חואווי Ascend P7: מפגש פסגה בין אנדרואיד ואייפון

חואווי הסינית אינה ותיקה בישראל, אך מנסה לתפוס מקום ראוי לצד מותגים חזקים כסמסונג, אפל והאחרות. בעולם, זו חברה מוכרת היטב: חוץ מסמסונג ואפל, אף חברה לא מוכרת יותר סמארטפונים. לאחרונה הגיע לישראל מכשיר ה-Ascend P7, סמארטפון הדגל של החברה - שמציג שורת יתרונות מעניינים לצד כמה בחירות תמוהות בתחום הממשק.

עיצוב ומבנה: אייפון סיני דק ושיקי

ה-P7 מזכיר מאוד בעיצובו את מכשיר הדגל הקודם של חואווי, ה-P6. העיצוב הבסיסי נשאר די דומה ולמעט גודל המסך אין הבדלים משמעותיים. לגב הטלפון יש חיפוי זכוכית, כמיטב המסורת של סוני ואפל במכשירי האייפון 4. מדובר בבחירה שמצביעה בבירור על עצלנות יצירתית מצד מעצבי החברה - שפשוט בנתה טלפון נאה, אבל כזה שלא מביא עמו שום בשורה עיצובית.

נאה, אך לא נושא בשורה עיצובית. P7 צילום: רפאל קאהאן

ה-P7 בנוי היטב ואיכות ההרכבה שלו מצוינת. צידי במכשיר מצופים בפס מתכתי. כפתורי עוצמת השמע וההפעלה אינם לפעמים יילחצו בטעות, כאשר שולפים את הטלפון מהכיס למשל. חריצי הסים וכרטיס הרחבת הזיכרון נמצאים מתחת לכפתורים והם מחופים על ידי מגירות שניתן לפתוח רק עם סיכה. בחואווי מאמינים שלא צריך להתעסק איתם יותר מדי כנראה מתוך הנחה שלא מחליפים סים או כרטיס זיכרון יותר מפעם או פעמיים - ובצדק.  

גב הזכוכית של המכשיר צילום: רפאל קאהאן

ממשק ומערכת הפעלה: אייפונדרואיד

ל-P7 יש מסך בגודל 5 אינץ' ולו רזולוציית 1,980 על 1,020 פיקסל בצפיפות של 441 פיקסלים לאינץ'. הוא מציג איכות צבע משובחת: על אף היותו מבוסס LCD, הרוויה של הצבעים והבהירות המצויינת מזכירה את מסכי ה-AMOLED של סמסונג.

ממשק התפעול של המכשיר הוא פיתוח של חואווי. הוא מזכיר מאוד את ממשק האייפון בכך שאין מגירת אפליקציות, כך שכל אפליקציה שתורידו תופיע ישירות על גבי אחד ממסכי הבית. חברות סיניות רבות כמו שיאומי או מייזו בחרו בפתרון שכזה וממש לא ברור למה. הסברה שלי היא שהרעיון הוא לשוות ארשת יוקרתיות, שכן האייפון עדיין נהנה מהילת יוקרה במזרח. בכך, מוותרת החברה על כמה מהיתרונות של אנדרואיד.

אין מגירת אפליקציות, אבל יש הרבה קיצורי דרך בווילון ההתראות צילום: רפאל קאהאן

מפעם לפעם חלות השתהויות בהעברה של דפי מסך הבית, מפתיע בהתחשב בכך שמדובר במכשיר שמצויד בחומרה יעילה. השימוש במערכת לא דורש יותר מדי התעסקות, אך למי שרגיל לאנדרואיד סטנדרטי, הוא ייראה פשוט מדי. מאידך נסיינית שרגילה לאייפון, מצאה את עצמה נדרשת ליומיים מלאים כדי להתרגל לתפעול המכשיר.

המלצתי היא לנסות את הממשק מראש - הוא לא מתאים לכל אחד. עוד תכונה מעניינת של הממשק היא הנטייה של חואווי לקחת את המשתמש ביד ולספק לו הסברים על כל אפשרות. זו תכונה נעימה למי שחדש לעולם הסמארטפונים, אך מעיקה לוותיקים ובעיקר לא ניתן להתחמק ממנה. עוד תכונות חביבות הן אפשרות לסגור בבת אחת את כל האפליקציות הפועלות ברקע כדי לשחרר זיכרון. לבסוף, במסך הנעילה ניתן לפתוח מגירת קיצורי דרך מהירים לתכונות כפנס, מחשבון או נגן המוזיקה. עוד תוספת לניהול הממשק הוא כפתור עגול המופיע בצידי המסך ומאפשר גישה מהירה למסך הבית, לנעילת המכשיר וכן לאפליקציות המולטימדיה וניהול הזיכרון. מדובר בעיקר בגימיק חביב שחוסך כמה מילי-שניות, אם מסכי הבית שלכם עמוסים במיוחד.

מולטימדיה ואפליקציות: מרוב עצים לא רואים את היער

איכות התצוגה הטובה נותנת חוויית צפיה מצוינת בסרטונים ואיכות השמע טובה אף היא. חואווי ציידה את ה-P7 באפליקציות ייעודיות לכל מצב ומצב. כולן חביבות ועושות את העבודה באופן יעיל תמצאו כאן רדיו FM, אפליקציית לניגון וידאו, גלריה לתמונות ונגן מוזיקה.

