דו"ח טכנולוגי
אוהב את הילד? אולי כדאי שתניח קצת לאייפון שלך
מחקר גילה קשר בין הזינוק בתפוצת סמארטפונים ובין הצמיחה בפציעות ילדים שהיו תחת השגחת הורים, האו"ם מפחד מרובוטים לוחמים, חברות הייטק משתמשות בתירוצי חדשנות להסתרת ניצול עובדים וארה"ב מפתחת נושאת מטוסים מעופפת
תפסיק לבכות, אני בדיוק עובר שלב בקנדי קראש
האם יש קשר בין שימוש יתר בסלולר ובין פציעת ילדים? חוקר אמריקאי טוען שכן. קרייג פלסון ממחלקת הכלכלה של אוניברסיטת ייל הצליב נתונים של תכנית המעקב הממשלתית אחרי פציעת קטינים ובין הנתונים על העליה בשימוש בסמארטפונים. לטענתו, בין השנים 2005-2012, נרשמה עליה של 10% במספר הפציעות של ילדים, בכלל זה עצמות שבורות וזעזועי מוח. הפציעות שעליהן מדבר פלסון מתרחשות בקרב ילדים בגילאי 6 ומטה, ככל הנראה משום שילדים בוגרים יותר מצריכים פחות תשומת לב.
הטענה הכללית של פלסון היא שככל שהשימוש בסלולרים חכמים צמח, הורים הקדישו יותר תשומת לב למכשירים מאשר לזאטוטים שלהם. הילד שיחק, ההורה היה עם האפליקציה הלוהטת של היום וזה נגמר בפציעות.
מה קרה לילד? לא יודע, היה לי שלב בונוס הרשו לי להשאר ספקן: ההצלבה גסה מדי וארצה לראות עוד מידע ועוד נתונים. פלסון אמר שהוא מתכוון לעשות ניסוי שישמש כקבוצת ביקורת: לבחון האם היה שיעור דומה בעליה בפציעת ילדים גם בגני משחקים שהיו תחת פיקוח של מורים וגננים. הנחת היסוד שלו היא שמבוגרים שמשלמים להם להשגיח על ילדים מקדישים לכך יותר תשומת לב.
כשהטיל יכריז עצמאות
הדבר החיובי היחיד שאפשר לומר על פצצות חכמות הוא שלעתים קרובות הן אינטליגנטיות מהגנרלים שאחראים עליהן. ועדיין, הרעיון שהן תבחרנה לעצמן את המטרות קצת מטריד.
ועדה של האו"ם צפויה להתכנס בקרוב בז'נבה, כדי לדון ברעיון המדאיג ששב ועולה בשנים האחרונות: כלי נשק אוטונומיים. כלים מוגבלים מסוג זה הופעלו על ידי האמריקאים בעיראק, למשל, כמו ג'יפ לא מאויש שנע לפני הכוח המרכזי כדי להיות הראשון שיעלה על מטען ולהשיב באש. עם זאת, הכלים הללו לא היו חופשיים לירות ללא אישור אדם.
רובוט פציפיסט בהפגנה נגד כלי נשק אוטונומיים
בדרום קוריאה, שחוששת ממנהרות בגבול שלה עם המדינה-המטורפת-האורגינלית-היזהרו-מחיקויים צפון קוריאה כבר החלו לבחון רובוטים עצמאיים יותר: כלים שיפטרלו לאורך הגבול, וכשייתקלו במשהו חשוד ידרשו ממנו להסביר את עצמו, או שיפתחו עליו באש. הבריטים מפעילים טיל נגד דאע"ש בימים אלה, שמכונה Brimstone. הוא מזהה עצמאית מטרות בשטח מסוים על פי קריטריון שנבחר מראש ואם הוא לא מוצא כאלה, הוא משמיד את עצמו.
הוועדה של האו"ם צפויה להתמקד באחת השאלות הקריטיות: מי בוחר את המטרה? האם הרובוט יבחר במטרה עצמאית, או שהבחירה תיעשה על ידי אדם? כי בהחלט יתכן כאן מצב שבו הרובוט ישמיד בטעות אנשים לא קשורים. זה, אגב, משהו שחיילים אנושיים עושים כל הזמן. ועל כך האו"ם לא מכנס ועדה.
הכלכלה החדשה, מודל 1840
יש סטארט-אפ בשם Handy, שקיבל 45.7 מיליון דולר ממשקיעי הון סיכון - ושמה שהוא עושה בחיים הוא לסייע לכם להתנוון. צריכים מישהו שינקה את הבית במקומכם? יש. צריכים שיפוץ קטן? נמצא מישהו שיעשה את זה. כרגיל, הסטארט-אפ עצמו לא מספק שום שירות בפני עצמו: הוא מתווך בין המשתמש ובין אנשים שיעשו עבודות שונות עבורו וחי מדמי התיווך.
עכשיו החברה חוטפת את אם כל תביעות הפרת חוקי העבודה. שורה של עובדים לשעבר טוענים שהנדי לא שילמו להם שכר מינימום, נמנעו מלשלם להם שעות נוספות, לא העניקו להם ימי חופשה כחוק ולקינוח אכפו נהלים משונים, כמו הצורה הנכונה להשתמש בשירותים בבית הלקוח.
עובדי הנדי ההגנה של הנדי היא ההגנה הקבועה של חברות "הכלכלה החדשה", שהבולטת והמשונה ביניהם היא אובר: העובדים כלל אינם עובדים שלה, אלא עובדי קבלן. הם לא זכאים לזכויות כי לא מתקיימים בינם ובין הגוף שגוזר עליהם קופון יחסי עובד-מעביד.
