הגנרל קית' אלכסנדר: "אנחנו הגיבורים שעצרו טרור, לא הנבלים"
מי שהיה עד לאחרונה ראש ה־NSA בראיון ל"כלכליסט": "הפחד מטרור גדול מהדאגה לפרטיות; לא צותתנו לאזרחי אמריקה, הדרך שבה הציגו את הדברים היתה מעוותת; אדוארד סנודן היה מרגל שהושפע על ידי מוסקבה, לא לוחם בשחיתות; כדי ללחום בהצלחה בעולם הסייבר אתה צריך ליצור קואליציות; אני מעדיף שיחשבו עליי דברים רעים מאשר לסכן אנשים"
מה המחיר אותו אנחנו מוכנים לשלם על הביטחון האישי שלנו? האם הביטחון הלאומי גובר על חירויות האזרח? ומה הגבולות שצריך לשים ליחידות המודיעין כשהן נרתמות להגנת המולדת? חלק מהנושאים זינקו לסדר היום בארץ עם חשיפת מכתב הסרבנים של 8200. אבל בארצות הברית הם נמצאים במרכזו של דיון ציבורי לוהט מאז יוני שנה שעברה, אז נחשף הציבור האמריקאי להיקף האמיתי של תוכנית הריגול שמפעילה ארצו, כולל בתוך גבולות ארצות הברית. המידע הזה נחשף בידי אדוארד סנודן, איש מחשבים צעיר, שהעתיק והדליף כמויות עתק של מסמכים מסווגים ביותר לתקשורת, ומאז מצא מקלט במוסקבה.
מי שמצא את עצמו בלב הסערה הציבורית הוא גנרל קית' אלכסנדר, מי שעמד עד לאחרונה בראש הסוכנות לביטחון לאומי (ה־NSA), המקבילה האמריקאית ליחידת 8200 הישראלית, ופיקד במקביל על גופים נוספים, ובהם פיקוד הסייבר האמריקאי. בתקופת כהונתו של אלכסנדר היה ה־NSA לגוף אימתני המעסיק עשרות אלפי עובדים (המספר המדויק מסווג), חולש על תקציבים של מיליארדי דולרים, ונהנה מיכולות איסוף ואגירת מידע חסרות תקדים. אלכסנדר עצמו, שכיהן בתפקיד שמונה שנים, זכה בקהילת המודיעין האמריקאית, על פי חלק מהדיווחים, לכינוי 'הקיסר אלכסנדר'.
אלא שעם פרוץ סערת סנודן, מצא את עצמו אלכסנדר - גנרל 4 כוכבים ששירת עשרות שנים בצבא האמריקאי ופרש במרץ השנה בגיל 62 - מגן על המוניטין האישי שלו כמו על גם מחויבותם של פקודיו לא רק לביטחון המולדת, אלא גם לשלטון החוק.
אלכסנדר הגיע השבוע לביקור בישראל, כאורח של חברת Team8 שהוקמה על ידי תא"ל (מיל.) נדב צפריר, מפקד 8200 היוצא. בראיון בלעדי ל"כלכליסט", הוא מספר על מחשבותיו על אדוארד סנודן, על הסכנה מכיוון דאע"ש ואל קעידה, ובראש ובראשונה על איום הסייבר הגובר, שבו הוא מתמקד בקריירה האזרחית שלו, ושמוביל גם הוא, כך הוא רומז, למוסקבה.
"אני איש סייבר, זה מה שאני הולך לעשות"
בשבוע החולף עוררה החברה החדשה של אלכסנדר, כמו גם הסכומים הגבוהים אותם הוא גובה על ייעוץ בתחום הסייבר, ביקורת רבה בארצות הברית. אלכסנדר עצמו מזדרז להגן על בחירתו להמשיך לעסוק בתחום בו צבר יידע רב בתקופת שירותו. "אם הייתי עורך דין שעוזב את הצבא היית מצפה שאלך לפירמת עורכי דין, אם הייתי רופא היית מצפה שאלך לבית חולים. ואם אני איש סייבר, זה מה שאני הולך לעשות".
