שר המשפטים הבריטי טוען: “הזכות להישכח בלתי ניתנת לאכיפה”
בית המשפט של האיחוד האירופאי קבע כי מנועי חיפוש חייבים להסיר מידע אישי על משתמשים המבקשים להסירו, אבל החוק לא מפרט איזה מידע יש להסיר. הרשויות כעת מנסות למצוא את האיזון בין הזכות להשכח, ובין זכות הציבור לדעת
- קרובים לפשרה: סיטי ישלם למשרד המשפטים האמריקאי 7 מיליארד ד'
- הרפורמות שמחכות לשרת המשפטים
- גיא רוטקופף מועמד לנהל את מכירת מאגרי הגז "תנין" ו"כריש"
מדינות אירופה מנהלות כעת דיון ער על ניסוח התקנות הנובעות מהחוק. הרעיון שעומד מאחורי החוק היא היכולת לדרוש ממנועי חיפוש כגון גוגל למחוק קטגוריות מסויימות של מידע אישי. מכאן הכינוי “הזכות להישכח”. הבקשות העיקריות שנדונו היו של אזרחים שדרשו מגוגל למחוק קישורים לכתבות או תכנים בהן הם מוצגים באופן שלילי. הבעיה של החוק היא שהוא מתנגש עם זכות הציבור לדעת.
סיימון יוז, שר המשפטים הבריטי
הטיוטה הנוכחית להצעת החוק שתסדיר את נושא הזכות להשכח אינה יעילה לטעמו של יוז. “אני לא חושב שאנו רוצים לראות את החוק מפורש כמו בבית הדין של האיחוד האירופי”, הסביר יוז, “אם פוליטיקאים או אזרחים חושבים שהם יוכלו להסתיר הוצאות או היסטוריית פשיעה, זה לא יקרה. אין זה לטובת הציבור”.
בנוסף ציין יוז כי מאז הפסיקה החלו לצוץ מגוון של "יועצים" אשר מציעים ניהול מוניטין באינטרנט, וטוענים שהם יכולים לסייע לאנשים לבקש הסרה של מידע אישי אודותם מהרשת. “גוגל משתפים פעולה”, הסביר יוז, “אבל אני מאמין שגם עבורם מדובר במשהו לא נעים ובעייתי לאכיפה. הם מודעים להשפעה העולמית שלהם, אני מאמין שהם היו מאוד רוצים לראות את החוק משתנה והם מתכוונים לסייע לנו לבצע זאת”.
הכל החל מתביעה כנגד גוגל
גוגל השיקה את טופס הבקשה המקוון בסוף מאי שעבר, לאחר שאזרח ספרדי תבע ממנה להסיר אזכור של מקרה בו פשט רגל לפני מספר ימים. גוגל סירבה, והמקרה הגיע לבית המשפט העליון של האיחוד האירופאי, שפסק לטובת האזרח. ביממה הראשונה להשקה הטופס של גוגל צבר כ-12 אלף בקשות מאזרחי האיחוד האירופי, עדות לעומס אליו התייחס יוז בדבריו. 40% מהבקשות היו מאזרחי גרמניה, מדינה שבה חוקי הפרטיות נוקשים באופן מיוחד. בעבר גרמניה גם העבירה חוק שחייב את גוגל לאפשר למשתמשים לטשטש את תמונת ביתם בשירות המפות גוגל StreetView.
גוגל הבהירה כי היא בודקת כל בקשה באופן פרטני, ורואה האם מדובר במידע שהוא בעל עניין ציבורי. כך, למשל, היא הודיעה שלא תסיר קישורים שבהם יש מידע על עבירות פיננסיות, תרמיות, מחדלים, הרשעות פליליות וכדומה.
בישראל המצב יותר מורכב. בדיון שנערך בבג"ץ לפני כחודשיים נקבע שפרטי מידע שפורסמו ברשת הם "נחלת העבר" גם אם פגעו באדם או בציבור. הדברים נקבעו במסגרת תלונה על ביזיון בית הדין שהגישו פעילים נגד המאגר הביומטרי, אחרי שלדבריהם משרד הפנים לא נענה להוראת השופטים להסיר מהרשת פרסומים להצטרפות למאגר שנקבע שעלולים להטעות את הציבור.
שופטי בג"ץ דחו את הבקשה ופסקו, בין השאר: "אילו אינם פרסומים שוטפים, אלא פרסומי עבר. העובדה כי ניתן למצוא פרסומים אלה גם היום באינטרנט אין בה כדי להפכם לפרסום שוטף".
