מצעד האיוולת: הכשלונות הכי גדולים של ההייטק ב-2014

האפליקציה הישראלית הממשלתית שדרכה לכם ולכלבים שלכם על הפרטיות, ניסויים בבני אדם שביצעה פייסבוק, הרומן של אובר עם הרגולטורים ופליטות הפה של מנכ"לי מיקרוסופט ו-AOL; הרגעים המביכים של עולם הטכנולוגיה

חברות הטכנולוגיה, האינטרנט והתקשורת עושות הכל כדי למקסם את הרווחים שלהן, דרך מכירת מוצרים ושירותים שיעשו אתכם מרוצים. ואולם, לעיתים קרובות נכשלות גם החברות הגדולות ביותר. השנה ראינו כמה וכמה נפילות מביכות של ענקיות כאפל, סמסונג, אמזון ואחרות. "כלכליסט" גאה להציג: מצעד הכשלונות הטכנולוגיים הבולטים של השנה החולפת - כשלונות שפגעו בחברות עצמן, בעובדים שלהן ובכם המשתמשים.

1. ה"פריצה" ל-iCloud: מג'ניפר לורנס באהבה

האקרים פרסמו באתרי רדיט ו-4Chan תמונות עירום של מספר שחקניות מפורסמות כגון ג'ניפר לורנס, קירסטן דאנסט וקיילי קוקו ("המפץ הגדול"), דוגמניות כקייט אפטון, מספר ספורטאיות ונשות ציבור. את התמונות הם השיגו מחשבונות ה-iCloud של הסלבריטאיות, שהיו מסונכרנים אוטומטית באייפונים שלהן. בתחילה, הוערך שמדובר בפרצת אבטחה בשירות הענן של אפל, אך בהמשך נודע כי מדובר בנוזקה שהותקנה על הטלפונים עצמם, או בססמאות שנגנבו. אז בעצם, היכן ה-Fail? אפל התייחסה לכל העניין בביטול על אף הסיקור הנרחב של הפרשה - מה שגרר פגיעה בתדמית שירותי הענן שלה.

ג'ניפר לורנס כקטניס אוורדין במשחקי הרעב, הפעם עם יותר בגדים

2. אפליקציית מאגר הכלבים: חלמאות כחול-לבן

בעוד באיחוד האירופי נלחמות הממשלות נגד חשיפת פרטים אישיים על אזרחיהן, בישראל נעשה ההיפך הגמור. משרד החקלאות השיק אפליקציה בשם "מאגר כלבים" שנועדה לאפשר לחפש בעלי כלבים לפי שם הכלב או מספר השבב שלו. רק אלוהים יודעת למה נכללה באפליקציה גם אפשרות חיפוש פרטי אנשים לפי שמות; חיפוש זריז הציג את מקומות מגוריהם ומספרי הטלפון של בכירים בצבא, חברי כנסת ואישי ציבור רבים. "האינטרס הציבורי ליצור מאגר מידע אמין ונגיש לציבור גובר על אינטרס צנעת הפרט", מסר משרד החקלאות בתגובה. מאוחר יותר, התברר שגם שר החקלאות יאיר שמיר כלל לא ידע מה עושה האפליקציה שהשיק משרדו.

יאיר שמיר, שר החקלאות. לא ידע מה קורה צילום: אוראל כהן

3. שטיפת מוח בפיד: ניסויים בבני אדם, גרסת פייסבוק

לפייסבוק יש המון כוח: היא יכולה לקדם פוסטים ולהצניע אחרים ובכך להשפיע על דעת הקהל כמעט בכל העולם. השנה למדנו מה המחיר של הכוח הזה, כאשר נודע שהרשת החברתית ערכה ניסוי בפיד של 700 אלף ממשתמשיה. היא הדגישה עבור חלקם פוסטים שמחים ועבור אחרים פוסטים מדכאים, ואז ראתה איך זה משפיע על נטיית המשתמש להקליק על פרסומות בשירות שלה. היא לא ביררה אם מי מהם לוקה, במקרה, בדיכאון קליני. היא לא ביררה אם הפוסטים השליליים הזיקו לחייו של גולש זה או אחר. והיא לא טרחה לשאול אף אחד מהם אם מתחשק להם להשתתף בניסוי. מארק צוקרברג טען שזו היתה טעות והתנצל. בהתחשב בכך שהגולש הממוצע משתמש בפייסבוק כדי לנהל את חייו החברתיים ולא כדי למצוא לו שטויות שיוכל לקנות, כנראה שהניסוי לא תרם לאף אחד בשום צורה.