רבות דובר בשנים האחרונות על פגיעותן של מדינות ותשתיות למתקפות סייבר. גם אלכסנדר סבור כי מדובר באיום מהותי, העשוי להיות שקול להכרזת מלחמה. "מתקפת סייבר שמשמידה את רשת האנרגיה הלאומית", הוא מנסה להמחיש את טענתו, "עשויה להיות שקולה למתקפת טילים, והשאלה היא היכן משרטטים את הקו האדום".
אלא שאלכסנדר, שעבר למגזר האזרחי, מדגיש כי גם החברות האזרחיות מאוד פגיעות להתקפה. "העושר העצום של המידע והעובדה שיכולות המחשוב מכפילות את עצמן מידי שנתיים הוא נפלא למין האנושי אבל הוא אתגר עצום לתעשיית הסייבר", הוא אומר, ומחווה בידו על השולחן בחדר הישיבות בו אנחנו מדברים, העמוס במחשבים ניידים, אייפדים וטלפונים סלולאריים. "המידע שזורם לרשת ממגוון המכשירים האלקטרוניים שקיימים כיום הוא גם מקור לאיומים מצד גורמים עויינים", אומר אלכנסדר.
לא מדובר בחששות תיאורטיים בלבד. בשבוע שעבר דיווח ג'יי פי מורגן צ'ייס, הבנק הגדול באצרות הברית, כי לאורך שבועות ארוכים בקיץ האחרון הצליחו האקרים לחדור ללא פחות מ־90% משרתי המחשב של הבנק. החדירה למחשבי הבנק, שמככבת בכותרות בארה"ב בימים האחרונים, נחקרת על ידי ה־FBI, והעיתונות האמריקאית מדווחת כי אחד מכיווני החקירה מוביל לכיוון רוסיה, כשהחשד הוא שמדובר בפעולת תגמול על הסנקציות שהטיל המערב נגד מוסקבה בתגובה לפעולותיה באוקראינה. אלכסנדר עצמו העלה את האפשרות הזאת בראיון ל"בלומברג".
"בואו נסתכל על האירוע האחרון, על הום דיפו", אלכסנדר מתייחס למקרה של ענקית הציוד לבית שדיווחה גם היא בשבוע שעבר שהאקרים חדרו למחשביה ללא הפרעה במשך חמישה חודשים שלמים. "כאשר חברת האבטחה טרנד־מיקרו חקרה את התוכנה ששימשה לפריצה הם גילו קישורים לרטוריקה אנטי אמריקאית. תסתכלו על מה שאירע באסטוניה ב־2007 או גיאורגיה ב־2008 (שתי המדינות, שהיו מצויות בעימות עם רוסיה, היו נתונות תחת מתקפות סייבר נרחבות - מ"א וא"פ), נעשה שם שימוש בסייבר בדרכים שקשורות למדינות לאום, וזה יוצר מגוון סוגיות פוליטיות.
אבל חייבים להדגיש שרב הנסתר על הגלוי, ולא יודע מי עומד מאחורי הדברים האלה: האם מדובר בפושעים או האם אלה מדינות. הדאגה שלי היא מהקישור למשבר באוקראינה ולעובדה שארצות הברית מטילה סנקציות רבות על רוסיה. בהינתן הסוגיות הפוליטיות, ובהינתן הפגיעוּת בתחום הסייבר, אנחנו צריכים לעשות את כל שביכולתנו להתמודד עם הפגיעות הזאת. ועבורנו", כאן אלכסנדר עובר לדבר כיזם סייבר, "זה אומר להגן על התחום המסחרי, ולעזור לחברות כמו הום דיפו, טארגט, רשת האנרגיה, וכל התשתית החיונית, כולל הקהילה הפיננסית".
