זה קרה: האקרים תפסו את לינוקס עם המכנסיים למטה

כן, זה קרה

לינוקס היא משפחה גדולה ומאושרת של מערכות הפעלה, אשר תמיד נבדלו מאלו של מיקרוסופט ואפל בהיותן מבוססות על קוד פתוח - מה שעשה אותן פחות אטרקטיביות עבור האקרים ולפיכך, מאובטחות במיוחד. בעוד שרובן אלמוניות למדי, יש אחת מהן שאתם מכירים היטב: קוראים לה אנדרואיד והיא מפעילה יותר מ-80% מהטלפונים בעולם. היא גם היחידה שפגיעה למתקפות סייבר שונות. או לפחות, כך היה עד לאחרונה.   

באוגוסט האחרון הבחינו חוקרי אבטחה בנוזקה מטיפוס סוס טרויאני, שקיבלה את השם Turla. טורלה היא תוכנת ריגול חמקנית וכמעט בלתי ניתנת לזיהוי, שהיתה פעילה במחשבי ווינדוס למיניהם. היא פרצה למאות אלפי מחשבים של ממשלות וחברות תרופות ברחבי העולם. ההנחה הסבירה היא שמדובר בנוזקה מושקעת כל כך, שמאחוריה עומדת ממשלה - לא ברור איזו.

הפצות לינוקס השונות

כך או כך, בימים האחרונים גילו חוקרי האבטחה שלטורלה יש אחות קטנה, שפעילה במערכות לינוקס. כן, אתם יודעים, מערכת ההפעלה הקטנה והאמיצה שהתומכים שלה אוהבים לומר שבלינוקס זה לא היה קורה. לא כל היכולות שלה ברורות, אבל היא א. מאוד חמקנית, וב. שורצת במחשבים ממשלתיים מזה שנים. כמו כן, החוקרים אומרים שהקוד שלה מתוחכם להפליא כך שהם לא ממש בטוחים איזה עוד תרגילים היא מסוגלת לשלוף.

מישהו מופתע?

ממשלת הודו אסרה על אובר לפעול בעיר ניו דלהי, לאחר שנהג של החברה (אובר היתה מעדיפה שתקראו לו "עובד קבלן עצמאי ולא קשור") חטף צעירה ואנס אותה. זו לא הפעם הראשונה שנהגי אובר חוטפים נשים, אם כי במקרה הקודם לא ברור אם גם היה אונס. במקרים אחרים, תקפו נהגים של אובר נוסעים ולפחות במקרה אחד, כשגילה העבריין עם האפליקציה שהנוסע שלו עיוור, הוא תחב את כלב הנחיה שלו לתא המטען. כשהנוסע המזועזע הבחין בכך והתלונן, זרק אותו בצד הדרך באמצע סופת גשמים. איך לומר? העובד הממוצע של אובר לא מגיע לכותרות בשל אדיבותו המתפרצת.

אפליקציית אובר

המקרה של ניו דלהי בעייתי מבחינת אובר במיוחד, משום שהחוק שם קובע שעל נהגי מונית לעבור בדיקות רקע קפדניות. החשוד באונס שם, שיב קוּמַאר יַדַאב, הוא אנס לשעבר, שכבר נכנס לכלא ב-2011 (אחרי שאנס נוסעת במונית שלו). העובדה שהוא שוב ברחובות היא עדות כואבת לכך שהיחס של בתי המשפט בהודו לאונס הוא לא פחות ממזלזל.  

אז כתוצאה מכך ומשלל עבירות אחרות על חוקי המוניות של ניו דלהי, נאסר על אובר להפעיל את השירות שלה שם. אובר, כזכור, טוענת בעקשנות שהיא בכלל לא חברת מוניות. היא רק מספקת "קבלני מוניות", עובדים בשכר נמוך נטולי כל הכשרה שהיא עושה כמיטב יכולתה לא לבדוק את הרקע שלהם. מאחר והיא חברת "כלכלת שיתוף" לדעתה, היא סבורה שהחוק לא אמור לחול עליה. בתי משפט ברחבי העולם מתחילים לגלות ספקנות גוברת והולכת כלפי הפטור מטעם עצמה שלקחה אובר מציות לחוק.

האח, בוטים!

פרסומות הווידאו הן אחת הרעות החולות של האינטרנט, במיוחד ביוטיוב. רציתם לצפות בסרטון על חתולים? קודם צפו בפרסומת לחברת תמרוקים או רכב (לפי ההיגיון של המפרסם, אם אתם אוהבים חתולים, ברור שתרצו לדעת שיש בשוק שמפו חדש). עתה מתגלה כי יש מי שצופה באדיקות בכל פרסומות הווידאו הללו, אך לצערם של המפרסמים, לא מדובר בבני אדם. 

