iCopy: אמנות החקיינות של אפל

לפני אירוע אפל, בו נחשפו אמש סמארטפונים חדשים ושעון חכם, הפיצה החברה הזמנה תחת הכותרת "היינו רוצים לספר לכם יותר". עכשיו, כחצי יממה לאחר החשיפות, נראה בהזמנה היו חסרות המילים "אבל אין באמת על מה" - לפחות בכל הנוגע למכשירים. למה? כי נראה שהאירוע מסמן את הרגע בו נחשפה אפל במערומיה ועברה סופית לתחום החקיינות של יצרניות טלפונים יצירתיות ממנה.

אמש הציגה אפל שני סוגים של סמארטפונים: אחד מהם היה בגודל 4.7 אינץ' והשני בגודל 5.5 אינץ'. המכשיר הראשון מוכר היטב למשתמשי אנדרואיד, כי הוא זהה בגודלו, מאפייניו, תצוגתו ויכולותיו לנקסוס 4 שהושק ב-2012. הנה, תראו:

נקסוס? זה אתה?

המכשיר השני הוא אופרה אחרת לגמרי: זהו פאבלט. אפל נאלצה לחקות את סמסונג, שהמציאה את הקטגוריה הזאת. זוכרים? מין חברה קוריאנית אלמנית שאותה חברה שאפל תבעה במיליארדים - בטענה שחיקתה את מוצריה?  

כשסמסונג הציגה את פאבלט הגלקסי נוט, חובבי אפל הגיבו בלגלוג ניכר וטענו שאף אחד לא ירצה מפלצת כזו. שבוע אחרי שסמסונג הציגה את הגלקסי נוט 4, אפל הציגה את המוצר החקייני שלה. מה קרה? ובכן, מסתבר שבשנה האחרונה מספר השימוש באפליקציות באמצעות פאבלטים עלה פי 4. הפאבלט הוא מוצר מנצח; אפל מיהרה לחקות אותו - וכמובן, להעמיד פנים שהיא חדשנית בזמן שהיא עושה את זה. ואם כבר משווים את מכשירי האייפון החדשים למתחרים, רואים שגם הפעם אין כל חדש והטלפונים לא מתעלים על המתחרים בשום תחום. כלומר, זולת המחיר והבאז סביבם.

מם אייפון 6 שהופץ בטוויטר

הנה ההזדמנות שלנו

בזמן שטים קוק והגווארדיה של אפל היו עסוקים על הבמה, סנאפצ'ט ניצלה את ההזדמנות כדי לפנות שלדים מן הארון. השימוש באירוע גדול כדי למסך חדשות לא נעימות לא חדש. במקרה ידוע לשמצה, מזכר של אחד מעוזריו של טוני בלייר המריץ את ראש הממשלה לצאת בכמה ידיעות לא סימפטיות בדיוק ב-11 בספטמבר 2001, כדי לוודא שהחדשות האלה יטבעו בגלי ההלם שהגיעו מניו יורק. לכמה גורמים ממשלתיים יש נטיה להוציא הודעות לעיתונות בחמישי בערב, כשהם רוצים לוודא שאף אחד לא יעסוק בנושא עד יום ראשון - ואולי ישכחו מזה עד אז.

אוון שפיגל

אמש, הודיעה סנאפצ'ט שהיא הגיעה לפשרה במשפט שהיא מנהלת מול נגד רג'י בראון. מיהו בראון? המייסד השלישי של החברה, ששני עמיתיו לשעבר אוון שפיגל ורוברט מרפי זרקו לכלבים. הם גם ניסו לנשל אותו מכל נכסי סנאפצ'ט, למרות שהוא היה האיש שהגיע עם הרעיון שבכלל הקים אותה.

המשפט היה מביך במיוחד; השתיקות הארוכות של שפיגל כשנאלץ להעיד והתנהלותו הכללית במהלך העדות, גרמו ללא מעט אנשים לומר שהוא מתנהל כמו פסיכופט. פרטי העסקה לא ברורים, אבל מאחר והערכת השווי של סנאפצ'ט - הערכה שכרגיל בעמק הסילי-קון, לא נשענת על הכנסות או רווחים, כי אין כאלה - עומדת כעת על עשרה מיליארד דולרים, סביר להניח שההסכם הוא על כמה עשרות מיליונים לפחות; בראון דרש שליש מהחברה אבל כנראה שאת זה לא קיבל.

קים דוטקום יקבל את המחשבים שלו בחזרה

או לפחות העתקים, שלהם.

בתחילת 2012, אחרי מעקב של שירות הביון של ניו זילנד (שאחר כך הודה שהמעקב היה בלתי חוקי) הסתערו הכוחות המיוחדים של המדינה על המתחם של קים דוטקום. הלז הוא איש עסקים צבעוני, שאז הפעיל את אתר שיתוף הקבצים מגהאפלוד וכעת מנהל אתר דומה, מגה. החשדות שהובילו להסתערות החמושה היו שדוטקום הפר את חוקי זכויות היוצרים.