לאורך השיחה איתו אלכסנדר מדגיש שוב ושוב את החשיבות של עבודה בצוותים ובניית קואליציות, והדבר תקף לדבריו גם במקרה זה. "אי אפשר למנוע התקפות לבד", הוא אומר, ומשבח את חברת Team8 של נדב צפריר ומסביר שהגישה שלה לבניית חברות שיעבדו יחד היא הגישה הנכונה בעולם הסייבר. "אם אתה רוצה ללחום בהצלחה בעולם הסייבר אתה צריך ליצור קואליציות. בכדי להתמודד עם אתגרים טכנולוגיים משמעותיים אתה חייב שיהיה לך צוות".
זו לא הפעם הראשונה שאלכנסדר מגיע לישראל אבל זו הפעם הראשונה שהוא מגיע לכאן כאזרח ולא במסגרת תפקיד צבאי. הוא חולק מחמאות לא רק למיזם העסקי הנוכחי של צפריר, אלא גם לגוף שעמד בראשו עד לא מכבר, 8200, יחידת האיסוף הישראלית המקבילה ל־NSA שבראשו עמד. "האנשים של 8200 פשוט נהדרים. אני חושב שהאופן שבו ישראל מגייסת אנשים לשירות היא מודל לכולם, גם לנו. העובדה שאנשים מתגייסים לשירות לפני האוניברסיטה היא גישה נהדרת. יש לכם כישרון נהדר, וכמות האיומים שניצבת בפני ישראל יוצרת לדעתי מיקוד ואינטנסיביות שלא רואים בהרבה מדינות. אני חושב שזה מבטיח שאתם מקבלים מודיעין טוב".
"עכשיו האתגר הוא להשיג גישה למידע ולאנשים"
אלכנסדר הגיע לישראל זמן קצר לאחר ציון שלוש עשרה שנים למתקפות הטרור של ה־11 לספטמבר, אירוע שהיוו קו פרשת מים עבור קהילת המודיעין האמריקאית. "לפני ה־11 בספטמבר, ארצות הברית התייחסה לטרור כאל בעיה חיצונית, וכאל עניין של אכיפת חוק, לא כבעיה צבאית. במתקפה על המדינה שלנו נהרגו אלפי אנשים, והיה ברור לכולם שקהילת המודיעין נכשלה בחיבור הנקודות. הארגון שלי כמו גם ה־CIA וה־FBI, כולם הואשמו בדו"ח ועדת הביקורת בכך שלא חיברו את הנקודות".
בשנים שחלפו גופי המודיעין האמריקאים, ובכללם ה־NSA, עברו התעצמות אדירה, ועל פי אלכסנדר, חלו גם שינויים בגישת הציבור: "בעבר מחקרים הראו שאנשים יותר מפחדים מפגיעה בפרטיות מאשר מטרור אבל יש מחקרים עדכניים שמראים שיותר מ־70% מהאנשים מפחדים יותר מטרור מאשר חוששים לפרטיות שלהם".
כיום, כאשר ארה"ב נכנסת להתמודדות עם דעאש, קהילת המודיעין שלה ניצבת בפני אתגר מסוג שונה: "עכשיו האתגר הוא לא לחבר את הנקודות, אלא להשיג גישה למידע ולאנשים. באופן הגיוני קל יותר לאסוף מידע כאשר אתה בשטח מאשר כאשר אתה רחוק".
לצד זאת, הוא מזכיר, גם האויבים הישנים בתמונה. "לאל קאעידה יש יכולת לייצר איומים, לעומת דעאש שהיא אכזרית וקיצונית יותר אבל ממוקדת, והיא בעיה לטווח הארוך יותר. אין להזניח אחת מהן על חשבון השניה. יש לטפל בשתיהן במקביל וארצות הברית לא יכולה ולא צריכה לעשות את זה לבד. זה מקום שבו אירופה ונאטו והשותפים המזרח תיכוניים שלנו צריכים להשתלב. אם אתה זוכר את האחים המוסלמים, שמהם יצא איימן אל זאווהירי (סגנו ויורשו של בן לאדן) הרי שמדובר באיומים על ירדן, סעודיה ומצרים. כל המדינות הערביות המתונות חייבות להיות חלק מקואליציה כזו, כי מדובר באיום קודם כל עבורן".
