ראיון כלכליסט
"ישראל היא בין חמש המדינות החדשניות בעולם: אל תעצרו עכשיו"
מומחה החדשנות רואן גיבסון עזר לאפל ולמיקרוסופט לאמץ תרבות עסקית המאפשרת יצירת מוצרים שוברי שוק, אבל לא משוכנע שסטיב ג'ובס הניח את היסודות הנכונים ליורשו ושביל גייטס באמת ראוי לתואר חדשן. בשיחה עם כלכליסט הוא קורא לממשלת ישראל לפעול יותר כדי לקדם סטארט־אפים: "תלמדו מצ'ילה וממלזיה"
- למה אנשים אוהבים גרסאות חדשות לדברים ישנים?
- Sesame Enable זכתה במיליון דולר בתחרות החדשנות של ורייזון
- Deloitte: קצב האימוץ של חדשנות במחשוב ארגוני בישראל גבוה במיוחד
כיום נחשב גיבסון לאחד המומחים הגדולים בעולם בכל הנוגע לחדשנות ולאחד המרצים המבוקשים בתחום, משיק החודש את ספרו השלישי, "The Four Lenses of Innovation". בשנים האחרונות הוא מסתובב בעולם ומרצה על התחום לעובדי חברות כמו מיקרוסופט, פיליפס, IBM וגם חברות ענק מחוץ לתעשיית ההייטק כמו קוקה־קולה. בין היתר הוא ייעץ לאפל ול־HP, ומפעיל את אתר החדשנות innovationexcellence.com. "התובנות שלו על טכנולוגיה ותהליכי שינוי מסקרנות, מעוררות מחשבה וגלובליות", החמיא לו קווין מני, כתב העיתון "USA Today". "יש לו נקודת מבט נהדרת על מה שעומד לקרות".
רואן גיבסון צילום: קובי קנטור
לישראל הוא הגיע החודש כדי להרצות בכנס היזמות השנתי Innovex, ובראיון ל"כלכליסט" הוא מנפץ את אחד המיתוסים הכי מקודשים של עולם הטכנולוגיה בפרט ועולם העסקים בכלל: יצירתיות זה נחמד, אבל זה לא באמת מה שקובע.
רואן גיבסון
זה ממש לא נשמע כמו שיטת העבודה שהנהיג סטיב ג'ובס, למשל.
"ג'ובס היה אדם קשה. אין ספק שהוא היה אדם עם חזון ואפל היתה חברה חדשנית תחת הנהגתו, אבל אני לא בטוח שהדרך שלו הצליחה לבנות יסודות לחברה חדשנית באמת. המבחן האמיתי יהיה מה טים קוק יעשה בשנים הקרובות: חברה היא כמו מאוורר, גם אם תוציא את כבל החשמל הוא ימשיך להסתובב קצת. כל המספרים בתקופת קוק ממשיכים לעלות, ואין מה להגיד נגד זה, אבל יש מי שסבורים שהוא חי על הצלחת העבר ולא באמת הביא מוצרים חדשים לשוק, רק שיפורים קטנים".
גם מיקרוסופט מינתה מנכ"ל חדש בשנים האחרונות. אתה חושב שהיא תקנה את המוניטין שלה כחברה לא חדשנית?
"מיקרוסופט, כמו גוגל, מבינה שאחד היסודות המרכזיים לחדשנות הוא גיוון (Diversity — ה"ע). יש לשתיהן משרדים בישראל, בקוריאה ובאפריקה. הן כבר לא חברות אמריקאיות בלבד, אלא מנסות לאמץ חשיבה לא אמריקאית. עם זאת, בכנות, מעולם לא חשבתי על מיקרוסופט כעל חברה מחדשת במיוחד, גם בתקופה שבה זו היתה הדעה הנפוצה. ביל גייטס הוא פשוט אדם מאוד חכם, שידע לזהות את הטרנדים הצומחים ולהפנות אליהם את משאבי החברה. חדשנות זה לא הסיפור כאן".
על אפל: "היא היתה חדשנית תחת הנהגת ג'ובס, אבל אני לא משוכנע שהדרך הקשוחה של בנתה יסודות שמבטיחים שהיא תישאר כזאת" צילום: בלומברג
חברה אחרת שסובלת מבעיית חדשנות היא יאהו. מריסה מאייר מנסה לייבא את הרוח של גוגל לשם, ולא ממש מצליחה.
"זה מעלה את השאלה אם תרבות עסקית היא משהו שניתן להעביר מחברה אחת לשנייה. לדעתי התשובה היא לא: אי אפשר לקחת את הרעיונות של גוגל ולהעביר אותם לג'נרל אלקטריק, למשל. יאהו וגוגל הן אמנם חברות אינטרנט הפועלות באותם שווקים, אבל מכיוון שהתרבות העסקית שלהן שונה לגמרי, מאייר חייבת להתאים לשם את הרעיונות שהיא מקדמת".
מה למדתי מהמלזים
כמו רבים מאנשי הטכנולוגיה המבקרים בישראל, גיבסון לא חוסך את המחמאות המקובלות לסטארט־אפ ניישן. "להערכתי ישראל היא בין חמש המדינות המובילות בעולם בחדשנות. זה כבר שחוק להשוות את ישראל לעמק הסיליקון, אבל זו עדיין השוואה טובה. יש כאן התמהיל הנכון: ריכוז של תרבויות, קשרים עסקיים, נכונות לקחת סיכונים, רוח יזמית והון סיכון זמין".
ואולם, לצד המחמאות מגיעות גם האזהרות. "אתם אמנם יכולים לטפוח לעצמכם על השכם, אבל בשנים האחרונות יש ירידה בהשקעות בתחום החדשנות מצד הממשלה, וזה חבל כי יש לה חלק קריטי ביצירת תרבות חדשנית".