קים דוטקום צילום: אי פי איי

הפשיטה החמושה ואחר כך החשיפות שהביון הניו זילנדי היה מעורב, גררו כמה שערוריות פוליטיות בניו זילנד; בכיר בשירותי הביון נאלץ לפרוש. דוטקום מנהל מאז מאבק משפטי שעד כה נחל כמה הצלחות. ארה"ב עדיין דורשת את הסגרתו, אבל הדיון בהסגרה נדחה כבר יותר משנה ודוטקום הצליח לקבל חלק ניכר מהנכסים שלו בחזרה.

עכשיו הוא יצליח לקבל גם את ההעתקים של החומר שהיה על המחשבים שלו, חומר שלטענתו הכרחי להגנה המשפטית שלו. בתמורה, הוא יספק לחוקרים הניו זילנדים את הסיסמאות של המידע, כדי שהם יוכלו לראות את החומר. בית המשפט אסר במפורש על המשטרה הניו זילנדית להעביר את המידע לכל גורם אחר, "במיוחד לכל נציג של ממשלת ארצות הברית".

טחנות הצדק טוחנות לאט. אבל הן זזות לפעמים, אפילו בכיוון הנכון.

1. אתרי מימון המונים מאפשרים לכל אחד לבקש כסף מאומת האינטרנט למימון של הרבה דברים - מסטארט-אפ גאוני ועד סלט תפוחי אדמה. אבל הפלות? עד כאן. אשה צעירה (או, מאחר ואנחנו מדברים על האינטרנט, מישהו שטוען שהוא אשה צעירה) פרסמה קמפיין באתר גיוס המון, GoFundMe, בבקשה לסיוע בביצוע הפלה. לדבריה, הנימוק הוא "הריון קשה, לא מתוכנן ולא צפוי". האתר מיהר להסיר את הקמפיין, כי לא יעלה על הדעת שלאישה תהיה זכות על גופה. עם זאת, הוא יעביר לה את הכסף שגויס - כ-1,600 דולר מתוך 2,500 שביקשה.

הפלה? לא במימון המונים צילום: שאטרסטוק

2. אחרי הגל הראשון של עברייני המין, שפרצו לחשבונות של משתמשי אייקלאוד המסכנים, מגיע הגל השני, של הנוכלים. הם שולחים הודעות שמתריעות בפני משתמשי אייקלאוד שהחשבון שלהם נפרץ - תוך התחזות לאפל - ומבקשים מהם את פרטי החשבון לצרכי אימות. מי שנופל לתרגיל הזה, מגלה תוך זמן קצר שהוא הפך לקורבן למזימת פישינג. הנוכלים רוכבים על העובדה שאפל הודיעה לפני זמן קצר שהיא תתחיל לעדכן משתמשים כשהאקר מנסה לפרוץ לחשבון שלהם.

3. ואם בפושעי רשת עסקינן, אספר לכם שאחד מהם השתלט על המייל של סאטושי נקאמוטו, הדמות המסתורית שמאחורי ביטקוין - ועכשיו הוא מאיים לחשוף הכל. ההאקר סוחט את קהילת הביטקוין והוא דורש 25 ביטקוינים או שהוא יחשוף את המידע ואולי גם יגנוב ביטקוינים מנקאמוטו. עד כה, הקהילה לא שילמה את הכופר ונקאמוטו עצמו לא אמר מילה. אפשר לקבל את המטבע שלי בפחות דרמטי ויותר סולידי? 

4. מה בלט בהיעדרו על הבמה של אפל אתמול? לא, לא רק ציון משך חיי הסוללה של האפל ווטש: לא היו על הבמה נשים. כל המציגים - מטים קוק דרך פיל שילר ואדי קיו -היו גברים. כשכבר היו נשים בסביבה, הן היו דוגמניות. אפל מייצרת מוצרים לשני המינים; היא טענה לאחרונה שהיא מתכוונת לשפר את מצב הגיוון האומלל שלה; אבל באירוע השנתי הגדול שלה, יוק. להגנתה, ניתן לומר שהמצב בחברות ההייטק האחרות לא טוב יותר. 

5. האמריקאים קונים הרבה מל"טים, בלא מעט מקרים בלי לדעת מה הם יעשו איתם - והתוצאה היא שיש מספר גודל והולך של משתמשים שמדווחים על כך שהם איבדו את הצעצוע החדש והיקר שלהם. יותר ויותר אנשים מעלים ציוצים נואשים בסגנון "אם מישהו ראה את המל"ט שלי, אנא צור קשר, לא נשאל שאלות והכל ייסלח". יש אפילו מודעות "מל"ט אבוד" ומכבי האש של סן פרנסיסקו – אלא מה - כבר הוסיפו "השבת מל"טים" לרשימת המשימות שהם מבצעים.