במילים אחרות, מה שחברות כמו הנדי ואובר עושות הוא לעקוף ולמעשה לבטל את ההישגים של תנועת זכויות העובדים ב-150 השנים האחרונות. ב-1840, אם עובד מכרה היה מת, אז בעסה לו ולמשפחתו. בעל המכרה לא היה חייב לו כלום. הוא יכול היה לפטר אותו אם סירב לעבוד 7 ימים בשבוע, הוא לא נתן לו ציוד הגנה, הוא שילם לו שכר זעום. הזכויות שהגיעו אחר כך, הגיעו במאבק רצוף ובלא מעט דם: מארגני שביתות נרצחו, הן רצח חוקי על ידי בתי משפט בתואנות שקריות והן רצח פשוט על ידי בריונים; מפגינים ושובתים נורו, לעתים על ידי בריונים בשכר של בעלי ההון, לפעמים על ידי כוחות צבא.
יש לכם יום עבודה מוגבל בשעות, אם אי אפשר להעסיק ילדים יותר, אם יש תקנות בריאות ותקנות בטיחות, אם יש לכם זכות לפנסיה ואם אי אפשר יותר להישען על "צבא המילואים של המובטלים" כדי שלא לשלם שכר הוגן - וכל זה לא קרה מעצמו. כל זה קרה כי אנשים אמיצים נשכבו על בריקדות וחטפו כדורים כדי שלאחים ולילדים שלהם יהיה טוב יותר.
ועכשיו כל זה יורד לטמיון, בגלל שהנחנו לתופעת עובדי הקבלן להתפשט וחברות הייטק הרשו לעצמן לכסות בתירוצי חדשנות ויזמות תופעה עתיקה ואיומה: ניצול עובדים.
בין הפטיש לסדן
יש חברת פרלמנט בריטית בשם לוסיאנה ברגר. לרוע מזלה, היא אשה ויהודיה, אז חשבון הטוויטר שלה מותקף דרך קבע על ידי טרולים מיזוגנים ואנטישמיים. לאחרונה, עם זאת, נראה שההטרדות לא מגיעות אליה יותר.
המטרידים עדיין שם. הציוצים האנטישמיים והמיזוגניים עדיין זמינים לכל מי שמחפש אותם. רק לא לברגר. טוויטר לא הודתה בכך רשמית, עדיין, אבל ככל הנראה היא הפעילה פילטר שמונע מההטרדות להגיע לברגר. זה מטריד אנשים שתומכים בחופש הביטוי, אבל יש דבר מטריד יותר.
לוסיאנה ברגר ברגר היא חברת פרלמנט, וההטרדה שלה עושה כותרות בבריטניה. הכותרות הללו עושות כאב ראש לטוויטר. אבל החברה לא מספקת את ההגנה הזו לסתם משתמשים מן השורה שמוצאים את עצמם מותקפים על ידי טרולים וסופגים איומים. אלה, מתבקשים להשתמש בחסדיה של המשטרה.
אם יש משהו שיכול לפגוע בשמה של טוויטר יותר מהחשש המופרך לחופש הביטוי של טרולים - לך יש את הזכות המלאה לומר מה שאתה רוצה, לי יש את הזכות המלאה לא להקשיב לך - הרי זה יצירת מעמדות בין המשתמשים: בין כאלה שיכולים לגרום לטוויטר לכאב ראש ובין כאלה שלא.
קצרצרים
1. ג'ף בזוס לא מרים דגל לבן. ההכנסות יורדות? המשקיעים לחוצים יותר מרופא בבית חולים בסיירה לאון? כל עיתונות הטכנולוגיה צחקה עליו? הוא בשלו: בקרוב תתחיל אמזון ניסיונות בשיגור מוצרים באמצעות מזל"טים. מאחר ורשות התעופה האמריקאית הביעה חוסר התלהבות מופגן מהאפשרות שחפצים מעופפים במשקל של כמה קילוגרמים יפלו מגובה רב על ראשי אנשים, הניסויים ייערכו בקיימברידג', אנגליה.
המזל"ט של אמזון
2. ואם בזוס רוצה להוביל לכם קניות באמצעות מל"טים, ב-DARPA - מחלקת המדענים המשוגעים של הפנטגון, שהביאו לכם את האינטרנט ולהבדיל, את החזירים הזומבים - חושבים כבר כמה צעדים קדימה. לוחמת האוויר העתידית תישען על רובוטים מעופפים קטנים. אבל אלה לא יכולים להגיע למדינות מרושעות ועשירות בנפט. מה עושים? הופכים מטוסי תובלה לנושאות מזל"טים מעופפות. בהשוואה לשאר הפרויקטים של DARPA, זה נשמע כמו משהו קל ביחס, שאפשר יהיה להשלים במאמץ מינורי תוך שנתיים-שלוש.
3. האמריקאים חשים שאין להם פרטיות ושהם איבדו שליטה על מי שמחזיק במידע שלהם, בין אם אלה גורמים חורשי רע מהסקטור הציבורי (ה-NSA ודומיה) ובין אם אלו גורמים תאבי בצע מהסקטור הפרטי (גוגל, פייסבוק, ומי לא). לפי סקר חדש, 91% אומרים שהצרכנים איבדו שליטה על האופן שבו חברות משתמשות במידע שלהם, ו-80% אמרו שהם חושבים שהאזרחים צריכים להיות מודאגים מהמעקב הממשלתי. במקביל, רוב מוחלט של האנשים שאמרו שהם מודאגים, המשיכו לא לעשות שום דבר בנידון, לבחור בנציגים שמשלימים עם מדינת המעקב כעובדה מוגמרת, ולהשתמש בשירותים של פייסבוק וגוגל.