במישור האישי, ובתור מי שעמד בראש ה־NSA בתקופת המערכה בעיראק, איך אתה מרגיש לנוכח התפרקות עיראק?
"זה לא רק מתסכל אלא גם מאכזב. רוב האנשים בעיראק רוצים חיים שקטים למשפחה שלהם, אבל האתגרים אדירים. כמו שאתם יודעים היטב, עיראק היא מדינה מפולגת בין סונים ושיעים, איראן לוחצת עליהם וישנה הקצנה סונית. יש הרבה אנשים שנהרגים שם וזה מאוד מאכזב. אני לא יודע מה הדרך הטובה ביותר לפתור את זה".
"סנודן הלך להתלונן על זכויות אזרח בסין ורוסיה, זה אירוני"
ההודעה על פרישת אלכסנד ופרישת סגנו מתפקידם הגיעה באוקטובר 2013, כארבעה חודשים לאחר התפוצצות פרשת סנודן.
בראיונות איתו הוא טען לאחר מכן שמועד פרישתו היה אמור להיות תחילת 2014 בכל מקרה, אבל אין כל ספק לגבי ההשפעה של פרשת סנודן על שירותו של אלכסנדר ב־NSA ותחושותיו הקשות לגביה. "לאורך 14 החודשים האחרונים שבהם נחקר תפקיד ה־NSA בכל תוכניות הציתותים שאותן חשף סנואדן לא נתפס אף אדם שעשה משהו לא בסדר", אומר אלכסנדר ומוסיף כי "כל דבר שנעשה שם אושר על ידי הממשל בקונגרס והנשיאים בוש ואובמה חשבו שזה היה דרוש כדי להגן על המדינה. אי אפשר להגן על מדינה מפני 11 בספטמבר בלי שיש לך כלים לעשות את זה. אם לסנודן היתה מפריעה רק תוכנית איסוף מידע ספציפית, הוא היה צריך לקחת מסמך אחד ולא 1.7 מיליון מסמכים. אם השמירה על זכויות האזרח היתה חשובה לו הוא לא היה צריך את כל המסמכים".
"כאשר שמעתי לראשונה על מה שסונדן עשה", אלכסנדר נזכר, "הדאגה הראשונה שהיתה לי היתה הסיכון העצום שהוא גרם למדינה שלנו. עבדתי יותר משמונה שנים עם שותפים ובני ברית שונים והשתמשנו במודיעין על מנת לעצור התקפות טרור ולהגן על המדינה שלנו. והרבה מזה נמצא עכשיו חשוף לעיני כל. המשנה שלי, למשל, התבטא לא מזמן בנושא ואמר שלדעתו ההדלפות האלה סייעו לדעא"ש, והיו מדינות שאמרו לנו שהיה חסר להן מודיעין שהיה מאפשר לעצור את ההתקפה על הקניון בניירובי בשנה שעברה. מישהו חשב שהוא יותר חכם מכולם - יותר חכם מהקונגרס, מבתי המשפט והממשל - ובגלל זה אנשים ימותו, והכל כי לו, לסנודן, היה חשוב לחשוף את הכל".
קית' אלכנסדר אינו אוהב את סנודן, וזה ברור, אבל לתחושתו מעשיו של סנודן נובעים ממשהו עמוק הרבה יותר מאשר רצון לחשוף שחיתויות או הגנה על זכויות הפרט שנרמסו לטענת סנודן. יתרה מכך, אלכנסדר מאמין בכל מאודו שמעשי הארגון שהוא עמד בראשו היו לחלוטין לטובת המדינה ללא כל שמץ של פגיעה בזכויות הפרט.
