דו"ח טכנולוגי
טרור ברשת: האם תרצו כפתור שמצנזר ג'יהאד בקליק?
מה שנשמע כמו רעיון טוב ואף יושק בבריטניה יהווה מכת מוות לחופש הביטוי וישחק לידי הטרוריסטים, האיחוד האירופי יחייב את גוגל למחוק מידע מביך על אזרחיו גם מחוץ ליבשת ונחשפו התנאים שכפתה אפל על חברת GTAT - שהובילו לקריסתה
ג'יהאד? גוועלד!
מכירת מרצ'נדייז דאעש ברשת. האם מדובר בתוכן ג'יהאדיסטי?
משרדי גוגל בפריז
מטה GTAT
מתנגדת לאנסים? שיאנסו אותך! הצד האפל של טוויטר
זה לא סוד שארגוני טרור כדאעש עושים שימוש נרחב ברשתות החברתיות כדי להפחיד את העולם המערבי ולגייס פעילים. מה עושים כשנתקלים בתוכן ג'יהאדיסטי - למשל באתרים כיוטיוב או פייסבוק? עקרונית, תמיד ניתן לדווח עליו כפי שמדווחים על כל תוכן שלא מוצא חן בעיניכם. אבל בשביל ממשלת בריטניה זה ממש לא מספיק.
ספקיות הרשת של בריטניה נכנעו ללחץ ממשלתי ובקרוב צפויות להתקין "כפתור ג'יהאד", שיאפשר לכל משתמש להגדיר אתר כג'יהאדיסטי - מה שיחייב את ספקיות האינטרנט לבחון את חסימתו במדינה.
ההחלטה עוררה שערוריה, כי אף שכפתורים כאלה כבר קיימים לתוכן פדופילי, פה מדובר במשהו אחר לגמרי. די ברור מה נכנס לקטגוריית הפדופיליה. מהו "תוכן ג'יהאדיסטי"? זו כבר שאלה מורכבת בהרבה.
מכירת מרצ'נדייז דאעש ברשת. האם מדובר בתוכן ג'יהאדיסטי? מתנגדי ההחלטה טוענים שמדובר בצנזורה מובהקת של תוכן פוליטי. האם, למשל, האמירה שכוחות בריטיים בעיראק, סוריה ואפגניסטן מבצעים פשעי מלחמה (משהו שאין עליו ויכוח אמיתי) או שהם נמצאים במלחמה בלתי מוכרזת שפוגעת בעקביות באוכלוסיה, היא "תוכן ג'יהאדיסטי"? האם האמירה שלאנשים שמותקפים על ידי הכוחות האלה יש זכות להגן על עצמם היא תוכן כזה? יתר על כן, גם לא ברור מה קורה ברגע שמתבצע דיווח. האם החסימה אוטומטית? האם לבעלי אתרים יהיה למי לפנות כדי להסיר את החסימה? כי אם לא, אפשר בקלות לראות מצב שבו ארגוני ימין מכריזים על כל אתר שלא מוצא חן בעיניהם כ"אתר ג'יהאדיסטי" ומסירים אותו מהרשת.
כל זה, ועוד לא דיברנו על הגול העצמי האמיתי. טענה מרכזית של הג'יהאדיסטים היא שהמערב מתיימר לחופש דיבור, עד שהחופש הזה מאיים עליו; שהוא חופש נהנתני ולא חופש מהותי - שאתם יכולים לצפות בתמונות עכוזה של איזו כוכבנית שלא ברור למה היא קיימת בכלל, אבל אם תאמרו משהו שיאיים על המשטר, הסיפור נגמר. אם במולדת חופש הדיבור יתחילו לצנזר תוכן פוליטי, חריף ככל שיהיה, הטרוריסטים כבר ניצחו.
גוגל, את אחראית גם לגוגל צרפת
בית משפט צרפתי נקט בצעד יוצא דופן ושנוי במחלוקת והרחיב בפועל את הזכות להישכח אל מחוץ לגבולות אירופה. במאי האחרון פסק בית משפט אירופי גבוה שלאנשים יש זכות לדרוש מגוגל להסיר קישורים שמביכים אותם מתוצאות החיפוש. הזכות הזו שנויה במחלוקת, כאשר מתנגדיה טוענים בצדק שהיא מאפשרת מחיקה של ההיסטוריה. תומכיה טוענים שלא יתכן שכל שמועה שמוציאה שם רע לאדם שמישהו כתב אי פעם ברשת תיזכר לנצח.
הפסיקה חלה רק על הגרסאות המקומיות של גוגל ולא על גוגל עצמה, כך שיש פרצה מרכזית בזכות להישכח: מי שמגדיר את מנוע החיפוש שלו כ-google.com ולא לגרסה המקומית, מוצא את הגרסה המקורית של תוצאות החיפוש, ללא כל צנזורה. יתר על כן, כשגוגל נאלצת להסיר קישור, היא מודיעה על כך למשתמש שמבצע את החיפוש, מה שעשוי רק לעודד אותו לנבור עמוק יותר ולמצוא מידע נוסף.
משרדי גוגל בפריז במקרה הצרפתי, מדובר במאריו קוסטיה גונזאלס, שהצליח להכריח את גוגל להסיר מספר מאמרים שאמרו שהבית שלו עוקל בשל חוב. גונזאלס לא היה מרוצה מהעובדה שהמידע עדיין זמין בגוגל ארה"ב ובית המשפט הצרפתי הסכים איתו. גוגל צרפת, קבעו השופטים, היא חברת בת של גוגל ואחראית לפעולות של חברת האם שלה; אשר על כן, תקע בית המשפט את גוגל צרפת עם קנס של אלף יורו מדי יום, עד שגוגל ארה"ב תסיר סוף סוף את הקישורים שמוציאים שם רע לגונזאלס. יתר על כן, בית המשפט הסתמך על פסיקה של בית הדין האירופי; עורכי דין אומרים שפסקי דין דומים צפויים בכל מדינה אירופית.
