ווייב גארד: החברה הישראלית שמאתגרת את גבולות הפרטיות המוכרים

חברת ווייב גארד טכנולוגיות (Wave Guard Technologies) הישראלית תמכור לסוכנות מודיעין ממשלתית של מדינה גדולה במרכז אסיה טכנולוגיה שפיתחה ומתוארת על ידה כדור החדש של אמצעי מעקב אחר טלפונים סלולריים. שווי העסקה עשרות מיליוני דולרים, והמערכת, שנקראת טרייסר (Tracer), תאפשר לסוכנות המודיעין לנטר ולשמור מידע ממספר רב של רשתות סלולריות בזמן אמת.

"כשאיומי הביטחון גדלים במהירות, רשויות אכיפת החוק נדרשות לרתום טכנולוגיות חזקות על מנת לטפל בהן במהירות" - כך נפתח סרטון התדמית של מוצרי המעקב החדשים של החברה, שהוקמה ב־2009 על ידי דוד שאול וליאור נוה, בכנס ה־HLS (ביטחון פנים) שארגן מכון היצוא הישראלי ושהתקיים בשבוע שעבר בתל אביב.

מימין סמנכ"ל הכספים ליאור נוה והמנכ"ל דוד שאול צילום: עמית שעל

הטרייסר יודעת לבנות פרופיל התנהגות של משתמש בהתבסס על מידע עדכני והיסטורי, ולזהות חריגות והתנהגויות שחורגות מהנורמה. מאחר שהמערכת מנטרת התנהגויות ולא רק מכשירים - המטרות מזוהות גם אם הן מחליפות כרטיס SIM ואפילו מכשיר סלולרי. "אין יותר איפה להסתתר!", צוהל הקריין בסרטון התדמית.

במדינה המרכז־אסייתית שעתידה לרכוש אותה, תופעל המערכת ללא ידיעת אזרחי המדינה ותבצע מעקב אחר כל פעילות המבוצעת ממכשירי הטלפון הסלולרי. תכונות המערכת מאפשרות גם להתאים אותה לרגולציה המקומית, כך שאפשר להפעילה גם במדינות שבהן החוק אינו מתיר מעקב כללי אחרי התושבים, כמו למשל בישראל.

עם זאת, בחברה סירבו לומר אם המוצר נמצא בשימוש בארץ. ההצהרות הללו של ווייב גארד אולי משמחות את כוחות הביטחון ברחבי העולם, אך יש בהן די כדי לגרום אי־נוחות לאזרח הפשוט.

לא יעזור להחליף מכשיר, כרטיס SIM או רשת סלולרית

הטכנולוגיה החדשה של ווייב גארד מסוגלת לשמור מידע עצום על כל תקשורת הסלולר שלנו - החל ממיקום גיאוגרפי ברמת הדיוק הגבוהה ביותר הקיימת בשוק (עד 6 מטרים) וכלה בנתוני שיחות - מי התקשר למי ומתי, שליחה וקבלה של הודעות, תקשורת מבוססת אינטרנט, רשתות חברתיות ועוד. בניגוד למערכות כמו PRISM ואחרות, שהתפרסמו לאחרונה בעקבות הדלפותיו של אדוארד סנודן ונמצאות בשימוש הסוכנות לביטחון לאומי האמריקאית (NSA), המערכת של ווייב גארד לא מנטרת ולא שומרת את תוכן השיחות וההודעות.

עם זאת, למערכת יכולות רבות אחרות - היא מסוגלת לאחסן מידע על כל המשתמשים עד שנה אחורה ואפילו יותר (לפי דרישת הממשלה), כך שאם הרשויות מבקשות לעקוב אחר אדם מסוים כעת, הן יכולות לשלוף את כל המידע שהצטבר אודותיו בשנה האחרונה. בנוסף, היא כאמור מזהה מכשירים שהחליפו כרטיס SIM ויוצרת פרופילי התנהגות של משתמשים, כך שביכולתה לזהות אותם גם אם החליפו מכשיר.

יתרון נוסף שלה הוא שהיא פועלת באופן פסיבי על גבי הרשתות הסלולריות ואוספת את כלל המידע, בניגוד לביצוע חיפוש ברשתות - פעולה שגם מעמיסה על הרשת ומסכנת אותה, וגם חשופה מבחינה מודיעינית מפני שהיא מבוצעת מחוץ לארגון.

חיפוש שנעשה באמצעות גורמים חיצוניים מאפשר דליפה, ואילו המערכת של ווייב גארד מאפשרת לשמור את השאלות בפנים.