מסתבר שלא מעט מצרכני הפרסומות הללו הם בוטים - תוכנות שנכתבו במטרה לבצע פעולה שמבצעים גולשים אנושיים במקומם. והבוטים הללו גורמים לחברות הפרסום הפסדים של 6 מיליארד דולר בשנה.

הוא דווקא מאוד אוהב את הפרסומות ביוטיוב

כרבע מהצופים בפרסומות הווידאו ו-11% מהצופים במודעות סטנדרטיות הם בוטים. מבחינת המפרסם, לא רק שהוא לא יראה מהם אגורה, הנתונים שיוצגו לו יראו על שיעור צפיות גבוה בפרסומות - מה שעלול לגרום לו לחשוב שאנשים אוהבים את הפרסומת. ואם בהתחלה חשבו בתעשיית הפרסום שהבעיה מוגבלת רק לאתרים שהפרסום בהם עולה דולרים בודדים, אז אחרי המחקר האחרון, מסתבר שהם פעילים לגמרי גם באתרים שהפרסום בהם עולה עשרות דולרים להקלקה. במקרה אחד, מצא המחקר שלא פחות מ-98% ממודעות הווידאו באתר בינלאומי מפורסם (שזהותו טרם נחשפה) נצפו על ידי בוטים. בתעשיית הפרסום קוראים לזה הונאה; אני מעדיף לקרוא לזה שיבוש תרבותי. 

קצרצרים

1. האם המשפט נגד אפל - שחשודה הפעם בכך שהעלימה שירים ממכשירי אייפוד - יימשך? בסיבוב האחרון אפל טענה שאף אחד מהתובעים לא רכש אייפודים בתקופה הרלוונטית לפרשה, בה נמחקו שירים שלא הורדו למכשיר דרך אייטיונס. השופטת הורתה לתובעים למצוא תובע יצוגי שעומד בתנאי התביעה עד היום (ג'), או שהיא תיאלץ לבטל אותה. אם יימצא תובע כזה, המשפט ימשיך כסדרו, למרות דרישת אפל לבטל אותו.

חנות אייטיונס של אפל

2. מיקרוסופט ממשיכה במאבק שלה להגן על הפרטיות של כל מי שלא חי בארה"ב מהאימפריאליזם השיפוטי האמריקאי. בפרקים הקודמים, מיקרוסופט סירבה לציית לצו שהורה להוציא פרטים על תושב אירלנד משרת שלה שם, באומרה שלבית המשפט האמריקאי אין סמכות באירלנד. כנראה שהשופטים האירים מהווים פחות חותמת גומי, על כל פנים לבקשות מצד זרים, כי הבולשת יצאה למאבק משפטי והוציאה צו כנגד מיקרוסופט. לטענת הממשלה, מעצם העובדה שהשרת שייך למיקרוסופט - שהיא חברה אמריקאית ובית משפט אמריקאי יכול להוציא את המידע משם. המשמעות היא שאם יש לכם מידע על שרת של חברה אמריקאית (הו, אני לא יודע, פייסבוק למשל) ואם השרת יושב מחוץ לארה"ב, אז המידע שלכם יגיע ל-FBI או כל גוף ממשלתי אמריקאי אחר שישכנע שופט אוטומטי. זאת, בלי שמערכת המשפט תהיה מסוגלת להגן עליכם ומבלי שתחול עליכם ההגנה של חוקי הפרטיות המקומיים. מיקרוסופט הפסידה בעתירה של נגד הצו של הממשלה, ועכשיו היא מערערת. 

3. המו"ל הגדול האצ'ט נמצא בסכסוך מתמשך ומתוקשר היטב עם הענקית אוכלת הכל אמזון, שלא מוכנה למכור את הספרים שלו עד שהאצ'ט לא יקבל את התנאים שלה למכירה. מאחר ואמזון היא הקמעונאית הגדולה ביותר של ספרים, האצ'ט והסופרים שלה סובלים מירידה חדה במכירות. בשל כך החליטה האצ'ט לעשות משהו שעד כה לא נעשה: היא מתחילה למכור ספרים בטוויטר. לשם כך היא חוברת לחברה שמשווקת ישירות ברשת החברתית והסופרים שלה יתחילו לצייץ על הספרים שלהם יחד עם קישור לרכישה.   

4. יש חברה בשם CMG שהפכה את הגנרל האמריקאי המנוח ג'ורג' ס. פאטון לסימן רשום. היא מגישה כעת תביעה נגד חברת משחקים שיצרה משחק אסטרטגיה המבוסס על דמותו. מוקדם יותר השנה, בעט בית משפט תביעה של הפושע נגד האנושות מנואל נורייגה, גם היא כנגד משחק שלטענת נורייגה הציג את הפשעים שלו באופן שלילי. פאטון אפילו לא חי, כך שהמקרה הזה עשוי להיות מעניין מהרגיל.