רוצים אקזיט? השיגו קארמה: הרשת החברתית של ההייטק הישראלי
כדי להצטרף לרשת החברתית האקסקלוסיבית קארמה, אתם צריכים להיות חלק מתעשיית ההייטק ולזכות באישור מאחד המייסדים. זה כנראה עזר לה להפוך לדבר הכי חם בעמק הסיליקון - ולמקום שבו יזמים ומשקיעים יכולים לדבר בבטחה על סוגיות מקצועיות וגם לקבל טיפים להשקעה
- 2014 בהייטק הישראלי - השכר כמעט ולא עלה, מספר העובדים החדשים הצטמצם
- קונים כחול-לבן: 2014 היתה שנה של תשואות בהייטק הישראלי
בשעה שרובנו מעבירים את הזמן בפייסבוק, בטוויטר או בווטסאפ, כאלף משתמשים ישראלים - יזמים, מפתחים, משקיעים, מנהלים ובכירים בסטארט-אפים, ובהם לא מעט דמויות מוכרות ובולטות בענף - בונים בחודשים האחרונים קהילה דיגיטלית אינטימית, קטנה אבל פעילה מאוד של אנשי תעשיית ההייטק. זוהי קארמה, אפליקציית רשת חברתית מבית היוצר של קרן ההון סיכון אלף (Aleph), שהחלה לפעול בקיץ האחרון בבטא סגורה למוזמנים בלבד והפכה למקום הכינוס הסודי של קהילת היזמות הישראלית.
אדן שוחט, שותף מנהל בקרן אלף צילום: נמרוד גליקמן
"יש 600 איש ברשימת ההמתנה. הגענו למצב שאנחנו לא מצליחים לאשר את הבקשות להצטרף מהר מספיק, כך שפנינו לאנשי הקהילה בבקשה לעזור בסינון של חברים חדשים", סיפר ל"כלכליסט" אדן שוחט, אחד משני השותפים באלף והאיש שמאחורי האפליקציה.
לקארמה אין שום כוונה להפוך לרשת חובקת כל כמו פייסבוק. היא תוכננה כקהילה אינטימית וסגורה, ועד כה כל חבר חדש נדרש לקבל את אישורם הפרטני של שוחט או של ערן שיר, יזם הבית של אלף, לעתים אחרי המתנה של חודשים.
"כדי להצטרף אתה צריך להיות יזם או אדם אחר שלוקח חלק פעיל בקהילה", אמר שוחט. "מי שבא כדי לקדם משהו לא ייכנס. בסופו של דבר הכוונה שלנו היא לתת מקום לכל 270 אלף האנשים שעובדים בתעשיית ההייטק הישראלית, אבל כדי שזה יתאפשר אנחנו צריכים להבין איך אפשר לגדול במידה כזו מבלי לפגוע בתחושת האינטימיות ובלי לפגוע בתוכן".
בלי רכילויות ועלבונות
מי שמצפה למצוא בקארמה רכילויות ולכלוכים מהסוג שאפיין את הימים הראשונים של אפליקציית סיקרט בישראל, כשמרבית המשתמשים הגיעו מקהילת היזמות, צפוי להתאכזב. מה שכן אפשר למצוא שם זה שאלות כמו "מה היתה הערכת השווי של החברה שלך במהלך סבב הגיוס הראשון?" או "באילו רגישויות תרבותיות צריך להתחשב כשפונים למשקיעים ביפן?", ובקשה להמלצות על רואה חשבון או עו"ד בתחום רישוי הפטנטים, ואפילו בקשה משוחט עצמו להמלצות על חברות מעניינות שכדאי להשקיע בהן.
רוב השאלות זוכות למענה ולעתים לשרשורי תגובות ארוכים ומפורטים. אפשר למצוא שם גם דיונים בנושאים רגישים יותר כמו גובה השכר שמייסד סטארט-אפ יכול למשוך לאחר השקעה, או כיצד כדאי להתנהל כאשר רוצים להעיף שותף בעייתי מהחברה שהקמתם יחד.
"בניגוד לסיקרט, בקארמה אנשים יכולים לפרסם שאלות באופן אנונימי אבל התשובות לא יכולות להיות אנונימיות, מצב שמונע הידרדרות להעלבות", הסביר שוחט. "נכון שהדיסקרטיות אף פעם לא מוחלטת, אבל הרבה פעמים מה שמשנה זה ההרגשה. כשאתה מפרסם סטטוס בפייסבוק אתה מרגיש שזה ציבורי, אתה יודע שבני משפחה יקראו את זה ויש דברים שלא תכתוב".
קיבוץ ההייטק
לדברי שוחט, הרעיון ליצירת קארמה נולד מרצון לפתח ולקדם את קהילת היזמות בישראל, מתוך מחשבה שקהילה משגשגת טובה לכל הגורמים שפועלים בה. "הפתרון שמצאנו, שהתאים למשאבים שלנו כ-VC של שני שותפים, היה פלטפורמה ליזמים שרוצים לעזור זה לזה. יש פה המון רצון לעזרה הדדית, ורצינו לסייע לאנשים לתעל אותה. ניסינו לחשוב איך הופכים את זה לסוג של קיבוץ מודרני שמעודד תרבות של עזרה הדדית".
