להישכח על ידי גוגל? זה לא קל אפילו באיחוד האירופי
פסיקת בית הדין של האיחוד, שהכריחה את גוגל להיענות לבקשות של אזרחים להסיר את שמם מתוצאות החיפוש, הניבה כ-144 אלף בקשות כאלה. ואולם, רק כ-42% מהן נענו בחיוב על אף הרגולציה בנושא
במאי האחרון קבע בית דין באיחוד האירופי כי על גוגל לאפשר לאזרחי האיחוד להסיר את שמם מתוצאות החיפוש. מה שזכה לשם "הזכות להישכח" אמנם עורר דאגה מצד פעילי זכויות אדם שחששו לצנזורה מצד חברות וחששות לזכות הציבור לדעת - אך נראה שהנחיית בית המשפט אינה מיושמת בשטח: כ-58% מתוך 144 אלף הבקשות שקיבלה גוגל למחיקת תוצאות חיפוש נדחו על הסף.
- בית משפט השלום: גוגל לא אחראית לעבירות בתוצאות החיפוש
- קנדה: אין לאדם פרטיות ללא אנונימיות ברשת
- שר המשפטים הבריטי טוען: “הזכות להישכח בלתי ניתנת לאכיפה”
הסיבה העיקרית לכך היא השיקול שהותירה הפסיקה בידי גוגל. על פיה, החברה יכולה לסרב לבקשות אם היא מוצאת כי יש בפרסומים עניין לציבור. "בבדיקת הבקשה נלקחים בחשבון בין השאר אמיתות הפרסומים וכן תקפותם מבחינת זמן הפרסום או האם מדובר באירועים שהתיישנו", הסבירה החברה בדו"ח.
רוצים להיעלם מתוצאות החיפוש? גם באיחוד האירופי מדובר באתגר צילום: שאטרסטוק
באתר CNN דיווחו כי למרות זאת, ניתן לערער על בקשות שנדחו דרך מנגנוני בקרת הפרטיות של מדינות האיחוד. בגוגל הסבירו את השיקולים שמנחים אותה להיענות לבקשות, "אנחנו לוקחים בחשבון את מידת העניין לציבור של תוצאות החיפוש - למשל, אם המידע מתייחס להונאות, רשלנות מקצועית, הרשעה בדין פלילי או התנהגות פסולה כשליח או עובד ציבור".
אחת הדוגמאות לבקשה שאושרה נגעה לקורבן אונס ששמה צוטט בכתבה ללא אישורה. לעומת זאת, נדחתה בקשתו של איש עסקים שווייצרי שהורשע במספר הונאות. תהליך ההסרה עדיין בעייתי מפני שהוא משאיר בידי גוגל את ההחלטה הסופית בעניין. אך הדיון שהוא מעורר חשוב ולו רק מפני שהוא מאפשר לחדד את שיוויי המשקל העדין בין זכות הציבור לדעת לבין זכות היחיד לפרטיות ולסודיות המידע אישי.