על גוגל ומיקרוסופט: "הן הבינו שאחד המפתחות לחדשנות הוא גיוון, והן מנסות לאמץ חשיבה לא אמריקאית. לכן הו פותחות משרדים בישראל, קוריאה או אפריקה" צילום: בלומברג
"בבריטניה בתקופת תאצ'ר היו הרבה סטארט־אפים, כי הממשלה הציעה הלוואה ארוכת טווח בגובה 50 אלף ליש"ט לכל מי שרצה להקים עסק. צ'ילה מציעה הטבות למקימי סטארט־אפים, ומלזיה ראתה את העתיד לפני 20 שנה והבינה שהיא צריכה להחזיר הביתה את המוחות שברחו ממנה. דיברתי עם שר הכלכלה שם, והוא סיפר איך המדינה הזאת מתמרצת את היזמים המבטיחים ביותר לחזור הביתה ומעניקה להם הקלות. מה שאני רוצה לומר למקבלי ההחלטות בישראל הוא: 'אתם בדרך הנכונה, אל תעצרו עכשיו'".
אזהרה נוספת שמספק גיבסון, שרלבנטית לחברות עצמן, היא מפני תהליכי גדילה שיוצרים התאבנות. "חדשנות מגיעה בסופו של דבר ממגוון של דעות וצורות מחשבה. אם אני ואתה מסכימים על הכל, אחד מאיתנו מיותר", הוא מסביר. "ואולם, כאשר אתה מסתכל על הדרך שבה חברה מאורגנת בדרך כלל, גם חברות בינלאומיות גדולות, את הגיוון הכי גדול בצורות המחשבה אתה מוצא דווקא בתחתית. בפסגת הפירמידה יש לך בדרך כלל אוסף של גברים לבנים זקנים. אתה צריך להפוך את הפרדיגמה הזאת".
הנה בא הביג דאטה
ב־304 עמודיו של "The Four Lenses of Innovation" קורא גיבסון לשחזר את מהפכת האיכות שעבר העולם המערבי, שכללה העלאה בסטנדרטי הייצור ומתן תווי תקן למוצרים איכותיים, נקיים או יעילים אנרגטית, גם לתחום החדשנות.
על יאהו: "אי אפשר להעביר תרבות עסקית בין חברות. אם מאייר רוצה שיאהו תהיה חדשנית כמו גוגל, היא צריכה להתאים לשם את הרעיונות שהיא מקדמת" צילום: בלומברג
"זה בהחלט משהו שאפשר לכמת וליצור עבורו סטנדרטים ותקנים", הוא משוכנע. "חברות בדרך כלל חושבות על מדידת חדשנות רק על ידי בדיקת התוצר — כמה מוצרים חדשים השקנו השנה. אבל הן לא בודקות את המצב בתוכן פנימה. כמה רעיונות חדשים העובדים שלכם הגישו השנה? כמה מהם באמת היו מקוריים וחדשניים? כמה קשה לעובד מהשורה להציע רעיון חדש? כמה זמן לוקח עד שהוא מגיע להנהלה? כמה זמן לוקח לאשר אותו? כמה זמן לוקח ליישם אותו? מהו אחוז הרעיונות שאפשרנו להם להגיע למימוש? אלה הדברים שצריך לבדוק".
איך אפשר לגרום לחברה שמרנית לאמץ גישה חדשנית?
"מנכ"לים ודירקטוריונים צריכים להיות מחויבים למהפכה הזאת, להפעיל לחץ על המנהלים תחתיהם ולהציג סטנדרטים ברורים. כמו שחברות התרגלו לפרסם נתונים שקופים על יעילות ואיכות, הן צריכות להציג גם נתונים על חדשנות. אם תפרסם למשל את שיעור ההכנסות של החברה ממוצרים חדשים, היא תהיה מחויבת לשפר אותם. בג'נרל אלקטריק, למשל, המנכ"ל דורש מכל מנהל חטיבה שעובדיו יציעו מדי שנה לפחות שלושה רעיונות חדשניים, פורצי דרך ובעלי פונטציאל הכנסה של לפחות 100 מיליון דולר".
זה באמת משהו שאפשר להנדס כל כך בקלות? סיסקו יכולה מחר להפוך לגוגל?
"תרבות עסקית זה משהו שמתפתח לאורך זמן, ואנשים חדשים שמצטרפים לחברה מקבלים עליה את התרבות העסקית. החוכמה היא לדעת לערער עליהן ולשבור את המוסכמות המקובלות. כך שכן, אתה יכול להנדס חדשנות. כשמנהל יוצר קבוצת עבודה, הוא צריך לחשוב על התמהיל של האנשים שמרכיבים אותה, לא רק באופן אינטואיטיבי אלא בעזרת השקעה בכלי אבחון מתקדמים ומדויקים.
"אתה צריך אדם אחד ששובר מוסכמות, אחר שיודע לחלום, שלישי שמבין את המגמות בשוק ורביעי שיודע לחבר רעיונות מאסכולות שונות. צריך לקחת לאותן קבוצות אנשים מחטיבות שונות בחברה, מהנדסה עד שיווק, ואף לצרף אליהם אנשים מחוץ לחברה, אפילו לקוחות".
כיצד אפשר להשתמש בטכנולוגיה כדי לעשות זאת?
"השלב הבא בחדשנות הוא היישום של כלי ביג דאטה, שמאפשרים לעבד הררי נתונים בתוך תהליכי קבלת ההחלטות בחברה. כלי ביג דאטה מאפשרים לנו לא רק לזהות תבניות ולשבור אותן, אלא גם להבין טוב יותר את העובדים שלנו".
