דו"ח טכנולוגי
טים קוק צומח מעל לאגדה
מנכ"ל אפל משאיר את סטיב ג'ובס מאחור, איך הופך אדם נורמטיבי לסוחר סמים בדרך המשי ולמה זה רעיון טוב, ושירות הביון הקנדי מחפש מסרים ג'יהאדיסטים בהורדות סרטים
מגרשים את הדיבוק
למנכ"ל אפל טים קוק היה מזל רע במיוחד: הוא הגיע לתפקידו אחרי אחד הנוכלים המשפיעים ביותר בתעשיה, האיש שהסתמך על האגדה שלו יותר מכל אדם אחר בעמק הסיליקון. אחת האגדות שנפוצו היא שאפל לא תהיה אותה החברה בלעדי ג'ובס.
העברת השרביט - קוק הוכיח את עצמו כמנכ"ל ואדם טוב יותר צילום: אי פי איי האגדה הזו החלה עוד לפני מותו של ג'ובס. השמועות על המחלה שלו, שאפל הכחישה בתחילת הדרך בעקשנות (ושיקרה למשקיעיה פעם אחר פעם) טלטלו את המניה של החברה. עבדכם הנאמן כתב כבר ב-2008 שאפל חזקה יותר מהאגדה של ג'ובס. הוא הרי נשען על אימפריה שלמה: לגיונות של מהנדסים, חטיבות של מתכנתים, גדודים של מעצבים, ובבסיס הפירמידה – צבאות של עובדים-עבדים במזרח. אם מותו של האיש שבראש הפירמידה היה הורג גם את החברה, אז היא לא היתה אלא רוח רפאים, התממשות רצונו ותו לא.
אבל אנחנו לא חיים ברומן מתחילת המאה ה-19. שלשום הציגה אפל תוצאות הרבעון הרביעי שלה, והן היו לא רק הטובות ביותר בהיסטוריה שלה, הן היו הטובות ביותר בהיסטוריה המתועדת של כל חברות המסחריות אי פעם. בתוצאות הרבעוניות האחרונות שבהן ג'ובס עדיין שימש כמנכ"ל החברה, הרבעון האחרון של 2010, הכנסותיה של אפל עמדו על 26.7 מיליארד דולר, עם רווחים של 6 מיליארד. ברבעון האחרון של 2014, אחרי ארבע שנים של טים קוק, הכנסותיה של אפל עמדו על כ-75 מיליארד דולר עם רווחים של 18 מיליארד. טים קוק העלה את הכנסותיה ורווחיה של אפל פי שלוש ואפילו הגדיל את שולי הרווח. כן, הוא בנה על בסיס איתן שהקים ג'ובס – אבל הבסיס הזה לא היה ג'ובס, הוא היה העובדים והמהנדסים של החברה.
מוצר הדגל של ג'ובס, האייפד, ממשיך לדעוך. מוצר הדגל של אפל כיום האייפון, אבל הוא לא הגרוטאה הזעירה עם מסך 3.5 האינצ'ים שעליה התעקש ג'ובס, אלא סמארטפון שמזכיר עכשיו בגודלו את הפאבלטים, קטגוריה שדווקא המציאה סמסונג. כן, טים קוק העתיק – תרצו, גנב – את המוצר של סמסונג. ומה, ג'ובס לא גנב את האייפוד? את הפונטים המפורסמים של המק?
מעבר לכך, טים קוק הוא פשוט אדם טוב יותר. לא שזה מסובך אחרי בן אדם שהתגאה בכך שהוא חלאה, שרימה את השותף שלו, שהתוודה שהוא נהנה לפטר עובדים, ושהצליח לחמוק בעור שיניו מהעמדה לדין על תיארוך לאחור של אופציות, ושאחרי מותו פרחה לרגע אסכולת הניהול שקבעה שמנהל צריך להיות asshole. אבל קוק צעד בראש העובדים הגאים שלו במצעד הגאווה, איפשר לעובדים לקבל – מה שמקובל בכל חברה גדולה – דולר מהחברה על כל דולר שהם תורמים (ג'ובס, הבודהיסט לכאורה, לא תרם שנקל לאיש), ובאופן כללי, עשה הרבה מאד כדי להתייצב בצד הנכון של המצפון האנושי.
ומי היה מאמין, אפשר לעשות את זה ועדיין להרוויח הרבה מאד כסף. אולי הגיע הזמן להסתכל על קוק מבלי לחפש את הצל של ג'ובס.
