רוב גולשי העולם סבורים שהטכנולוגיה הרגה את הפרטיות

הסקר רחב ההיקף, שמפורסם זו השנה השנייה, בודק סוגיות רלוונטיות כמו השפעת הטכנולוגיה על אקטיביזם חברתי, צריכת תקשורת, פרטיות ופעילות של תעשיות מסורתיות. הוא כלל נשאלים משש מדינות מפותחות, ארה"ב, צרפת, גרמניה, יפן ודרום קוריאה ושבע מדינות מתפתחות (לפי הגדרת קרן המטבע הבינלאומית), ברזיל, הודו, רוסיה, סין, טורקיה, דרום אפריקה ואינדונזיה. מרבית התשובות מפולחות לפי סוגי המדינות ומציגות את ההבדלים ביניהם. בשקלול הנתונים, ניתן משקל רב יותר למדינות שבהן אוכלוסיית משתמשי האינטרנט גדולה יותר.

יש מי שמציץ לכם כשאתם גולשים צילום: Shutterstock

מפחדים ממעקב? אתם לא לבד

הסוגיה שמטרידה משתמשים יותר מכל היא הפרטיות, כאשר רוב הנשאלים בעולם (52%) סבורים שטכנולוגיה משפיעה עליה לרעה. הסנטימנט היה חזק יותר במדינות מפותחות (64%) מאשר במדינות מתפתחות (45%). בשני המקרים מדובר בעלייה נומינלית משמעותית של 5% לעומת הסקר שפורסם בשנה שעברה.

בחלוקה לפי מדינות, הסנטימנט השלילי ביותר בנוגע להשפעת הטכנולוגיה על פרטיות היה ביפן ובצרפת (68% כל אחת), ולאחריהן בטורקיה (65%), בארה"ב (64%) ובגרמניה (61%). הודו גילתה את הסנטימנט החיובי ביותר, כש-35% מהנשאלים בה סברו שלטכנולוגיה יש דווקא השפעה חיובית על פרטיות, ורק 32% סברו שהשפעתה שלילית. אחריה ברשימה נמצאות אינדונזיה (27% חיובית, 30% שלילית) ורוסיה (25% חיובית, 40% שלילית). ומה קורה בסין, שם השימוש הממשלתי בטכנולוגיה לצורך מעקב אחרי משתמשים הוא מהנרחבים בעולם? 48% סבורים שלטכנולוגיה השפעה שלילית על הפרטיות, לעומת 18% שסבורים שהשפעתה חיובית.

הריגול הממשלתי הגיע להיקפים חסרי תקדים הודות לאינטרנט

חרף החשש מפגיעה בפרטיות, 85% מהנשאלים אמרו שהם סבורים שטכנולוגיה הופכת את העולם למקום טוב יותר, בעוד 15% בלבד סברו שהיא הופכת אותו למקום רע יותר, שינוי זניח לעומת הסקר הקודם. עם זאת, בכל הנוגע לערכים חברתיים, רק 61% סברו שלטכנולוגיה יש השפעה חיובית עליהם ו-39% סברו שיש לה השפעה שלילית. זאת לעומת 64% ו-36% בהתאמה בסקר הקודם.

הרשת עושה טוב לכיס

בקרב הנשאלים מכל המדינות קיימת הסכמה גורפת שלמדיה חברתית יש השפעה חיובית על אקטיביזם חברתי, ו-74% מהנשאלים אמרו שהיא מקדמת אותו. הנתון היה גבוה במיוחד במדינות מתפתחות, שם 87% סברו שלמדיה חברתית יש השפעה חיובית על אקטיביזם. המדינה שבה נתון זה היה הגבוה ביותר היא סין (90%) ואחריה הודו (87%) ורוסיה (85%). בצד השני של הספקטרום ניצבת צרפת עם 68% בלבד (וכמעט שליש מהנשאלים שסבורים שמדיה חברתית פוגעת באקטיביזם) ואחריה טורקיה (71%) וארה"ב (73%).

מרבית הנשאלים (74%) סבורים גם שלטכנולוגיה יש תרומה חיובית בעיקר ליכולת לרכוש מוצרים זולים יותר, כאשר במדינות מפותחות שיעור המשיבים בחיוב היה גבוה קצת יותר מאשר במדינות מתפתחות. המשיבים בחיוב היו גבוהים במיוחד בברזיל (88%), ברוסיה (86%) ובאפריקה הדרומית ובטורקיה (84% כל אחת). מנגד, בסין רק 65% מהנשאלים אמרו שהם סבורים שטכנולוגיה מסייעת לרכוש מוצרים זולים יותר. בכל המדינות, רק 4% לכל היותר העריכו שהשפעתה שלילית כאשר הנותרים סברו שאין לה משקל לכאן או לכאן.

