אמיר מיכאל מפייסבוק מגייס סיבוב סיד ל-Coolan

אמיר מיכאל, ישראלי לשעבר ואחד מאנשי החומרה הבכירים בפייסבוק, עזב את הרשת החברתית כדי להקים את Coolan - חברת תוכנה בקוד פתוח שתנטר שרתים ותציע לחברות המנהלות אותם פתרונות לבעיות איתן הן צריכות להתמודד. את Coolan מיכאל הקים יחד עם אחיו יוני מיכאל ועם הסמנכ"ל לשעבר לתחום ה-IT בפייסבוק, ג'ונתן הייליגר, כיום משקיע סדרתי ובעברו אחד העובדים הראשונים ברשת החברתית. לשם כך גייסו השלושה סבב 'סיד' ממספר משקיעי צמרת כמו נורת' ברידג', ו- Social+ Capital, וכן מהייליגר עצמו.

בזמן שהותו בפייסבוק, הוא ביצע שם מהפיכה של ממש בתחום תכנון השרתים, והוביל את פרויקט הקוד פתוח Open Compute שזכה לתהודה רבה ועודד חברות בתחום המחשוב לשתף מידע על מנת לאפשר לתעשייה לפתור ביחד את אתגרי המחשוב הגדולים ביותר - ואף הוביל את מנכ"ל סיסקו לתקוף ישירות את פייסבוק. במסגרת הפרויקט הוא שיפר וייעל את תצורת השרתים שהתקינה פייסבוק במרכזי הנתונים שלה, על ידי הגבהת גובה השרת והגדלת שטח הפנים בכדי להפחית את הצורך בקירור, שימוש במאווררים גדולים ויעילים יותר, דחיסת אוויר קר לחדרי השרתים ובניית שרתים ללא ברגים.

אמיר מיכאל, מייסד Coolan צילום: בלומברג

כאמור, את הפיתוחים של מיכאל וצוותו פייסבוק שיתפה עם כלל התעשייה, מתוך תקווה שהדבר יוביל לעיצובים יעילים וזולים יותר לחוות שרתים."יש לנו פילוסופיה בפייסבוק שקצת שונה מעמיתיה בתעשייה", הסביר בעבר מיכאל ל"כלכליסט". "בפייסבוק מאמינים שהמוצר הוא הרשת החברתית, השיתוף של אירועים בפייסבוק, חוויות ותמונות. אנחנו התחלנו עם פרויקט שהיה אמנם פנימי לפייסבוק, אבל מאמינים שהוא לא צריך להישאר רק בתוך הבית, אלא עליו לגרום גם לאחרים לחסוך באנרגיה. אז לקחנו את כל ההגדרות ופרסמנו אותן בתוכנית של מחשוב פתוח".

Coolan מבוססת על אותה אסטרטגיה - תכנון מוצרים שאינם מוצרי ליבה של החברות שהיא משרתת, תוך שיתוף התעשייה כולה. החברה מציעה שירות מבוסס ענן שמסופק לחברות שמוכנות לשתף את המתרחש בתשתיות שלהן, אם כי בצורה אנונימית. חברה שמעוניינת להשתמש בשירות של Coolan מורידה קוד תוכנה המוטמע בפעילות ה- IT שלה ומנטר בעיות שונות המתעוררות בתשתית: עומסים על שרתים, נפילת שרתים, בעיות זכרון, בעיות תצורה ואבטחת מידע.

על ידי ניטור של תשתיות רבות ומסוגים שונים, ושימוש באלגוריתמים של למידה ובינה מלאכותית, החברה מבקשת ליצור מאגר ידע שיאפשר לה לבסוף לחזות בעיות תשתית ולחסוך כסף לארגונים שהיא משרתת.