מקום לרעיונות ישימים עבור יזמים ומשקיעים
אנשים שהצליחו לקדם את המיזמים שלהם באמצעות הערך שקיבלו מאנשים אחרים, אומר שוחט, מרגישים מחויבים להחזיר ערך דומה לקהילה ויקדישו זמן למענה על שאלות של עמיתים. "אנשים נפגשים במיט-אפים אבל זה לא מייצר אינטראקציה מתמשכת. יש כאלו שאין להם זמן להגיע למפגשים, ואם הם כבר מגיעים הם ילכו אחרי זמן קצר. הסיכוי שתמצא את האדם הנכון להפנות אליו את השאלה במיט-אפ הוא לא גדול. בקארמה אנשים יכולים לענות על שאלות בזמן שנוח להם וקל להגיע לאדם הנכון".
למרות הדמיון המסוים בתכנים ובעיתוי, שוחט אומר כי קארמה לא נולדה כריאקציה לדיוני היזמות בסיקרט של תחילת הדרך, אלא נוצרה עוד קודם לכן. בינואר 2014 כבר פותחה גרסה ראשונית לאנדרואיד, מלאת באגים ועדיין לא שמישה לדבריו, ובאמצע יולי היא הושקה רשמית בפוסט בבלוג של הקרן.
בגרסה הנוכחית היא כוללת פיד מרכזי שמציג את הפוסטים האחרונים לפי סדר כרונולוגי, קבוצות דיון בנושאים שונים (כל משתמש יכול להוסיף קבוצות חדשות), פיד פרטי שאליו מגיעים פוסטים בנושאים שהמשתמש סימן כרלבנטיים עבורו, ורשימה של המשתמשים הפעילים ביותר. ככל שהמשתמש פעיל יותר ועונה יותר לשאלות של משתמשים אחרים, הוא מקבל מספר גדול יותר של "נקודות קארמה" - אלמנט שאמור להוסיף משחקיות ותחרותיות שיתדלקו את השיחה. פיצ'ר מעניין נוסף הוא האפשרות להפנות שאלות שחברים פרסמו למשתמשים אשר עשויים להחזיק בידע רלוונטי.
ההחלטה של אלף להתעסק בעצמה בבניית אפליקציה, ועוד כזו שלא קשורה באופן ישיר לפעילות החברות שלה, היא לא מהלך שכיח בעולם ה-VC, והיא מצטרפת לעוד כמה פעילויות יוצאות דופן של הקרן - למשל רשימת האנג'לים הפתוחה לכל ששוחט פרסם בגוגל דוקס לפני כמה שבועות והצליחה לעורר לא מעט הדים בתעשייה, או Ampliphy - פלטפורמת תוכנה שהקרן בנתה לשימוש עובדיה והיזמים שלה, שאמורה לסייע במשימות כמו גיוס כוח אדם.
"יש שינוי מסיבי בתעשייה בישראל, היזמים עצמם והשוק משתנים, ומי שתומך ביזמים צריך להתנהג באופן שונה", מסביר שוחט. "למשל, לחשוב איך עוזרים למי שהשקעת בו כסף להשיג את העובדים שיאפשרו לו לנצל את ההשקעה הזו, ואיך לאפשר לו להשתמש בקשרים שטיפחת לאורך זמן. אנחנו מאמינים שהשינוי הזה בשוק דורש התנהגות שונה מצד קרנות הון סיכון".
גם הרופאים רוצים
בשעה שטבלת האנג'לים הפתוחה ששוחט פרסם מסירה מחסומים, והופכת את תהליך הפנייה של יזמים פחות מקושרים אל משקיעים פוטנציאליים לקל ופתוח יותר, אווירת המועדון הסגור של קארמה עשויה להיראות כהמשך של תרבות הקליקות שמאפיינת חלקים מתעשיית הסטארט-אפים הישראלית. שוחט אמר בתגובה כי קהילת היזמות הישראלית הפכה בשנים האחרונות לפתוחה ומגוונת יותר, וכבר לא מדובר במה שנתפס בעבר בעיני רבים כ"בויז קלאב" של יוצאי 8200 ("כמה מהמנהלים והצוותים הטובים ביותר שפועלים היום בענף הגיעו בכלל מחיל הים", ציין).
"היזמים הכי טובים שאני מכיר לא מתעסקים בלחשוב על 'למה לא נותנים לי להיכנס', אלא על איזה ערך הם יכולים לתת לקהילה", הוסיף שוחט. "אם אתה מתכנת מדהים, מעצב טוב או אפילו יודע לארגן אירועים מעניינים, אם תדע להציע ערך לקהילה - ייתנו לך בחזרה. קארמה היא תשתית לסוג כזה של אינטראקציה".
קארמה פועלת כרגע ללא הכנסה או תוכניות לייצר כזו. "יכול להיות שבעתיד נוציא אותה מחוץ לאלף ונבנה סביבה חברה, אנחנו עדיין לא יודעים. פנו אלינו אנשי הייטק מספרד וארה"ב וביקשו שניתן להם להשתמש באפליקציה אצלם. גם קיבלנו פניות מאנשים בתחומים אחרים, כמו רופאים שרוצים להתייעץ זה עם זה ורואים בה פלטפורמה אפשרית.
"אני לא יודע אם קארמה יכולה לעבוד בחו"ל, הרצון הזה לעזור והתחושה שכולנו באותה סירה הוא מאפיין מאוד ישראלי. כרגע המחויבות שלנו היא לקהילת היזמות הישראלית. ההפתעה הכי גדולה שלי היתה מעוצמת הרצון של אנשים לקחת חלק בסוג כזה של עזרה הדדית. בחלומות הכי ורודים שלנו לא ציפינו לרמה כזו של רצון לעזור לחברים".