אפליקציית המוזיקה המובנית צילום: רפאל קאהאן

למעט נגן המוזיקה כל האפליקציות מזכירות מאוד את אלה של גוגל. בהתחשב בכך שחואווי ציידה את המכשיר בכל אלה בנוסף, יוצא שתמצאו את עצמכם עם כפל אפליקציות בכל שלב. חואווי הוסיפה גם אפלקציות לניהול המכשיר, מנהל קבצים עם ממשק בהיר ונעים ואפליקציית ניהול שמאפשרת בקרת זיכרון, משאבי מערכת, תכונות אבטחה וסינון שיחות והודעות לא רצויות, גיבוי וכן פתרון ניהול זמינות תחת ההגדרה "לא להפריע".

תכונה חסרה אחת היא חוסר התמיכה של ה-P7 בסרטוני MKV. אבל הורדה של נגן מתאים תפתור את הבעיה.

מצלמה: סופר סלפי עם כל החבר'ה

מצלמת המכשיר מתבססת על חיישן אחורי של 13 מגה פיקסל באיכות סבירה. הוא מספק הפרדת צבעים טובה ומזכיר מאוד את איכות הצילום של מכשירים כגלקסי S4. אפליקציית המצלמה מאפשרת מספר אפשרויות צילום כגון מעקב אחר אוביקט, זיהוי חיוכים ואפשרות להגדיר כל המסך ככפתור צילום.

מצלמת המכשיר צילום: רפאל קאהאן

ניתן לצלם גם ב-HDR וכן יש אפשרות לכוונון ידני ומספר אפשרויות אוטומטיות. אולם גולת הכותרת של ה-P7 היא יכולת צילום סלפי פנורמי. למעשה זו התכונה שחואווי הציבה בראש הקמפיין לקידום המכשיר. למרות שמדובר בתכונה שימושית, הביצוע פושר למדי. על אף כל הטיפים וההסברים של כל רכיבי מערכת ההפעלה, דווקא את הסלפי הפנורמה שכחה החברה.

סלפי פנורמי: לא מלאכה פשוטה צילום: רפאל קאהאן

המצלמה מצלמת שלוש תמונות שמודבקות לאחר מכן לתמונה רחבה - אך כדי לעשות זאת יש תחילה לצלם תמונה ראשית ואז לסובב את המכשיר על צירו כך שריבוע התמונה ישתלב בריבוע תמונות ההמשך מימין ומשמאל. זאת, בעוד הנטיה הטבעית היא לסובב את המכשיר מסביב לאובייקט הצילום ולא סביב צירו. כך יוצא שהפעולה הנדרשת קצת מעצבנת. ממשק קצת יותר ברור או פשוט אפשרות לצלם את הסלפי לרוחב היו כנראה מפשטים את התפעול בהרבה.

ביצועים וזמן סוללה: סביר עם נטיה להתחממות קלה

ה-P7 מצויד במעבד מבית חואווי בעל ארבע ליבות במהירות 1.8 גיגה-הרץ. לא מדובר במפלצת ביצועים ולמרות שהמעבד הגרפי שלו מתמודד היטב עם משחקי תלת ממד, ניתן להרגיש נטייה להתחממות תחת מאמץ. אין מדובר בהתחממות שתשרוף לכם את היד, אך היא מתחילה להופיע כבר במשימות פשוטות יחסית כגון גלישה או צילום וידאו.

גם בדגם ה-P6 הציגה חואווי מעבד שנראה על הנייר יותר חלש מהמתחרים, אך למרות זאת עמד בכל משימה. תופעה מעט מעצבנת היא ההשתהויות שמופיעות באופן רנדומלי במהלך השימוש, אך מדובר כנראה בבעיה שקשורה לניהול משאבי המערכת יותר מאשר לחומרה עצמה. רכיבי התקשורת מספקים קישוריות מהירה והמכשיר מסוגל להתמודד עם כל פרוטוקולי התקשורת הנפוצים. מבחינת זמן סוללה, הביצועים טובים. בשימוש סביר שכלל גלישה, ניווט, צילום ושימוש ברשתות חברתיות, הצלחתי להגיע ל-12 עד 14 שעות לפני שהסוללה החלה להראות סימני מצוקה. אז נכנסה לתמונה מערכת חיסכון בחשמל אגרסיבית במיוחד שאיפשרה לי למשוך עוד שעתיים-שלוש מ-10% זמן סוללה.   

סיכום ואלטרנטיבות: יש תמורה לאגרה

ה-P7 נמכר במחיר של כ-2,000 שקל, אך לדעתי המחיר צפוי לרדת בחודשים הקרובים. במחיר הזה המתחרים הישירים שלו הם הנקסוס 5, השיאומי MI3, המייזו MX4 וכן הגלקסי S4 הוותיק. המכשיר שהכי דומה לו בתכונות הוא השיאומי שעדיין לא מיובא לארץ באופן סדיר, אך שמציג יכולות דומות וממשק אנדרואיד הקרוב מאוד בשימושיות שלו לזה של חואווי.

אם ניקח בחשבון את היכולות שלו במחיר הזה, הנקסוס 5 עדיין מהווה מכשיר טוב יותר. הבעיה בחואווי אינה שהוא מכשיר גרוע, אלא שהוא מנסה לדמות את חוויית האייפון על מכשיר מבוסס גוגל. כאן הבעיה, כי מי שמעוניין בחוויית שימוש של אייפון, יואיל נא ויקנה אייפון. ולמי שמחפש חוויית שימוש אנדרואידית עדיף כבר להתמקד במכשיר של גוגל שיספק לו את כל מבוקשו ביחד עם עדכונים מהירים.