד. נגן המוזיקה לעומת זאת מנצל את יכולות מעבד האודיו DTS המובנה במכשיר ומספק איכות צליל נעימה. יש לציין שהאוזניות שמסופקות בערכה של המכשיר הן מהטובות בהן נתקלתי במכשירים בטווח מחירים זה.

ממשק המצלמה

החלק המאכזב בכל עניין הסאונד הוא העוצמה השמע הנמוכה של רמקול האפרכסת. הרמקולים החיצוניים לעומת זאת פועלים במלוא העוצמה וניתן אפילו לוותר על הדיבורית בשיחה תוך כדי נהיגה. חוויית השימוש במשחקי התלת ממד לעומת זאת העלתה בעיית התחממות קלה, אמנם לא משהו שיצרוב לכם את היד, אך עדיין בשלב מסוים ההתחממות מורגשת למדי והופכת את החזקת המכשיר ללא נעימה. הסיבה לכך היא כנראה השימוש בפלסטיק זול כחיפוי אחורי.

ה-LPXL מצויד במצלמה איכותית משני צדדיו. המצלמה האחורית מתהדרת בחיישן 16 מגה-פיקסל זהה לשל מכשיר הדגל האחרון מבית סמסונג. זאת אומרת שאם תשתמשו באפליקציה טובה תוכלו ליהנות מאיכות צילום מצוינת עבור מכשיר ברמת המחיר הזו.

איכות התמונה טובה, בדומה לשל מצלמת ה-S5

אפליקציות הצילום המובנות אמנם חביבות, אך משום מה הן חולקו לשתיים: הראשונה משמשת לפונקציות צילום בסיסית והשנייה המכונה Charm Cam תאפשר לכם לצלם תמונות א-לה אינסטגרם, עם שלל פילטרים ויכולות כגון צילום בתנועה או צילום מסמכים ומצגות.

המצלמה הקדמית מצוידת בחיישן של 8 מגה-פיקסל ותוכלו בעזרתה לקבל תמונות סלפי איכותיות ביותר. הבעיה העיקרית שלה היא התמודדות ממוצעת עם תאורה נמוכה, אך זה משהו שמאפיין גם במכשירים יקרים יותר, כך שלא אשמור זאת לרעתה. בסך הכול מדובר במכשיר שחובבי הצילום ישמחו להשתמש בו ושיאפשר לכם להשאיר בקלות את המצלמה הייעודית בבית.

פרמטר חשוב בו ה-LPXL אינו מבריק הוא זמן הפעולה. כיום, רוב הפאבלטים מצוידים בסוללות שמאפשרות להם לפעול לפחות עד שעות הערב המוקדמות לאחר הטענה מלאה ותחילת שימוש בבוקר. אולם הבלו לא הצליח לצלוח יותר מ-9 עד 10 שעות שימוש רצופות מבלי שהצטרכתי להטעין אותו. לדברי היבואן, מדובר בבעיה שתיפתר בעדכון התוכנה הבא של המכשיר, אך עדכון זה לא שוחרר לפני מועד פרסום סקירה זו.  בסך הכול סביר להניח שאם תרצו להשתמש בו בחוץ יותר מכמה שעות, כדאי שלא תשכחו את המטען בבית. את נושא ההתחממות כבר ציינתי בסעיף המולטימדיה, אך אוסיף כי לא מדובר במשהו שלא נתקלתי בו במכשירים יותר יקרים.

כמו ה-OnePlus אותו סקרנו כאן לפני מספר שבועות, גם ה-Life Pure XL נכנס לנישה של מכשירי הפרימיום במחיר סביר. הוא אמנם לא מספק את אותה חוויית שימוש כמו ב- OnePlus בעיקר מכיוון שהוא לא מהוקצע כמוהו, אך בתור מכשיר מוזל הוא בהחלט מספק תמורה טובה למחיר.

היתרון שלו על ה-OnePlus הוא יבואן רשמי ואחריות מקומית. עוד נקודה טובה לזכותו היא הערכה שמסופקת ושכוללת את כל מה שצריך כולל שלוש מדבקות NFC להפעלת הגדרות המיקום. לסיכום, במחיר ממוצע של כ-2,000 שקל, אתם מקבלים מכשיר מצוין. אם ה-LTE חשוב לכם לכו על ה- OnePlus או, אם גודל המסך פחות חשוב לכם, על הנקסוס 5. אם אתם רוצים מסך גדול ויכולות מולטימדיה ויש לכם מקום להטעין אותו באופן שוטף (אוטו, משרד), אז הבלו יספק לכם חוויית שימוש טובה לשנתיים הקרובות.