מארק צוקרברג, מנכ"ל פייסבוק. התנצל על הניסוי צילום: בלומברג

4. הסמארטפון הראשון של אמזון: כמה זה עולה?

עולם המדיה הטכנולוגית צפה בנשימה עצורה בג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון, עולה על הבמה ומציג את ה-Fire Phone. זה היה סמארטפון בעל מערך מצלמות קדמי שידע לזהות את הזווית בה מביטים במסך שלו וליצור כך אשליית תלת ממד רציפה וקבועה ללא צורך במשקפיים מיוחדים. בנוסף, היתה לו יכולת סריקת עצמים אוטומטית והפניית המשתמש לעמוד מכירה רלוונטי ברשת. סקירות ראשונות של המכשיר מצאו אותו חלש ויקר מדי ובעל איכות תצוגה נמוכה ביחס לקבוצת המחיר אליה יועד. נכון להיום, במחסני אמזון עומדים ארגזי פייר פונים מסודרים למשעי - ואף אחד לא רוצה אותם. למעשה, שווי הסחורה עומד על יותר משמונים מיליון דולר. כמה חודשים אחר כך הודה בזוס שהפייר פון היה חתיכת כשלון בשל התמחור השגוי.

ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון. הודה שתמחור הפייר פון היה גבוה מדי צילום: בלומברג

5. הבאגים ב-iOS 8: מתקנים את התיקון

השקת האייפון 6 היתה אירוע השיא של אפל השנה. אבל זמן קצר לאחריה קיבלה החברה מכה תדמיתית: מערכת ההפעלה iOS 8 שנכללה במכשיר החדש, שכוללת שלל שינויי עיצוב וממשק, התגלתה כעמוסה בבאגים. המכשירים לא הצליחו להתחבר לרשת, לא היתה תמיכה באפליקציות מקלדת צד שלישי, שירות ניטור הבריאות iHealth לא פעל כהלכה ועוד. אפל שחררה עדכון למערכת ההפעלה, אך זה יצר בעיות חדשות - מה שאילץ אותה לשחרר עדכון לעדכון זמן קצר אחר כך. החברה מצידה טענה שחלק מהבאגים נבעו מתקלה בשרתים. מה למדנו? שלא חכם לעדכן את מערכת ההפעלה ברגע שיש גרסה חדשה - ותמיד עדיף להמתין ולראות אם יש בה באגים ולוודא שתוקנו.

iOS 8. לא מעט באגים

6. הנפקת King: הממתקים לא שווים את הכסף

חברת קינג פיתחה משחקי מובייל רבים בשנים האחרונות, אבל רק אחד מהם מוכר לציבור הרחב: קנדי קראש, המשחק שהוא סם דיגיטלי. מודל השיווק של המשחק היה נהדר: הוא מתחיל קל, הופך לקשה בטירוף ואז צריך לשלם כמה גרושים כדי לטעון מחדש את מונה הפסילות ולהמשיך לשחק. אז אנשים שיחקו ואפילו שילמו וקינג יצאה לבורסה. היא הונפקה בוול סטריט לפי שווי אסטרונומי של יותר מ-7 מיליארד דולר באירוע עמוס הבטחות וחיוכים. כמה שעות לאחר מכן כבר צללה המניה ב-15% ומאז רק הולכת ודועכת. מזכיר לכם משהו? נכון מאוד: ענקית המשחקים זינגה, עוד חברה של להיט אחד. יש משקיעים שפשוט לא לומדים.

ריקרדו זקוי, מנכ"ל קינג. מניית החברה צוללת צילום: בלומברג

7. אובר והרומן עם הרגולטורים

איך שלא מסובבים את זה, חברה לא יכולה לטעון שהיא לא חברת מוניות ורק נותנת שירותי נסיעות על בסיס נהגי מוניות - כאשר היא חברת מוניות בפועל. הרגולטורים לא קנו את הטענה של אובר ואסרו על פעילותה במדינות רבות. החברה, מצידה, מתעלמת: בכמה מקרים, כמו בפרנקפורט למשל, היא פשוט המשיכה לפעול. העניין הזה בולט במיוחד על רקע דיווחים לפיהם נהגי אובר שדדו נוסעים, אנסו נוסעות, היו מעורבים בתאונות בהם נהרגו אנשים ואחד השיאים היה המקרה בו נהג ראה שיש לו נוסע עיוור ודחף את הכלב שלו לבגאז'. בנוסף, אובר הסתבכה עם כלי התקשורת כשבכיר טען שברצונו לרגל אחר עיתונאים, עם הנהגים כשהפנתה אותם לשירותי הלוואות קצרות טווח ועם כל מי שנשאר כאשר נודע שהיא משתמשת בנתוני הזמנת הנסיעות כדי לברר מתי משתמשים הגולשים בשירותי ליווי ובתור בידור באירועי חברה.

