פרויקט כלכליסט
כחלון בעד הביומטרי, גלאון תומכת בביטקוין, ליברמן נגד חיבור לכולם
"כלכליסט" בדק עם הרשימות שרצות לכנסת ה-20 מה עמדותיהן בנושאים הטכנולוגיים הבוערים. המפלגות ששיתפו פעולה מסתייגות מצנזורה מקוונת, מתווכחות על הפעלת המאגר הביומטרי, מוכנות ברובן להשקיע תקציבים כדי שכולם יתחברו לרשת וחושבות שעוד לא הגיע הזמן לקדם את הביטקוין
- המאגר הביומטרי: הישראלים מסרבים לתת את האצבע
- המאגר הביומטרי עדיין לא יכול למנוע גניבת זהויות
- הכנסת בדרך להקמת מאגר גנטי של כל התינוקות בישראל
וחבל - כי הסוגיות הטכנולוגיות הבוערות הן בעלות פוטנציאל לא קטן להשפיע על חיינו. הגישה של מפלגה החברה בקואליציה לסוגיות כמו צנזורה באתרים או ריגול ברשת יכולה להשפיע משמעותית על חופש המידע והפרט; המאגר הביומטרי, שמצוי כיום בשלב הפיילוט, עשוי להיכנס לפעילות מלאה כבר ביולי הקרוב, ומתנגדיו מזהירים מסיכון ממשי לפרטיות של כל אחד מאזרחי המדינה; והיחס למטבעות וירטואליים, כמו הביטקוין, יכול לשחק תפקיד מרכזי במערכת הפיננסית המקומית.
לכן חיברנו ב"כלכליסט" שאלון שמכסה את הסוגיות שראינו כחשובות ביותר בעולם הטכנולוגי, והעברנו אותו לכל הרשימות שלפי הסקרים צפויות לעבור את אחוז החסימה בבחירות הקרובות. בחרנו להתמקד במאגר הביומטרי, בצנזורה ברשת, בריגול מקוון, במטבעות וירטואליים דוגמת הביטקוין ובמתן גישה חופשית לרשת לכל אזרח.
יש עתיד, מרצ וכולנו הציגו את עמדותיהן בכל הנושאים שהועלו, הרשימה הערבית המשותפת השיבה לרוב השאלות וישראל ביתנו ענתה לחלקן, ואילו דווקא שלוש המפלגות שצפויות לקבל את מרבית המנדטים - הליכוד, המחנה הציוני והבית היהודי - נמנעו מלשתף פעולה, אף שהוקצו להן יותר משבועיים לעשות זאת. ייתכן שאין למפלגות אלה עמדות מגובשות בתחומים טכנולוגיים בוערים, שהן אינן מעוניינות להציג אותן או שהתחום נדחק לתחתית סדר העדיפויות שלהן. כך או כך הדבר מצער. הרשימות שכן השיבו סיפקו תשובות מגוונות ומעניינות לשאלות, ואתם מוזמנים להתעמק בעמדות השונות ולזכור אותן כשיגיעו לקלפי.
1 מה עמדתכם על הפעלת המאגר הביומטרי, שאמור להכיל טביעות אצבע ותמונות פנים של כל אזרחי ישראל?
יש עתיד: "המאגר הביומטרי בשלב זה הוא ניסוי. יש צורך להמתין לסיומו ולקבלת הממצאים. המאגר יוכל לסייע בהובלת מדינת ישראל אל העתיד, אך צריך לפעול במסגרת אשר תשמור על פרטיות המידע ככל שניתן".
ישראל ביתנו: "אנחנו חושבים שהפעלת המאגר הביומטרי היא חיובית. מדובר בקבלת נתונים מינימליים (תמונה ושתי אצבעות) שבנוגע להם נוקטת המדינה אמצעי בטיחות מחמירים. תעודות ביומטריות יסייעו להתמודד עם גניבת זהויות וזיופי מסמכים ויקשו בביצוע פשיעה ואירועים ביטחוניים. נוסף על כך, התיעוד החכם עשוי לסייע לזיהוי חללים ופצועים במקרי חירום גדולים ובאירועים רבי-נפגעים כגון רעידת אדמה".
מרצ: "המאגר הביומטרי חושף מידע אישי ורגיש של אזרחי ישראל לסכנת פריצה. מאז החל הפיילוט הוא מציג שורה של כשלים בעייתיים מאוד, במיוחד בסוגיית אבטחת המידע. מרצ תומכת בביטולו, אך כל עוד הוא קיים פועלת לוודא שהוא מפוקח כראוי".
הרשימה המשותפת: "הוכח בעבר שריכוז נתונים גדול כל כך על אזרחי ישראל דולף בסופו של דבר והדבר מסוכן פי כמה כשמדובר בנתונים רגישים כל כך. חשיפת נתונים כה רגישים בפני גורמים פליליים, מסחריים ואחרים היא פגיעה אנושה ובלתי הפיכה בפרטיות וביטחון האזרחים".
כולנו: "על ישראל לעמוד בקו אחד עם מדינות העולם המערבי בכל הקשור לשימוש בטכנולוגיות מתקדמות ובמניעת פשעים. עם זאת, יש לעשות הכל כדי לשמור על פרטיות האזרחים ולהגן עליהם".