מאדם נורמטיבי לסוחר סמים
התביעה במשפט רוס אולבריכט, המייסד והמנהל לפי החשדות של אתר הסחר בסמים דרך המשי, הציגה עד מעניין מאד: מייקל דאך, אסיר פדרלי בן 40. דאך תיאר כיצד הפך לסוחר סמים בדרך המשי. המטרה היתה להציג את האתר כסכנה לחיים האמריקאים השלווים. לא בטוח שזה מה שהעדות השיגה.
המשפט עדיין מנסה לברר האם אולבריכט הוא "הפיראט האיום רוברטס", אבל סיפור חייו של דאך מלמד אותנו רבות על כלכלת המלחמה בסמים הסיפור של דאך מדכדך. עקב פציעה בתאונת ספורט, הוא התמכר למשככי כאבים. אבל מהר מאד הוא גילה שהרואין עושה את העבודה הרבה יותר טוב ממשככי כאבים, וחשוב מכך – הוא זול הרבה יותר. דאך הפך במהירות למכור כבד לסם הרבה יותר ממכר. אז, איש ה-IT גילה שחלק ניכר מהמשכורת שלו הלך על סמים. ב-2009 הוא עשה מאמץ עליון וניקה את עצמו, אבל ב-2012 הכאבים חזרו, והוא נפל שוב. הוא שרף את המשכורת שלו ואת החסכונות שלו, ואז גילה את דרך המשי.
בעדותו, אמר דאך שלעולם לא היה מעלה בדעתו לסחור בהרואין ברחוב. זה מסוכן מדי. הוא הוסיף שמעולם לא סחר בסמים קודם לכן. דרך המשי משכה אותו, אמר, משום שזה היה קל יחסית והסכנות נמוכות והוסיף כי היתה לו התמכרות והוא היה צריך לשלם עליה.
הסחר באמצעות דרך המשי הכניס לדאך 60,000-70,000 דולרים בחודש. הוא נכנס לדרך המשי באמצעות הפקדה של 500 דולר, שהחזיר במהירות אחרי שהלקוחות שלו היו מאד מרוצים ממנו. הוא מעולם לא בא במגע עם "הפיראט האיום רוברטס", שאמור להיות אולבריכט.
וכאן הטרגדיה של כל הסיפור הזה. דאך לא פגע באף אחד. הסחר שלו באמצעות דרך המשי איפשר לאנשים שרצו בסמים לקבל אותם ללא הסכנה של סחר ברחוב, ללא מלחמות כנופיות, ללא המחיר האנושי שמלווה את הסחר בסמים. הוא לא הרג אף אחד, לא רימה אף אחד, לא הזיק לאף אחד; למעשה, הפעילות שלו כנראה מנעה מאחרים את הסכנות של סחר ברחוב. אם לממשלה האמריקאית היה שכל, היא היתה הופכת את דרך המשי לפרוייקט לאומי. הוא בעליל היה גורם הרבה פחות נזק מהמצב הנוכחי. דרך המשי מאפשרת למכורים לקבל את שהם זקוקים לו תוך שהיא מעלימה את המחיר הנלווה – שנובע במידה ניכרת ממדיניות ממשלתית.
התמכרות תהיה ויהיו מכורים. זו עובדה. השאלה היא מה עושים איתה. המסלול הטראגי שבו בחרה ארה"ב הוא מלחמה חסרת תוחלת בסמים, שהיא בעצם מלחמה בעניים, ובו זמנית סירוב להעניק לאזרחיה ביטוח בריאות ראוי. המשמעות היא שלבתי כלא ולסוכנים יש כסף, אבל לרופאים ותכניות גמילה אין.
עוד פרק של "גלי", עוד פורנו גמדים, עוד סרט של שוורצנגר, איפה הטרוריסטים?
לסוכנות הביון הקנדית יש כנראה הרבה מאד זמן פנוי מאז "ארגו". מסמך סנודן שנחשף לאחרונה מגלה שבסוכנות CSE הקנדית – המקבילה של ה-NSA – בילו כמות מטורפת של זמן ומאמץ במעקב אחרי אתרי שיתוף קבצים.
מה הקשר בין Glee ובין ריגול ממשלתי? לקנדה הפתרונים צילום: MCT מדי יום, עקבה הסוכנות אחרי מיליוני הורדות מהרשת דרך 102 אתרי שיתוף קבצים ואתרי לוקר, כגון רפידשייר, מגהאפלוד, ודומיהם. הסיבה למעקב, לדברי הסוכנות, היא שארגונים ג'יהאדיסטיים משתמשים באתרים הללו כדי להפיץ תעמולה וחומרי אימון.