"אני מודאג ממי שדחף אותו לזה. הוא יושב היום באיזו ארץ?", שואל אלכסנדר בבדיחות הדעת ומשיב לעצמו "אה כן, במוסקבה, במדינה ששומרת על זכויות אזרח. הוא הולך להתלונן על זכויות אזרח ופרטיות בסין וברוסיה. זה נראה לי מאוד אירוני. הוא גם אומר שהוא רוצה ללכת לוונצואלה, עוד מדינה שמקפידה על זכויות אזרחיה. אם הוא באמת היה רוצה להגיע לוונצאולה מהוואי, היכן שהוא היה באותה העת, הוא לא היה צריך לעבוד דרך סין ורוסיה. מדוע הוא בחר לעבור דרך מדינות אלו איננו יודעים עדיין, אבל אני חשוב שאנחנו צריכים להיות מודאגים בעיקר מהשאלה: מי השפיע עליו לעשות את זה אז ומי משפיע עליו כיום. למה פוטין הסכים לענות פומבית על שאלות שסנודן שאל אותו? יש כאן משהו מאוד לא בסדר", תוהה אלכסנדר.
האם אתה מאמין שמוסקבה היתה היעד שלו מההתחלה? "אנחנו צריכים לבדוק את זה". סנודן אמר לא פעם שהוא התלונן על הפגיעה שקיימת, לטענתו, בזכויות הפרט. אבל שים לב סנודן מעולם לא שלח הודעה או התרעה ואין כל תיעוד שהוא התלונן או דיווח בפני מישהו. הוא אומר שהוא חושף שחיתויות אבל אין שום עדות בפני מי הוא חשף את השחיתות שהוא ראה. הוא מעולם לא התלונן על זה. אתה לא חושף שחיתויות אם אתה לוקח הרבה מאוד מידע, בורח איתו למדינה אחרת, מדליף את זה לכולם שם ולא מספר כלום במדינה שלך. זה ריגול זה לא חשיפת שחיתות", אומר אלכסנדר.
"אין כל עדות שהתוכנית שלנו היתה לשימוש שאינו איתור של פעילויות טרור. כולם אמרו מה ניתן לעשות עם המידע העצום אבל אף אחד לא הראה מה נעשה עם זה, למעט אנחנו, שהראנו שזה נגד טרור".
אלכסנדר נוגע כאן באחת הנקודות הרגישות ביותר בפרשת סנודן. אחרי שאנשי הממשל בארצות הברית (ואלכסנדר בכללם) הכחישו במשך שנים שהם עוקבים אחרי אזרחי ארצם, "וכי אינם שומרים תיקים מפורטים על מיליוני אמריקאים", המסמכים אותם חשף סנודן חשפו כי ה־NSA אוגר מידע מפורט ביותר על כל התקשורת שמתבצעת בארצות הברית, במטרה להיות מסוגל לשחזר בשעת הצורך עם מי התקשרו חשודים בטרור. המידע אותו אוגר ה־NSA כולל רק את פרטי ההתקשרות ולא את תוכנה (מה שמכונה מטה־דאטה), אולם הציבור הרחב הגיב בזעזוע עם חשיפת תוכנית המעקב רחבת ההיקף. אלכסנדר מתעקש כי לא מדובר במעקב אחרי האזרחים. הרעיון, הוא מסביר, הוא לשמור את כל המטה־דאטה "מיכל מוגן שנשמר על ידי הממשלה ומותר לו לגעת בו באישור בית המשפט ורק אם הוא עולה בהקשר כלשהו לטרור, וכל זה נעשה בפיקוח. זו התוכנית שלנו ולא שום דבר אחר אבל לא הסברנו את זה טוב", מסביר אלכסנדר.
"אני חושב שיכולנו לטפל בההדלפות של סנודן בצורה טובה יותר וכשאני אומר אנחנו אני מתכוון לממשל ולנו ה־NSA. אבל הבעיה היתה איך להסביר את עצמנו מבלי לחשוף מידע שיגרום נזק לביטחון הלאומי. הייתי מעדיף שאנשים יחשבו עליי דברים רעים, מאשר לסכן אנשים. יש זמן שבו ממשלות צריכות לעשות דברים כאלה, לטובת העם. בדיעבד, עכשיו כשהכל בחוץ, אנשים צריכים לדעת שהכל מוגן, אבל אנחנו עדיין זקוקים המידע. תראה את הזעקה הציבורית סביב סוטלוף ופולי, שני העיתונאים שראשיהם נערפו על ידי דעא"ש. זה נורא. אני חושב שאנחנו יכולים לעשות גם וגם, ולהגן על הזכויות האזרחיות של האנשים, אנחנו עושים את זה טוב מאוד, אבל עשינו עבודה איומה בלהסביר את זה. אנחנו טיפשים וגרועים בלהסביר דברים אבל טובים מאוד בלשמור על אנשים. העבודה שלנו בצבא היא להגן על המולדת שלנו ועל בעלי הברית שלנו. אני לא אדם שיכול להסביר דברים בקלות לציבור, אבל אם אתה רוצה לעצור מתקפת טרור אתה רוצה אותי ואת נדב לצידך".