2. האם המדינה צריכה לפקח על התכנים המופיעים באתרים ישראליים ואף לצנזר אותם?
יש עתיד: "פיקוח של מדינה על פעילות חופשית באינטרנט אינו עומד בקנה אחד עם עקרונות הדמוקרטיה. עם זאת, נחשפנו בשנה האחרונה לאירועים קשים, בעיקר בקרב בני נוער -אפליקציית סיקרט ואיומים בפייסבוק. מדובר בנושא שיש לתת עליו את הדעת, אולי לא בצורת פיקוח כי אם דרך החינוך. בכל הקשור לתוכני הסתה, גזענות ואלימות בהחלט יש מקום לפיקוח, אולם עליו להיות מינורי ביותר".
מרצ: "הפיקוח באינטרנט צריך להיות אך ורק לצורך אכיפת הוראות החוק אשר עוסקות בהסתה, באלימות וכן בפורנוגרפיה, פדופיליה, זנות וסחר בנשים. יש מקום לאכיפת החוק, אבל אין מקום לצנזורה".
הרשימה המשותפת: "יש להגיע להסכמות רחבות בכנסת באשר למותר ואסור בתכנים המופיעים באינטרנט. יש לאכוף את החוקים הקיימים האוסרים הסתה לגזענות גם ברשת. האתרים הישראליים צריכים לפעול בתוך מרחב חופש הביטוי ולהיות כפופים לעקרונות המותווים בחקיקה".
כולנו: "יש לאפשר גלישה חופשית בשתי מגבלות: שמירה על זכויות הפרט והגנה על ילדים מפני עבריינים ופדופילים המנצלים את תמימותם".
3. האם על המדינה לאסוף מידע על הפעילות של כלל אזרחיה ברשת כדי לזהות מעשים חשודים?
יש עתיד: "על המדינה לפעול בכל הדרכים האפשריות החוקיות כדי לשמור על ביטחונם של אזרחיה, כולל איסוף מידע על עבריינים, טרוריסטים ועוד. עם זאת, יש לבקר את הרשויות בקביעות".
מרצ: "אנחנו מתנגדים נחרצות לאיסוף מידע על אזרחים ברשת, אשר מהווה פגיעה חמורה בזכויות הפרט".
הרשימה המשותפת: "איסוף מידע על האזרחים מוביל לאובדן הפרטיות ולפגיעה בביטחון האישי, והם אינם עוצרים בכך. ישנן דוגמאות רבות למקרים שבהם חוקים המאפשרים מעקב יצאו משליטה והובילו להשמתם של אנשים בכלא ללא משפט".
כולנו: "אנחנו נגד מהלכים כאלה, אלא אם מדובר על מקרים מובהקים של ביטחון המדינה".
4. איך ישראל צריכה להתייחס למטבעות וירטואליים כמו הביטקוין? האם יש צורך בהסדרה?
יש עתיד: "אנחנו עוקבים אחר הנעשה בארה"ב ובמדינות ה-OECD בנושא הביטקוין. נצטרך לקבל החלטה לאחר שנראה איך הבנקים בעולם מגיבים".
מרצ: "צריך לתת לביטקוין הזדמנות. כרגע כוחם המונופוליסטי של הבנקים והמניפולציות של בעלי ההון על עתיד הפנסיות שלנו מהווים סכנה מוחשית הרבה יותר מהביטקוין. עם זאת, חשוב מאוד לבחון כיצד מנגנוני המדינה יכולים לפקח על הביטקוין ולמסות אותו לטובת הציבור".
כולנו: "מוקדם מדי לקבוע את השפעת המטבעות הווירטואליים ויש להטיל על בנק ישראל לקיים עבודה מקיפה בנושא".
5. האם על המדינה להבטיח שלכולם תהיה גישה חופשית לרשת, גם תוך השקעה תקציבית גדולה?
יש עתיד: "חד משמעית כן. האינטרנט הוא חלון להרחבת אופקים, ללימוד אנגלית, לתפעול בסיסי שהוא היום דרישה בסיסית למציאת עבודה ועוד. מדובר בעתיד של האנושות כולה".
ישראל ביתנו: "המדינה לא צריכה להתערב ולהשקיע בעצמה, אלא לעודד השקעה ותחרות אצל החברות והמפעילים. אנו סבורים שצריכים להיות סייגים לגבי הנושאים שבהם המדינה צריכה להיות מעורבת".
מרצ: "בהחלט. על המדינה לעשות כל שניתן כדי לאפשר לאזרחיה שוויון הזדמנויות מלא, והנגישות לאינטרנט היום היא חלק בלתי נפרד מכך. זו מטרה ראשונה במעלה בחשיבותה אשר מצדיקה השקעה תקציבית".
הרשימה המשותפת: "חשוב להבטיח שלכל אזרח תהיה גישה חופשית לאינטרנט כדי לא להגדיל את הפערים הטכנולוגיים והכלכליים בישראל, ויש להשקיע במיוחד בתשתיות בפריפריה וביישובים הערביים".
כולנו: "האינטרנט מאפשרת לצמצם פערים בהגברת נגישות לשלל תחומים, ובהם חינוך, תעסוקה, פערי מידע, חברה וקהילה. על הממשלה להשקיע יותר בהנגשת הרשת לאוכלוסייה שעד כה מודרת מגישה חופשית אליה".