אז הביון הקנדי התחיל לבדוק מי מוריד איזו סדרה. בשלב מסוים, היו כל כך הרבה הורדות של הסדרה Glee שהמערכת של ה-CSE נחנקה עליהם. אבל אין שום ראיות לכך שהריגול הסיטונאי הזה הביא למעצרו של אפילו טרוריסט בודד, ועכשיו יש להם את הפרטים של כל מורידי הקבצים בעולם. תשמור האלה ותציל. יש לקוות שמשלמי המסים הקנדים ידרשו הסבר על הבזיון הזה.
קצרצרים
1. גוגל מגיבה להאשמות נגדה בפרשת וויקיליקס. כזכור, גוגל הודיעה לוויקיליקס שעל פי דרישה משפטית, היא העבירה מיילים של שלושה מעובדי וויקיליקס ל-FBI ב-2012, ושרק לאחרונה הוסר צו איסור הפרסום בפרשה. וויקיליקס זעקה עד השמיים, ועכשיו גוגל מוסרת שהיא ניהלה מאבק משפטי בנסיון להסיר את צו איסור הפרסום מיד עם הוצאת הצווים. זמן מה קודם לכן הוגש צו דומה טוויטר, שפשוט הודיעה למשתמשים שלה שהממשלה דורשת את המידע שלהם, כשהיא מפרסמת גם את שמה של התובעת הרלוונטית ומספר הטלפון שלה. כשהממשלה הגיעה לגוגל, היא כבר הגישה צו איסור פרסום עם בקשת צו החיפוש.
2. המל"ט שהתרסק בבית הלבן בתחילת השבוע ממשיך לעורר סערה. האיש שהטיס אותו, עובד ממשלה שהיה ככל הנראה שיכור כבואש, מיהר להסגיר את עצמו לרשויות ואמר שהוא איבד שליטה על המל"ט זמן קצר לאחר שהאחרון המריא. החברה שמייצרת את הגרוטאות, שהיא בכלל חברה סינית, מיהרה להודיע שהיא תמנע מהמל"טים שלה לטוס בחלקים ניכרים של הבירה וושינגטון, בהתאם להנחיות הטיסה שאוסרות על כך. לדברי החברה, היא שלחה עדכון תוכנה לכל המכשירים שלה, שפשוט לא יאפשרו להם להמריא במידה והם באזור מוגבל בטיסה.
3. אחת החברות השנואות בארה"ב היא ספקית התקשורת קומקאסט. אם אתם חושבים ששמעתם סיפורי זוועה על הוט, עוד לא ראיתם כלום. לאחרונה, נדהם לקוח של החברה לגלות שבחשבון החודשי שלו מאויית שמו כ-Asshole Brown. למה? ובכן, הלקוח ביקש לאחרונה להתנתק מקומקאסט, וניהל מאבק ממושך עם מחלקת שימור הלקוחות של החברה. אז היא נקמה את נקמתה הקטנה. רק שבעידן הנוכחי, התרגיל הזה של עובד מעוצבן של החברה הפך לאסון יח"צ שהופץ בכל רחבי העולם.
4. האנסים בבריטניה עושים שימוש מתוחכם במדיה החברתית, אומרים מומחים. הם אומנם משתמשים ברשתות החברתיות כדי לבנות לעצמם דמות פיקטיבית, שבאמצעותה הם פוגשים קורבנות – אבל לעתים הם עושים שימוש זדוני ונלוז אף יותר. למשל, הם פונים מיד לאחר האונס לקורבן ומודים לה על המפגש המיני המהנה, כדי להקשות עליה להתלונן על אונס – מה את רוצה, האנס כתב שאת רצית. אני מאד מקווה שחבר מושבעים שיתקל בסוג הזה של אונס כפול יזרוק את האנס לאיזה 700 שנה וישמיד את המפתח.
5. בהמשך לדיווח מאתמול (ד'), על כוונתה של ממשלת צרפת לחייב את גוגל לצנזר תוכן ג'יהאדיסטי וטרוריסטי, הודיעה אתמול יוטיוב על כך שאין שום סיכוי עלי אדמות שהיא תהיה מסוגלת לצפות בתוכן שאליה עולה מראש ולצנזר אותו. היא ציינה שמדי דקה, עולים ליוטיוב סרטונים באורך 300 שעות. הדרישה לכך דומה, לדבריה, לדרישה לצנזר מראש שיחת טלפון. החברה אמרה שיש לה נהלים סבירים להסרת תוכן אחרי שהוא עולה, ושהיא מבצעת את זה בזריזות.