מניטור קרינה סלולרית לתעשייה הביטחונית

דוד שאול וליאור נוה הקימו את ווייב גארד ב־2009. החברה ממוקמת כיום בכפר סבא ומעסיקה עשרה עובדים. המנכ"ל דוד שאול נמצא בתחום התקשורת והסלולר כבר 20 שנה והחזיק בתפקידים בכירים בפרטנר, גילת ומוטורולה. סמנכ"ל הכספים ליאור נוה ניהל במשך עשר שנים את דגש מדידות, חברה שמבצעת בדיקות קרינה באתרי הסלולר בארץ.

בתחילת דרכה סיפקה החברה מערכות אזרחיות לניטור קרינה, שנמצאות כיום בשימוש משרד התקשורת ועיריית כפר סבא. המערכות מנטרות את אתרי הסלולר 365 ימים בשנה, ומוודאות שהם עומדים בהיתרים שניתנו להם.

המפנה האסטרטגי המשמעותי חל לפני כשנתיים, כשחברה ביטחונית גדולה פנתה אליה וביקשה ממנה לפתח מערכת לתחום הביטחון. "הפרויקט לא בשל משום שהחברה הגדולה לא הצליחה לסגור את העסקה", מספר נוה ל"כלכליסט". "נשארנו עם מוצר לא גמור ביד. הבנו שיש לנו משהו מהפכני, ולכן החלטנו להשלים אותו בעצמנו".

כשנשאל לגבי החשש הטבעי של האזרחים מעיני האח הגדול, נוה מדגיש שהמוצרים הביטחוניים של החברה נועדו לגופים ממשלתיים בלבד: "הלקוחות שלנו הם רק לקוחות ממשלתיים, ובמדינות שבהן זה מבוצע - זה מבוצע על פי חוק. מובן שאנחנו פועלים רק באישור של משרד הביטחון הישראלי".

לא מתעסקים בשאלות של מה מוסרי ומה לא

לא כולם מרוצים מהתשובה של נוה. עו"ד יהונתן קלינגר, המתמחה בתחום הגנת הפרטיות, מותח ביקורת על העסקה שנרקמה בין ווייב גארד לבין אותה מדינה אסייתית. "זה שהדבר חוקי במדינה לא אומר שהוא נכון מוסרית או רצוי".

העובדה שמוצר החברה אינו מאפשר גישה לתוכן השיחות והמסרים אינה מספקת את קלינגר: "גם ה־Meta–Data הוא פוגעני. אני עורך דין, ואם אתה יודע מי דיבר איתי, אתה יודע מי נזקק לשירותים משפטיים בתחום מאוד ספציפי. ואם יש לך המיקום שלי, אז אתה יודע אצל אילו לקוחות ביקרתי. ואם אתה יודע את השעה, אז אתה יכול להסיק אם מדובר בקשרים עסקיים או אישיים. אתה לא חייב לדעת על מה דיברתי, מספיק שאתה יודע מתי ועם מי".

"היצוא הביטחוני של ישראל הוא כמה מיליארדי דולרים בשנה, החל מרובים ועד מערכות המודיעין המתקדמות בעולם", משיב נוה לטענות שמעלה קלינגר. "כל היצוא מפוקח על ידי אגף הפיקוח על היצוא במשרד הביטחון. אנחנו לא מתעסקים עם מה נכון ומה לא נכון. יש אנשים שזה התפקיד שלהם, וכל היצוא הביטחוני עובר דרכם".

נוסף על האפליקציות המודיעיניות, לטכנולוגיית הליבה של החברה יש גם אפליקציות אחרות. למשל הקראוד טרייסר (Crowd Tracer), אפליקציה שאינה מזהה את המשתמשים ומיועדת לשימוש באירועים המוניים שבהם יש דגש על כמויות גדולות של אנשים ולא על זהותם. "באירועים כמו השריפה ביערות הכרמל, למשל. אם יש לך שריפות ענק ואתה רוצה לדעת לאן לשלוח את כוחות החילוץ קודם, לא אכפת לך מי הבן אדם. גם בהפגנות, אנחנו יכולים להגיד בדיוק כמה אנשים היו, לא הערכות ולא סטטיסטיקות, מספר מדויק", מסביר נוה.

אפליקציה נוספת היא למניעת שימושים עברייניים ברשתות הסלולר: "המערכת מסוגלת, בהתאמות מסוימות, להילחם בתופעה של עבריינות ברשתות הסלולר, וכך להוות פתרון גם עבור משרד התקשורת".