תשובת הממשלה למשבר ההייטק: הרשות הלאומית לחדשנות
הרשות תוגש לאישור הממשלה בישיבת הקבינט החברתי-כלכלי הבאה. לדברי שר הכלכלה, הרשות החדשה תשלים את פעילות משרד המדען הראשי בתמיכה בסטארט-אפים ובחברות הטכנולוגיה הישראליות
הרשות הלאומית לחדשנות תוגש לאישור הממשלה בישיבת הקבינט החברתי-כלכלי הקרובה. בשיחה עם "כלכליסט" אמר שר הכלכלה נפתלי בנט שהרשות החדשה וחוק האנג'לים הן הרפורמות הכי חשובות שיהיו בתקציב המדינה הקרוב. הרשות החדשה תחליף את לשכת המדען הראשי כפי שהיא פועלת כיום.
נפתלי בנט, שר הכלכלה צילום: נמרוד גליקמן
אבי חסון צילום: ענר גרין
קראו עוד בכלכליסט:
- SolarEdge מתכננת הנפקה בארה"ב, רוצה לגייס 100 מיליון דולר
- היזם שיוצא לרפא את מחלות הילדות של ההייטק הישראלי
נפתלי בנט, שר הכלכלה צילום: נמרוד גליקמן "אנחנו מנסים כיום לעגן תקציב קבוע ללשכת המען הראשי, אבל אנחנו עוד לא שם. הרשות החדשה תאפשר לנו מגוון רחב של כלים פיננסים ומינופים להגדלת התקציב שמופנה לתעשיית ההייטק", אמר בנט.
"ישראל היא אומת הסטארט-אפ. מתפקידנו לוודא שישראל תמשיך לעמוד בקדמת הבמה הבינלאומית ולשמר את קטר החדשנות כמנוע הצמיחה למשק הישראלי", אמר שר האוצר, יאיר לפיד. "בתקציב 2015 לא יועלו מסים, מטרתנו היא לא להטיל מיסים נוספים על כתפי האזרחים אלא לייצר מחוללי צמיחה במשק, שאחת מהן היא הרשות".
המדען הראשי במשרד הכלכלה, אבי חסון: "אנו מביאים היום מודל חדשני של רשות סטטוטורית המסוגלת לפעול מול צרכי התעשייה במהירות ויעילות. נבנתה מערכת של איזונים ובלמים שתשמור על המטרות הממשלתיות לשמן היא קיימת תוך התנהלות חכמה, גמישה וחדשנית - בסטנדרטים המותאמים לתחכום והחדשנות של התעשייה אותה אנו משרתים. תעשיית ההייטק הישראלית הגיעה בעשרים השנים האחרונות להישגים מרשימים והפכה לאחד ממרכזי החדשנות המובילים בעולם ולמנוע הצמיחה העיקרי של המשק. היא נמצאת בהאטה מדאיגה בשנים האחרונות ולכן מתחייבים צעדים משמעותיים לצורך התנעה מחדש של צמיחת התעשייה".
אבי חסון צילום: ענר גרין עוד אמר בנט לכלכליסט" "אני בא מעולם ההייטק ולאחר שנכנסתי לתפקיד דיברתי עם הרבה בכירים בענף ולמדתי אותו כדי להבין מה הוא צריך. המהפכה שאנחנו עושים במשרד המדען לאחר ש-20 שנה לא עשו אותה יחד עם חוק האנג'לים הם שתיים מהרפורמות הגדולות בתקציב בכלל. הצירוף של שניהם יכול להזריק מסה ואנרגיה להייטק הישראל שמהווה חצי מהייצוא של כלכלת ישראל".
"הכלי של המדען נבנה לפני 20 ועשה עבודה מדהימה, אבל כיום להמשיך להשתמש בו זה כאילו תישאר עם טלפון לחצנים בעולם של דור 3 ו-4 בסלולר. הכלי לא מתאים לצרכים במציאות והיכולת הלגיב במהירות לצרכים החדשים היא חשובה ביותר. אנחנו צריכים יכולת להעמיד הלוואות ולחתום על שותפויות וערבויות שכיום הן לא אפשריות מבחינה טכנית. המסלול העיקרי של המענקים לא מתאים לקצב ההייטק הישראלי. אם כיום אנחנו מזהים הזדמנות או צורך באיזה תחום אנחנו רוצים להגיב לה במהירות ולשם כך נועדה הרשות החדשה".