פטריוטים אמריקאים צפויים לצווח שהמשמעות היא שצדק אירופי חל גם בגבולות ארה"ב הריבוניים. ובכן, שיזכרו את הדאגה העמוקה שלהם לריבונות בפעם הבאה שבית משפט אמריקאי יקבע שהוא יכול לקבל מידע מכל שרת בעולם בגלל צו שמוצא בארה"ב.
תנאים דרקוניים
אפל רצתה לקבל זכוכית ספיר למכשירים שלה, ולשם כך התקשרה בחוזה עם חברת GTAT. סיבה נוספת להתקשרות איתה היתה ש-GTAT היא חברה אמריקאית, ובלב כל שערוריית העלמת המס של אפל, אם היא היתה מצליחה לטעון שהיא מספקת עבודה לעוד עובדים אמריקאים, זה היה מוריד מעליה קצת לחץ ציבורי.
זה נגמר בכך ש-GTAT פשטה את הרגל, כדי לצאת מהחוזה הדרקוני שפתה עליה אפל. במקור, GTAT התלהבה. חוזה גדול עם אפל היה מאפשר לה כמעט להכפיל את ההכנסות שלה. אבל כשהסתכלה על החוזה, הבכירים שלה התחילו לחשוש. הוא קבע תנאים שהיו חד משמעית לטובת מעצמת התפוחים.
מטה GTAT אפל כפתה על החברה מחיר נמוך במיוחד עבור הזכוכית, מחיר שהסתבר כמחיר הפסד. היא כפתה על GTAT סעיף שקבע קנס של 650,000 דולר אם היא תניח לחברה אחרת להשתמש בכבשנים המיוחדים שלה; קנס של 640,000 דולר על מכירת זכוכית ספיר בשווי 20,000 לחברה אחרת; קנס של 320,000 דולר על איחור בהובלת הזכוכית (בעלות של 77 דולר למילימטר זכוכית) ועוד. אפל, מצידה, יכלה לבטל הזמנה מתי שהתחשק לה. כמו כן, אפל תקעה בהסכם סעיף של 50 מיליון דולר בקנס על "הפרת סודיות" אם GTAT תחשוף את פרטי החוזה. אפל עצמה, אגב, לא היתה מחויבת בשום סעיף כזה.
כדי ליצור זכוכית איכותית יותר, אפל הסכימה להלוות ל-GTAT סכום כסף גדול כדי שזו תבנה כבשנים מיוחדים. אבל היא סירבה לשלם את התשלום השני בהלוואה, והתוצאה היתה ש-GTAT, שהשקיעה הון עתק בתקווה לרווחים עתידיים – על פי המסמכים שהוגשו לבית המשפט, היא הוציאה 900 מיליון דולר ואפל כיסתה רק 439 מיליון - גילתה שאין לה מאיפה להחזיר את הכסף. התוצאה היתה פשיטת רגל.
בקצרה, כפי שגילו חברות הסלולר האמריקאיות לפני GTAT, אל תיכנסו לחוזה עם אפל. המילה "הגינות" מצונזרת מהלקסיקון שלה.
קצרצרים
1. עוד יום, עוד מיזוגניה בטוויטר הבריטי: אתלטית זוכת אולימפיאדה, ג'סיקה אניס-היל, מוצאת את עצמה מאוימת באונס בטוויטר. השרץ הקטן שעשה את זה כנראה עוד לא קלט שהתביעה הבריטית מוצאת לוזרים מסוגו ומעמידה אותם לדין כאילו אין מחר. מה היה "חטאה" של אניס-היל? ובכן, יש קבוצת כדורגל בשם שפילד יונייטד, וזו החליטה להחזיר לשורותיה את צ'ד אוונס, שחקן שהורשע באונס. אניס-היל הודיעה שאם זה המצב, היא רוצה להסיר את השם שלה מהאצטדיון שלהם. הכבוד של איזה חוליגן נפגע, ועל כן צצו מיד איומי האונס.
מתנגדת לאנסים? שיאנסו אותך! הצד האפל של טוויטר 2. איראן תשמור על שמות הדומיינים שלה: תביעה מפורסמת בארה"ב נגד איראן מצד מספר נפגעי טרור הצליחה משום שהמדינה השיעית לא טרחה להתגונן מפניה. זאת, מתוך תפיסה שלבתי המשפט של ארה"ב אין סמכות לדון בה. אחת התוצאות של הפסיקה היתה החרמת שמות הדומיינים של איראן והעברתם לידי התובעים. סוכנות ICANN, שמנהלת את השמות ברשת, ערערה על הפסיקה ובית משפט פדרלי הפך אותה - וקבע ששמות דומיינים עיקריים אינם רכוש שניתן להחרמה.
3. כשבוע אחרי שהגיעה תביעה יצוגית כנגד הסטארט-אפ הנדי בשל פגיעה בזכויות העובדים שלו, חוטפת גם גוגל תביעה יצוגית, בטענה שהיא פוגעת בזכויות עובדי הקבלן שלה. לגוגל יש המון כאלה, ולטענת כתב התביעה לפחות עובד אחד שהועסק ישירות על ידי גוגל סווג מחדש כפרילאנסר, אף שעבד ממשרדי החברה בניו יורק, ואישרו לו שכר רק על 30 שעות בשבוע, אף על פי שעבד משמעותית יותר. כשדרש שגוגל תכסה את השעות הנוספות, ה"חוזה" שלו בוטל.