קל וזול יותר לקנות ברשת צילום: שאטרסטוק

72% מהנשאלים גם אמרו שהם סבורים שלטכנולוגיה יש השפעה חיובית על חדשנות עסקית, כאשר כאן ניכרת נטייה חזקה לחיוב מצד המדינות המתפתחות (76%) לעומת נטייה חיובית צנועה יותר במדינות מפותחת (63%). את החלוקה לפי מדינות מובילות אלו שנהנות בשנים האחרונות מפרץ גידול משמעותי בתעשיית ההייטק, דוגמת אינדונזיה (85%), ברזיל (83%) והודו (81%). בתחתית הטבלה, מנגד, ניתן למצוא מדינות בשלות יותר טכנולוגית כמו יפן (52%), גרמניה (60%), וצרפת וקוריאה הדרומית (61% כל אחת). גם כאן, בכל מדינה רק שיעור קטן מהנשאלים העריך שלטכנולוגיה השפעה שלילית על חדשנות עסקית.

חברי פייסבוק מול חברים בעולם האמיתי

שאלת ההשפעה של טכנולוגיה על קשרים חברתיים הניבה תוצאת קוטביות הרבה יותר, עם 52% בלבד מכלל הנשאלים שסבורים שהשפעתה חיובית ו-13% שסבורים שהשפעתה שלילית. הדיכוטומיה בולטת בפילוח לפי מדינות מפותחות (36% חיובית ו-22% שלילית) ומתפתחות (60% חיובית ו-8% שלילית).

את טבלת המדינות שסבורות שהשפעת הטכנולוגיה על קשרים חברתיים הינה חיובית מובילה רוסיה (78% חיובית, 5% שלילית), בהפרש ניכר מברזיל (63% חיובית, 14% שלילית) והודו (61% חיובית, 9% שלילית). בתחתית טבלה זו נמצאת יפן שרק רבע מהנשאלים בה סבורים שהשפעת הטכנולוגיה על חיי החברה היא חיובית ו-17% מעריכים שהיא שלילית. בגרמניה אמנם שיעור הנשאלים שמוצא השפעה חיובית גבוה יותר מיפן (28%), אבל זוהי המדינה היחידה שבה שיעור הנשאלים שהשיבו כי ההשפעה שלילית (30%) היה גבוה יותר מאלו שסברו שהיא חיובית.

מה תעדיפו, מלון או AirBnB?

שאלה מקטבת אחרת הייתה מה עדיף לצרכנים ולעובדים - שירותים מבוססי טכנולוגיה (כמו אובר או AirBnB) או שירותים מסורתיים (כמו מוניות ומלונות). בכל הנוגע לצרכנים, 59% מהנשאלים במדינות מתפתחות בחרו בטכנולוגיה ורק 41% בשירותים מסורתיים. במדינות מפותחות היו התשובות הפוכות כמעט, ורק33% השיבו שטכנולוגיה עדיפה לצרכנים בעוד 67% העדיפו שירותים מסורתיים. גם בשאלה מה עדיף לעובדים ניכרים הבדלים משמעותיים. במדינות מתפתחות 55% בחרו בשירותים מבוססי טכנולוגיה ורק 45% בשירותים מסורתיים, ובמדינות מפותחות 31% בטכנולוגיה ו-69% בשירותים מסורתיים.

הם הטכנולוגיה פוגעת בכושר?

שאלה נוספת בדקה את ההעדפות הנשאלים בצריכת חדשות, וגם כאן התוצאות מפתיעות ומצביעות על העדפה למדיה מסורתית (עיתונים, מגזינים וטלוויזיה) במדינות מפותחות, לעומת חיבה גדולה יותר למדיה חברתית (פייסבוק, יוטיוב, טוויטר, אינסטגרם וכו') במדינות מתפתחות. בתשובה לשאלה היכן צורך הנשאל את מרבית החדשות והמידע שלו, במדינות מפותחות 69% השיבו שבמדיה מסורתית ורק 31% מדיה חברתית. מדינות מתפתחות הציגו תמונת מראה: 30% מדיה מסורתית לעומת 70% מדיה חברתית. השאלה מה המקור הראשון שאליו ניגש הנשאל על מנת לקבל את המידע העדכני ביותר הניבה תוצאות דומות.

האם טכנולוגיה פוגעת בכושר הגופני שלנו או דווקא משפרת אותו? במדינות מפותחות, 38% סברו שהיא משפרת אותו לעומת 62% שסברו שהיא פוגעת בו - ואילו במדינות מפתחות 57% בחרו בשיפור לעומת 43% שבחרו בפגיעה.

צמיד הכושר של מיקרוסופט

בסקר נבדקו גם סוגיות כמו מתן גישה למדינה או לגופים מטעמה למידע אישי, וכאן מרבית הנשאלים בחרו בהגנת המידע האישי. כך, לדוגמה, בתשובה לשאלה האם יש לאפשר למשטרה גישה למחשב המשתמש ללא צו בית משפט לצורך חקירת פשע, 57% מהנשאלים במדינות מתפתחות ו-66% מהנשאלים במדינות מפותחות השיבו שאין לאפשר גישה כזו. בדומה, 58% מהנשאלים במדינות מתפתחות ו-76% מהנשאלים במדינות מפותחות השיבו שאין לאפשר לממשלה זרה גישה למידע אישי שמוחזק במדינת הנשאל ללא הסכמתו של המשתמש.