טראביס קלאניק, מנכ"ל אובר צילום: בלומברג

8. שירותי הבריאות של אורגון: ארה"ב נגד אורקל

היה היתה חברה בשם אורקל, שבנתה את מערכת ביטוח הבריאות המקוונת של מדינת אורגון בארה"ב. המערכת לא עבדה כהלכה ממגוון סיבות, בראשן בחירתה של אורקל לבנות מערכת שמופרדת משירותי הבריאות הקיימים ולא לבצע שדרוג לתשתית הקיימת. הפרויקט הלך והסתבך ואורקל דרשה עוד ועוד כסף מהשלטונות כדי להשלים את הפרויקט הבעייתי. בשלב מסוים נמאס למושל אורגון ונפתחה חקירה. התוצאה שלה: תביעת פיצוי בסך 5.5 מיליארד דולר כנגד אורקל, בגין מתן הבטחות שלא יכלה לקיים, הפעלת צוותים לא מקצועיים וחיובי שווא של 240 מיליון דולר. אורקל אולי היתה יוצאת בזול, אם לא היתה נתפסת בעבר במהלכים דומים.

מנכ"ל אורקל לשעבר, לארי אליסון. היה האחראי מאחורי המחדל באורגון צילום: בלומברג

9. הפליטה של נאדלה: שוביניזם? סליחה, טעות

מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה הוא רוח חדשה עבור ענקית התוכנה. החזון שלו מעניין ומעשי, הגישה שלו פחות ראוותנית משל קודמו סטיב באלמר ומינויו נסך ביטחון במשקיעים. ואז הוא עלה לבמה בכנס למען זכויות נשים. נאדלה טען שם שנשים לא צריכות לבקש העלאה במשכורותיהן, משום שהמערכת מספיק נאורה בשביל לתגמל אותן בהתאם לכישוריהן. בכך, רמז שבניגוד לגברים, אין להן צורך בלקדם את עצמן בארגונים. תוך זמן קצר הוא הבין על איזה מוקש הוא דרך ומיהר לפרסם התנצלות פומבית. עמק הסיליקון הוא מקום קשה מאוד לנשים ותוצאות מחקר מקיף בנושא שפורסם לפני כחודשיים הראה כי הפער בין שכרו של גבר בעל השכלה והכשרה מתאימים ואישה בעלת אותם נתונים עומד על 40%.

סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט. לא יודע מהם באמת הפערים בשוק בין גברים ונשים צילום: בלומברג

10. כמה תינוקות במצוקה מרוויח מנכ"ל AOL?

טים ארמסטרונג, מנכ"ל AOL, כיכב במצעד הפאדיחות הטכנולוגיות של סוף 2013, כשפיטר עובד מול אלף איש בכנס רשמי של החברה. הוא נכנס גם הפעם לרשימה ומסיבה מביכה לא פחות: הוא חשף שינוי בתוכנית הפנסיה של עובדיו, שהופך אותן לפחות משתלמות בצורה משמעותית. כנימוק, הביא בתור דוגמה שתי עובדות שילדו והלידות הסתבכו. ביטוח הבריאות שבחוזה ההעסקה שלהן אילץ את AOL לשלם כמיליון דולר על כל תינוק. ארמסטרונג פשוט אמר ששתי נשים אחראיות במידת מה לפגיעה בכל 5,600 עובדי החברה. בהתחשב בכך שהוא עצמו מרוויח יותר מ-12 מיליון דולר לשנה, כנראה שקיצוץ במשכורתו יכל לפתור את הבעיה. אומת הרשת לא נשארה חייבת וזמן קצר מהצהרת ארמסטרונג הופצו חישובי שכרו והוצאות AOL בתינוקות במצוקה במקום בדולרים.