אתה מדבר על מחויבותך לשמירה על ביטחון המולדת, ובציבור הרחב הסוכנות שעמדת בראשה נתפסת לעיתים כמו הנבל בסיפור. זה מתסכל?
"זה מאכזב. כי אלה האנשים שעצרו יותר מ־50 מזימות טרור, בשיתוף פעולה עם סוכנויות אחרות ובעלי הברית שלנו. האנשים האלה אינם הנבלים. הנבלים האמיתיים הם אלה שלוקחים מידע ומעוותים אותו כדי לכתוב סיפור שמתאים להם. הם אומרים שאנחנו מרגלים אחרי אמריקאים כשאנחנו לא. חייבת להיות סיבה וזה חייב להיות מאושר על ידי בית המשפט, יש כללים ואנחנו פועלים לפיהם, והדרך שבה הציגו את זה היא לא נכונה".
בתוך כל זאת, אלכנסדר מרעיף תשבוחות על הנשיא ברק אובמה, בעברו פעיל זכויות אזרח, שיצא להגנת ה־NSA. "יש לנו נשיא טוב מאוד. הוא איש טוב מאוד פגשתי אותו מספר פעמים והבנתי שהוא רוצה לעשות את הדבר הנכון. כאשר אדם כמו אובמה שהוא סמל של שמירה על זכויות אזרח אומר שאנחנו היינו בסדר, אנשים מבינים שאנחנו לא הרעים".
"אם תבנה משרד כמו שהיה בעבר, תהיה תקוע בעבר"
מה שעשוי להמחיש את עוצמתו והיקפו של הגוף שאלכסנדר עמד בראשו עד לא מזמן הוא עיצוב הפנים יוצא הדופן של מרכז השליטה של ה־NSA. המרכז, כפי שתואר בכתבה נרחבת במגזין "פוריין פוליסי", מבוסס על שחזור מפורט של גשר הפיקוד והשליטה של ספינת החלל אנטרפרייז, מסרטי מסע בין כוכבים, כולל גימור כרום ותחנות עבודה שמולן ניצב מסך מחשב ענקי, ודלתות אוטומטיות שמשמיעות קולות "וווששש" עם פתיחתן וסגירתן.
"לאמיתו של דבר היתה לנו את כל החללית", אמר אלכסנדר וצחק בתשובה לשאלתנו האם אכן יש להם מרכז הדומה לגשר הפיקוד באנטרפרייז. "זה נכון שיש לנו מרכז כזה, אם כי חייב להודות שמי שהחליט על בנייתו היה קודמי בתפקיד, למרות שהייתי רוצה להגיד שזה הייתי אני. מי שהוזמן לעשות את העיצוב היה מתכנן שעבד גם עבור דיסני, ומה שביקשו ממנו היה ליצור מקום שבו חושבים על הדור הבא, על העתיד. הרעיון היה שאם תמיד תבנה את המשרדים שלך כמו שהם היו בעבר, אתה תהיה תקוע בעבר. אבל כאמור המרכז הזה הושלם, כולל כסא הקפטן, לפני שהגעתי לשם".
בכתבה בפוריין פוליסי, אגב, הוזכרה גם מטרה נוספת של מרכז הפיקוד יוצא הדופן: הוא הותיר רושם אדיר על המבקרים בו, כולל המחוקקים והפקידים הרשמיים שהגיעו לבקר את אלכסנדר".